מקבלים שבת ברצועת עזה
מאז תחילת המלחמה, וביתר שאת מאז הכניסה הקרקעית לרצועת עזה, לוחמים בשטח נאלצו פעם אחר פעם לקבל את השבת הרחק מהבית – בהם למשל לוחמי גדוד 12 של חטיבת גולני, שערכו קידוש של ערב שבת בחאן יונס, או לוחמי גדס"ר 5 שתועדו כשהם מקבלים את השבת בח'רבת אחזעה.
תיעוד מקידוש שקיימו לוחמי גדוד 12 של חטיבת גולני בחאן יונס
(צילום: דובר צה"ל)
קבלת שבת של לוחמי גדס"ר 5 ברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
בית הכנסת בבארי קם לתחייה
לאחר שטיהרו את קיבוץ בארי מהמחבלים שחדרו אליו וחוללו בו טבח נורא ב-7 באוקטובר, ניגשו חיילי צה"ל לכניסה לבית הכנסת "אהבת ישראל" בקיבוץ, שהיה נעול. על הדלת הם ראו שלט: "מי שרוצה להשתמש – נא לתאם עם רחל", לצד מספר טלפון. אחד החיילים התקשר אליה, בלי לדעת אם היא בכלל בין החיים.
בצד השני של הקו ענתה רחל פריקר, מייסדת בית הכנסת, ששרדה את מתקפת הטרור וחולצה בשלום. "קיבלתי טלפון מאחד החיילים, יומיים אחרי שיצאנו מהפיגוע הנורא הזה. הוא סיפר לי שהיו שם חיילים בקיבוץ שרוצים להתפלל ושאל אותי אם יש לי מפתח", היא סיפרה בריאיון ל-ynet Live. "אמרתי לו: 'תקשיב, כל הבית שלי שרוף, אין שום דבר ובטח לא מפתח – אבל תפרוץ את דלת בית הכנסת', וזה מה שהוא עשה. מתפללים שם 24 שעות. המקום הזה מאכלס לא רק אנשים שמתפללים, הוא הפך למקום מפגש חברתי לחיילים ליד רצועת עזה, מעבר לתפילות וללימוד תורה שם".
כחודש לאחר פרוץ המלחמה באה פריקר לבקר בבית הכנסת ונפגשה עם החיילים במקום. לקראת סוף חודש נובמבר נערכה בבית הכנסת בבארי הכנסת ספר תורה לזכרה של הפרמדיקית עמית מן ז"ל, שנרצחה במתקפת הטרור של חמאס.
20 צפייה בגלריה
לזכרה של הפרמדיקית עמית מן. הכנסת ספר התורה לבית הכנסת בקיבוץ בארי
(צילום: באדיבות המשפחה)
מתפללים לניצחון ולשקט
מדרום לצפון, חיילים תועדו מספר רב של פעמים מתפללים – יחד או לחוד. תפילה מיוחדת תיעדה המצלמה של סוכנות הידיעות Getty Images ב-21 בדצמבר: תפילתם של חיילי צה"ל ליד רֵעים, באתר שבו אירע הטבח הנורא בפסטיבל "נובה" ב-7 באוקטובר.
20 צפייה בגלריה
חיילי צה"ל מתפללים באתר שבו אירע הטבח במסיבה ליד רעים
(צילום: Maja Hitij / Getty Images)
20 צפייה בגלריה
חייל מניח תפילין בעמדת תצפית מבוצרת המשקיפה על גבול רצועת עזה ב-20 בנובמבר
(צילום: Christopher Furlong / Getty Images)
20 צפייה בגלריה
חיילים מתפללים מנחה סמוך לגבול רצועת עזה במהלך חנוכה
(צילום: Amir Levy / Getty Images)
ברית עולם
בשטחי הכינוס השונים, בתחילת המלחמה, נראו שמחות יהודיות רבות – מחתונות מאולתרות ועד אירועי ברית מילה. היו מי שהחמיצו שמחות משפחתיות מפני שגויסו. כך למשל דוד מהיישוב עלי, שגויס למילואים בצו 8 ונאלץ לצפות מרחוק בברית המילה של בנו. בסרטון שפורסם באוקטובר הוא נראה כשהוא צופה באירוע דרך הטלפון הנייד ומברך את ברכת "להכניסו בבריתו של אברהם אבינו" וברכת "שהחיינו".
אפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס בזמנו לתיעוד, בנאומו לאומה: "ראיתי סרטון מרטיט לב של דוד, חייל צה"ל, שבנו התינוק נכנס בבריתו של אברהם אבינו. דוד היה בשטח עם חבריו ליחידה וצפה בטקס ברית המילה על מסך הטלפון הנייד, וכשנשמעו המילים: 'בְּדָמַיִךְ חֲיִי', דמעות עמדו בעיני כולנו".
