41 שנים לאחר שכתובת אבן עתיקה התגלתה דרומית להר הבית, צילום בשיטה חדשנית סייע לפרופ' גרשון גליל לפצח לדבריו את הטקסט. "כעת ברור כי הכתובת הזו קשורה למפעל המים האדיר של המלך חזקיהו, וגם לשבע הכתובות הנוספות של חזקיהו שהתגלו בעיר דוד ובנקבּת השילוח", הוא טוען. "הכתובת מעידה על עוצמתו האדירה של חזקיהו ומלמדת על הכעס של פקידיו או מתנגדיו, אשר לאחר מות המלך פגעו במכוון בכתובותיו, בניסיון לפגוע בזכרו ולהעלים את הישגיו".
לטובת מי ששכחו את שיעורי התנ"ך וההיסטוריה, זה המקום לתזכורת – במאה השמינית לפני הספירה עם ישראל היה מפוצל לשתי ממלכות: ישראל ויהודה. חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) מלך יהודה חי בתקופה מאתגרת שבה האימפריה האשורית החדשה כבשה את ממלכת ישראל. נוסף על כך, הצקות בלתי נסבלות מצד הפלישתים אילצו את מלך יהודה להילחם בהם.
3 צפייה בגלריה
כתובת חזקיהו, מאוסף רשות העתיקות
(צילום RTI: פרופ' משה קן. המכללה האקדמית הדסה ירושלים, באדיבות מוזיאון ישראל, ירושלים)
"חזקיהו קיבל החלטה אסטרטגית למרוד באשור ולחבור לאימפריה המצרית", מסביר פרופ' גליל מהחוג לתולדות ישראל ומקרא באוניברסיטת חיפה, העומד בראש המכון לחקר המקרא וההיסטוריה העתיקה ברחובות. "זה בערך כמו שמדינת ישראל תנתק את הקשרים עם ארצות הברית, לטובת ברית הגנה עם סין". בתגובה, בשנת 701 לפני הספירה יצא סנחריב מלך האימפריה האשורית למסע צבאי כדי לדכא את המרד.
"כדי להכין את ירושלים למצור הצפוי, חזקיהו הקים חומה אדירה בעובי של כשבעה מטרים, שאפשר לראות חלק ממנה ברובע היהודי, וביצורים נוספים", אומר גליל. "כמו כן הוא הקים מפעל מים אדיר שכלל את נקבת השילוח. בניגוד למה שמקובל לחשוב, העברת המים ממעיין הגיחון דרך הנקבה אל בריכה בתוך ירושלים היא לא החלק הכי מדהים במפעל הזה. לפני חודשים ספורים שותפי למחקר, הארכיאולוג אלי שוקרון, הוכיח שיש תעלה שהחזירה את המים מהבריכה לאקוויפר הגיחון מתחת לאדמה, במעין מעגל סגור, מה שמנע אובדן מים והעברתו לאשורים. מדובר במפעל אדיר שאין שני לו באותה תקופה".
גם לאשורים היו מפעלי מים.
"אבל לא בתחכום כזה".
"כדי להכין את ירושלים למצור הצפוי, חזקיהו הקים חומה אדירה בעובי של כשבעה מטרים, שאפשר לראות חלק ממנה ברובע היהודי, וביצורים נוספים. כמו כן הוא הקים מפעל מים אדיר שכלל את נקבת השילוח"
התנ"ך מתאר מס עצום ששולם לאשור, איך זה מסתדר עם העוצמה שאתה מייחס לחזקיהו?
"התיאור במקרא וגם למשל ב'מנסרת שיקגו' – כתובת הניצחון של סנחריב – מאשרים שממלכת אשור לא כבשה את ירושלים. בשני התיאורים מוזכרת כמות אדירה, טונות של זהב וכסף בערכים של ימינו, ששילם חזקיהו לאשור. אבל אם אחרי מפעלי המים והבנייה האדירים האלה והמס שהוא שילם, עדיין נותר לו כסף להמשיך ולשלוט, הרי שמדובר במלך שנותר עשיר. בערכים של היום הוא היה מיליארדר".
