עשר שנים אחרי שפרויקט "השבת העולמית" יצא לדרך, הרב ד"ר וורן (זאב) גולדשטיין, רבה הראשי של דרום אפריקה, לא מאמין מה קרה למיזם צנוע שהתחיל בקהילה המקומית שלו. "ממש לא חשבתי שנגיע למקום הזה, שבו זה פרויקט עולמי שמקיף כל כך הרבה אנשים", הוא מודה.
"זה התחיל מאיזו יוזמה מקומית ואפילו לא הייתי בטוח שזה יצליח בקהילה שלי בדרום אפריקה", הוא נזכר. "קראתי לזה בהתחלה 'שבת פרוג'קט' והייתה קריאה לכל הקהילה היהודית בדרום אפריקה לשמור ולציין שבת אחת. היו שם רבים שלא שמרו שבת, שאמרתי להם: בואו תנסו, באווירה של יחד ואחדות, ונציין את זה כולנו. כשהכרזתי על זה היו רבים שאמרו שזה לא יצליח, אבל אז אשתי אמרה לי משהו חכם: 'גם אם אחרי כל המאמצים שלך, רק 10 אנשים ישמרו את השבת – זה היה שווה את זה'. כל אחד הוא עולם ומלואו".
ואיך התקבלה בזמנו היוזמה?
"הקהילה קיבלה את זה בידיים פתוחות והייתה התרגשות רבה. אנשים שאף פעם לא ניסו, שמרו את השבת במלואה, והיו חגיגות קהילתיות סביב הנושא של הפרשות חלה, טקסי הבדלה והרצאות על סודות השבת. הדגש לא היה על השמירה עצמה – אלא על האחדות בקהילה. אחרי השבת הראשונה, פנו אליי גורמים יהודיים ממדינות אחרות ואמרו שהם רוצים להצטרף, וככה הבנתי שאפשר להפוך את לפרויקט עולמי. יש לנו כעת משתתפים ביותר מ-100 מדינות, כולל כמובן מישראל, שמשתתפים בזה ומרגישים מהי שבת".
"יום ראשון חופשי ישחרר את המתח בישראל"
באופן אירוני, דווקא בישראל נושא השבת הוא אולי המורכב ביותר בעולם. מצד אחד מזכירים שמדובר במדינת היהודים ומהצד השני מתלוננים על ערבוב בלתי פוסק בין דת לפוליטיקה, כאשר השבת משמשת לא פעם ככלי פוליטי.
"הייתי אומר לכל יהודי – תחווה את זה, תצטרף לשבת קהילתית בלי מסכים, בלי טלפונים, ותראה איך אתה מרגיש. אבל אם יש אנשים שבוחרים לקחת רק חלק מזה, אני לא יכול להתנגד, אנחנו חיים בעולם חופשי. כל אחד ייקח מהשבת מה שהוא רואה לנכון"
איך אתה יכול להתמודד עם הנפיצות של נושא השבת במרחב הציבורי בישראל?
"אנחנו צריכים לעבוד ביחד ולשחרר את השבת מהוויכוחים הפוליטיים. השבת היא ערך לאומי וזה לא שייך לפוליטיקה, זה לא שייך לאף מפלגה ולאף אחת מקבוצות האוכלוסייה. צריכים לשחרר את זה לחופשי מהפוליטיקה. בפועל, זה מה שעשינו. ניגשנו לאוכלוסייה הישראלית ואמרנו – זו שבת עולמית, זה של עם ישראל וזה מעל כל הדברים האלה. לשמחתי, אנשים הגיבו בצורה חיובית מאוד. יש לנו שיתוף פעולה עם עיריות, עם ארגונים ועם אנשים פרטיים. עשינו מיזמים לכל חלקי האוכלוסייה הישראלית עם מסר שהשבת שייכת לכל עם ישראל – זה הערך הלאומי שלנו, הדבר המשותף, כל אחד יכול לקחת חלק מזה, וזה שלנו".
