בתור אבא מודאג, ימים מטלטלים במיוחד עוברים על הרב דורון פרץ, יו"ר תנועת המזרחי העולמית: בנו, דניאל, מ"מ בשריון, מוגדר כנעדר; בן אחר, יונתן, מ"פ ביחידה 101 בצנחנים, נפצע ברגלו בקרב – ולאחר מכן התחתן השבוע עם בחירת ליבו גליה, בזמן שלא ידוע מה עלה בגורל אחיו.
"יש פה סיטואציה הזויה", מספר הרב פרץ על הרגשות המעורבים, "מצד אחד אני מלא הכרת הטוב ושמחה על כך שבן אחד 'רק' פצוע והיה יכול להתחתן. מצד שני בן אחר נעדר כבר 12 יום ולא יודעים מה עלה בגורלו. זה מצב כואב ובלתי נתפס".
כשעמדת שלשום (יום ג') מתחת לחופה, לצד בנך יונתן, הצלחת בכלל לשמוח כשהלב משתולל מדאגה?
"אני מקווה ומתפלל שזה ייגמר מהר בבשורות טובות, לבן שלנו ולכל החיילים והמשפחות. למדתי השבוע שכאשר אין ברירה – אין ברירה. אנחנו מכירים את הסיפורים על אנשים שהתחתנו בזמן השואה או בתקופות קשות אחרות לעם. כשאתה חווה את זה, אתה לומד שזה אפשרי. במגילת קהלת נכתב 'עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק', והייתה לי הבנה חדשה בקשר לזה – למדתי שלפעמים זה יכול להיות בד בבד, באותה עת. זו הייתה חופה מצומצמת מאוד, ומישהי שהייתה שם אמרה שזו החופה הכי קדושה, הכי עצובה והכי שמחה שהיא הייתה בה בחיים".
הרב הלל מרצבך מיד בנימין חיתן את בני הזוג, והרב אליעזר קשתיאל נשא דברים תחת החופה. הרב יוסף צבי רימון והרב בן ציון אלגאזי היו העדים בחתונה, והזמר יונתן רזאל שר את השיר "והיא שעמדה" בתחילת החופה. הכלה, גליה למשפחת לנדאו, תושבת סעד, נאלצה להתפנות מהקיבוץ בעקבות המלחמה. "יונתן וגליה היו אמורים לגור בקיבוץ סעד. הם לא יודעים עכשיו איפה הם יגורו", משתף אב החתן.
התלבטתם אם לקיים את החתונה במועדה?
"כשנודע לנו שיונתן פצוע והקשר עם דניאל נותק, הפוקוס היה בהחלמה של יונתן, שיקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר, ובניסיון לברר פרטים על דניאל. סיפרו לנו שהוא מוגדר נעדר כי הוא לא בין החללים והפצועים, ואין עדות לכך שהוא נלקח בשבי. אנחנו מבינים שיש סבירות גבוהה שהוא נלקח בשבי. הטנק שלו ספג ירי RPG בקרב בנחל עוז, לוחם אחד מהצוות שלו נהרג. דניאל ועוד שניים נעדרים. לי, לאשתי שלי ולהורי הכלה היה ברור שנתמוך במה שהחתן והכלה יחליטו. כשהתברר לנו שדניאל מוגדר כנעדר, וייקח זמן עד שנדע מה עלה בגורלו, הוחלט לקיים את החתונה".
"שותפות הגורל שוב מורגשת"
הנשוי הטרי, יונתן, היה בין הכוחות שהוקפצו דרומה בבוקר שמחת תורה, 7 באוקטובר. "הוא טס בשמונה בבוקר מהבית. המג"ד שלו שלח הודעה שמי שיכול להגיע עם נשק לשדרות, שיגיע עכשיו", מספר אביו. "הוא רץ עם אקדח וחבר ללוחמים אחרים. היו להם כמה קרבות בדרך, קצין שהיה ממש לידו קיבל כדור בבטן ועכשיו הוא בסדר. הוא הגיע בסופו של דבר עם עוד כוחות לנחל עוז. הם עברו בית אחר בית, הרגו מחבלים, והוא נפצע בקרב. הכדור נכנס לחלק העליון של הרגל ויצא, ולא פגע בעורק הראשי, בעצבים או בעצם. בנס הוא נפצע קל יחסית".
הרב דורון פרץאיך יונתן התמודד עם היעדרו של אחיו בחתונה?
"היה לו קשה מאוד. הם אחים קרובים מאוד. עלינו לארץ לפני תשע שנים מדרום אפריקה. יונתן היה בן 15 ודניאל בן 13. אחרי העלייה לארץ, שהיא חוויה לא פשוטה למתבגרים, שניהם הפכו להיות קרובים עוד יותר. נוצרה קרבה עמוקה ביניהם. הוא שאל אותנו כל הזמן מה אנחנו חושבים, איך אח יכול להתחתן כשאח שלו לא נמצא. כשעמדתי לידו מתחת לחופה, הוא אמר לי: 'אני לא מאמין שדניאל לא פה. אני לא מאמין'. זה הדבר הראשון שהוא אמר לי. אבל הרגשנו שזה הדבר הנכון, לקיים את החתונה למרות הכול. הרב מרצבך דיבר על החוסר של דניאל, ואמרנו יחד פרק תהילים. זה היה רגע כואב ומצער, בכינו, ואחר כך ניגבנו את הפנים ונכנסנו לשמחה".
מה לדעתך הדרך הנכונה לטיפול בסוגיית החטופים והשבויים?
"אנחנו לא יודעים בוודאות שהוא נחטף. אנחנו מקווים מאוד שהוא בריא ושלם, ואם הוא נפצע אז מקווים שהוא נפצע קל. אנחנו יודעים שזה קלף המיקוח החזק היחיד שיש לחמאס, ולכאורה הם צריכים לשמור על כל השבויים והחטופים. מה צריך לעשות – אני לא יודע, הראש עוד לא בסוגיה הזו. אני רק מקווה ששומרים עליהם, ושיש דרך להחזיר אותם הביתה".
כיו"ר המזרחי העולמי, אתה מזהה בתפוצות שינוי ביחס למדינת ישראל מאז פרוץ המלחמה?
"אין ספק. כמו שראינו בארץ שבשנה האחרונה היה קרע, הקרע הזה הגיע גם לחו"ל; וכפי שבארץ שמו עכשיו את כל המחלוקות בצד, גם בתפוצות עשו את זה. מדהים לראות את זה. עם ישראל אחד. שותפות הגורל, שנחלשה בשנה האחרונה, מורגשת שוב. אם יש קצת אור בתוך החושך והטירוף, זה שאנחנו היום מאוחדים. אני לא יודע מתי הייתה הפעם האחרונה שבה העם היהודי התאחד ככה. אני מקווה שהאחדות תחזיק מעמד. זו שעת רצון בעולם, ונצטרך מאוד את התמיכה".
