לפני 11 שנה, בתאריך ג' בחשוון תשע"ד, הלך לעולמו הרב עובדיה יוסף – אבל דמותו ממשיכה להשפיע על החברה הישראלית עד היום. הסרט "לילה ללילה" עוסק בסיפור חייו בדרך מקורית שמשלבת ישן וחדש, באמצעות טכנולוגיית מציאות מדומה (VR) בתלת-ממד. הצופים יכולים להרכיב משקפי מציאות מדומה, וכך לצאת למסע וירטואלי בעקבות הראשון לציון ומנהיגה המיתולוגי של תנועת ש"ס.
קטע מהסרט "לילה ללילה": מלחמת יום כיפור
(צילום: יוחאי הלל וצוות "ניצחה הרוח")
הסרט נוצר בצילום 360 מעלות, במסגרת מיזם "ניצחה הרוח", שמאחוריו עומדות שתי נשים חרדיות – מרים כהן וחני קופילוביץ. הפוליטיקה נשארה מחוץ לתסריט, אריה דרעי לא מוזכר והדגש הוא על דמותו התורנית של הרב. לא תמצאו שם את האמירות של הרב עובדיה נגד גיוס תלמידי הישיבות החרדים לצבא, אבל כן תמצאו עדויות ליחס החם שלו כלפי חיילי צה"ל ולחיבור שלו למדינת ישראל – למשל בסיפור התרת העגונות ממלחמת יום כיפור, או בקביעתו שאפשר לומר "הלל" בתפילה ביום העצמאות (אך ללא ברכה), כי מדינת ישראל היא נס.
כהן, במאית הסרט, מודה שהייתה החלטה מכוונת להימנע מנושאים שנויים במחלוקת: "היה חשוב לנו מאוד להדגיש את העובדה שהרב עובדיה היה סוג של גשר. כי אם יש משהו שאנחנו צריכים עכשיו, זה לגשר, לחבר ולהתאחד. הרגשתי שאנחנו פה כדי להתקרב, ופוליטיקה זה דבר מרחיק. לקחנו סיפורים שמדברים על ההתמדה ולימוד התורה שלו, אבל היה לנו גם חשוב להראות שהיה לו אכפת מכל יהודי, מכל אדם. החיילים היו כמו הילדים שלו והוא היה אומר להם 'מִי שֶׁבֵּרַךְ' (תפילה לשלום חיילי צה"ל, ש"מ) בבית הכנסת שלו".
הרצון לאחד ולפנות לכלל המגזרים הביא לבחירה בשולי רנד כשחקן שמלווה את הסרט, ועובר בו בין תחנות שונות בחייו של הרב – מלידתו בעיראק וילדותו בשכונת הבוכרים בירושלים, דרך תקופתו כרב צעיר במצרים ועד כהונתו כרב הראשי והפיכתו לאחד מחשובי הפוסקים והמנהיגים הרוחניים שקמו בישראל. לדברי היוצרת, רנד נבחר כי הוא דמות מוכרת בכל המגזרים.
כהן מספרת שיש קטעים שנוספו בעקבות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר (תאריך הפטירה הלועזי של הרב) והמלחמה שפרצה: "הסיפור של העגונות במלחמת יום כיפור קיבל נפח הרבה יותר משמעותי אחרי שבעה באוקטובר. יש גם סצנה שבה משווים בין תיעוד שמראה איך הוא דיבר עם חיילים וחיזק אותם בתקופתו, ובין תיעוד של בנו, הרב יצחק יוסף, נפגש עם חיילים כדי לחזק אותם במלחמת חרבות ברזל".
7 צפייה בגלריה
הרב עובדיה יוסף המנוח. "אנחנו פה כדי להתקרב, ופוליטיקה זה דבר מרחיק"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
קטע בצילום 360: סיפור מימיו של הרב במצרים
(צילום: יוחאי הלל וצוות "ניצחה הרוח")
בחייו הזהיר הרב עובדיה יוסף לא פעם מהסכנות שבטכנולוגיה, בפרט לגבי טלפונים סלולריים, אינטרנט וסרטים. איך הוא היה מתייחס לסרט הזה?
"אני חושבת שהטכנולוגיה הזו כל כך חזקה ומשמעותית, שהיא יכולה להעביר סיפור וממש להחיות את ההיסטוריה. אם זו הדרך הטובה ביותר להחיות את הסיפור של מרן – אני מאמינה שהוא היה שמח. אני ממש מקווה".
