החות'ים מתימן הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהמלחמה הנוכחית של ארגוני הטרור מול ישראל, אבל האם הם בכלל יושבים כיום על שטחים שהייתה בהם בעבר קהילה יהודית פורחת?
המזרחן יוני בייט, לשעבר איש מודיעין וחוקר העולם הערבי, פרסם לאחרונה ברשתות החברתיות הוכחות היסטוריות ומפות שמראות את הנוכחות היהודית העתיקה בתימן. לדבריו, "החות'ים, שכבר מוכרים בכל בית במלחמה הזאת, מאשימים את ישראל שהיא ישות מלאכותית היושבת על אדמות ערביות קדומות של פלסטינים. אבל דווקא אותם חות'ים יושבים על אדמה יהודית, שבה לפני 1,500 שנה, עוד לפני האִסלאם, התקיימה ממלכת חִמְיַר, ממלכה יהודית בתימן".
"כשראיתי שהחות'ים אומרים שאנחנו ישות מלאכותית צלבנית שבאה וגנבה אדמות לפלסטינים שהיו פה דורי דורות, אמרתי לעצמי שמישהו צריך לומר להם את האמת. המפה שפרסמתי הייתה כדי להטריל אותם", הוא מסביר.
אילו תגובות קיבלת לפרסומים שלך?
"הפוסט הזה הגיע להרבה אנשים בעולם והיו הרבה תגובות בערבית ובאנגלית. התגובות היו מגוונות – חלק פרגנו וחלק קיללו. האמת, הייתי מרוצה שזה עשה כזה אימפקט והגיע להרבה אנשים".
"חלק הודו שהיהודים הם חלק ממורשת תימן"
מאחורי הדיבור המשועשע שלו יש הרבה רצינות, והוא מסביר את הרציונל של העיסוק בנושא: "כיהודי, כישראלי, ובוודאי בימים טרופים אלה, היה לי חשוב מאוד לשים זרקור על אירוע בהיסטוריה שאנשים לא מכירים. האמת היא שאנשים די נדהמו מהמידע. ואת יודעת מה הכי מפתיע? שדווקא בארץ לא הכירו את האירוע הזה".
בתימן הסיפור הזה מוכר יותר?
"דווקא בתימן די מכירים אותו. התגובות היו 'כן, היו יהודים בתימן שאחר כך התאסלמו' והיו שאמרו 'חלק מתימן של היום בכלל לא קשור אליכם. הם יהודים שבאו מאירופה'. היו גם תגובות מחממות לב שבהן הודו שהיהדות היא חלק ממורשת תימן וחבל שהחות'ים הורסים לנו את המדינה, והופיעה גם האמרה שהלוואי שהיהודים יחזרו יום אחד לתימן. היו גם לא מעט שהודו שהם 'שונאים את החות'ים' וש'חבל שהיהודים ברחו. הם תמיד יהיו חלק מתימן'.
"אותי באופן אישי הקסים שהייתה אז ממלכה, ישות יהודית, היחידה שהיתה קיימת מחוץ לארץ ישראל, במרחק של כ-2,000 ק"מ מפה. ישנם היסטוריונים הטוענים כי גם באתיופיה הייתה ישות יהודית, אך יש לכך הוכחות דלות. פה יש לנו מידע אמיתי עם ממצאים על אודותיה שמעידים בצורה חד-משמעית כי במאה הרביעית-חמישית, לפני הופעת האסלאם, במשך כ-150 שנה הייתה ממלכה יהודית עם עשרות אלפי יהודים לפני 1,500 שנה. היום, החות'ים יורים משם טילים עלינו. זו אנומליה בהיסטוריה ותופעה ייחודית מאוד, ומישהו היה חייב להזכיר להם מי היה שם קודם".
קברי תימנים מממלכת חמיר שבאו לישראל
על פי העדויות ההיסטוריות, חמיר נוסדה כממלכה פגאנית בשנת 115 לפני הספירה באזור מערב תימן של היום. הממלכה הלכה וגדלה, והתרחבה לרוב האזור של תימן, ובלעה ממלכות נוספות כמו סבא (שבא), ואפילו התרחבה מעבר לים האדום ושלטה באתיופיה.
