הרב אלחנן מילר כבר הפסיק לספור כמה פעמים התראיין ברשתות בערבית מאז תחילת המלחמה. בין כלי התקשורת בחו"ל שראיינו אותו: BBC בערבית, סקיי ניוז בערבית, France 24 בערבית, דויטשה ולה (DW) בערבית וגם מספר ערוצים במפרץ, כמו אל-משהד בדובאי, תחנת הרדיו של אל-ערביה הסעודית ועוד. "בעבר ראיינו אותי באל-ג'זירה, אבל זה נפסק עוד לפני המלחמה. להערכתי אל-ג'זירה פשוט שינה את המהות שלו, ומערוץ שמתיימר לסוג של מקצועיות עיתונאית הוא הפך לשופר מוחלט של חמאס", הוא אומר.
קטע מריאיון של הרב אלחנן מילר לסקיי ניוז בערבית במהלך המלחמה
מילר היה בעבר כתב לענייני ערבים ב-Times of Israel, אבל כבר חשב ששם את עולם התקשורת מאחוריו. "בשנים האחרונות יצאתי מעולם העיתונות ועברתי לחינוך, אבל אפשר לומר שב-7 באוקטובר 2023 נגררתי בעל כורחי לעולם העיתונאי", הוא נזכר. "הטלפון שלי התחיל לצלצל בלי הפסקה, קיבלתי פניות מכלי תקשורת שהיו מראיינים אותי בעבר מדי פעם, ומאז אני נותן ראיונות לתקשורת בערבית באופן יומיומי".
הוא בן 43 ומתגורר בירושלים, בוגר תואר שני בלימודי האסלאם והמזרח התיכון מהאוניברסיטה העברית. ב-2019 הוסמך לרבנות אורתודוקסית בבית מדרש הראל. בימים כתיקונם, מילר מחלק את זמנו בין הוראה ומחקר במכון הרטמן להפעלת המיזם "אנשי הספר" (أهل الكتاب – People of the Book), שמטרתו לספר לעולם הערבי והמוסלמי על היהדות והיהודים. במסגרת עמותה שהקים בשם זה, שמקורו בקוראן (אַהְל אל-כִּתַאבּ), הוא מנגיש לדוברי הערבית מידע על המנהגים היהודיים והתרבות היהודית באמצעות סרטונים קלילים ברשת. יש לו כ-400 אלף עוקבים בפלטפורמות השונות, בעיקר בערוץ היוטיוב (כ-170 אלף מנויים) ובדף הפייסבוק (יותר מ-200 אלף עוקבים).
3 צפייה בגלריה
הרב אלחנן מילר. "אני נוהג לומר שדוקטורים למזרח תיכון יש הרבה, רבנים למזרח תיכון אין"
(צילום: נעמי זיידמן)
ראית אחרי 7 באוקטובר 2023 תגובות נאצה?
"הייתה עלייה של מאות אחוזים בצפיות מאז מתקפת 7 באוקטובר, והייתה עלייה גם בתגובות. היו בתגובות גזענות נגד יהודים, קריאות להשמדה, תמיכה בחמאס ותמונות בוטות. בפעם הראשונה מאז שייסדתי את הפרויקט החלטתי לסגור את דף הפייסבוק לתגובות. כעבור חודשיים-שלושה פתחתי חזרה את האפשרות לתגובות, כדי לראות אם הדברים חזרו לקדמותם, ואיכשהו המצב נרגע יחסית".
כשהוא מנתח את גילויי השנאה כלפי יהודים בעולם המוסלמי, הוא מוצא בהם יסוד דתי. "האסלאם מלא בידע על היהודים, ורובו שלילי. הרבה מהפעולות העכשוויות של ישראל מוסברות באמצעות ידע דתי שהקוראן או החדית' מוסרים למאמינים על היהודים, למשל האמונה שהיהודים הם בוגדניים ואכזריים", הוא מסביר. "קצת כמו אצלנו, קשה להפריד את הדתי מהפוליטי. יש פה תערובת של סכסוך פוליטי וסכסוך דתי. הרבה צופים מוסלמים מבינים את המלחמה ומפרשים אותה בעיניים דתיות, כמו שיותר ויותר יהודים מפרשים את המלחמה בעיניים דתיות".
במקום שאין ממשלה
כאזרח מן השורה, מילר מוצא את עצמו בעמדה שבה הוא נדרש להסביר את מהלכיה של מדינת ישראל במלחמה. "כשהמלחמה התחילה לא היה לישראל מערך דוברות בערבית מחוץ לצבא. אופיר גנדלמן, שהיה דובר ראש הממשלה בערבית, נפרד מהתפקיד קודם לכן. לא היה שום דבר מסודר ולא היה דף מסרים שפונה לעולם הערבי. מאז גנדלמן חזר לפעילות למשך כמה חודשים, ושוב עזב. עכשיו אנחנו שוב לבד – ישראלים דוברי ערבית שמבקשים להסביר את ישראל לעולם הערבי במהלך המלחמה", הוא מתאר את המצב העגום.
