היום (שלישי, ג' בתמוז) מציינים 30 שנים לפטירת הרבי מלובביץ', או בשמו המלא האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון. למרות שהרבי לא העמיד אחריו יורש, תנועת חב"ד לא רק שלא נפגעה, אלא שכוחה ממשיך להתעצם בזכות "השלוחים" – החסידים והחסידות הצעירים, אשר ממשיכים להקים בתי חב"ד חדשים בישראל ובעולם. ההצלחה וההשפעה העצומה על הציבוריות הישראלית מפתיעות לאור העובדה שבתחילת המאה ה-20 האדמו"ר החמישי של חסידות חב"ד, רבי שלום דוב בער שניאורסון, יחד עם האדמו"ר יואל טייטלבוים, מנהיג חסידות סאטמר, היו מובילי ההתנגדות של החרדים לציונות.
הרב ד"ר ראובן הכהן אוריה, מחבר הספר "כֹּלָא חַד – סודו המשיחי מיסטי של הרבי מלובביץ'", אמר כי גם האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון ("הריי"צ"), ואחריו חתנו יורשו, הרבי השביעי והאחרון, התנגדו לציונות ולהקמת מדינת ישראל.
"ההתנגדות נבעה בין השאר מ'שלוש השְׁבוּעוֹת', איסור המוזכר בתלמוד הבבלי ולכאורה מונע מעם ישראל לפעול לסיום הגלות ולהקמת ריבונות יהודית בארץ ישראל, אם נדרש לה מאבק על הקמתה וקיומה", הוא אמר. "מרבית המנהיגים החרדים דגלו בהמתנה פסיבית לגאולה משיחית ניסית, שתבוא בקץ הימים כשעם ישראל יהיה ראוי לכך. הציונות ובהמשך מדינת ישראל הציעו חלופה הסותרת עמדה זו, והיא איימה על הזהות היהודית-דתית.
"לכן בחב"ד, לדוגמה, לא מציינים את יום העצמאות כחג בעל ערך דתי והרבי מלובביץ' התנגד לעמדת הציונות הדתית הרואה בציונות, במדינת ישראל ובקיבוץ הגלויות לתוכה, תהליך משיחי הנקרא 'אתחלתא דגאולה'. הוא טען שאידיאולוגיה זו היא הפיכת 'חושך לאור', כשאנו נמצאים לאמיתו של דבר בשיאו של חושך שב'עקבתא דמשיחא'".
אז איך אתה מסביר את המפגש של הרבי עם הפוליטיקאים הישראלים הבכירים ואת ההתנגדות שלו להחזרת שטחים במסגרת הסכמי שלום?
"הרבי, בשונה מהרבנים האנטי-ציונים, יצר אבחנה ברורה בין הלגיטימציה העקרונית לציונות ולמוסדות המדינה לבין האוכלוסייה שהתקבצה בארץ ישראל הראויה ליחס אוהב ומחבק כמו שאר יהודי העולם. הרבי טען שבמצבה הנוכחי של ישראל, יש להחיל את ההלכה מדיני שבת הדורשת התערבות התקפית כלפי אויבים המאיימים על היישוב היהודי.
"בנוסף, אל מול התהליך הציוני שסופו גאולה מהגלות בדמות מדינת ישראל, יצר הרבי תהליך מקביל. תנועה המתנהלת אף היא בדרכים ארציות וטבעיות כפי המתווה המופיע ברמב"ם ב'הלכות משיח'. בראש התהליך משיחי הזה, עמד הרבי והבטיח גאולה חלופית שבה נצרך המועמד להיות משיח 'לנהל את מלחמות ישראל ולנצח בהן' בעזרת צבא החסידים המפיצים את מעיינות הבעש"ט (הבעל שם טוב) והחסידות – 'החוצה', ושבשלהם תלויה ביאת המשיח".
ב-2022: הילולת הרבי מלובביץ' לציון 120 שנה להולדתו
(צילום: נויל האריס)
הרבי לא השתנה, המציאות השתנתה
ב-2011 רבנים בכירים בחב"ד יצאו נגד הרב שמעון רוזנברג, חסיד חב"ד שנבחר להיות אחד ממדליקי המשואות ביום העצמאות ה-63.
