רבי שבתי מרשקוב שחי במאה ה-18 נחשב לבן הדור הראשון של תנועת החסידות, אבל הוא התפרסם בעיקר בזכות כתיבת סידור שערך על פי נוסח וכוונות האר"י הקדוש, שלימים הפך לאחד ממקורותיו של נוסח ספרד. בסידור הוא מזכיר חידושים בקבלה ששמע מפי הבעל שם טוב והוא הודפס לראשונה בשנת 1793. קברו שנמצא בעיר רשקוב היה מוסתר במשך שנים, ורק לאחר עבודה מאומצת הוא התגלה לבסוף ומשמש כיום כאתר עלייה לרגל לחסידיו.
רבי שבתי התגורר ברשקוב, שכיום נמצאת בתחומה של טרנסניסטריה, במרחק של 134 קילומטרים מהעיר קישינב. בכניסה לרשקוב בולט השלט הראשי עם פטיש ומגל ותבליט של לנין שמספר על כך שבעבר היה זה קולחוז על שם ולדימיר איליץ', והיישוב עצמו נוסד ב-1402. מול מועצת הכפר ניצבת אנדרטה ללנין, שלפניה מוצבים שלטים של אתרים היסטוריים בשלוש שפות – רוסית, אנגלית ועברית, שהעליונה שבהן מעידה על כך שבסמוך למקום נמצא קברו של רבי שבתי.
הרופאים היחידים בעיר היו יהודים
לדברי אולגה ניקולאיבנה, מנהלת המוזיאון המקומי ומדריכת טיולים, מיום הקמת העיירה בשנת 1402, היא הייתה מאחז של גבולותיה הדרומיים של הנסיכות הגדולה של ליטא. לאחר מכן בשנת 1569 היא הפכה לחלק ממלכת פולין-ליטא, עד לסוף המאה ה-18. צאצא של נסיכי לובומירסקי היה בחובות, ומכר את האדמות האלה ליאקטרינה הגדולה – וכך האזור הפך לחלק מרוסיה. עדות ראשונה לנוכחות יהודית נרשמה כאן במאה ה-17, ולפי המקורות ידוע שב-1914 חיו ברשקוב למעלה מ-2,000 יהודים, פעלו ארבעה בתי כנסת ולקהילה היה בית מרקחת, טחנת קמח, מחסני עצים, פונדק וכ-50 חנויות. כמו כן, שני הרופאים היחידים ברשקוב היו יהודים.
ברחוב הראשי שנושא את שמו של לנין אפשר למצוא בתים יהודיים מסורתיים, כאשר החנות בקומה הראשונה והמגורים בקומה השנייה. מולם בגן ציבורי בשנת 2017 הוקמה אנדרטה לזכר קורבנות השואה ביוזמת סמיון גליקמן הישראלי, יליד רשקוב ויאן מילקר.
סמוך לשם נמצאת הכנסייה קתולית שעל הגבעה. "הכנסייה שלנו נבנתה בשנת 1789 ושמורה על ידי המדינה כאחד המבנים היפים בכל מולדובה. לפני הקורונה נערכו בכנסייה זו פסטיבלים של סטודנטים קתוליים, וזאת למרות שהרוב המכריע של התושבים הם נוצרים אורתודוקסים. יש לנו שבע כנסיות אורתודוקסיות, וברשקוב תמיד הייתה ידידות בין-דתית", מסבירה ניקולאיבנה.
חיפשו את הקבר במשך עשור
בהמשך העיירה נמצא בית הקברות היהודי העתיק על הגבעה. באזורים אלו נהוג היה לבנות בתי קברות יהודיים במקומות הגבוהים ביותר: "בעבר אנשים היו חכמים מאיתנו ורצו לקבור את יקיריהם קרוב יותר לאלוקים", אמר שומר בית הקברות.
"זה בית קברות יהודי קטן. הוא בן למעלה מ-300 שנה, קבורים כאן כ-1,000 איש. קבורים החל מהגדר, קודם גברים, אחר כך נשים, ואז ילדים", מסבירה ניקולאיבנה. "כל האבן היא מקומית, במאה ה-19 היה כאן בית מלאכה למצבות".
בצד ימין של השביל בולטת סככה, שמתחתיה נמצא קברו של הרב שבתי. באופן נדיר לקברי צדיקים, זוהי המצבה המקורית מהמאה ה-18. "חיפשנו את הקבר הזה כמעט 10 שנים. במהלך העבודה פינינו 20 משאיות אשפה משני בתי הקברות היהודיים ברשקוב", מספר ל-ynet הרב הראשי של אגודת ישראל במולדובה, פנחס זלצמן, שסייע בארגון הנסיעה וההדרכה באתרים. "ותיקי העיירה הצביעו היכן היה מקום קבורתו של הרב וגם השתמשנו בשירותיו של רבי מאיר גבאי, שבעזרתו גילינו את מקום. הרב שבתי הוא אחד מגדולי תלמידיו של הבעל שם טוב. תחילה הוא היה ליטאי ואחר כך נמשך לחסידות. הוא חיבר את הסידור המיוחד שמתפללים בו עד היום מקובלים עם ידע נרחב מאוד בקבלה".
הרב זושא אבלסקי, יו"ר חב"ד מולדובה, אומר כי "הרב שבתי הוא רב נחשב מאוד בחסידות חב"ד. הרבי מלובביץ' נהג להניח את הסידור שערך הרבי מרשקוב לידו בעת תקיעת שופר בראש השנה".
לא הרחק משם נמצא בית הכנסת העתיק של רשקוב. "בית הכנסת פעל כבר ב-1753. במהלך הבנייה נעשה שימוש בטכנולוגיות מיוחדות עתיקות עם חלמון ביצה וצמר כבשים", מספרת ניקולאיבנה. בזכות מאמצי הקהילה היהודית, לפני שנתיים קיבל בית הכנסת רשקוב מענק מהאיחוד האירופי לשימור מורשת תרבותית. בכספים אלו כוסו קירות המבנה ברעפים כדי למנוע הרס נוסף.
