מאז מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023 נדרשים היסטוריונים לחוות את דעתם על קווי הדמיון או קווי השוני שבין שואת העם היהודי לטבח שמחת תורה. במילים פשוטות, רבים חשים שאירועי שמחת תורה תשפ"ד זהים או דומים לאירועי השואה ומוצדק להזכיר את שניהם בנשימה אחת. מי שעברו את מעשי הטבח על בשרם, בוודאי חשים תחושות עזות כאלה, וגם ביטאו זאת במילים.
ביקור בבארי לאחר הטבח שאירע ב-7.10.2023
(צילום: אלכס גמבורג)
יודגש כבר בתחילת דבריי: כל אירוע היסטורי הוא ייחודי. אירועים היסטוריים אינם מכפילים ואינם משכפלים את עצמם. אין בעולם מכונה המכפילה או משכפלת אירועים. עם זאת, לגיטימי בהחלט לנסות ולציין קווים מקבילים, קווים משיקים וקווי דמיון בין אירועים היסטוריים. זה לגיטימי, טבעי ואנושי. מכיוון שאירועי "ליל הבדולח" הם חלק בלתי נפרד ממרקם ילדותי, החלטתי לבצע השוואה כזו, ולהצביע על קווי דמיון בין שני האירועים.
6 צפייה בגלריה
מימין: חלונות ראווה שנופצו בברלין בליל הבדולח, משמאל: הרס בניר עוז לאחר הטבח ב-2023
(צילום: Hulton Archive / Getty Images, דנה קופל)
הייתי רוצה להוסיף עוד הערה מתודית חשובה: פרעות ליל הבדולח אומנם החלו בלילה בין 9 ל-10 בנובמבר 1938, אך הם השתרעו על פני מספר שבועות, כמעט לכל אורכו של חודש נובמבר, ברחבי גרמניה וברחבי אוסטריה, שסופחה לגרמניה הנאצית ב-15 במרץ 1938 בצעד שנקרא ה"אנשלוס" ("סיפוח", בגרמנית). אם בוחנים בקפידה את פרעות ליל הבדולח ואת מתקפת 7 באוקטובר, אפשר להבחין בכמה וכמה קווי דמיון בין שני האירועים ההיסטוריים.
אלימות פיזית קשה וקיצונית
פורעי ליל הבדולח פרצו לבתי יהודים ברחבי גרמניה ואוסטריה, ניפצו רהיטים, השליכו רהיטים לרחוב, בזזו רכוש, הכו לא פעם עד זוב דם את הגברים היהודים ועצרו רבים מהם. הם השאירו אחריהם הרס וחורבן בדירות ובתים יהודיים רבים.
6 צפייה בגלריה
הריסות בית כנסת בברלין שנשרף בליל הבדולח, ובהמשך הכיל רכוש שהוחרם מיהודים והופצץ במלחמת העולם השנייה
(צילום: Fred Ramage / Keystone Features / Getty Images)
בבית משפחות לוין, דנציגר ושינדלר, קרובי משפחתי מהעיר הינדנבורג בשלזיה העילית, פרצו אנשי אס-אה לדירות, הרסו בפראות את הרהיטים היקרים וחיבלו בפסנתר הכנף יקר הערך. הם ניתצו וניפצו מכל הבא ליד, השחיתו והרסו תוך שימוש בפטישים, בגרזינים ובכלי חבלה נוספים שהביאו עימם. הם אומנם כמעט שלא פגעו פיזית בנשים, נערות או ילדות יהודיות, אך העליבו וגידפו אותן בגסות רוח תוך שימוש בשפה וולגרית. כ-30 אלף גברים יהודים נעצרו במהלך הפרעות ושולחו לשלושה מחנות ריכוז: דכאו, בוכנוואלד וזקסנהאוזן.
בטבח 7 באוקטובר הרסו הפורעים בתים רבים, על תכולתם, שרפו בתים על יושביהם, השאירו הרס וחורבן מוחלטים. בגל השני הגיעו גם בוזזים ושודדים.
התעללות פיזית
אלפי האסירים היהודים שנעצרו בליל הבדולח – גברים בלבד, בגילים 45-18 – עברו במחנות הריכוז שאליהם שולחו התעללויות יומיומית קשות, מלוות באלימות ובסדיזם לשמו, שחלקן הסתיימו במוות. לעיתים העדיפו האסירים היהודים להתאבד מאשר להמשיך ולשאת בסבל ההתעללויות הקיצוני.
