"בדיוק כמו שמדינת ישראל לא הייתה מוכנה לאירועי 7 באוקטובר, כך גם הקהילה היהודית בארצות הברית לא הייתה מוכנה והייתה בהלם מגל האנטישמיות הזה", אומר אריק פינגרהוט, נשיא ומנכ"ל ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה שמאגד מעל ל-200 קהילות יהודיות בארה"ב ובקנדה, בריאיון ל-ynet. "אבל בדיוק כמו שישראל התעשתה והתגייסה, גם אנחנו עומדים על הרגליים ומשיבים מלחמה, ושנינו ננצח", הוא מוסיף.
פינגרהוט, שמזוהה עם המפלגה הדמוקרטית, מודה שממשל ביידן לא עושה מספיק כדי להיאבק באנטישמיות הגואה בקמפוסים בארה"ב. הוא מודה שכסף זר רב מאוד מושקע במאבק הפרו-פלסטיני קמפוסים האלה ומופנה נגד ישראל והיהודים – כולל מקטאר. הוא מזהיר שהאנטישמיות והאנטי-ישראליות זלגה מהקמפוסים לבתי הספר התיכוניים בארה"ב – ומגלה שחוק שעבר בבית הנבחרים ומגדיר את האפליה נגד סטודנטים יהודים בקמפוסים כאנטישמיות, תקוע כבר כמה חודשים.
פינגרהוט, שהיה בעברו חבר קונגרס וסנאטור במדינת אוהיו, מעריך שנראה זינוק בעלייה לישראל מצפון אמריקה – אבל לא בגלל מה שקורה באמריקה, אלא בגלל מה שקורה בישראל.
ב-2019, לאחר הפיגוע בפיטסבורג, הבעת חשש מהתפרצות של שנאה נגד יהודים. האם תיארת לעצמך שנגיע לשיאים שאנחנו רואים היום?
"לא יכולתי לדמיין את מה שאנחנו רואים עכשיו מבחינת אנטישמיות. אבל חששנו שהסכנות ליהודים יגדלו. פיטסבורג היה סימן עבורנו שזה יכול לקרות בכל מקום. זה היה אקראי, בית כנסת בפנסילבניה, פרבר נפלא עם קהילה יהודית חזקה. אם זה יכול לקרות שם, זה יכול לקרות בכל מקום. אחר כך זה באמת קרה בהרבה מקומות. פאוויי בקליפורניה, בית כנסת בטקסס.
"התוקפים עוברים רדיקליזציה באינטרנט. ידענו את זה ולכן התמקדנו בבניית תשתית הביטחון. יצרנו תוכנית שנקראת 'לחיות בטוחים' – קמפיין לאומי. גייסנו כספים ועזרנו לכל קהילה וקהילה לגייס כסף ולבנות תוכנית ביטחון משלה. עד סוף השנה לכל פדרציה יהודית בארה"ב תהיה תוכנית ביטחון עם אדם אחראי שיש לו התמחות בביטחון, עובד עם כל בתי הכנסת והארגונים היהודיים בעיר ופועל בתיאום עם המשטרה המקומית כדי להגן על הקהילה היהודית. יש מטרייה ורשת שמספקת מומחיות וחילופי מידע. עשינו התקדמות גדולה בביטחון".
פרו-פלסטינים מתעמתים עם תומכי ישראל מחוץ לבית כנסת בלוס אנג'לס
האם מסוכן להיות יהודי בארה"ב?
"אני מאמין שיש איומים אז אי אפשר להבטיח 100 אחוז הגנה, אבל באמת עשינו התקדמות גדולה בביטחון הפיזי על המוסדות היהודיים. גם אם אתה מסתכל על העלייה באנטישמיות מאז 7 באוקטובר – תודה לאל הביטחון הפיזי נשמר. כמובן התמודדו עם מחאות אלימות – זה איום חדש שצריך להתמודד איתו, אבל לא מתחילים מאפס. יודעים מה לעשות, ולומדים לתקן".
האם יש ירידה במספר הבאים לתפילות בבתי כנסת? באירועים של קהילות יהודיות?
"להפך. יש עלייה מאז 7 באוקטובר. כי אנשים רוצים להיות מחוברים ולהזדהות עם הקהילה היהודית. לא רוצים להיות לבד. זה הגיוני שבתקופה שבה יש איומים, אנשים רוצים להיות ביחד. אנחנו יודעים שהנוכחות של אבטחה היא גורם חשוב בהחלטה לבוא. לכן היכולת שלנו להבטיח שיש נוכחות ביטחונית גלויה מאפשרת לאנשים לבוא ולהרגיש יותר בנוח.
