האם מותר להשתמש במנגינות כנסייתיות וחילוניות בתפילה יהודית? האם באמת אסור לגברים להקשיב לשירת נשים לפי ההלכה? והאם מותר לנשים להיות שוחטות? אלו רק שלוש שאלות אקטואליות בהלכה שעליהן עונה בהרחבה הרב פרופ' דוד גולינקין, ממכון שכטר למדעי היהדות בירושלים, בטוב טעם ומתוך הכרת המציאות של המאה ה-21.
הרב גולינקין הוא דמות ייחודית בעולם פסיקת ההלכה. מחד, הוא עוסק במחקר מדעי ומוכר כמומחה חשוב בחקר הנוסח הראשוני של התלמוד. מאידך, הוא עוסק בפסיקת הלכה בשאלות האקטואליות ביותר, ועל כל אחת מהשאלות הוא עונה בתשובה חד-משמעית עם נימוקים והסבר מקיף, תוך הסתמכות על היכרות מעמיקה ויסודית עם ארון הספרים ההלכתי. אין פלא שרבים מפנים אליו שאלות, ורק חלק קטן מהן, עם תשובותיו, הוא כינס בשני ספריו – "עשה לך רב" (2019, 2024).
יש הנאה רבה בקריאת השאלות והתשובות בספריו של הרב גולינקין. אופן מתן התשובות חריג באופן חיובי מהמקובל בספרות ההלכה: הוא תמיד בעברית בת זמננו המובנת לכולם; והשכלתו האקדמית הרחבה מקנה לו את היכולת לעסוק בכל שאלה, הן על פי כללי המחקר אקדמי והן על פי השכלתו התורנית העשירה, החובקת את ארון הספרים היהודי – מהתנ"ך עד הפלמ"ח.
הרב גולינקין אינו מתכוון לערער על פוסקי הדורות הקודמים, מימי המשנה ועד ימינו. הכרת רצף פסיקת ההלכה היא מאבני היסוד של הזהות היהודית. אלא שהוא מוכן להתמודד מבחינה הלכתית עם המציאות, ולא לברוח או להתחמק ממנה. המציאות בת זמננו משתנה מהר, ועל כן הכלל שקבע החתם סופר (הרב משה סופר) במאה ה-18 – "חדש אסור מהתורה" – לא יכול לתת מענה לאלפי שאלות המתעוררות מדי יום.
לא מן הנמנע שאילו החתם סופר היה מבקר היום במדינת ישראל, בארצות הברית או באנגליה, והיה רואה כיצד תלמידיו ותלמידי תלמידיו חיים בירושלים ובבני ברק, באלעד ובביתר עלית, היה אומר עליהם את מה שאמר בימיו חייו על שנואי נפשו הרפורמים. איש ממשיכי דרכו היום אינו חי כפי שהוא חי בברטיסלבה (פרשבורג) לפני 200 שנים. זו כלל ועיקר לא שאלה של שינוי כללי ההלכה, אלא של חובת ההלכה להתמודד עם מציאות שונה, המשתנה כל הזמן.
בין שני עולמות
פסיקותיו של הרב פרופ' גולינקין היו זה מכבר מוכרות ומחייבות אצל רבים בחברה האורתודוקסית-מודרנית, ומקובלות מאוד אצל חברי התנועה הקונסרבטיבית. כשהוא נשאל על כך הוא אומר: "אני גדלתי בשני העולמות. אבי ז"ל (הרב נח גולינקין – י"ר) היה רב קונסרבטיבי, אבל למדתי בבית ספר אורתודוקסי-מודרני מצוין בוושינגטון. מהקונסרבטיבים למדתי כיצד ללמוד לימודי יהדות בצורה פתוחה ומחקרית. מהאורתודוקסים למדתי מחויבות להלכה. משניהם למדתי ציונות".