שיטת צילום חדשנית בתלת-ממד
בחזרה לכתובת שהתגלתה בסוכות של שנת תשמ"ג – 1982. מדובר בלוח אבן שגודלו 27 ס"מ על 23 ס"מ, בערך כמו דףA4 , שנותרו בו 25 אותיות חקוקות בהידור המחולקות לארבע שורות:
'1. [...] מתחת . לז[...]
'2. [...] רך . המי˺ם˹ [...]
'3. [...] בירכתי ˺ה˹[...]
'4. [...] נסח . הכס[...]
במשך שנים ארוכות מספר חוקרים העלו השערות לגבי האותיות החסרות והטקסט המקורי. אלא שכל החוקרים הסתמכו על צילומי סטילס רגילים של הכתובת, אשר נמצאת במוזיאון ישראל. לדברי פרופ' גליל, הפענוח החדש שלו התאפשר בזכות שיטת צילום מתקדמת שבה השתמש פרופ' משה קן, ראש מכון ירושלים לחקר ותיעוד דיגיטלי של מורשת תרבותית במכללה האקדמית הדסה, יחד עם ד"ר דורון אלטרץ, חוקר במכון ומרצה בחוג לתקשורת צילומית במכללה.
פרופ' קן מסביר כי "לשם עזרה בפענוח הכתובת נעשה שימוש בשתי טכניקות הדמיה דיגיטליות: פוטוגרמטריה ו-RTI. פוטוגרמטריה הוא תהליך של צילום תלת-ממדי המאפשר חקר מפורט ומדוקדק של התוכן מכל זווית אפשרית, ו-RTI הוא תהליך של צילום חישובי, המשתמש בסדרת תמונות המוארות במטריצה של מצבי תאורה שונים וממיקום מצלמה קבוע, במטרה לחשוף באופן וירטואלי ואינטראקטיבי את המאפיינים של משטח מצולם. מדובר בשתי שיטות פופולריות כיום בתחומי הארכיאולוגיה והאפיגרפיה, לחשיפה ופענוח של כתובות ותחריטי סימנים ואותיות על גבי אבן, מתכת, חרס וחומרים דומים".
לאחר ניתוח הצילומים, הנה הפענוח של פרופ' גליל לכתובת:
'1. [................................................] מִתַּחַת. לַזִ[דָּה. בַּצוּר. חָצַב]
'2. [אֶת. הַנִּקְבָּה. מאתים. ואלף. אמה. אָ]רְכָּ. הַמַּיִ˺ם˹[. הֵבִיא. הָעִירָה]
'3. [.................................... בַָּתְּעָלָה.] בְּיַרְכְּתֵי ˺הָ˹[ָאֲדָמָה ...........]
'4. [.............................אֲנָשִׁים. מִשָּׁם.] נִסַּח. הַכֶּסֶ[ף. וְהַזָּהָב. צָבַר]
"בכתובות האחרות מתקופת חזקיהו שנועדו לפאר את המלך, היו ארבעה נושאים חשובים – מפעל המים, הכסף הרב שנאגר, המלחמה נגד הפלישתים, והרפורמה הדתית שלו", מספר גליל. "בעזרת הצילום החדש, ניסיתי לבדוק האם הנושאים האלה מופיעים גם כאן. המילה 'המים' מעידה על מפעל המים. האותיות 'הכס[...]', שפרופ' יוסף נוה כבר הניח שהן חלק מהמילה 'הכסף', מתייחסות לנושא השני מתוך ארבעת הנושאים. קריאה זו מתבססת עתה גם על כתובת של חזקיהו שמצא יגאל שילה בעיר דוד, שבה נכתב בשורה הראשונה: '... צבר. הכ[סף]', ועל התיאור במלכים ב' כ', י"ג.
"מה שהדליק אצלי נורה אדומה הן האותיות 'נסח'. באותה תקופה, הפועל 'נסח' פירושו להגלות – גם בעברית, כמו למשל בדברים כ"ח, ס"ג ('וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ'), וגם באכדית. לכן הפענוח שלי הוא '[אנשים משם] נסח', כלומר הגליה של אנשים בעקבות המלחמה, וזה הנושא השלישי מתוך הארבעה. כידוע, בכתובות סנחריב מסופר על הגלייתו של פדי מלך עקרון הפלישתית בידי חזקיהו לירושלים".