יש להדגיש שליל הבדולח היה האירוע ההיסטורי הראשון שבו נעצרו יהודים בגרמניה אך ורק על בסיס היותם יהודים, ולכן התירו אנשי האס-אה והאס-אס לעצמם התנהגות ברוטלית קיצונית, ביודעם שהם שוכנים לבטח בתוך הממלכה שלהם: ממלכת מחנות הריכוז, שהייתה נתונה בלעדית בידיו של ארגון האס-אס.
6 צפייה בגלריה
מכוניות שרופות במתחם פסטיבל נובה, שבו טבחו מחבלים במבלים
(צילום: Ilan Rosenberg / רויטרס)
עד לנובמבר 1939 נעצרו יהודים לא רבים ושולחו למחנות, אך מעצרים אלה התבצעו על בסיס השתייכותם של יהודים אלה למפלגה הקומוניסטית, לארגונים שהוצאו בידי ממשלת גרמניה הנאצית אל מחוץ לחוק, חברים בחוגים ליברליים וכיוצא באלה.
דיווחים על המתרחש בתוככי מחנה בוכנוואלד שמעתי מפי סבי, ד"ר קרל דנציגר, שנעצר בלילה שבין 9 ל-10 בנובמבר בהינדנבורג. כך למשל סיפר לי סבי שכבר בכניסתם למחנה בוכנוואלד עמדו משני צידי טורי היהודים העצורים אנשי אס-אה, והכו בעצמה את היהודים הצועדים באמצעות מוטות עץ על ראשיהם, עד זוב דם ועילפון. מספר היהודים שהחליטו ליטול את חייהם במו ידיהם במחנה בוכנוואלד הגיע למאות.
בטבח שמחת תורה התעללו רוצחי חמאס ביהודים רבים, לעיתים בדרך סדיסטית וברברית שכללה כריתת איברים, שריפת אנשים בעודם חיים, אונס, ירי מכוון לאיברים לגרימת נכות קשה ועוד.
שריפה והצתת בתי כנסת ומבני מגורים
כ-1,404 בתי כנסת הוצתו ונשרפו כליל או חלקית ברחבי גרמניה ואוסטריה במהלך אירועי פוגרום נובמבר 1938.
6 צפייה בגלריה
בית כנסת בברלין שהוצת בפוגרום ליל הבדולח ב-1938. כ-1,404 בתי כנסת הוצתו
(צילום: Hulton Archive / Getty Images)
בעוטף עזה הוצתו ונשרפו מבנים רבים במהלך הטבח. את שרידי השריפה אפשר לראות עד עצם היום הזה. הטובחים והפורעים הגיעו למקום מצוידים באביזרים להבערת אש. עשרות בתים הוצתו על יושביהם.
השפלה
בגרמניה ובאוסטריה בנובמבר 1938 נרשמו אירועים רבים שבהם השפילו הפורעים את הגברים והנשים היהודים בפומבי. כדוגמה אחת מני רבות אציין את האירועים שהתרחשו בעיר הדרומית באדן-באדן ב-19 בנובמבר: נכבדי הקהילה אולצו להגיע לבניין בית הכנסת המרכזי. על גרם המדרגות המוליך לאולם התפילה המרכזי ניצבו תושבי העיר, שירקו על היהודים הנכנסים לבניין, גידפו וקיללו אותם, וגם היכו כמה מהם בעוצמה. בתוך אולם התפילה המרכזי הצטוו הגברים היהודים בידי אנשי אס-אס, שהתפרסו על פני האולם, להסיר את כיסוי הראש ולהיכנס לאולם התפילה המרכזי בראש גלוי.
לאחר מכן אולץ אחד מנכבדי הקהילה להתייצב מאחורי דוכן התפילה שליד ארון הקודש ולקרוא באוזני קהל הנוכחים קטעים מהספר "מיין קאמפף". שבעת אנשי האס-אס שהיו נוכחים כל העת הקפידו על ביצוע ההוראות המשפילות, ומי שסטה מהן נענש. זה היה מחזה מרוכז של השפלה קיצונית במקום קדוש ליהודים.