"יש לנו גם מידע על הסממנים החיצוניים – כיפה, מגן דוד. יש הרבה אנשים שהורידו אותם אחרי 7 באוקטובר, אך הרבה אנשים החזירו אותם. לא כי הם חשים יותר ביטחון, אלא כדי להראות שלא יפחידו אותם. לא נפחד. זאת המדינה שלנו. עזרנו לבנות אותה, לפתח אותה, העסקים שלנו פה והבתים שלנו פה. אמריקה היא מקום מיוחד מאוד עבור יהודים, המקום הכי פתוח ומקבל בתפוצות. אנחנו לא יכולים לתת לזה להשתנות. זה יותר מדי חשוב".
"חוק נגד טיקטוק הוא חוק נגד אנטישמיות"
פינגרהוט מזכיר כי בעצרת התמיכה בישראל שנערכה בוושינגטון בנובמבר היו 300 אלף איש. "הדבר החשוב ביותר הוא שזה היה במקום הכי גלוי באמריקה. לא הלכנו לאצטדיון או אולם שבו כולם יעברו בדיקות. היינו מול גבעת הקפיטול, להראות שאנחנו כאן – אנחנו חזקים ואנחנו לא מפחדים", הוא מציין.
5 צפייה בגלריה
הפגנה פרו-פלסטינית נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה
(צילום: Spencer Platt / Getty Images North America / AFP)
לדבריו, "מה שאנו מבינים היום יותר מבעבר הוא שההגנה על הקהילה היהודית היא כמו מטוס: צריך שתי כנפיים כדי להצליח. כנף אחת היא ביטחון פיזי, והשנייה היא התמיכה האזרחית של החברה האמריקנית והמנהיגים שלה מחוץ לקהילה היהודית. תמיכה של ממשלה, מובילי עסקים, מנהיגי דתות ומנהיגים אתניים, אנשי חינוך. תמיד היו לנו יחסים עם ראשי הערים, מנהלי בתי הספר וראשי האוניברסיטאות, אבל היינו צריכים לעלות לרמה אחרת בקשרים האזרחיים שלנו".
מה הייתה הבעיה?
"לא הייתה הבנה מספקת בין המנהיגים אזרחיים עד כמה האנטישמיות משפיעה על הקהילה היהודית. אנחנו עדיין מיעוט פה, אסור לשכוח את זה. גם בקהילה היהודית הגדולה בניו יורק, אנחנו עדיין מיעוט – והיינו צריכים לעשות יותר מאמץ כדי לטפל בבעיה הזאת. בוא ניקח אוניברסיטאות כדוגמה. מנהיגים יהודים רבים נמצאים בהנהלות של אוניברסיטאות. יצרנו לימודים יהודיים ולימודי ישראל, ארגון הלל וחב"ד. השקענו הרבה במוסדות האקדמיים. אבל כשהמשבר פרץ, הוא הגיע לרמה שהמאמצים האלה לא היו מספיקים. המנהיגים של האוניברסיטאות לא הבינו ולא ראו את האנטישמיות מול הפרצוף, והם לא פעלו בהתאם.
"לקחנו את האחריות להבטיח שהמוסדות האזרחיים יתנגדו לאנטישמיות. אם המושלים, האוניברסיטאות והקהילה העסקית לא דוחפים נגד האנטישמיות – אין מספיק ביטחון בעולם שיתגבר על זה. אם חברה מנרמלת אנטישמיות, אז אנחנו בסכנה אמיתית כקהילה יהודית ואסור לנו לאפשר לזה לקרות. בארה"ב הממשל עוזר להילחם באנטישמיות – אבל זה לא מספיק. אסור לאפשר לזה להיכנס לעסקים, לאוניברסיטאות, לכנסיות, לאיגודים המקצועיים".
מה ההסבר שלך לאנטישמיות בקמפוסים? זה קשור לכסף הקטארי?
"אחד ההסברים הוא באמת הכסף הזר שקטאר היא חלק גדול ממנו, אבל זה לא רק קטאר. גם הרשתות החברתיות משפיעות. זאת בעיה ענקית. כששואלים צעירים מאיפה הם מקבלים את המידע – רובם מקבלים את המידע מטיקטוק, וזה משתנה במהירות. הילדים שלי מקבלים את המידע מהטלפון הנייד, והמידע מוטה והאווירה מרעילה. הארגון שלנו תמך בחוק להגבלת טיקטוק בארה"ב. חוק נגד טיקטוק הוא חוק נגד אנטישמיות. אנשים אמרו לנו שהילדים שלנו יכעסו עלינו, אבל אין ברירה".
5 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. "שתי המפלגות רבות כדי לנצח בבחירות, וקשה להביא אותן להצביע על חוקים"
(צילום: Allison Joyce / Getty Images North America / AFP)
האם אתה צופה גל של עליית יהודים לישראל בתקופה הקרובה?