הרב רוזנברג, אביה של רבקי הולצברג שנרצחה עם בעלה בפיגוע בבית חב"ד במומבאי, לא נכנע ללחץ והשתתף בטקס, אבל הדבר חשף את הקונפליקט בתוך החסידות הפופולרית. ד"ר יחיאל הררי, שחיבר את הספר "סודו של הרבי", סבור כי הרבי לא שינה את עמדותיו כלפי הציונות, אלא שהמציאות היא זו שהשתנתה: "מעורבותו הגדולה של הרבי בחייה של מדינת ישראל ותמיכתו בפיתוחה ובשגשוגה לא נבעו ממניעים ציוניים, במובן השגור של המושג. לרבי הייתה עמדה מורכבת כלפי הציונות. הוא, כקודמיו, לא קיבל את האידיאולוגיה הציונית החילונית, שביקשה ליצור את 'היהודי החדש' ולבסס את הזהות היהודית על סממנים לאומיים כתחליף ליסודות הדתיים. הוא כמובן לא היה יכול לתמוך בתנועה חילונית, שאינה מיוסדת על עולם המחשבה היהודי, ואף מתנכרת לו במוצהר".
ד"ר הררי מדגיש כי "למרות שהציבור מעדיף עמדות פשוטות וקלות להבנה, היחס של הרבי מלובביץ' לציונות היה מורכב, אבל שינוי המציאות גורם לכך שחב"ד יכולה להיחשב תנועה שתומכת בהגדרה אחרת של ציונות, למרות התנגדות האדמו"רים לציונות".
בעבר חשבת שכבר אפשר להגדיר את חב"ד כתנועה ציונית.
"הציונות כיום היא ההכרה בזכותנו לחיות בארץ ישראל במסגרת מדינת ישראל, ובכוחנו להקים כאן חברה מוסרית או לפחות להשפיע על קיבוץ האנשים החי כאן לצעוד לעבר חברה מוסרית. אנחנו מקיימים דיון ער ומרתק על אופי החברה, גבולותיה, יסודותיה, היחסים בתוכה, בין חבריה ובינם לבין הבורא. בהיבט הזה, מי שלא רוצה להשתתף בדיון, מי שדוגל בסגרגציה, הוא באמת לא ציוני. חב"ד, כפי שניכר, בהחלט לוקחת חלק ער ופעיל בדיון על אופייה של המדינה ועל עצם ההצדקה לקיומה, ולכן בהגדרה הזו היא בהחלט תנועה שתומכת בתפיסה ציונית מסוימת". עם זאת, ד"ר הררי מדגיש כי ברור לו שחלק מאנשי החסידות אינם מקבלים עמדה זו.
לא "מעשה שטן" ולא תחילת הגאולה
הרב מנחם (מנדי) ברוד, שכיהן במשך שנים רבות כדובר חב"ד ופרסם מספר ספרים העוסקים בהגותו של הרבי מלובביץ', טוען גם הוא כי שינוי המציאות פשוט הפך את ההתנגדות של הרבי לציונות לבלתי-רלוונטית. "התנגדות של הרבנים החרדיים והאדמו"רים לציונות, הייתה לתפיסה החילונית שרצתה לשנות את מהותו של עם ישראל ולהפוך אותנו לעם ככל העמים. הוויכוח הרעיוני עם התפיסה החילונית עם הציונות נשאר. גם הוויכוח עם התפיסה שגרסה כי אנחנו נביא את הגאולה בכוח עצמנו, גם זה נשאר. לדעת הרבי, מדינת ישראל היא לא הגאולה שעם ישראל מייחל לה אלפיים שנה, ועדיין זה לא הופך אותה לפחות חשובה ומשמעותית בעבור הקיום של עם ישראל בימינו", הוא אמר.
הרב מנחם (מנדי) ברודצילום: אברהם רוטשטייןאז הקמת המדינה היא מעשה שטן כמו שטענו בסאטמר או תחילת הגאולה כמו שהצהירו "הסרוגים"?
"היא לא זה ולא זה. הרבי ביקר בחריפות את תפיסת סאטמר, שייחסה את הניסים שהתחוללו בארץ ישראל ל'מעשה שטן', וקרא להכיר בניסים ולהודות לבורא עליהם. באותה מידה שלל בנחרצות את התפיסה הרואה במדינה את ראשיתו של תהליך הגאולה המשיחי, והבהיר כי הגאולה המיוחלת מתחילה עם ביאת המשיח ולא קודם לכן".