לאחר כחצי שעה הוצאו הגברים היהודים מבניין בית הכנסת והוצעדו אל עבר תחנת המשטרה הסמוכה. בראש הצעדה הוצבו שניים מזקני הקהילה, שנאלצו לשאת שלט עם טקסט משפיל בצורת מגן דוד שבו נכתב בגרמנית: "אלוהים איתנו". עם שלט לעגני זה בידם הוצעדו יהודי באדן-באדן אל עבר תחנת המשטרה, וממנה נלקחו למחנה הריכוז דכאו. לא כל האסירים היהודים שהובלו לדכאו הצליחו לשרוד את סבלות המחנה.
מגרש המכוניות של נרצחי טבח 7.10
(עריכה: אסף קוזין, צילום: ירון שרון)
מרכיבים של השפלה נחזו גם באירועי 7 באוקטובר. סרטונים ממצלמות הגוף של רוצחי חמאס מצביעים על סממני השפלה בלתי פוסקים בתהליך תקיפתם ושבייתם של תושבי העוטף. הלקיחה בשבי לוותה במסכת השפלות מצד התושבים המקומיים שהיו עדים להגעת החטופים.
שטיפת מוח אידיאולוגית לפורעים ולרוצחים
כפי שהוכיחו המחקרים והתיעוד בשני האירועים שבהם אנו דנים, גם פורעי ליל הבדולח וגם רוצחי חמאס הוכשרו במשך תקופה ארוכה לביצוע משימותיהם הנפשעות. אנשי האס-אה והאס-אס הוכשרו בבתי ספר של המפלגה בזקסנהאוזן ואומנו לבצע את משימותיהם תוך הקצאת מינימום חמלה או רגשות אנושיים.
ממסמכים שהתגלו בידי חיילי צה"ל לאחרונה אפשר לשחזר בפרוטרוט את אימוניהם האידיאולוגיים של פעילי חמאס ורוצחי הנוחבה. אימוניהם הכשירו אותם לבצע מעשי אכזריות קיצוניים בכל יהודי שבו ייתקלו ולהתגבר על כל עכבה אנושית שעלולה לצוץ תוך כדי ביצוע הפשע המחריד. ההכשרה ה"רוחנית" עיצבה את דמותם המוסרית של הפורעים ויצרה קוד של פשיעה אכזרית נגד יהודים, שמקורה בשנאת יהודים ללא סייג.
פשיעה מואצת באמצעות נטילת סמים
בשני האירועים הצטיידו הפורעים והרוצחים במנות סמים כדי לדרבן את עצמם, להתגבר על העכבות הצפויות למנוע בעדם מלבצע את הקיצוניים שבפשעים ולמלא את המשימה בצורה מושלמת.
צריכת סמים בידי ראשי השלטון הגרמני-הנאצי נחקרה בשנים האחרונות ופרטיה נחשפו. גם רוצחי חמאס הצטיידו בסמים שונים לשיפור תפקודם הנפשע.
רצח
מספר היהודים שנרצחו בפרעות בנובמבר 1938 נע בין 1,500 ל-3,000. זה היה הרצח ההמוני הראשון של יהודים בידי נציגי ממשלת גרמניה הנאצית, בעידן שבו מדיניותה האנטי-יהודית הרשמית של גרמניה הייתה גירוש והגירה כפויה ולא רצח. מספר משוער זה מכיל את מאות היהודים שנרצחו או התאבדו בשלושת מחנות הריכוז שאליהם שולחו 30 אלף היהודים הגרמנים והאוסטרים.
בפרעות 7 באוקטובר נרצחו לכל הפחות כ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים, יהודים ולא-יהודים, ולכך יש להוסיף את הנרצחים מקרב החטופים.
שנאת יהודים לשמה הייתה המניע לרצח היהודים בשנת 1938. גם בשנת 2023 עמדה שנאת יהודים מאחורי מסע הטבח. יש קווי דמיון בולטים בין שני האירועים ההיסטוריים, למרות העובדה ש-85 שנים מפרידות ביניהם. מדובר באירועים שונים, אך עם שורה של קווים משותפים.
- פרופ' גדעון גרייף הוא היסטוריון של תקופת השואה. מומחה לנושא מחנה ההשמדה אושוויץ, בפרט לסיפורם של אנשי ה"זונדרקומנדו" באושוויץ-בירקנאו, חוקר יהדות גרמניה תחת המשטר הנאצי וחבר בארגון יוצאי מרכז אירופה
