בסיומו של מסע אלונקות, חניכי המחזור השני של המכינה הקדם-צבאית "גוונא" ליוצאי החברה החרדית יתבשרו שייקראו מעתה "צוות אוֹרי" – על שם אורי דנינו ז"ל, שנחטף מפסטיבל נובה ב-7 באוקטובר ובהמשך נרצח בשבי חמאס. מחר (יום ג') בבוקר יעלו החניכים לקברו של אורי בהר הרצל בירושלים, לאזכרת השלושים.
"החלטנו לקרוא לכל מחזור, מה שמכונה אצלנו 'צוות', על שם חלל צה"ל יוצא המגזר החרדי", מספר דניאל קנדלר, המנהל והמייסד של המכינה הממוקמת בקריית ענבים, לא רחוק מירושלים. "אנחנו גם יוצרים קשר עם משפחת החלל. השנה החלטנו לקרוא לצוות על שם אורי דנינו, שיכול לתת לחניכים השראה – גם כמי שעבר את המסלול שלהם, גדל בחינוך חרדי ובמשפחה חרדית, בחר דרך חדשה והלך לשרת את המדינה, וגם כגיבור שבחר לחזור לתופת כדי להציל את חבריו".
החניכים נחשפו לעומק לסיפורו של אורי דרך אביו, אלחנן דנינו, שנפגש איתם לשיחה מרגשת. "מצאנו השראה גם בדמות של אביו, אלחנן, באופן שבו הוא בחר להתייחס לבן שלו, קיבל אותו כמו שהוא ותמך בו לאורך כל הדרך, ובקריאה שלו להורים החרדים שיחבקו את הילדים האלה וייתנו להם עורף ותמיכה. זה נתן כוח לחניכים, הם יצאו בעיניים בורקות מהשיחה הזו", אומר קנדלר. "אנחנו מתכוונים להפגיש גם את ההורים של החניכים עם אלחנן. יש חניכים ששאלו 'למה אבא שלי לא ככה'. אומנם הסיפורים על משפחה שיושבת שבעה על בן שיצא בשאלה כבר כמעט לא קורים, אבל יש לנו חניכים שלא גרים בבית ויש להם מגורים מטעם המכינה בסופי שבוע".
גוונא מפעילה תוכנית של מכינה חצי-שנתית לצד תוכנית הכנה לגיוס, שנמשכת כחודש ומיועדת לגילים בוגרים יותר. המכינה מעורבת, בנים ובנות יחד, ופועלת תחת קורת הגג של מכינות מח"ר (מכינות חברתיות רב-תרבותיות) של הסוכנות היהודית. זהו כאמור המחזור השני שלה בסך הכול.
"חשוב להבהיר לציבור: אין לי עניין להוציא ילדים בשאלה", מציין קנדלר. "יש לנו תוכנית ליווי להורים ואנחנו עושים מאמצים להחזיר את החניכים הביתה כמה שיותר, ולתת להם כלים להתמודד עם המורכבויות שיש להם בבית. אנחנו כל הזמן עושים מהלכים שמטרתם לחבר. זו מכינה למנהיגות, והקריאה שלנו לחניכים היא להיות גשר בחברה הישראלית. זו השליחות שלהם. אני מזכיר להם כל הזמן שמי שהקימו את המדינה היו אנשים עם ביוגרפיה דומה, שגדלו במשפחות חרדיות, חיפשו דרך חדשה והקימו את המפעל הציוני. החברה שלנו צריכה כל כך את החיבורים".
אני מניח שרבים מהם באים עם חוסר בלימודי ליבה ובידע על החברה הישראלית.
"נכון, ומטרת המכינה היא לתת להם איזושהי קפיצת מדרגה, ולהפוך חיסרון ליתרון. הם גם קיבלו נכסים תרבותיים, חברתיים וערכיים בחינוך החרדי, שאני רוצה שישמרו. אנחנו מוסיפים להם עוד קומה. הם לא חייבים להיכנס דווקא למגירות הקיימות בחברה הישראלית, והם יכולים לחבר בין עולמות שונים. אני אומר להם: כשתלכו הביתה ובשולחן שבת יגידו דברים לא טובים על הצבא, אתם תדפקו על השולחן ותגידו: 'אלה חברים שלי'. כשתחזרו ליחידה בצבא וילכלכו שם על החרדים, אתם תגידו: 'חבר'ה, זו המשפחה שלי. לא ככה מדברים'".