הבעיה היא שלא קל לנתק את השבת מהקונוטציות הפוליטיות שלה.
"אני מצאתי שיש ממש צימאון טבעי באוכלוסייה הישראלית, שאנשים מחפשים יהדות שהיא בסבר פנים יפות – יהדות מחבקת של דרכי נועם, וגם את הערך של השבת שהוא מעל הפוליטיקה. אנשים מחפשים את היופי ואת הכוח של השבת, גם מבחינת רמת איכות החיים, אבל גם כן מבחינת רוחנית".
במהלך ביקורו האחרון בארץ נפגש הרב גולדשטיין עם נשיא המדינה יצחק הרצוג ועם חברים בכל המפלגות ("מהשמאל ועד הימין, כולל החרדים"), בניסיון להעביר את המסר של "השבת כערך לאומי". לדבריו אפשר "לבנות קואליציה לא פוליטית שמקבלת את המסר הזה".
בעיה נוספת בישראל היא שהשבת היא יום המנוחה היחיד. אם ביום הזה לא אסע לבקר את המשפחה או אצא לטיול, אז אין לי מתי.
"זה נכון מאוד. בתפוצות יש לנו את יום ראשון בשביל הדברים האלה וזה חסר מאוד בישראל. גם לכם מגיע יום ראשון חופשי לעשות את כל הדברים האלה. אני מנסה לקדם את הנושא מול חברי כנסת ויודע שהורדת יום עבודה אחד לא תפגע בפריון הלאומי, וזה גם מגובה במחקרים כלכליים. מעבר לזה, מהלך כזה גם יוריד דרמטית את המתח סביב דת ומדינה. ברגע שיהיה יום אחר פנוי, זה יוכל לתת לשבת את המקום הראוי לה ויהיה זמן גם לדברים האחרים. אולי נצטרך למצוא פורמט אחר ליום שישי, אבל בכל מקרה הנושא של יום ראשון הוא חשוב כדי לשחרר את המתח בחברה הישראלית סביב נושא השבת, ובעקיפין גם בשאר נושאי דת ומדינה".
לציין את השבת בדרכים מגוונות
בספרו החדש "שבת: יום לברוא את עצמך", טוען הרב גולדשטיין כי בכל ימי השבוע אנחנו עסוקים בבריאה פיזית של דברים חומריים שאפשר להעריך אותם בכסף, אבל בשבת אנחנו יוצרים דברים רוחניים שהם היחסים בין בני המשפחה, הקהילתיות והקשר שלנו עם בורא עולם ועם עצמנו. "אני טוען שהאושר בחיים לא בא מדברים חומריים אלא ממשמעות ומטרה בחיים, והשבת היא נוסחה איך למצוא את זה ולהרגיש את זה, כשאתה מוקף במשפחה וחברים, בלי הסחות דעת", אומר הרב.
אתה יכול להתחבר לחילונים שמציינים את השבת בדרכים אחרות, לא אורתודוקסיות? כמו למשל טיול משפחתי, פיקניק קהילתי או ארוחת שישי עם טלוויזיה ומוזיקה ברקע?
הרב מחייך ומשיב, כמו יהודי טוב, עם סיפור משלו: "לפני כמה שנים הייתי בקשר עם ראשת המטה של הנשיא בדרום אפריקה והיא אמרה לי שיש הודעה חשובה מהנשיא שתגיע בימים הקרובים. הימים עברו והגענו ליום שישי, כבר היינו שעתיים לפני השבת, וההודעה לא הגיעה. חשבתי מה אני צריך לעשות, והחלטתי שאין ברירה – צריך לכבות את הטלפון, כי יש בורא עולם שהוא חשוב יותר מכל אדם בשר ודם. התקשרתי לראשת המטה ואמרתי לה שזאת חובתי, שזה כתוב בתורה וכך עושים היהודים. הייתה שתיקה בצד השני של הקו ואז היא אמרה: 'אני מקנאת בכם. הלוואי שהיה לי משהו כזה'".
