לרגל סוכות, צללנו לארכיון הצילומים של דוד רובינגר ז"ל ואל אוסף התצלומים הלאומי של לשכת העיתונות הממשלתית, ושלפנו משם תמונות שתיעדו את החג ומנהגיו ואת עם ישראל, בשבעת העשורים האחרונים.
1953
יש מנהג יהודי עתיק, בן יותר מ-2,000 שנים, לבקר רבנים בחגים. במסכת סוכה בתלמוד הבבלי המנהג הזה הפך לנורמה מחייבת ונכתב שם כי "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל". לפני 70 שנים בדיוק, יצחק בן-צבי, שנחשב לנשיא עממי, צנוע ואהוד, פתח את סוכתו והזמין לשם את כל עם ישראל, או לפחות את מי שרצה להגיע לשם.
היוזמה הפכה לנורמה, והתקיימה מאז מדי שנה, למעט במקרים חריגים, כמו למשל בתחילת מגפת הקורונה. במפגש הראשון, שנערך ב-1953, הוזמנו לסוכה של "האזרח מספר 1" עולים חדשים, שהתגוררו במעברות. לפי החליפות החגיגיות והפרצופים הרציניים, ניכר שהאורחים התייחסו ברצינות למעמד.
1954
מנהג נוסף שנולד בשנותיה הראשונות של המדינה הוא לשלוח צלמי עיתונות לריכוזים חרדיים, כדי לתעד את "שוק ארבעת המינים" ובניית הסוכות. ב-1954 נשלח למאה שערים צלם העיתונות הצעיר דוד רובינגר (2017-1924). רובינגר, שעבד ב"ידיעות אחרונות", צילם לאורך הקריירה הארוכה שלו כחצי מיליון תמונות, כולל את התמונה המפורסמת של הצנחנים בכותל, ולימים קיבל את פרס ישראל לתקשורת ואף זכה לתואר הלא-רשמי "הצלם של המדינה". בארכיון "ידיעות אחרונות" שמורים כיום רבים מצילומיו, ובהם תיעוד מ-1954 של דתיים וחרדים מגיעים למאה שערים כדי לקיים שני מנהגים יהודיים עתיקים – לקנות ארבעת המינים לחג, ולריב עם המוכרים על טיב הסחורה ועל המחיר.
1966
עם פרישתו מהחיים הפוליטיים, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן-גוריון, עבר להתגורר בשדה בוקר בנגב. בערב יום הולדתו ה-80 של "הזקן", נשיא המדינה זלמן שזר נסע עד לסוכה של "מדרשת הנגב", בשדה בוקר, כדי לברך אותו.
1967
קשה להגזים בהתרגשות של מדינת ישראל והעם היהודי ב-1967, לאחר שחרור העיר העתיקה בירושלים. בסוכות הראשון שלאחר המלחמה, נערכה קבלת פנים חגיגית בסוכת נשיא המדינה זלמן שזר. בתמונה: לצד ראש הממשלה לוי אשכול, הרב הראשי איסר יהודה אונטרמן, שאומנם נולד באימפריה הרוסית, אבל באירועים חגיגיים התעקש לחבוש כובע צילינדר, משל היה לורד אנגלי.
1968
במהלך מלחמת ששת הימים, לוחמי צה"ל כבשו/שחררו את יהודה ושומרון ואת רמת הגולן, אלא גם את רצועת עזה. בשנים הראשונות לאחר המלחמה, ישראלים רבים ניצלו את חופשת סוכות כדי לבקר בחוף הים היפה של עזה, לנוח מתחת לסוכות הדייגים ולעשות שופינג. בחלוף השנים, ביקורים בעזה הפכו לפחות נעימים ויותר מסוכנים.
1969
בשנת 1969, מדינת ישראל סערה כשראש הממשלה לוי אשכול נפטר ובמקומו עלתה לשלטון גולדה מאיר. בחג הסוכות הראשון שלה בתפקיד, היא בחרה להיות על תקן אושפיזין (בארמית "אורחים"), בברוקלין שבניו יורק. באירוע החגיגי שנערך בתוך סוכת ענק, הרב עמנואל בקמן כיבד אותה בחלה, בנוכחות ראש עיריית ניו יורק דאז ג'ון לינדזי, ולאה רבין, רעייתו של שגריר ישראל בארצות הברית באותם ימים, יצחק רבין. למי שתוהים לאן נעלם כבוד השגריר, התשובה היא שיומיים קודם לכן נערכו הבחירות בישראל. בניגוד לסיכום המוקדם, גולדה הודיעה לרבין שהוא לא יהיה שר החינוך אלא יישאר שגריר, ולכן רבין נעלב ונעדר מהאירוע.
11.10.1973
מלחמת יום הכיפורים פרצה ב-6 באוקטובר 1973, וב-11 באוקטובר חל חג סוכות. למרות העובדה שהמלחמה בחזית סיני הייתה רחוקה מהכרעה, הלוחמים לא ויתרו על הקמת סוכת מאולתרת על רכב צבאי. למען הדיוק ההיסטורי וההלכתי יש לציין כי סוכה ללא שלוש דפנות אינה נחשבת כשרה, אבל סביר להניח שאף אחד לא יבוא בטענות אל הלוחמים שאיבדו אז חברים רבים לנשק, ורצו, ולו לרגע, להרגיש את החג.
