ביום שישי הקרוב, למעלה מ-80 קהילות מרחבי הארץ יציינו שנה למלחמת "חרבות ברזל" במסגרת אירועי "קידושישי – קבלת שבת ישראלית" של ארגון רבני צֹהר. בתל אביב, יצוין האירוע לזכרו של אילן משה יעקב, שנרצח במסיבת נובה. חברתו חן ברוכים ארגנה יחד איתו את המיזם בשנים האחרונות. כעת היא ממשיכה במסורת בלעדיו, כשברקע הדיונים על סוגיית התפילות הציבוריות בעיר.
ברוכים (30), שנולדה וגדלה בדרום תל אביב ומתגוררת בעיר גם כיום, מנהלת מרכז קהילתי ונמצאת בשירות מילואים פעיל כקצינת מודיעין. אילן משה יעקב ז"ל, שהאירוע כאמור יוקדש לזכרו, הספיק לצלם את הרגעים הראשונים של מתקפת חמאס. "את אילן הכרתי כבר בילדות, ובהמשך אפילו למדנו יחד באותו תיכון, אורט סינגאלובסקי", מספרת חן. "את הקשר חידשנו כחלק מההתנדבות והעשייה בקהילת 'פורום צעירים עושים שכונה' של דרום-מזרח תל אביב. אילן היה בחור חייכן, עם אהבה ענקית, שנבעה מרצון כן לסייע לכל אדם באשר הוא".
7 צפייה בגלריה
אילן משה יעקב ז"ל לצד חן ברוכים בפעילות "קידושישי" בתל אביב. "בכל מקום הוא נכנס ללבבות האנשים"
(צילום: באדיבות חן ברוכים)
סרטון קצר של אילן משה יעקב ז"ל מ-7 באוקטובר, שהופץ כשלא היה ידוע מה עלה בגורלו
בשנה החולפת שמעה ברוכים סיפורים רבים על הרגישות של אילן כלפי אחרים. בשנים האחרונות הוא עבד כמנהל מרכז הנוער בשכונת התקווה, ובמסגרת הזו ליווה בני נוער ותמך בהם בזמנו האישי, החל משיחות נפש ועזרה כלכלית ועד לעזרה בגיוס לצבא ובקבלה למכינות – אף שחלק מהנערים לא היו מעוניינים לצאת למכינות או להתגייס, ולחלקם נפתחו תיקים פליליים במשטרה.
"אילן עצמו עשה שנת שירות בעמותת 'אחריי!' וגם פעל להקמת מכינה קדם צבאית לנוער מכל הארץ, ובפרט לנוער מהשכונה, במטרה לתת להם מסגרת קרובה ומותאמת, כך שיכירו דרך שונה מההסללה הקיימת בשכונה ומהאופקים שהם מכירים", אומרת ברוכים. "את שירותו הצבאי עשה אילן ביחידת דובדבן, וגם בסיום השירות השתתף במבצעים מיוחדים. לצד כל סיפורי הגבורה שציינתי, אילן היה בחור צנוע, שטייל המון בעולם, ובכל מקום נכנס ללבבות האנשים – דבר שניכר היטב בהלווייתו, שאליה הגיעו מעל ל-2,000 איש כדי ללוות אותו בדרכו האחרונה".
לדבריה, "לאורך כל השנים אהבנו ב'פורום צעירים עושים שכונה' לקיים קבלות שבת. בשלוש השנים האחרונות הכרנו את פרויקט 'קידושישי' של צהר, ומהר מאוד שמחנו לשלב את העשייה ולקבל מהם כלים במטרה להצליח ולהתמיד בפרויקט שלנו. בשנים האחרונות אילן, אני ועוד מספר חברים קהילה ריכזנו את אירועי 'קידושישי' של צהר. אילן היה בחור מסורתי שהיה לו חשוב לשמר את אופי השכונה לצד קבלת התושבים החדשים שמגיעים, וליצור שילוב נעים בין הקהילות השונות".
7 צפייה בגלריה
אילן משה יעקב ז"ל בפעילות "קידושישי". "היה לו חשוב מאוד לקיים את המפגשים האלה"
(צילום: באדיבות חן ברוכים)
היא נזכרת: "כשאילן החליט לקיים קבלת שבת, הוא לקח מחצלת, משחקי קופסה וכיבוד, וחיכה למשתתפים בפארקים בשכונה, גם אם היו בודדים. היה לו חשוב מאוד לקיים את המפגשים האלה. מאז שהוא נרצח, הקדשנו מספר אירועים לזכרו, כמו אירועי ארוחות שישי משותפות, אירוע ט"ו בשבט ונטיעת עץ (אילן) לזכרו, וקיימנו מעגלי מפגשים במטרה להכיל את האובדן הקבוצתי ולתמוך בחברים".
המפגש מחר (יום ו') ייערך בפארק דרום בתל אביב החל מהשעה שמונה בבוקר, לאחר ריצת בוקר לזכרו של אילן שתצא ב-7:00 מהפארק, בכניסה מרחוב הבלונים.
"לא אפליה או הדרה, להפך"
באי הפעילויות מגיעים ממגוון זרמים – דתיים מאמינים, מסורתיים וחילונים. האחווה, ההכלה והכבוד ההדדי לא מובנים מאליהם. רק לאחרונה נדחתה עתירה שהוגשה לבית המשפט נגד האיסור של עיריית תל אביב על קיום תפילות בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי, סוגיה שהציתה את המתח הדתי-חילוני בעיר. אומנם קבלת השבת שמובילה ברוכים היא מעורבת ונערכת ללא הפרדה בין גברים לנשים, ועדיין היא מתייצבת להגן גם על הזכות לקיים אירועים שמרניים יותר בתל אביב.
