ביל אקמן, איש העסקים היהודי-אמריקני, רגיל להיות בכותרות – של העיתונות הכלכלית. ככה זה כשאתה מנהל קרן הגידור פרשינג סקוור שחולשת על נכסים בשווי 185 מיליארד דולר. הוא עצמו שווה לפי מגזין פורבס 3.5 מיליארד דולר וחבר ברשימת 1,000 האנשים העשירים בעולם.
עם כזה גב פיננסי ועוצמה בשוק, אקמן לא מהסס להגיד בדיוק מה הוא חושב, ומאז 7 באוקטובר יש לו דעות נחרצות ביותר על המצב בישראל ובעזה. כל כך נחרצות, שהוא לא מסתפק בציוצים אלא יצא למסע אגרסיבי נגד האוניברסיטאות שמאפשרות את ההשתוללות הפרו-פלסטינית בקמפוסים שגולשת גם לתמיכה בחמאס ולאנטישמיות.
כבוגר הרווארד בעצמו הוא סימן במיוחד את המוסד היוקרתי שעמד בלב הסערה הציבורית מאז הטבח בעוטף עזה. האוניברסיטה כשלה בהתמודדות עם הגלים הפרו-פלסטיניים, והגמגום המתמשך של הנהלת המוסד לנוכח האווירה העוינת שנוצרה בה כלפי סטודנטים יהודים וישראלים גרם לאקמן לצאת למסע נוקב, תוך שהוא לא מהסס להשתמש בשיטות אגרסיביות שהוא הביא מהעולם הפיננסי. אקמן ידוע כמשקיע נועז שאינו מהסס להציע הצעות או להיכנס לעסקאות מעוררות מחלוקת. באותן שיטות הוא תקף את הרווארד ישירות, ואילץ את אנשיה להגיב למתרחש בקמפוס ולא לטמון את הראש בחול.
אתם תומכים בחמאס? תחשפו את עצמכם
החץ הראשון ששלח אקמן לעבר הרווארד היה לאחר ההודעה השערורייתית של 33 ארגוני סטודנטים שבה הם האשימו את ישראל באלימות של 7 באוקטובר. איש העסקים הגיב מיידית ואמר שהוא דורש לחשוף את שמות הסטודנטים שעומדים מאחורי המכתב. הוא טען כי "אי-אפשר להסתתר מאחורי ארגוני סטודנטים או שמות כלליים כשמוציאים הודעה שתומכת בטרוריסטים. השמות שלהם צריכים להיות גלויים כדי שהציבור יידע מהן השקפותיהם של הסטודנטים הללו".
אחרי שהותקף בחזרה בטענה שהוא מנסה לעשות "שיימינג" לאותם סטודנטים, ענה אקמן: "אין שום בעיה להעביר ביקורת על ישראל. זה חלק מחופש הביטוי. אני רק רוצה שאותם סטודנטים יהיו מוכנים לעמוד מאחורי ההצהרות שלהם באופן אישי ולא להתחבא מאחורי ארגון או השם הכללי של הרווארד".
האוניברסיטה סירבה לחשוף את השמות ומאוחר יותר, בפעילות של ארגון אחר, כ-30 שמות נחשפו ואף הוצגו על משאית שנסעה ברחבי העיר.
אקמן לא עצר כאן ושלח מכתב נוקב ביותר לנשיאת הרווארד קלודין גיי, שם אמר כי הוא נפגש עם סטודנטים בקמפוס שתיארו לו כי "האווירה הפכה לנוראה והמצב רק מחמיר. סטודנטים יהודים מותקפים, מילולית ופיזית". במכתב הוא תיאר את המצב והוסיף כי "חוסר הגינוי של המעשים הברבריים ב-7 באוקטובר פתח את הדלת לגל של התקפות אנטי-ישראליות בקמפוס. ההצהרות שלך, בניסיון לתקן את הכשלים של תגובתך הראשונית, לא זכו ליחס רציני. רבים ראו בהן חוסר כנות".
אקמן ענה למבקרים: "אין שום בעיה להעביר ביקורת על ישראל. זה חלק מחופש הביטוי. אני רק רוצה שאותם סטודנטים יהיו מוכנים לעמוד מאחורי ההצהרות שלהם באופן אישי ולא להתחבא מאחורי ארגון או השם הכללי של הרווארד"
בסיכום המכתב ציין שבע פעולות דחופות שלדבריו יש לעשות באופן מיידי כדי לכבות את להבות האנטישמיות בקמפוס ולהחזיר את הביטחון לכלל הסטודנטים. לדבריו, "הכישלון של הרווארד, MIT ואוניברסיטאות אחרות להעניש סטודנטים אשר הפרו את החוקים גורם להם להיות עוד יותר אגרסיביים ויוצר אווירה של פחד שלא מתאימה למוסד חינוכי".
"לתומכי שנאה לא יהיה מקום בארגונים שלנו"
גם הצד השני לא ישב בשקט נוכח המתקפה של אקמן ושל בכירים נוספים מהעולם הפיננסי. אחד הסטודנטים המדוברים טען שהוא הוכנס לרשימת "אל תעסיקו אותו" שהכין אקמן. אקמן מיהר להגיב וכתב ברשת החברתית X שהוא "מעולם לא הכין רשימה כזאת" ושהוא לא היה מעורב במשאית שעליה הוקרנו שמות. "מה שטענתי הוא שסטודנטים שתומכים בהצהרה שישראל אשמה במעשים המרושעים והברבריים של חמאס, אינם אנשים שאני מעוניין להעסיק בשום חברה שבה אני מעורב", הסביר. "אני לא רוצה תומכי טרור בחברות שלי. יש לי עובדים שתומכים בפלסטינים, אבל אנחנו לא תומכים בטרור. זה מצער שיש אנשים שלא יכולים להבדיל בין תמיכה בפלסטינים ובין תמיכה בחמאס. אי העסקת אנשים כאלה לא הופכת אותי לגזען".
