גם במקומות לא צפויים אפשר למצוא קהילה יהודית פעילה ותוססת: בפיליפינים גרות היום כ-200 משפחות יהודיות, שמורכבות בעיקר מאנשי עסקים שהגיעו מבריטניה, מקנדה, מארצות הברית, מצרפת, מארגנטינה וגם מישראל. רובם בחרו לגור במדינה מטעמים עסקיים, אך יש מעטים מיהודי האי שהם בני משפחות מדורות קודמים של אנוסים ואף ניצולי שואה.
ההגעה המתועדת הראשונה של יהודים לפיליפינים הייתה במאה ה-16 במהלך התקופה הקולוניאלית הספרדית. כמה סוחרים יהודים ויהודים ספרדים מספרד ומפורטוגל מצאו את דרכם לפיליפינים, תוך כדי בחינת הזדמנויות סחר באזור. עם זאת, אין תיאור מתועד ספציפי של התאריך או השנה המדויקים של הגעתם.
חיזוק משמעותי לקהילה היהודית המקומית אפשר למצוא היום בבתי חב"ד שפרוסים בחמישה מקומות שונים במדינת האיים. בית חב"ד בעיר סבו מנוהל בידי הרב מנדי אקסלרוד ואשתו דבורה לאה יחד עם שלושת ילדיהם. הם הגיעו לפיליפינים בשנת 2019 וייסדו את בית חב"ד תחילה באי התיירותי בורקאי. לאחר הקורונה, הרב שניהל את בית חב"ד בסבו ומשפחתו נשארו בארץ מסיבות משפחתיות, ואז הרב מנדי ואשתו קיבלו את האפשרות להעתיק את בית חב"ד לסבו, ואת ניהול בית חב"ד בבורקאי הם העבירו לזוג אחר מחב"ד.
כיום בסבו מתגוררים כ-150 יהודים, מרביתם ישראלים המתעסקים במכירת מוצרי ים המלח בקניונים הענקיים, אך חלקם גם יהודים מארה"ב, מצרפת, מאוסטרליה ועוד. ביניהם פגשנו את גבריאל לוי, שמתגורר בסבו כבר שנתיים עם אשתו הפיליפינית ובנם הקטן. לוי מגיע יום לתפילות ואוכל במסעדה הכשרה שפועלת במקום.
לדברי הרב מנדי, "השליחות שלנו מתמקדת לא רק בקהילה, אלא גם באלפי המטיילים היהודים הפוקדים את האזור במשך השנה כולה. המפגש התמידי בבית חב"ד בין המטיילים לקהילה הוא מעניין וייחודי, ואנחנו עורכים ביחד סעודות שבת וחג ותפילות, מפעילים מסעדה כשרה ולא עלינו לפעמים גם דואגים לקבורה יהודית".
הרב מנדי אקסלרוד, בית חב"ד סבו בפיליפיניםצילום: אילת מאמו שיבשל גודלה הקטן של הקהילה ואופייה, המתבסס ברובו על תיירים ותרמילאים, אין במקום בית הספר יהודי ולכן ילדיהם של הרב ואשתו לומדים בבית ספר אונליין עם ילדי שליחי חב"ד נוספים מהמזרח הרחוק. הרב מנדי מציין כי בית ספר יהודי הוא רק עניין של זמן, כשהקהילה תגדל ויתווספו ילדים נוספים בגילי בית ספר.
האם יש עלות לחברות בקהילה היהודית?
"בית חב"ד הוא המרכז היהודי היחיד בעיר ובאזור כולו. החברות בקהילה היא ללא תשלום, אך יש מספר חברי קהילה שתורמים סכום כסף חודשי להפעלת המקום".
מה לגבי בית הכנסת?
"קיימים תוכניות ואישורים לבניית בית כנסת של קבע. אין תמיכה ממשלתית, וכרגע בית הכנסת הנוכחי הוא בית חב"ד עצמו. לגבי מקווה, כיום הנשים טובלות בחוף הים הנמצא במרחק כחצי שעה נסיעה. כמובן הצורך בבניית מקווה הוא אמיתי, ואנו מחפשים תורמים שיעזרו לנו להגשים זאת".
האם יש שוחט במקום? ואם כן, האם זה חוקי בפיליפינים?
"את שחיטת העופות אנו עורכים אחת לחודש בסבו, במרחק כחצי שעה נסיעה מבית חב"ד. בשר בקר כשר אין להשיג בעיר בשלב זה. כל עוד אנו רוכשים עופות מלולים עם רישיון, אין כלל בעיה לשחוט במקום. לפני כחודשיים מסעדן ישראלי קיבל לידיו את ניהול המסעדה הכשרה שלנו והמקום עבר שדרוג משמעותי".
מה לגבי אנטישמיות במקום, נוח לך ללכת עם כיפה ברחובות?
