השוטר רס"ר אליהו מיכאל הרוש לחם בגבורה במחבלים שתקפו את שדרות ב-7 באוקטובר, ונפל בקרב הקשה שהתחולל בתחנת המשטרה בעיר. אלמנתו, סמ"ר הודיה הרוש, חוקרת בתחנת נתיבות, ממשיכה את דרכו – ופורצת דרך בתור שוטרת חרדית, שמגשרת על הפערים בין המגזר למשטרה.
"בעלי היה הראשון שחתר למגע והראשון שנהרג בתחנת שדרות. הוא עבד במשמרת לילה באותו יום", היא סיפרה היום (ב') בריאיון ל-ynet, חצי שנה אחרי נפילתו. "באותה שבת לא ידעתי מה קורה בדיוק, והאי-ודאות הזאת היא דבר לא נורמלי שאני לא מאחלת לאף אחד. באותה שבת אחותו אמרה: 'אולי הוא מתחבא, אולי הוא בעצם הגן על עצמו', ובלי לדעת אמרתי לה: אני יודעת שאליהו הוא הראשון שיֵצא להגן ולשמור על חבריו והאזרחים. משטרת ישראל היא בעצם הראשונה שהגיבה בלחימה בדרום".
"הוא התחיל את דרכו במשטרת ישראל בשח"מ חרדי (שירות חובה לחרדים במשטרה), ואחרי שהתחתנו הוא חתם קבע בתחנת שדרות. הוא היה בתהליך לצאת לקורס קצינים, ואז קרה שבעה באוקטובר, היום הארור", אמרה. "כל יום מחדש אני מדברת על זה, בין אם זה עם אנשים, בין אם זה עם הבנות שלי וגם עם עצמי. כל יום אני מזכירה לעצמי שהייתי נשואה לגיבור".
על רקע הוויכוח על גיוס חרדים, אתם ממש דוגמה לכך שאפשר אחרת, לא?
"כן, אפשר אחרת. גדלתי בבית שאומר – לפי רבנים שאומרים ככה – שאם אתה לא לומד תורה אתה צריך להתגייס, וזה מה שאליהו עשה. אליהו ראה שהוא לא יכול ללמוד תורה, קשה לו ללמוד תורה, אבל הוא אמר: אני רוצה לתת את עצמי למדינה, לאזרחים. הוא היה אדם חרדי ציוני, שאוהב את מדינת ישראל. ככה גדלנו. אנחנו חרדים מבית, וגם גידלנו בית שהוא חרדי. יש לנו שלוש בנות קטנות".
את בעצמך שוטרת חרדית, חוקרת במסגרת פרויקט מיוחד מאוד של משטרת ישראל. הצלחת בכלל לחזור לעבודה, לתפקיד? אחרי האובדן הגדול, כשיש בנות קטנות בבית, איך מסתדרים?
"עוד לפני שקברו את אליהו שלי, הגיעו אליי מהמכללה הלאומית לשוטרים, הייתי עדיין בקורס. הקורס הזה נועד בעיקר לחרדים אבל היו בו גם אנשים מהמגזר הכללי, והוא משלב מטווחי ירי ולימודים עיוניים. זה קורס אינטנסיבי לכל דבר, כמו כל קורס אחר. באותם ימים נוראים שעברתי וחוויתי נכנסו אליי מהמכללה ואמרו לי: 'תקשיבי, אם את לא רוצה להמשיך עם הקורס, פשוט תגידי לנו'.
"הדבר הראשון שאמרתי להם, בלי להתמהמה, זה שאליהו הוא זה ששלח את קורות החיים שלי; אליהו ידע מה אני רוצה לעשות, שזה לעזור לנשים חרדיות שלא יכולות כל כך לגשת ולדבר, כי זה דבר שהוא קשה מאוד לנפגעי עבירה שעוברים דברים קשים. לא ידעתי לאיזה כיוון לקחת את הרצון שלי, ואז יצא הקורס הזה ואליהו שלח את קורות החיים שלי. אמרתי להם: זו צוואה של אליהו. אליהו דאג שאני אכנס למשטרת ישראל – והוא ידע לדאוג לי טוב, כי הם דואגים לי טוב – ומבחינתי אני נמצאת פה מתוך שליחות".
לדבריה, "המטרה שלנו כחרדים, כחוקרת חרדית במשטרה, היא להגיע לנפגעי עבירה שהיה קשה מאוד לגשת אליהם בעבר. זו באמת פריצת דרך לציבור החרדי, כשאישה חרדית ניגשת ורואה אישה עם כיסוי ראש, או גבר חרדי ניגש ורואה גבר חרדי עם זקן – יש פתיחות בינינו ויש דברים שבהם רק אנחנו מבינים אחד את השני. אני גם רואה את זה בשטח, שיש פריצת דרך משמעותית בין המגזר החרדי למשטרה, וזה דבר מעולה".