איך נוצר השינוי בפועל?
"אחרי השואה, כשהתברר שארץ ישראל היא מקום המפלט שבו יהודים יכולים למצוא מחסה, וכשהייתה להם מלחמה מול הבריטים ובהמשך מול הערבים, כבר האדמו"ר הקודם החל בשינוי הגישה, והרבי המשיך את דרכו. ברגע שלא מדברים על רעיון תיאורטי, אלא על הקיום של העם היהודי, לרבי היה חשוב מאוד שמדינת ישראל תתפתח, תתעצם ותוכל להיות מגן ליהודים. כמובן, היו לו ציפיות שהמדינה גם תהיה אור לעם ישראל כולו ואולי גם לאנושות, כמודל איך חיים יהודים נראים כשניתנת להם עצמאות. אדרבה, הרבי רצה שמדינת ישראל תהיה עצמאית באמת, ולא תסתכל כל הזמן על מה שאומרים הגויים, ושלא תהיה סמרטוט רצפה של כל מדינה זבת חוטם".
הקרב על גיוס בחורי ישיבה
במלחמת "חרבות ברזל" נפלו מספר חסידי חב"ד בקרבות, ובהם גם סרן ישראל יודקין (22) מכפר חב"ד. הוא כיהן כקצין בגדוד החרדי "נצח יהודה" של חטיבת כפיר ונהרג בחודש מאי מירי צלף בצפון רצועת עזה.
בניגוד למה שאולי מקובל לחשוב, מקום המדינה ועד השנים האחרונות, הרוב המוחלט של חסידי חב"ד לא התגייסו לשירות סדיר, אלא למדו בישיבה. עם זאת, לאחר החתונה, רבים התגייסו לשירות מקוצר המכונה "שלב ב'" והצטרפו למערך המילואים.
"התפיסה של הרבי הייתה שתלמידי ישיבה אינם צריכים לשרת בצבא כי תפקידם ללמוד תורה", אומר הרב ברוד. "הרבי ציין שכמו שיש בצבא חיל האוויר וחיל חינוך, יש בעם ישראל חיל תורה, שבו משרתים תלמידי הישיבות שמוסרים את כל ישותם לתורה".
אבל הרבי לא תמך בלימודים בישיבה לכל החיים כמו שמקובל במגזר הליטאי.
"נכון, מבחינתו אחרי הישיבה יוצאים לחיים ואז גם מתגייסים. ב-15 השנים האחרונות התפתח הסדר בין הצבא לחב"ד, שבמסגרתו מאפשרים לבוגרי ישיבות חב"ד בארץ לדחות את הגיוס ולנסוע ללמוד בבית מדרשו של הרבי בניו יורק, למשך שנה-שנתיים. לאחר מכן הבחורים חוזרים לארץ, מחתנים ועושים שירות סדיר. זה מה שגרם לעלייה במספרים של חסידי חב"ד שהתגייסו גם לשירות סדיר".
במפלגות החרדיות עדיין מתנגדים אפילו לגיוס בחורי ישיבה שלא לומדים.
"בחב"ד כיום המצב שונה. מבחינת הרבנים, בחור שאינו לומד ומסתובב באפס מעשה, זה הדבר הגרוע ביותר. אבל למרות שמספר המתגייסים עלה, הצבא עדיין צריך להשתפר במאמציו לייצר מסגרת מותאמת באמת לחרדים. אני יודע את זה מהניסיון של בניי שהתגייסו לשירות סדיר, והתמודדו עם בעיות שנבעו מאי עמידה מצד הצבא בתנאים שהובטחו לחרדים. גם מאבקה הכואב של משפחת יודקין, לאפשר לכתוב על מצבת בנה את האותיות הי"ד ('השם ייקום דמו'), לא תרם לתחושה שהצבא אכן קשוב לצורכי הציבור החרדי, וטוב שמשרד הביטחון נענה לבסוף לבקשה. ככל שהצבא ישפר את המסגרות המיועדות לחרדים, מספר המתגייסים ימשיך לעלות".