(סרטון תגובה על דברי ח'אלד משעל מאוקטובר 2023, שצבר עשרות אלפי צפיות)
מבין המרואיינים הישראלים ברשתות הזרות בערבית, הפנים המוכרות ביותר לצופים הן אלה של דובר צה"ל בערבית, אביחי אדרעי. "הדוברות העיקרית של ישראל לעולם הערבי היום היא דרך צה"ל. אני חושב שזו טעות", אומר מילר. "יש קשב בעולם הערבי למסרים מסוימים מהצד הישראלי, יש שם לא מעט סלידה כלפי חמאס וחיזבאללה, והעובדה שהדובר הישראלי הבולט הוא קצין לובש מדים לא עוזרת למעמד של ישראל במזרח התיכון ביום שאחרי המלחמה. תפקידו של דובר צה"ל הוא בעיקר להזהיר תושבים כדי שיתפנו מאזורים מסוימים, או להסביר פעילויות טקטיות ומבצעיות של הצבא, ולא להעביר מסרים מדיניים".
אתה מרגיש לפעמים שזה קרוב אבוד? יש קרוב לשני מיליארד מוסלמים בעולם.
"לפעמים אנחנו נוטים להשטיח את העולם הערבי ולרדד אותו למקשה אחת, והוא לא. יש המון ערבים בעולם ששונאים את חיזבאללה בגלל מה שהוא עשה בסוריה, למשל. יצא לי לפגוש בגרמניה בזמן המלחמה פלסטיני מעזה ששונא את חמאס בגלל מה שהוא עולל לאוכלוסייה שם. חוץ מזה, אני לא פונה רק למוסלמים; יש גם נוצרים, כורדים ויזידים דוברי ערבית, וגם מהגרים ערבים מחוץ למזרח התיכון שאולי קשובים יותר למסרים האלה. גם אם רק אחוז קטן קשוב למסר של יהודי ישראלי, מבחינתי זה עדיין חשוב ושווה את המאמץ".
בהיעדר דף מסרים, אילו מסרים אתה מעביר בראיונות שלך?
"המסר הוא שאני יכול להסביר את המלחמה הזו בלי להצדיק את הממשלה. כמעט בכל ריאיון שלי אני מקפיד להכניס ביקורת על ממשלת ישראל, למשל לומר שזו ממשלה שבעיניי לא חותרת לפתרון של שלום או שצריכים ללכת לבחירות כמה שיותר מהר, ואני עושה את זה מכמה סיבות. גם כי אני מאמין בזה, ואני חושב שצריך לומר אמת תמיד, וגם כי אני רוצה להציג לעולם הערבי מודל שמראה איך נראית דמוקרטיה באמת. לא רק לטעון שישראל היא דמוקרטיה, אלא להדגים את זה בכך שאני יכול לומר מה שאני רוצה נגד הממשלה, בלי לפחד מהשלכות אישיות. בעיניי זו שיטה הרבה יותר מתוחכמת ונכונה של הסברה פרו-ישראלית".
3 צפייה בגלריה
"הדוברות העיקרית של ישראל לעולם הערבי היום היא דרך צה"ל. זו טעות". אלוף-משנה אביחי אדרעי
(צילום: דובר צה"ל)
אתה מקפיד להזכיר את מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר?
"אני לא תמיד מחזיר אותם ל-7 באוקטובר, אבל תמיד מזכיר להם שחמאס וחיזבאללה הם האויבים הגדולים ביותר דווקא של העמים שלהם, של אלה שהם מייצגים כביכול. הצופה אמור להסכים איתי לא כי הוא אוהב את ישראל, אלא כי הוא בעד עצמאות פלסטינית ולבנונית, וחמאס וחיזבאללה מסכלים את העצמאות הזאת. לזה הרבה יותר קל להתחבר מבחינתם".
היו לך בראיונות רגעים מקוממים שגררו מצידך הרמת גבות בסגנון אילון לוי?
"לפני שבוע העלו מולי רוסי ממוצא סורי לשידור בסקיי ניוז בערבית, בדיון על תמיכה אפשרית של רוסיה באיראן. הדבר הראשון שהוא אמר זה ש'לא מפתיע שהמשטר הישראלי הנאצי תומך בזלנסקי הנאצי'. מאוחר יותר בריאיון הוא אמר ש'כל מי שחי בישראל הוא לא בן אדם'. מה שהפתיע אותי לרעה זה שהמראיינת ניסתה לתרץ אותו ואמרה שהוא התכוון רק לממשלה. הריאיון הזה היה בערב שמחת תורה, והייתי חייב לנתק את השיחה בסקייפ ולרדת משידור כי החג עמד להיכנס. רגע לפני שניתקתי אמרתי שזו הכללה גזענית שאין לה מקום ברשת שידור מכובדת, ואז ניצלתי את החג כדי לצאת מהריאיון בטריקת דלת".