לדברי בייט, ההיסטוריונים לא ידעו הרבה על הממלכה הזאת, עד שהתגלו ממצאים דווקא בישראל. "זה היה בבית שערים, שם גילו מערת קבורה, המתוארכת למאה הרביעית או החמישית לספירה, ועליה כיתוב ביוונית המודיע שהיא 'שייכת לחימיארים'. נראה שיהודים אדוקים מחמיר נסעו כדי להיקבר בארץ הקודש. רואים את זה בבית שערים, שם יש אחוזות שלמות של תימנים מחמיר שבאו להיקבר בארץ ישראל. עדיין, אנחנו לא יודעים הרבה ויש מעט מאוד שרידים. למזלנו בחלק מהמסורות הללו השתמרו דווקא מסורות מוסלמיות ששימרו את הזיכרון הזה".
החות'ים רוקדים על ספינה לאחר שהשתלטו עליה
על הממצאים והתגליות בשטח המחזקות את קיומה החד-משמעי של נוכחות יהודית הוא אומר: "בחפירות בזפאר, בירת חמיר, נחשפו חדרים ששימשו כמקוואות, כמו גם טבעות חותם, אחת עם חנוכייה מגולפת. כתובות בתימן שנחשפו בשנים האחרונות הראו מילים כמו 'אמן' ו'שלום' ומכילות שמות יהודיים כמו יצחק ויהודה. יש גם אזכורים של 'עם ישראל', התגלתה הכתובת 'לזכר יהודה' בשפתם העתיקה של יהודי תימן וגם רשימת חלוקות הכהונה בעברית ורמזים לקיומם של בתי כנסת ובתי קברות יהודיים. ממש ממלכה יהודית. כך שהנוכחות היהודית במקום שבו החות'ים יושבים כיום הייתה די משמעותית".
"כתובות בתימן שנחשפו בשנים האחרונות הראו מילים כמו 'אמן' ו'שלום' ומכילות שמות יהודיים כמו יצחק ויהודה. יש גם אזכורים של 'עם ישראל', התגלתה הכתובת 'לזכר יהודה' בשפתם העתיקה של יהודי תימן. הנוכחות היהודית במקום שבו החות'ים יושבים כיום הייתה די משמעותית"
על גיורם של שליטי הממלכה הוא מספר: "הם התגיירו ככל הנראה בסביבות שנת 380 לספירה, ולפי המסורת המוסלמית המאוחרת יותר, גיור זה התרחש בהשפעת שני רבנים מבקרים ממכה. בתחילה, נראה היה שהם היו מסויגים לגבי דתם החדשה. העדות החזקה ביותר למועד גיורם מגיעה מהיעדר פתאומי של התייחסויות לפוליתאיזם. אבל ככל שהתקדמה המאה החמישית, הם נעשו כבר יהודים 'על מלא'. החוקרים טוענים ששליטי חמיר קידמו את היהדות כדרך למצב את שלטונם על ממלכה מפוצלת, עם חלוקות שבטיות ואתניות. אולם עם הזמן האפילה האמונה על הפוליטיקה".
לדברי בייט, חמיר נתפסה כ"ישראל חדשה" בפני עצמה, ושליטיה הוכיחו שהם מוכנים להילחם עבורה באומץ רב. "שוב התופעה של עם ישראל החדש וארץ ישראל החדשה מופיעה גם פה, תמיד כדרך לאחד את העם או להעלות את המורל במלחמות קיום".
עם זאת, אין אזכור של חמיר בשום מקום במסורת הרבנית. מדוע?
"ההערכה היא שהרבנים בארץ ישראל לא קיבלו ולא רצו לקבל את החימיארים כיהודים כשרים, כי הם לא יהודים מקוריים מבחינה אתנית. הגיור לא היה מספיק כשר עבורם והם פשוט התעלמו מקיומם. שליטי חמיר ניסו לנווט את דרכם בין סכסוכי המעצמות הגדולות בסוף העת העתיקה, אבל מאמציהם הסתיימו בסוף בקטסטרופה, שזה דווקא מאוד יהודי", אומר בייט בחיוך.
"הקטסטרופה" שלדברי בייט הביאה לסופה וחורבנה של הממלכה היהודית החלה, למרבה האירוניה, דווקא עם הופעתו של המלך היהודי יוסף דו נואס. כשבייט מתייחס אליו הוא מצביע על הכתבים האתיופים שבהם מופיע המלך היהודי יוסף דו נואס שרדף נוצרים, טבח בהם ושרף אותם בתעלות אש בנג'ראן, עיר הממוקמת כיום בסעודיה. באופן מפתיע ותמוה סיפורו של המלך היהודי הזה כנראה מופיע בקוראן.