ובכל זאת, אתה יכול להבין אנשים שמציינים את השבת בדרכים אחרות?
"אני חושב שבתוך השבת יש נוסחה שעברה את מבחן הזמן של דורי דורות, והיא עובדת. זאת ממש מתנה לעם ישראל, וזה מבדיל אותו משאר העמים. הייתי אומר לכל יהודי – תחווה את זה, תצטרף לשבת קהילתית בלי מסכים, בלי טלפונים, בלי כל התוכניות שאנחנו עושים במהלך השבוע, ותתרכז רק בתקשורת עם המשפחה, עם הרוחניות ועם הנשמה שלך, ותראה איך אתה מרגיש. אני חושב שזאת חוויה יוצאת דופן ובאמת ייחודית. בסופו של דבר יש פה נוסחה, אבל אם יש אנשים שבוחרים לקחת רק חלק ממנה, אני לא יכול להתנגד, אנחנו חיים בעולם חופשי. זה יכול להיות תהליך של צמיחה, וכל אחד ייקח מהשבת מה שהוא רואה לנכון באותו זמן".
האפרטהייד ההיסטורי בדרום אפריקה – והקשר ל-BDS
לפי נתונים עדכניים שפורסמו בפרויקט "מפוזרים" של ynet, יש בדרום אפריקה כ-70 אלף יהודים. לדברי הרב גולדשטיין, המספר נמוך מעט מזה, אבל כמובן תמיד עולה השאלה איך סופרים בדיוק. מרבית הקהילה במדינה מרוכזת ביוהנסבורג וקייפטאון ומקושרת לבתי כנסת אורתודוקסיים, אם כי הרב מציין שרוב היהודים אינם דתיים, אך נחשבים למסורתיים.
"זאת קהילה מאוד מסורתית וציונית, עם רמה נמוכה של התבוללות. גם מקרי האנטישמיות לא רבים וזאת לא תופעה רווחת בדרום אפריקה. אין חשש ללכת ברחוב עם כיפה, וגם רמת הביטחון האישי ושיעורי הפשע המקומי נמצאים במגמות חיוביות לעומת העבר. לגבי ההתבוללות, יש לציין כי כ-90% מבני הנוער היהודים נמצאים בבתי ספר יהודים וזה בונה את הזהות היהודית שלהם ואת הערכים הציוניים, ומכאן זה מוביל לרצון שלהם להתחתן בתוך הקהילה ולשמור על הערכים הללו".
גם אם האנטישמיות הקלאסית לא בולטת במדינה, מגמת ה-BDS כן תפסה אחיזה וזכורה ועידת דרבן שנערכה במדינה ובה ננקט קו אנטי-ישראלי קיצוני. לדברי הרב גולדשטיין, "יש לא מעט התקפות על ישראל ואני, יחד עם ארגונים ופעילים בקהילה, עוסק בהסברה. אפילו הנשיא הנוכחי במדינה אמר דברים שמשווים בין המצב בישראל ובין האפרטהייד שהיה בדרום אפריקה, ואני הגבתי בחריפות בתקשורת המקומית והסברתי בדיוק למה ישראל היא לא אפרטהייד ולמה זה בכלל לא דומה. אני גדלתי בדרום אפריקה וראיתי במו עיניי את האפרטהייד, ואי אפשר לטעון שזה המצב בארץ".
למה בדרום אפריקה ה-BDS נהיה פופולרי כל כך?
"בעיקר בגלל הסמליות. בדרום אפריקה זוכרים היטב את האפרטהייד ואת הסנקציות, ויש לזה משמעות עמוקה מבחינה היסטורית ופוליטית. לדעתי, הפעילים של ה-BDS הם נגד ישראל אבל גם נגד הקהילה היהודית המקומית. הם טוענים שהם עושים הפרדה, אבל אני לא מרגיש את זה. בעיניי BDS זה אנטישמיות. הם מנסים להסתיר את זה, אבל לדעתי זאת הנקודה".