דוד, לוחם שגויס ללחימה, צופה מרחוק בברית של בנו
(שימוש לפי סעיף 27א בחוק זכויות יוצרים)
באירוע אחר במהלך המלחמה, בשטח כינוס בצפון הארץ שבו נאספו הכוחות של גדוד המילואים 23 בחטיבת אלכסנדרוני של אוגדה 91, חגגו לוחמי צה"ל את ברית המילה לבנו של חברם הלוחם ברק פרבר. "האויב מנסה לקחת לנו חיים ואנחנו, שקראנו לתינוק שלנו עברי חיים, נראה לו מה זה חיים אמיתיים ומלאים בשמחה ובאור, כי זה מי שאנחנו. זה העם שלנו", אמר האב.
ברית מילה בצפון לבנו של הלוחם, בצל המלחמה
גם חתונות כדת משה וישראל נערכו בגזרות השונות, כאמור. גל של חתונות בזק נצפה בתחילת המלחמה. כך, למשל, לירן אסף וגל נדר נישאו באוקטובר בשטח כינוס, כשהחתן לובש מדים וחבריו לצבא מלווים את בני הזוג. גל גויס למילואים באזור הצפון כחובש קרבי כבר ביום השני למלחמה, מה שגרם לבני הזוג לשנות את התוכניות המקוריות.
מתוך חתונתם של לירן אסף וסמ"ר במיל' גל נדר בשטח כינוס
(צילום: דובר צה"ל)
במקרה אחר, סמדר פל ויוסף שרת התחתנו בעיר הבה"דים, שם החתן השתתף באימונים באותה עת. כקצין מילואים בחטיבת גולני, יוסף יצא להילחם בעוטף ב-7 באוקטובר. אלה רק דוגמאות אחדות מבין שלל שמחות דומות שקרו בתקופה המאתגרת של המלחמה.
נרות חנוכה – גם ברצועת עזה
המסרים הקשורים לחג החנוכה שחל לפני כחודש, בדבר ניצחון האור על החושך, נראו השנה רלוונטיים מתמיד – והלוחמים בגזרות השונות הדליקו חנוכיות בשלל מוקדים, כולל בתוך רצועת עזה.
שבוע לפני חנוכה: חנוכייה ענקית הוצבה ברצועת עזה | צפו בתיעוד
לוחמי הצנחנים מדליקים נר ראשון של חנוכה בשג'אעיה
מפקד פיקוד הדרום, אלוף ירון פינקלמן, עם לוחמי המילואים של חטיבה 551 בג'באליה
(צילום: דובר צה"ל)
לוחמים ברצועת עזה מדליקים נרות בחנוכיות שקישטו חברי הקהילות המפונות
(צילום: דובר צה"ל)
הרמטכ"ל הרצי הלוי בהדלקת נרות חנוכה עם חיילים ומפקדים מחטיבת הנח"ל
(צילום: דובר צה"ל)
"אם אמות – אני רוצה למות כיהודי"
מלחמת חרבות ברזל הולידה, בין השאר, גל רחב היקף של חיילים וחיילות המבקשים להתגייר. אחד מאותם חיילים הוא א' – לוחם באחת היחידות המיוחדות שלחמו בתוך קיבוצי העוטף. היחידה שלו הוקפצה במהלך השבת השחורה לנחל עוז, ושם פוצלה לשני חלקים. החלק הראשון נשאר להילחם בנחל עוז, בעוד א' וצוותו נשלחו לכפר עזה. מעל לשתי יממות נלחמו א' וחבריו בשטחי הקיבוץ, עד שהצליחו לנקות אותו לחלוטין ממחבלים.
לאחר שתמו הקרבות בעוטף, נשלחה היחידה של א' לזירה הצפונית, שם הוא פנה בבקשה לבית הדין הצבאי לגיור לקדם במהירות האפשרית את השלמת תהליך הגיור שהתחיל יותר מעשרה חודשים לפני כן. "מאוד רציתי לבוא לכאן היום ולהשלים את הגיור כי אני יודע שאני עלול למות בקרב, ואם זה חס וחלילה יקרה, אני רוצה למות כיהודי. לכן חשוב לי לא לחכות", אמר א' לדיינים בקול חנוק מדמעות.
בעקבות הדברים הללו ביקשו הדיינים מאנשי הרבנות הצבאית לעשות כל מה שאפשר כדי שיתאפשר להשלים את גיורו של א' עוד באותו יום. לשם כך נקבע דיון מיוחד, לאחר שורה של דיוני גיור אחרים שבוצעו באותו יום, ובו הושלם תהליך הגיור שלו.
- בכתבה זו פורסמו סרטונים ותמונות לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. אם ידוע לכם מי צילם אותם, פנו אלינו במייל האדום