לא פעם הוא נאלץ להתמודד עם הטיה ברורה לטובת נרטיב שמשרת את חמאס. "אחרי הפיצוץ שהיה בבית החולים אל-אהלי, התקשרו אליי מ-BBC בערבית והאשימו שם את ישראל בפגיעה מכוונת בבית החולים. אמרתי שאנחנו יודעים שהיה פיצוץ, אבל אני מסרב להסכים לתיאור של 'פגיעה מכוונת'. בדיעבד התברר שזה באמת היה שיגור כושל של הג'יהאד האסלאמי", הוא נזכר. "בערוצים בערבית תמיד יש הנחת מוצא של אשמה ישראלית. אני תמיד מוכן לכך שהמראיין ורוב הצופים לא לטובתי".
(סרטון של מילר שמסביר על הזרמים השונים ביהדות, במסגרת מיזם "אנשי הספר")
יש לו גם דוגמאות חיוביות של הפתעה לטובה, בערוצים אירופיים שפועלים בערבית: "פעם בערוץ DW הגרמני בערבית העלו אותי לשידור בעימות מול איש מקטאר, שהאשים את ישראל בפעולות 'נאציות', או בכך שישראל עושה 'שואה' לפלסטינים. המראיין ממוצא ערבי עצר אותו ואמר לו שהוא לא יכול להשוות שום דבר לשואה, שהשואה היא האירוע החמור ביותר שקרה בהיסטוריה המודרנית, ונתן לי את זכות התגובה. אני תמיד מעדיף שמי שיתעמת עם מרואיינים אגרסיביים או גזעניים יהיו ערבים אחרים, ולא אני, היהודי והישראלי".
דרושים עוד שותפים במאמץ
לאל-ג'זירה מקטאר, שמשרדיה בישראל נסגרו, הוא דווקא לא התראיין בשנה החולפת, כאמור. "כמה חודשים אחרי תחילת המלחמה, אחד הכתבים הבולטים של אל-ג'זירה בארץ התקשר אליי, ואמר שהוא רוצה לעשות כתבה על האופן שבו התקשורת הישראלית מסקרת את המלחמה", הוא מספר. "אמרתי לו שמוזר בעיניי שקיבלתי כבר מאות פניות מערוצים אחרים ואל-ג'זירה לא פנו אליי עד עכשיו, ואני רואה איך הם מסקרים את המלחמה, ולכן אני מרשה לעצמי להיות ספקני לגבי כתבה ערוכה. אמרתי לו שאם הוא רוצה לראיין אותי בשידור חי, אני אשקול את זה, אבל לא אתראיין לכתבה ערוכה. הוא לא חזר אליי מאז".
היות שהוא בן לעולים מקנדה, מילר דובר אנגלית ברמת שפת אם מהבית, אבל בערוצים באנגלית דווקא לא הזדמן לו להתראיין. כבר בבית הספר למד ערבית, ובצבא שירת במודיעין ביחידה 8200. לפני השירות הצבאי למד בתיכון הימלפרב, שספג אבדות קשות במלחמה. הרב אבי גולדברג ז"ל, מחנך ורב החטיבה העליונה בתיכון הדתי הירושלמי, שנפל בחודש שעבר בלבנון, היה בן כיתתו.
(סרטון שנוצר במיזם "אנשי הספר" על כשרות ביהדות. "העולם הערבי הוא לא מקשה אחת")
"אני חייב את הידע שלי בערבית לחינוך הדתי שקיבלתי", משתף מילר, "עוד ביסודי התחלתי ללמוד את השפה בבית הספר הממלכתי-דתי רמות ב'. המורה שלי במגמת ערבית בתיכון הימלפרב הכריח אותנו ללמוד פרקי קוראן בעל-פה, כי הוא הבין את הכוח והחשיבות שיש לדת בחינוך שלנו. זה שימש אותי מאוד בהמשך החיים, בעבודה המקצועית שלי".
איך העובדה שאתה רב באה לידי ביטוי בעיסוקים השונים שלך?
"אני נוהג לומר שדוקטורים למזרח תיכון יש הרבה, רבנים למזרח תיכון אין", הוא צוחק. "האמת היא שבפרויקט 'אנשי הספר' אני בדמות הרב היהודי, מצניע קצת את הישראליוּת שלי, וכשאני מתראיין זה הפוך – אני פרשן ישראלי שמעלים את התואר רב, כי הוא לא משרת אותי שם. זה סוג של פיצול אישיות".
לפני שאנחנו נפרדים לשלום הוא מרגיש צורך להעביר מסר. "הייתי שמח אם הרבה יותר יהודים ישראלים היו יודעים ערבית. דרושים עוד שותפים במאמץ ההסברתי של מדינת ישראל", הוא מסכם. התקווה שלו היא שבעתיד הוא ירגיש קצת פחות בודד במערכה.