13.10.1973
בתחילת מלחמת יום הכיפורים כבש הצבא הסורי את מוצב החרמון וחלק מרמת הגולן, אבל ב-13 באוקטובר צה"ל כבר היה עמוק במתקפת הנגד, וחלק מכוחותינו הגיעו עד מרחק 35 ק"מ מדמשק. לצד התחמושת ומנות הקרב, צה"ל גם דאג לשלוח לחזית הצפונית גם כמות קטנה של ארבעת המינים. הלוחמים הרבים שהצטופפו וביקשו לקיים את מצוות נטילת ארבעת המינים הוכיחו את האמרה המפורסמת מימי מלחמת העולם הראשונה: "בשוחות אין אתאיסטים".
1977
בניגוד לנשיא המדינה שמזמין לסוכה שלו מגוון מתושבי ישראל, אל סוכת ראש הממשלה נהוג להזמין בעיקר מנהיגים וחיילים בודדים. ב-1977 התרחש במדינת ישראל "המהפך" ולתפקיד ראש הממשלה נבחר מנחם בגין, מנהיג תנועת הליכוד. בין השאר הוא אירח בסוכתו את נשיא פנמה, הגנרל אומאר טוריחוס.
1977
ועוד תמונה מהשנה ההיא. ב-1973 חברי גרעין "מערב שומרון" רצו להקים יישוב חדש במערב השומרון. בתחילה נעשה ניסיון להקים את היישוב ללא אישור. אבל בין מקימי הגרעין היה אליקים רובינשטיין, לימים היועץ המשפטי לממשלה ושופט בית המשפט העליון, אשר ניסח ב-1975 תזכיר שבו נכתב: "יודגש כי בכל פעולותיו עמד הגרעין עד כה על תיאום עם הממשלה, ולא עסק בהתנחלות בלתי חוקית שאינה מאושרת".
ב-1977 הוקם מחדש היישוב שזכה לשם "פארים", ובין המייסדים הייתה גם משפחתו של שאול מופז, לימים רמטכ"ל ושר. הממשלה שבראשה עמד יצחק רבין לא הצליחה לבלום את הדרישה להקמת היישוב, אבל לא ויתרה בעניין השם – ולכן הוחלט לשנות את שם המקום לאֶלְקָנָה. בסוכות הראשון התושבים חגגו פעמיים – גם את הניצחון על הממשלה וגם את החג שנועד לציין את היציאה ממצרים והישיבה בסוכות, בדרך לארץ ישראל.
1999
בכל שנה מתחרים אתרי תיירות בארץ ביניהם, בניסיון לעודד הגעת מבקרים. בנאות קדומים יזמו ב-1999 תערוכה של סוכות, ובהן גם סוכה על גב גמל. אגב, הבחירה בגמל לא הייתה מקרית. בתלמוד הבבלי היה ויכוח לגבי כשרותן של סוכות שונות. חכמים קבעו בין השאר כי מי שבנה סוכה על עגלה או על סיפון ספינה, הסוכה כשרה וגם מותר להשתמש בה בחג. לעומת זאת, מי שבנה סוכה על צמרת עץ או על גב גמל, "כשרה – ואין עולין לה ביום טוב" – כלומר, אפשר לשבת בה רק בחול המועד.
2002
מי שהכירו את ראש הממשלה אריאל שרון מספרים על יחס מסויג שהיה לו כלפי רבנים וברכותיהם. אבל לכל כלל יש יוצא מהכלל – ב-2002 הוא תועד שמח וצוהל, כאשר אחד מפקודיו לשעבר הגיע לסוכת ראש הממשלה כדי להעניק לו ברכה חמה לבריאות והצלחה.
2007
אחרי שנים של מריבות, כעסים והפסדים בפוליטיקה הישראלית, שמעון פרס כיהן כנשיא מדינת היהודים. במסגרת תפקידו הוא אירח בסוכתו גם משלחת של אינדיאנים – אמריקנים ילידים – מקנדה, וקיבל מהם נוצת צ'יף וגם גלימה מכובדת. למי שתוהים עד כמה פרס סבל או נהנה בתפקיד, זה המקום להזכיר את אחד הציטוטים הנפלאים שלו. לא, הכוונה היא לא למשפט "מביצה שלא נולדה לא עושים חביתות", אלא "שלא יספרו לך סיפורים. כל אחד רוצה להיות אהוב. זה אנושי".
2013
כבר שנים רבות שבכל סוכות מגיעה משלחת של חסידי חב"ד ומעניקה לנשיא המדינה ולראש הממשלה (בנפרד) סט מהודר של ארבעת המינים. ב-2013 הגיעו לסוכת ראש הממשלה בנימין נתניהו גם שני הרבנים הראשיים החדשים, דוד לאו ויצחק יוסף. עשור עבר מאז, ושלושתם עדיין בתפקידיהם.