"בתחילת המאה השישית ממלכת חמיר, שהשתרעה אז על פני שטחים נרחבים בחצי האי ערב, נכבשה על ידי ממלכת אקסום שמינתה את מדיקאריב יאפור למלך שהיה בובה מטעמה. המלך הנוצרי הופל והודח על ידי המלך היהודי שעלה במקומו לשלטון והיה המלך האחרון של ממלכת חמיר: יוסף דו נואס, שחי בין השנים 527-450 לספירה".
יש סברה ש"דו נואס" הוא כינוי שהוא זכה לו בשל התלתלים השחורים שעיטרו את ראשו. אומנם בני עמו לא התגיירו, אך הם היו שותפים לאמונה מונותאיסטית, שהושפעה מיהודים שהתיישבו בחמיר. "עליונות הדת היהודית בממלכת חמיר, כמו גם בכל תימן, הגיעה לסיומה בפתאומיות", אומר בייט.
כך או אחרת, על המלך היהודי שיש בירושלים אף רחוב על שמו, מצוין עוד כי הוא מרד בשלטון הזר, כבש את הבירה ט'אפר, השמיד חיל מצב אקסומי, צאצאי השבט התימני סבא, טבח בנוצרים שהיו ברובם חבשים, העלה כנסיות באש ועשה שמות בנוצרים שסירבו להאמין באל אחד.
בתגובה, כלב, קיסר אקסום, ניסה לפלוש לממלכת חמיר אולם הובס ודו נואס הצליח לכבוש שטחים נוספים. בפעם השנייה שהחבשים ניסו לפלוש לממלכתו הוא חווה מפלה וממלכתו נכבשה, בעיקר מהסיבה שראשי השבטים בחמיר בגדו בו. על פי אתר מורשת יהודי תימן מייסודו של עובדיה בן שלום ז"ל, האירוע הזה קרה בקיץ של שנת 525 לספירה. לצד הגרסה שלפיה הוא התאבד בדהירה לים כדי לא ליפול בשבי, גרסה נוספת טוענת כי דו נואס הגיע או הוגלה למקום מושבם של ביתא ישראל. האירוע כאמור מתואר בקוראן בסורת אל-בורוג'.
בייט מסביר כי "מעדויות וממסמכים היסטוריים ואף מתגליות ארכיאולוגיות אפשר להסיק כי קהילה יהודית גדולה ועשירה הייתה אז בתימן, ורבים מתושבי חמיר הלא-יהודים התגיירו בגלל ההשפעה והמעמד הגדול שהיה ליהודי הארץ. על פי רבי קאפח לא הייתה כלל התייהדות המונית אלא קבלת האמונה באל אחד על ידי הגויים החימיארים בהשפעת היהודים. הם היו ונשארו גויים ולא קיימו את מצוות התורה".
ואיך קשורה לזה הצהרת בלפור?
לדברי בייט, "אני פשוט אוהב לומר את העובדות. עם החות'ים אני מודה שזה גם היה משעשע. יש קליפ מפורסם שבו רואים לוחמים חות'ים רוקדים ושרים על סיפון אונייה שהם כבשו אותה. אם שמים לב רואים את המילים הבאות: "אנחנו נפוצץ את הצהרת בלפור" וברקע עף טיל באוויר. זה היה אחד הדברים שגרמו לי להגיב. הם פשוט הרימו לי להנחתה. ולמה זה מעניין? כי זה מתחבר לכל הדבר הזה שנקרא ישראל שעבורם היא ישות צלבנית אירופית קולוניאליסטית, ולטעמם מה שהביא לקיומה של אותה ישות זו הצהרת בלפור. אם הם יבטלו אותה – אז תתבטל מדינת הציונים. זו המחשבה".
רגע לפני תום הריאיון הוא מבקש להדגיש שהוא משתדל להגיב לתגובות שהוא מקבל, ומיד מוסיף משועשע: "תראי, כשאומרים לך 'אתם בכלל לא היהודים המקוריים, אתם חבורת כוזרים מאירופה שבאו להתיישב פה ולגנוב את השטח של הפלסטינים', זה משפט של הנחתה שמחייב תגובה, וזו גם הדרך שלי להילחם בכל הרוע הזה של שונאי ישראל והאנטישמים – ושהחות'ים ודומיהם יקפצו לי ולכולנו".
פורסם לראשונה: 11:51, 01.01.24