בהמשך לכך, חתמו בשבוע שעבר למעלה מ-260 מנהלים ובכירים בתחום הפיננסים על הצהרה שמתחייבת לא להעסיק אצלם סטודנטים או מוחים פרו-פלסטינים שמשתתפים בהפגנות ובפעילות אנטי-ציונית בקמפוסים וברחובות. בין החותמים מנהלים בכירים בג'יי פי מורגן ובנק אוף אמריקה, וכמובן אקמן עצמו.
"הפגיעה בישראל היא מתקפה נגד כולנו", הם כתבו. "ישראל היא אומת הסטארט-אפ. החידושים שלה הופכים את העולם למקום טוב יותר. אנחנו עומדים לצד קהילות יהודיות ברחבי העולם שחוות הטרדות ואלימות אנטישמיות, ומתחייבים כי לתומכי שנאה לא יהיה מקום בארגונים שלנו או בקהילה שלנו".
פעילות הסברה בענף הפיננסים והעסקים
אקמן נשוי בשנית לאדריכלית והמדענית הישראלית לשעבר נרי אוקסמן, שנמנית בעצמה עם הסגל של MIT, ולהם ילדה משותפת. אוקסמן, שידועה מאוד בחוגי העיצוב והאקדמיה, התפרסמה בעבר לאחר ששמה נקשר עם בראד פיט, לאחר שנפרד מאנג'לינה ג'ולי.
3 צפייה בגלריה
נרי אוקסמן. פעילה יחד עם אקמן למען מטרות ישראליות
(צילום: Jacopo Raule / Getty Images)
מבחינת פעילות ברשתות, אקמן לא מסתפק רק בהווארד ובמהלכים נגד הסטודנטים שם, ומאז 7 באוקטובר הוא כותב ללא הרף פוסטים על המלחמה ומבליט את הצד הישראלי. מלבד הפעילות הפילנתרופית השוטפת שלו לטובת מוסדות יהודיים, הוא תרם משאבים רבים לטובת העורף הישראלי ולמטרות שונות.
אחד הפוסטים שמשך הכי הרבה תשומת לב היה כאשר הוא הקביל את מה שקרה בעוטף עזה להתקפה דמיונית של קבוצה ממקסיקו בגבול ארה"ב: "איך היינו מגיבים אם קבוצת טרור הייתה נכנסת ממקסיקו לטקסס, הורגת 1,200 אזרחים כולל נשים, ילדים ותינוקות, אונסת, עורפת ראשים ושורפת אנשים חיים, וחוטפת יותר מ-150?". בהמשך הוא עדכן את המספרים לפי הפרופורציה של האוכלוסייה בארה"ב ואמר כי התקפה דומה הייתה מסתכמת ב-42,600 אמריקנים הרוגים ו-5,325 אזרחים חטופים.
בין השאר הוא משתף פוסטים וסרטונים של דובר צה"ל שחושפים מנהרות ותשתיות טרור בעזה, וגם מעביר ביקורת על השתיקה של ארגוני זכויות אדם נוכח מה שקרה בישראל. בימים האחרונים הוא גם שיתף את להיט ההסברה החדש – האתר "הרשמי" של חמאס בכתובת hamas.com, שבו נחשפים ממדי הטבח והפירוט על אודות התנועה הרצחנית.
אירוע הקרנת הטבח ועדויות שמקדם אקמן
אקמן גם שיתף לא מעט סרטונים קשים לצפייה של הטבח בעוטף, כולל הוצאות להורג ועדויות קשות על מעשי ההתעללות של המחבלים, וגם סרטוני הסברה שונים וראיונות שעלו בערוצי מדיה מובילים בארה"ב. עבור אדם במעמדו עם מעל 800 אלף עוקבים, מדובר בהשפעה גדולה, בעיקר על הקהילה הפיננסית שבדרך כלל פחות עוקבת אחרי אירועים פוליטיים ובינלאומיים מהסוג הזה. בימים האחרונים הוא לחץ על נשיאת הרווארד להגיע לאירוע שבו יוקרן סרט הזוועות, אך היא טענה ש"היא לא תוכל להגיע כי היא מחוץ לעיר". אקמן הציע להטיס אותה במטוסו הפרטי חזרה מפגישה שנועדה לה בוושינגטון כדי שהיא תספיק להגיע לאירוע, אך הוא נענה בשלילה. לדבריו, "אנו עדים לכישלון ההנהגה של הרווארד, מוסד משמעותי כל כך בארה"ב, ועוד ברגע כל כך קריטי בהיסטוריה".
בימים האחרונים הוא לחץ על נשיאת הרווארד להגיע לאירוע שבו יוקרן סרט הזוועות, אך היא טענה ש"היא לא תוכל להגיע כי היא מחוץ לעיר". אקמן הציע להטיס אותה במטוסו הפרטי חזרה מפגישה שנועדה לה בוושינגטון כדי שהיא תספיק להגיע לאירוע, אך הוא נענה בשלילה
האם הפעילות של אקמן וחברים אחרים בקהילה הפיננסית יגרמו לשינוי כיוון בקמפוסים? ייתכן שהדבר לא ייגרם בגלל שכנוע פוליטי בצדקת ישראל, אלא יותר בגלל הלחץ הכלכלי – הן על המוסדות והן על הסטודנטים שחוששים מהאפשרות שהם לא ייקלטו בשוק העבודה, אבל כמו שאמרו בעבר: All's Fair in Love and War.