"אנחנו מאמינים בלכבד כל אחד את אמונתו של האחר, ורואים חשיבות גבוהה בכך שיאפשרו לאלו שרוצים להתפלל לקיים את בקשתם, ללא הפרעה ובהתאם לאמונתם", היא אומרת. "איננו רואים בכך אפליה או הדרה, להפך, אנחנו מכבדים איש את רעהו תוך הסכמה שזו דתנו המשותפת, גם אם אחד מאיתנו מתחבר לדת יותר או פחות. הציפייה שלנו היא לקיום משותף עם סובלנות לאמונות האחר".
בארגון רבני צהר אומרים כי "התפילה הציבורית שנערכה ביום הכיפורים בתל אביב לא קשורה להדתה, הדרה, השתלטות או כל דבר אחר בנוסח הזה, ואינה מדרון חלקלק. היא מאפשרת, מכילה, מכנסת ומאחדת, בלי שום צורך להיות עם תו זיהוי כזה או אחר. התפילה ביום הכיפורים ברחובה של העיר השנה היא גם חלק מתיקון של מה שהתרחש בשנה שעברה. במקום שכל צד ינסה 'לתקוע אצבע בעין' של האחר – אפשר להגיע להסכמה כה פשוטה, כך שזה יהיה היפוך המאורעות שהקדימו את פוגרום שמחת תורה. התפילה ביום הכיפורים יכולה להיות שיעור נפלא של הכרה בציפור הנפש של כל אחד, ובמציאת דרך לא לפגוע ולא לדרוס, לא להטיח ולא להכעיס".
לדבריהם, "בתפילה של יום הכיפורים יש מקום של התוועדות, כיבוד, רוממות רוח ורצון טוב. אנחנו סבורים שהתפילה ביום הכיפורים ברחובותיה של תל אביב תאפשר הסרת פחדים, הליכה האחד כלפי האחר ושיח של הסכמה ופשרה שכל צד יכול לחיות איתה. צר לנו שבית המשפט בחר בדרך של פירוד ופילוג, במקום לפעול לאחדות וחיבור בין חלקי העם בימים האלה".
עוד נמסר מטעמם כי "ארגון רבני צהר מקיים מדי שנה בחגי תשרי תפילות פתוחות לציבור הרחב בהשתתפות אלפים מכל גוני הציבור הישראלי, דתיים וחילונים. בפסיקתו, פוגע בית המשפט בזכותם הבסיסית להתפלל כפי שעשו יחד בחיבור אמיתי במשך שנים. אנחנו מקווים שטחנות הצדק יתקנו את אשר פגמו, כך שהשכל הישר ינצח. זה אפשרי בפשטות, רק צריך רצון טוב, אמון ונכונות לכבד".
להנכיח את השבת בחברה הישראלית
מיזם "קידושישי – קבלת שבת ישראלית" הוקם לפני כשלוש שנים, ומטרתו להנכיח את השבת בחברה הישראלית דרך מפגשים חברתיים וקהילתיים. ליוזמה שותפות עשרות קהילות בארץ, שכל אחת מהן מקיימת סדרת מפגשי קבלת שבת בימי שישי בשעות אחר הצהריים. הפרויקט מיועד לקהילות חילוניות ומעורבות. חלק מהקהילות פונות לחברי הקהילה בלבד, וחלקן פונות לציבור הרחב כך שכולם יכולים להשתתף באירועים.
7 צפייה בגלריה
אירוע במסגרת מיזם 'קידושישי – קבלת שבת ישראלית". שיח, לימוד, שירים ועוד
(צילום: באדיבות ארגון רבני צהר)
האירועים מתקיימים לרוב במקומות ציבוריים, וכוללים שירים ומוזיקה לצד תוכני לימוד ופעילות משפחתית, כל מקום וסגנונו. מספר שיא של 83 קהילות יקיימו מחר (ו') אירועי "קידושישי" שיוקדשו לציון שנה למלחמה. בארגון צהר הפיקו חוברת מיוחדת המיועדת לרכזי הקהילות, עם תכנים ורעיונות לקיום הטקס.
"מיזם קידושישי נולד במטרה להנכיח את השבת בחברה הישראלית באמצעות מפגשים קהילתיים מחברים. בפרויקט שותפות עשרות קהילות, ובשישי הקרוב כל קהילות הפרויקט יקיימו מפגשי קבלת שבת, כל אחת באזורה", אומרת מנהלת אגף חגים בארגון רבני צהר, אסתי וולפסון. "בהתחשב במצב הביטחוני, קהילות שנמצאות באזורים מורכבים לא יוכלו לקיים את המפגש, אבל אנחנו קשובים להנחיות פיקוד העורף ונפעל בהתאם".
7 צפייה בגלריה
אחד מאירועי "קידושישי – קבלת שבת ישראלית". "קבלת השבת שונה מאוד ממקום למקום"
(צילום: באדיבות ארגון רבני צהר)
לדברי וולפסון, "קבלת השבת שונה מאוד ממקום למקום. היופי בפרויקט הוא שכל קהילה מעניקה למפגשים את הייחודיות שלה. בכל אחת מעשרות הקהילות אפשר לפגוש אלמנטים מהשבת היהודית – טקסים, שיח, לימוד, שירים מהמסורת וכן הלאה – ובמקביל לחוות את השבת הישראלית עם פעילויות משפחתיות וקהילתיות, שירה או לימוד משותף, סדנאות ואפילו טיולים".