"אני לא חושב שאנשים יבואו בגלל מה שקורה באמריקה. לדעתי יהיה גידול בעלייה כי אנשים רוצים לעזור בשיקום של ישראל. אנשים אוהבים את ישראל ומבינים שזה רגע שבו ישראל צריכה כישרונות ומחויבות. יש אנשים שחושבים שישראל נמצאת בעיצומה של מלחמת העצמאות השנייה שלה, שזה הרגע שבו הם צריכים להתייצב. יש אולי אנשים שמפחדים לחיות באמריקה, אבל הם לא יבואו בגלל זה. הם יעלו כי הם רוצים להיות חלק. יהודים בעולם צריכים שישראל תשגשג ותהיה מרכז של חיים יהודיים".
"מה שקורה בקמפוסים גלש לבתי הספר התיכוניים. רבים מהמורים בשמאל – ורבים מהם אנטי ישראליים. מתקבלות יותר ויותר תלונות. בשיעורי היסטוריה מלמדים כיצד ישראל מדכאת ומפלה את הפלסטינים, משווים ציונות לגזענות וטוענים שישראל קולוניאליסטית"
אתה חושב שהממשל האמריקני עושה מספיק כדי להתמודד עם האנטישמיות בקמפוסים?
"אני לא חושב שהממשל עושה מספיק. הם מודעים לזה ועובדים על זה, אבל לא מהר מספיק. פגשנו הרבה פעמים אנשי ממשל כדי לדבר על זה. יש כמה צעדים שנעשים, אבל זה לא מספיק. חלק מהעבודה שלנו היא לעשות לובי ולוודא שהם נוקטים את הצעדים הנכונים. אנחנו מעודדים את הסטודנטים היהודים ונציגי ארגון הלל להגיש תלונות לממשל. העברת חוקים בנושא הזה נמצאת בראש סדר העדיפויות שלנו.
"יש חוק בסנאט שמחכה להצבעה – והוא דורש ממשרד החינוך להשתמש בהגדרות IHRA (כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה; לפי ההגדרות, אנטי ציונות היא סוג של אנטישמיות – א"א) למניעת אפליה נגד סטודנטים יהודים בארה"ב. אם ימנעו מסטודנטים יהודים להיכנס למועדון מסוים – הסטודנטים יגישו תלונה והרשויות יקבעו אם זה אפליה על רקע אנטישמי. האוניברסיטאות אומרות שזו לא אנטישמיות כי התלמידים היהודים הפגינו את דעותיהם הפוליטיות בעד ישראל, ואנחנו אומרים – זאת אנטישמיות. החוק יגדיר מהי אנטישמיות במשרד החינוך. אנחנו מעודדים את צ'אק שומר להגיש את החוק, כבר כמה חודשים. זה עבר את בית הנבחרים וממתין לסנאט".
5 צפייה בגלריה
"הרוב עדיין תומכים בישראל". עצרת התמיכה וההזדהות הפרו-ישראלית בוושינגטון בנובמבר
(צילום: Drew Angerer / Getty Images)
מה יהיה עם הדור הבא שמתחנך באוניברסיטאות האלה?
"זו עבודה קשה מאוד ואנחנו צריכים לעבוד ביחד עם ישראל. יש דור שלם של צעירים שעברו חוויה מרעילה, במיוחד מאז 7 באוקטובר. רבים מהם יהיו המנהיגים של ארה"ב בעתיד. זה מדאיג מאוד וזה נמצא אצלנו בעדיפות גבוהה. אני לא מניח שמה שאדם מאמין בו כשהוא בן 21 זה מה שהוא יאמין בו גם כשיהיה בן 40, אבל אם אתה רוצה שזה ישתנה אתה צריך לנקוט צעדים. זה לא בלתי הפיך, אבל צריך לחשוף אותם לחוויה אחרת. להביא אותם לישראל".
"צריכים ליצור הרתעה"
הוא מבקש להעביר מסר לישראלים לגבי האנטישמיות בקמפוסים: "חשוב שתדעו שזה לא בכל האוניברסיטאות בארה"ב ואלה לא כל הצעירים. הרוב עדיין תומכים בישראל והרוב לא אנטישמים. יש מקומות כמו אוניברסיטת פלורידה, עם 7,000 סטודנטים יהודים, שלא הייתה בה אף הפגנה נגד ישראל. הבעיה היא שהאנטישמיות גואה באוניברסיטאות הכי משפיעות והסטודנטים משם יהיו בממשל, בכלכלה, בתקשורת, בבית המשפט העליון, בבית הלבן. לכן זה חשוב, כי זה דור העתיד של המשפיענים".