ומה עם הרפורמה הדתית, הנושא הרביעי?
"חלק זה לא השתמר בשבר הזה, המהווה כנראה רק כעשירית מהכתובת השלמה. הרפורמה נזכרת בכתובות אחרות מעיר דוד, שעלה בידי לפענח לאחרונה".
"מתנגדיו של המלך חזקיהו ניסו למחות את זכרו בכתובות, אבל לא הצליחו. גם את הכתובות שחשפנו בנקבת השילוח לפני מספר חודשים, מישהו ניסה במכוון להרוס ולמחוק, רק שפשוט לא מחקו מספיק טוב, ואפשר לקרוא אותן"
יכול להיות שאנשי יהודה שלא היו מרוצים מחזקיהו טרחו להשחית במיוחד את החלק הזה של הכתובת?
"ייתכן, אם כי שים לב שכל הכתובות של חזקיהו נופצו והושחתו במכוון ונעשה ניסיון אלים להעלימן, ובהן גם הכתובות שלו שנמצאו בעיר דוד בידי רייך ושוקרון ובידי שילה. בדומה לכך כתובת הקבורה של '(שבנ)יהו אשר על הבית', הושחתה במכוון דווקא במקום שבו היה רשום שמו. נוהג זה היה מקובל גם במזרח הקדום, למשל, בכתובת מתל רימה, של אדד נרר השלישי מלך אשור, שבה הושחת חלקה התחתון, או למשל בכתובת בית דוד מתל דן, ועוד".
מה עוד גילית בעזרת הצילום שלא היה ידוע או ברור קודם לכן?
"בתחילת השורה השנייה יש שתי אותיות – רי"ש וכ"ף, ואחרים קראו אות נוספת בין השתיים. כיום ברור מעל לכל ספק שפרופ' יוסף נוה צדק, ויש ביניהן פער בגלל פגם באבן, ואין שם אות נוספת. כמו כן ברור עתה שהאות האחרונה בשורה השלישית היא ה"א ולא וי"ו".
מישהו דאג להשחית את הכתובת
הכתובת שפוענחה תפורסם בשנה הקרובה עם שבע הכתובות האחרות של חזקיהו בספר החדש של פרופ' גליל ושל אלי שוקרון, "הכתובות של חזקיהו מלך יהודה". הכותר יראה אור בעברית ובאנגלית, במסגרת הוצאת הספרים החדשה "מגילת ספר" של המכון לחקר המקרא וההיסטוריה העתיקה. כבר השנה יראו אור בהוצאה הזו שישה ספרים חדשים.
על המהפך שנוצר בעקבות מות חזקיהו ועליית מנשה לשלטון, מסביר פרופ' גליל: "חייבים לזכור שמנשה היה בן 12 בתחילת מלכותו ומי ששלטו בפועל הם הפקידים הבכירים, מתנגדיו של חזקיהו, שכעסו עליו מפני שהגביל את כוחם וגם אסר עליהם את הפולחן לאשרה ולנחש הנחושת. חזקיהו חייב את העם לעבוד רק את ה'. בכתובת המפורסמת של נקבת השילוח אין לכאורה אזכור למלך חזקיהו – כי מתנגדיו ניסו למחות שם את זכרו, אבל לא הצליחו. גם את הכתובות החדשות שחשפנו בנקבת השילוח לפני מספר חודשים, מישהו ניסה במכוון להרוס ולמחוק, רק שפשוט לא מחקו מספיק טוב, ואפשר לקרוא אותן".
לדבריו, "גם במקרה הזה שלפנינו, מישהו דאג בכוונה להשחית ואז לנפץ את הכתובת, שבמקור הייתה כנראה ברוחב של כ-120 ס"מ ובגובה של כ-60-50 ס"מ. אם היא הייתה ממוקמת בעופל, היא נופצה במקום, ואם למעלה בהר הבית – אז הם גם זרקו את חלקי הכתובת מהחומה, דרומה ולמטה, למקום שבו היא המתינה לגילוי ופענוח במשך יותר מ-2,700 שנים".