סיפור סינדרלה
"לילה ללילה" הוא מעין סיפור סינדרלה, שמתאר את הרב עובדיה יוסף כאחד שסבל בילדותו מעוני ומחסור, וגדל להיות הרב הראשי ומנהיג רוחני בעל שיעור קומה. למעשה, הסרט שאורכו 35 דקות היה אמור להיות מוצג בבנייני האומה באירוע מיוחד לפני שנה, לציון עשור לפטירתו של הרב. בעקבות מאורעות שמחת תורה תשפ"ד ופרוץ המלחמה, האירוע בוטל והסרט הוכנס למגירה. עכשיו, במלאת 11 שנים לפטירתו של הרב, הסרט יוצא לאור – ואפשר לצפות בו כיחידים וכקבוצות בקניון ממילא בירושלים, ובהזמנה עד הבית לקבוצות.
7 צפייה בגלריה
מרים כהן, במאית הסרט. "יש כאן דור שגדל על הדמות הזו ולא הכיר אותה בחייו"
(צילום: רבקה שבתאי)
שיר הנושא של הסרט התגלה במהלך העבודה עליו: מדובר בפיוט שכתב הרב עובדיה כשהיה נער, "רעיה אגאלך", ובו הוא מביע כמיהה לגאולה. הוא הולחן בידי יהודה קונסמן ומבוצע בידי ילד הפלא שלמה חיים חתן מנתניה. מתברר שחתן, עוד לא בן 12, נולד בלידה טבעית לאחר 11 שנות המתנה של הוריו לילד ראשון – בדיוק תשעה חודשים לאחר שהוריו קיבלו את ברכתו של הרב עובדיה יוסף.
התחושה היא שיש בציבור אנטגוניזם מסוים כלפי משפחת יוסף, גם בגלל התבטאויות של הרב יצחק יוסף נגד הגיוס וגם בעקבות התחושה שהם הפכו את הרבנות הראשית לעסק משפחתי, בוודאי עכשיו עם בחירתו של הרב דוד יוסף לתפקיד הרב הראשי הספרדי. זה עלול לדעתך להרתיע אנשים מהסרט?
"אני חושבת שלא, אני חושבת שאנשים מתגעגעים מאוד לדמות של הרב עובדיה. אני לא יודעת מה קורה עכשיו עם הפוליטיקה, אני לא מתעסקת בדברים האלה, אבל אני כן יודעת שיש כאן דור שלם שלומד את הפסקים של הרב עובדיה יוסף, שגדל על הדמות הזו ולא הכיר אותה. פתאום אנחנו באים ומחיים את הדמות. לראות את זה ב-360 מעלות, כשאתה יכול ממש להסתובב ופתאום הדמות של הרב מופיעה מולך, בכל מיני סרטונים, ואתה שומע את הדיבור, את המבטא ואת ההומור שלו – זה עוזר לך להכיר אותו, אם לא הכרת, או להתגעגע, אם כן הכרת אותו".
נושא שלא נוגעים בו בסרט הוא הפסיקה שלו שהביאה להכרה ביהדותם של העולים מאתיופיה.
"לא היה מקום. רצינו מאוד להכניס את זה, באמת רצינו, אבל היינו חייבים לקצר. VR (מציאות מדומה, ש"מ) זו טכנולוגיה שמצד אחד היא חזקה נורא, ומצד שני היא קצת בעייתית כי אתה לא יכול לצפות בזה שלוש שעות, וגם שעה זה המון".
להראות לחרדים את הזוועות
זו היצירה השלישית של היוצרות, שהחלו את דרכן בימי הקורונה, אז צילמו סיור וירטואלי במחנות ההשמדה בפולין. כהן, קופילוביץ ושותפתן דאז יוטי ניימן יצאו לדרך במטרה להנגיש את המסעות לפולין למגזר החרדי, ובהמשך הפיקו גרסה גם לציבור הכללי. יותר מ-200 אלף השתתפו עד היום בסיור הווירטואלי באושוויץ באמצעות משקפי מציאות מדומה.
יצירתן השנייה, "עוז הרוח", היא סיור וירטואלי בעוטף עזה לאחר מתקפת 7 באוקטובר. הוא מביא את המראות וסיפורי הזוועה מבארי, כפר עזה, ניר עוז ואתר פסטיבל נובה ליד רֵעים, לצד סיפורי הגבורה. הן משתפות פעולה בימי המלחמה עם חיל החינוך בצה"ל, ומפעילות אוהל במתחם המסיבה שבו צופים מדי יום חיילים מהיחידות השונות. עד היום צפו בסרטים יותר מ-100 אלף חיילי צה"ל.