כ-900 תשובות בהלכה ענה עד היום הרב גולינקין. 200 מהן הוא פרסם בספרי ההלכה שלו. בין השאלות: האם ההלכה מתירה הפריה חוץ-גופית לאישה רווקה? האם מותר להכניס הורה החולה באלצהיימר לבית אבות? האם ההלכה מחייבת לקבל חיסון נגד מחלות מסוכנות (ויכוח שהתעורר בימי מגפת הקורונה)? האם ריקודים מעורבים בחתונה אסורים על פי ההלכה? תוכן השאלות מעיד לאיזה סוג של "גוב אריות" הלכתי נכנס גולינקין.
הרב גולינקין למד וקיבל תואר דוקטור בסמינר התיאולוגי היהודי בניו יורק, ובין מוריו גדולי תורה ואבירי הלכה כרב פרופ' שאול ליברמן, הרב פרופ' דוד וייס הלבני, הרב פרופ' אליעזר (לואי) פינקלשטין ונוספים. אך הוא מבקש להזכיר במיוחד את מורו ורבו לתלמוד, הרב פרופ' שמא פרידמן, חתן פרס ישראל בתלמוד: "ממנו למדתי איך לחקור כל נושא באופן שיטתי ולנסות לבדוק כל מה שנכתב על הנושא. מורי ורבי פרופ' ישראל פרנצוס הכניס אותי לעולם הראשונים בהלכה".
תשובותיו של הרב גולינקין, העולות מספריית ההלכה הענקית שבחדר עבודתו, אינן מסתכמות במילה אחת או שתיים – כן או לא, אסור או מותר. כל תשובה היא מאמר, שיסודותיו הלכתיים על אבני המשנה, התלמוד, הרי"ף, הרמב"ם, שולחן ערוך ועוד ועוד. בכל תשובה יש גם התייחסות למציאות המשתנה ולהתמודדות של יהודים בני זמננו.
בפתח שני הכרכים של "עשה לך רב" מסביר הרב פרופ' גולינקין את עקרונות הפסיקה שלו. במקרים של מסורת מול שינוי – בדרך כלל תהיה הפסיקה על פי המסורת; חומרא וקולא (פסיקה מחמירה ומקילה) – קולא עדיף, על פי הכלל התלמודי ש"כוח ההיתר עדיף"; כל עניין הלכתי יש להכריע רק לאחר הכרת ההיסטוריה של הנושא – מהמוקדם ביותר ועד המאוחר ביותר.
על שאלת היחס לפסיקות רבי יוסף קארו ב"שולחן ערוך", המוכר כספר הלכה חשוב ומרכזי, אומר הרב גולינקין דברים המביעים הזדהות עם דבריו של הרב עובדיה יוסף המנוח, שאומנם שאף "להחזיר עטרה ליושנה" אבל בחן כל סעיף לגופו ולעניינו, על פי מציאות זמננו. כללים נוספים בפסיקת ההלכה של הרב גולינקין הם שמירה על פלורליזם הלכתי, כלומר הצגת כל האפשרויות הניתנות כתשובה לשאלה זו או אחרת, והקפדה יתרה על הצד המוסרי בפסיקה – בעיקר במצוות שבין אדם לחברו.
איסורים מאוחרים
פתחנו בשאלות, וראוי גם להביא את התשובות – המעידות יותר מכול על הגישה של מי שכיהן שנים לא מעטות כיו"ר ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל. לשאלת שילובן של מנגינות כנסייתיות וחילוניות בתפילה הוא אומר: "מקום מקום ומנהגו. מי שנזהר מלהכניס מנגינות חילוניות יש לו על מי לסמוך, מי שמקדש ניגון חילוני או כנסייתי יש לו על מי לסמוך". מכיוון ששילוב מנגינות של שירים חילוניים בתפילה הפך פופולרי מאוד בשנים האחרונות, עולה השאלה איך נושא אקטואלי כל כך לא זכה עד היום לעיון נרחב כפי שעושה גולינקין.
"שירת נשים" היא כבר כותרת, מכיוון שיש זמרים וזמרות הנמנעים מלשיר בפני מי שאינם בני מינם. לאחר דיון הלכתי ארוך ומפורט, שבו מוזכר כי זהו איסור מאוחר מאוד ועיקרו בימי החתם סופר לפני כ-200 שנה, קובע הרב גולינקין: "באופן כללי מותר (לגברים) להקשיב לזִמרת נשים ואין איסור גורף על זִמרת כל הנשים כל הזמן". גולינקין כותב כי ממקורות יהודיים אפשר ללמוד שנשים יהודיות שרו תמיד – בבית, בשמחות, וגם בבית הכנסת.