מה קורה בבתי הספר התיכוניים בארה"ב?
"מה שקורה בקמפוסים גלש לבתי הספר התיכוניים. הבעיה היא שרבים מהמורים בשמאל – ורבים מהם אנטי ישראליים. הם מביאים את זה לכיתות. מתקבלות יותר ויותר תלונות על כיתות מוטות נגד ישראל. בשיעורי היסטוריה מלמדים כיצד ישראל מדכאת ומפלה את הפלסטינים. משווים ציונות לגזענות, טוענים שישראל קולוניאליסטית. יש יותר ויותר הפגנות בבתי ספר, לעיתים מעודדים תלמידים להפגין נגד ישראל. מנהלי בתי ספר לא עצרו את זה. זה גדל וזה מדאיג אותנו מאוד. ראינו את זה בניו יורק, בשיקגו, בפרברים של וושינגטון. במקום לחכות שזה יתפשט – אנחנו רוצים לעצור את זה לפני שזה יצמח".
האם ישראל היא עדיין נושא ביפרטיזני (דו-מפלגתי) בארה"ב?
"כן. שלושה חוקים עברו בתמיכה אדירה: החוק נגד טיקטוק, החוק נגד אנטישמיות וחבילת הסיוע לישראל. האופוזיציה שהתנגדה התחלקה בין הימין לשמאל. הייתה אופוזיציה בימין הקיצוני ובשמאל הקיצוני. ישראל היא במיינסטרים. הקיצונים נמצאים בקצוות, הקהילה היהודית היא באמצע. אחת הסיבות שלוקח זמן להשיג רוב לחוקים היא ששתי המפלגות, הדמוקרטית והרפובליקנית, רבות כדי לנצח בבחירות – וגם אם מסכימים על משהו קשה להביא אותן להצביע".
5 צפייה בגלריה
הרס בכפר עזה לאחר הטבח של חמאס ב-7 באוקטובר. "גייסנו למען ישראל סכום חסר תקדים"
(צילום: גיל יוחנן)
בלוס אנג'לס הותקפו יהודים בדרך לתפילה בבית כנסת ומנעו את כניסתם. מה אתה מרגיש בנוגע למקרים כאלה?
"אנחנו יכולים להביס את האנרכיה הזאת, אבל המוסדות לא היו ערוכים לזה. הייתי בהלם כשראיתי את הסרטונים מלוס אנג'לס. זה נורא ואיום. זו לא גזרת גורל. המשטרה, ראש העיר והאבטחה של הקהילה ישתלטו על זה. הם לא היו מוכנים כי באמריקה לא היו לנו בעבר קבוצות אלימות שנאספות מול בית כנסת, תוקפות פיזית יהודים ומטרידות אותם. זה כמו שמישהו בא לבית הכנסת בפנסילבניה וירה באנשים – זה לא משהו שאנשים יכלו לדמיין לפני שזה קרה. אנחנו נגיב לזה ונהיה מוכנים בפעם הבאה".
"אנחנו צריכים ליצור הרתעה", הוא מציין. "זה חלק מהמאבק באוניברסיטאות. למשל האנשים שפרצו לבניין באוניברסיטת קולומביה. השבוע התובע ביטל את האישומים נגד שני שליש בנימוק שאין מספיק ראיות. באמריקה ההחלטות איך ליצור הרתעה – תביעה, אכיפה, גירוש סטודנטים מאוניברסיטאות, גירושם מארה"ב אם הם על ויזות – אלה החלטות שמקבלים בכמה רמות של הממשל. התפקיד שלנו הוא לעבוד מול כולם כך שיבינו את התפקיד שלהם למנוע את האנטישמיות. אם אתה התובע של לוס אנג'לס, ראש העיר או מפקד המשטרה – מה התפקיד שלך כאן? אנשים לא חשבו מה האחריות האישית שלהם, ואנחנו צריכים להתעקש שיעשו את הדבר הנכון".
מה עשיתם בפדרציות אחרי 7 באוקטובר?
"קודם כול גייסנו מעל ל-850 מיליון דולר לישראל, סכום חסר תקדים. היכן שאתה לא הולך בדרום ובצפון – אתה רואה את התמיכה של יהדות ארה"ב וקנדה. הדבר השני שידענו שנצטרך לעשות הוא להניע תמיכה בישראל בבית. ידענו שהתמיכה בישראל תשתנה ככל שהמלחמה תימשך – ומאתגר מאוד לשמר תמיכה. לכן יזמנו את המצעד בוושינגטון. חזינו שנצטרך להגן על ישראל, אבל לא חזינו את הזינוק באנטישמיות. עכשיו אנחנו פועלים ומגיבים".