הסיור הווירטואלי ביישובי הנגב המערבי שיחק תפקיד גם בתחום ההסברה והקניית הידע לציבור החרדי. "אני זוכרת שהראיתי לשכנה שלי תמונות שצולמו בבארי בשבוע הראשון למלחמה, וחמישה חודשים אחרי שזה קרה היא התחילה לבכות ואמרה לי: 'לא יכול להיות, לא יכול להיות, את עובדת עליי, זה לא הגיוני'. היא ידעה שהיה משהו, היא לא ידעה את סדר הגודל. אנשים לא קלטו", אומרת כהן. "אני מדברת על ההארדקור החרדי, אנשים שאין להם טלוויזיה, רדיו וסמארטפונים, איך הם ידעו? בחלק מהעיתונות החרדית אפילו לא הראו תמונה אחת של בית שרוף, ויש לא מעט כאלה שגם לא מכניסים עיתונים הביתה".
7 צפייה בגלריה
הרס בקיבוץ בארי לאחר טבח 7 באוקטובר. יש חרדים שלא קלטו את סדר הגודל של האירוע
(צילום: גדי קבלו)
אז יש מי שנמצאים בניתוק מוחלט מהמציאות?
"סוג של ניתוק, והוא קרה כי אין להם דרך לדעת. חני ואני החלטנו לעשות מסע הסברה שמיועד נטו למגזר החרדי, שמספר את מה שקרה שם, נכנס רגע למקומות האלה ונותן בוקס בבטן. לא רואים שם ממש את מה שקרה, לא שמנו סרטונים של מחבלים שרוצחים אנשים, אבל רואים איך נראו המקומות רגע אחרי הטבח. לחרדים יש רגישות גבוהה יותר לתמונות קשות, וצריך להחליט על המינון. במסע המיועד לציבור החרדי כמעט לא הראינו בתים שהיה בהם דם, הראינו רק בית אחד עם דם – וקיבלנו על זה ביקורות מטורפות, שאנשים התמוטטו מזה. אמרנו: נכון, ולכן שמנו את זה. השארנו את הבית עם סימני הדם ולא פחדנו מהביקורות. אמרנו: זה הסיפור, ככה הוא היה, וזה סיפור כואב".
לדבריה, "בסיום הקרנה לנשים חרדיות היו כאלה שהתרסקו, האולם כאילו הפך להיות בית אבלים, ממש ככה. נשים באו אליי ואמרו לי: לא ידעתי, אני לא מאמינה, איך לא סיפרו לי, לא יכול להיות, פעם ראשונה שאני נחשפת, פעם ראשונה שאני שומעת... אלה התגובות, גם שנה אחרי המתקפה".
כהן החלה בעולם התיאטרון, במשחק ובבימוי, ובהמשך למדה על העשייה הקולנועית בחממות של קרן גשר ועיריית ירושלים. היא מגדירה את עצמה תלמידה מובהקת של הבמאית רמה בורשטיין, שבעיניה היא דמות לחיקוי.
7 צפייה בגלריה
צילום 360 מתוך הסרט על הרב עובדיה יוסף. "הוא היה עושה הכול כדי שעם ישראל לא יתפלג עכשיו"
(צילום: יוחאי הלל)
את תוהה לפעמים מה הרב עובדיה היה אומר אחרי טבח 7 באוקטובר?
"אני חושבת שאם זה היה קורה כשהרב עובדיה עוד היה בחיים, הכול פה היה אחר. הוא היה עושה פה מהפכות, הוא היה עושה הכול כדי שעם ישראל לא יתפלג, הוא היה אומר דברים שאף אחד לא היה מעז להגיד. גם דברים שלציבור החרדי לא היה קל לשמוע, כי הוא גם אמר בחייו אמירות שלציבור החרדי לא היה נעים לשמוע".
את מדברת הרבה על הצורך בחיבור בין המגזר החרדי לציבור הכללי בישראל, אבל בציבור הכללי אין סבלנות רבה לשמוע על זה כל עוד החרדים ברובם לא מתגייסים.
"נכון, אבל המלחמה הזו בנושא הגיוס לא תוביל אותנו לשום מקום. מה שקורה זה שברגע שאתה נלחם, אתה מסתגר בתוך עצמך ונהיה עוד יותר פנאט ועוד יותר פנאט. אני לא חושבת שזו הדרך. בלגן של שבעים שנה או הרגל של שבעים שנה אי אפשר לפתור בבום וגמרנו. זה ייקח דור או שניים, אבל אם יעשו את זה בחוכמה, זה יעבוד".