מראה של אישה השוחטת עוף או בקר על פי ההלכה הוא נדיר למדי, אם בכלל קיים. מתברר כי "על פי המשנה, התלמוד, הגאונים וכן פוסקי ההלכה הראשונים, עד סוף המאה ה-15 לא הייתה עם כך כל בעיה. עדויות ומסמכים רבים מעידים שאכן כך היה". גם במקרה זה מתברר, לדברי גולינקין, שהאיסור המקובל הוא מהמאות האחרונות, ואין לו ביסוס קדום, הלכתי או תלמודי.
אם נחזור לשאלות אקטואליות בימים אלה, ימי שלושת השבועות לקראת תשעה באב, הרי שעולה השאלה: האם חייבים לצום בתשעה באב ובשאר ארבעת הצומות (לא כולל יום הכיפורים)? על כך משיב גולינקין: "חובה לצום בתשעה באב, אך שאר ארבעת הצומות (עשרה בטבת, צום גדליה, תענית אסתר וי"ז בתמוז) הם רשות ואין חובה לצום".
על השאלה הנוגעת להפריה חוץ-גופית לאישה רווקה, משיב הרב גולינקין כי "אסור לאישה רווקה להרות באמצעות תרומת זרע, ומומלץ לעשות זאת במסגרת נישואים או על ידי אימוץ". ניכר במקרה זה שהפן המוסרי הוא המכריע.
5 צפייה בגלריה
בשאלה אם לשלוח הורה חולה אלצהיימר לבית אבות, מותיר גולינקין את ההכרעה לרגש האישי
(צילום: Shutterstock)
לשאלה האם מותר להכניס הורה חולה אלצהיימר לבית אבות, שאלה שגם בה השיקול המוסרי מכריע, הוא משיב דרך הצגת שתי האפשרויות המרכזיות: על פי שיטת הרמב"ם, "הילד מגן על כבוד הוריו ועל הבריאות הנפשית של עצמו על ידי העסקת מטפל מקצועי שיכול לבצע דברים שאינם מתאימים לכבוד שהילד חב להורה שלו". הראב"ד, שכתב השגות על ספרו של הרמב"ם "משנה תורה", מביא דעה הפוכה וקובע כי על ידי השארת ההורה בבית, מקיימים הבן או הבת את מצוות "כבד את אביך ואת אמך" בצורה ישירה ואישית יותר. בשאלה זו, שרבים בזמננו עומדים בפניה, מותיר גולינקין את ההכרעה לרגש האישי.
האם ההלכה מחייבת לקבל חיסון נגד מחלות מסוכנות? השאלה הזו, כאמור, התעוררה במלוא חריפותה בתקופת התפרצות הקורונה. התשובה שנתן הרב גולינקין חד-משמעית, והיא מבוססת על הניסיון שהצטבר מאז המצאת החיסון נגד מחלת האבעבועות השחורות: "יש חובה הלכתית ליהודים לחסן את עצמם ואת ילדיהם; אלא אם כן הרופאים קובעים שזה מסוכן לאדם ספציפי".
בנוגע לריקודים מעורבים בחתונה, בתשובה הניתנת אף היא בכרך השני של ספרו כותב גולינקין כי "אין שום איסור על מגע סתמי בין גברים ונשים בתורה, בתלמוד הבבלי ואצל גדולי הפוסקים כגון הרמב"ם, הטור, השולחן ערוך וערוך השולחן... המגמה המחמירה מקורה בספרות המוסר ובמדרשים מאוחרים, אך לא בספרות ההלכה".
העיון בספרי ההלכה של הרב גולינקין מעורר עניין רב, ואין ספק שרבים יערערו, יתווכחו או ידחו את פסיקותיו, אך גישתו האמיצה נותנת תקווה שההלכה תהיה אור לעולם יהודי, גם ללא "חזרה בתשובה", אלא מתוך רצון לשמר את הזהות היהודית.