"הפיליפינים הם אוהבי ישראל. לא נתקלנו כאן באנטישמיות ולא שמענו על אף אחד אחר שנתקל. ההליכה עם כיפה וציצית רק גורמת להערכה גדולה יותר מצידם של המקומיים. לעיתים ניגשים אליי אנשים מכובדים ומבקשים ממני בתור רב יהודי ברכה".
אקסלרוד מספר על מפגש ייחודי שהיה לו במסגרת פעילותו בפיליפינים: "לפני כשנה קיבלתי שיחת טלפון מאדם אוסטרלי בשם כריס בלור המתגורר בסבו, שבה הוא סיפר שהיה כומר במשך 23 באוסטרליה בקהילה עם אלפי חברים. לפני מותה של אימו, לפני כשנתיים וחצי, היא סיפרה לו שאמא שלה הייתה יהודייה, ושגם היא וגם הוא יהודים. מאז החל לחקור ולקרוא באינטרנט על היהדות ועל אודות הרבי מלובביץ' ותנועת חב"ד. הוא שמח לדעת שיש בית חב"ד בסבו וביקש להיפגש איתי בביתו. הלכתי לפגוש אותו והנחתי לו תפילין בפעם הראשונה בחייו. הוא החל לבכות בהתרגשות גדולה, ואמר שזהו היום המאושר בחייו.
"בשנה האחרונה הוא העשיר את הידע שלו ביהדות, שינה את שמו לבנימין, החל לשמור מצוות מעשיות והפך לבעל תשובה. המעניין הוא שלאותו יהודי יש ידע רב בתנ"ך, ובזכות המהפך שהתחולל בחייו הוא החל להשפיע על אלפי עוקביו ברשתות החברתיות, ביניהם יהודים רבים, להתחזק ביהדות ובשמירת המצוות".
זוגות בירח דבש, לצד תושבים מקומיים
בהמשך המסע הגענו לעיר אל נידו, שגם בה פועל בית חב"ד. הרב מוישי והרבנית פייגי נוטיק הגיעו לאל נידו לפני כשנה ולהם שני ילדים קטנים. כמו כל שליחי חב"ד, גם הם התחילו לבנות את בית חב"ד מאפס. בלי ידע מוקדם על המקום וללא כל קשרים הם הקימו בית חב"ד פעיל, מלון לתיירים, מסעדה כשרה ועוד.
בראש השנה שעבר, לדוגמה, הם התארגנו לכמות סבירה של אורחים, אך ברגע האחרון גילו שנרשמו לארוחה יותר ממאתיים איש. חלק מהאורחים היו יהודים מקומיים ואחרים היו ישראלים שנשואים לנשים פיליפיניות מקומיות. רגע לפי החג הם היו צריכים לדאוג לכמויות גדולות נוספות של אוכל וגם דאגו למצוא אולם שיכיל את מספר האורחים. לאחר שיטוטים וחיפושים לא מועטים מצא הרב מוישי מקום הולם, יום לפני ערב ראש השנה, והייתה להם ארוחת חג בלתי נשכחת.
בערב שבת שבו ביקרנו שם, התקבצו סביב השולחן ישראלים מכל המינים ומכל הסוגים. בחור צעיר סיפר שהוא נודד בעולם כבר 13 חודשים ובוקר אחד הוא התעורר עם צורך עז להניח תפילין. הוא הלך לארוחת בוקר במקום נידח וממש מולו עמד לפתע שליח חב"ד. מרוב התרגשות הוא צעק לעברו: "הרב מנדל, הרב מנדל" – והשליח הסתכל לעברו ולא הבין מי קורא לו בשמו. הצעיר פנה אליו ואמר: "באת לי משמיים. היום בבוקר קמתי עם צורך ענק להניח תפילין והנה אתה כאן עומד מולי... תוכל לעזור לי?"
השליח ענה: "בשמחה, אעזור לך ונניח אפילו תפילין יחדיו, אך קודם לכן רק שאלה קטנה לי אליך – איך ידעת שקוראים לי הרב מנדל? אנחנו מכירים?"
הצעיר ענה לו: "אין לי מושג, פשוט לכולכם קוראים הרב מנדל, אז קראתי לך כך והנה עובדה שצדקתי".
מיד לאחר הקידוש ודבר תורה קצר, הרב נתן את ההזדמנות לכל אורח להציג את עצמו, ובסבב ההיכרות הזה גילינו בשולחן זוגות שנמצאים בפיליפינים לרגל ירח הדבש שלהם. בימים אלה עובדים בני הזוג על הרחבת הפעילות ובניית מקווה ובית כנסת קבוע במקום.
- אילת מאמו שי היא אשת עסקים, סופרת, מרצה בינלאומית וחוקרת קהילות יהודיות קטנות ברחבי העולם
