השבוע הסתיימה השבעה בעקבות נפילתו של רס"ר (במיל') גיא שבתאי ז"ל, שנפצע אנושות בקרב מול חיזבאללה בלבנון ונפטר מפצעיו בבית החולים. גיא היה הלוחם השלישי של הרבנות הצבאית שנופל מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל. בחודש יוני הייתה מתקפת כטב"מים של חיזבאללה בחורפיש שבה נהרג סמ"ר במיל' רפאל קאודרס, בן 39 מצור הדסה, נשוי ואב ארבעה ילדים. קאודרס ז"ל היה רכז מסורת ורוח בגדוד 5030 של חטיבת אלון (228). קרב בלבנון בחודש אוקטובר גבה את חייהם של סרן במיל' הרב אבי גולדברג, רב צבאי בגדוד 8207, ושל רס"ר במיל' גיא שבתאי, רכז מסורת ורוח באותו גדוד.
גורם ברבנות הצבאית אמר ל-ynet כי הדבר מעיד על השינוי העמוק שעבר החיל, שבעבר סבל מתדמית לא ממש חיובית. במשך שנים היו מפקדים שהתייחסו בזלזול ל"מש"קי הדת" בגלל הדרישות שלהם להקפיד על כשרות או שמירת שבת. בעשורים האחרונים שיעור הלוחמים שומרי המצוות ביחידות הקרביות גדול בהרבה מחלקם באוכלוסייה, ובמקביל, נוצר מצב שבו "רכזי מסורת ורוח", כפי שמכונים כיום אנשי הרבנות הצבאית, לא אחראים רק לנושא הדת, אלא במקרים רבים הם לוחמים של ממש.
דוגמה לכך היא העובדה שמאז 2016 בראש הרבנות הצבאית עומד תא"ל הרב אייל משה קרים, הרב הצבאי הראשי, שאומנם כיהן בעבר כרב בישיבת עטרת ירושלים, ובמכינה הסמוכה לישיבה, אך זאת רק אחרי שירות קרבי ארוך ורצוף הישגים, בין השאר כמפקד פלגה בסיירת מטכ"ל וכמפקד סיירת צנחנים.
"דוגמה לחיבור בין חילונים ודתיים"
מירב שם טוב-שבתאי, אחותו של גיא שבתאי ז"ל שהותיר אחריו אישה ושלוש בנות, סיפרה ל-ynet על שירותו הצבאי של אחיה: "גיא שירת במילואים ברבנות הצבאית כרכז מסורת ורוח. הוא הוצב בגדוד 8207 של חטיבת אלון 228 בדרום לבנון וקיבל על עצמו אחריות רבה בכל תחומי פעילות הרבנות הצבאית בגדוד. בתפקידו היה עליו לדאוג לצורכי החיילים בתחומי הכשרות, הדת והשבת. גיא, שאת כל משימותיו ביצע במסירות ובאמונה חזקה, ראה את תפקידו בהיבט רחב יותר, ולפיכך, בחר לשרת במילואים דווקא ביחידה קרבית, תוך ביצוע כל המטלות של חייל לוחם, למרות שבהגדרה הוא לא היה לוחם".
היא סיפרה כי "ביחידה הזו נוצר קשר מיוחד עם רב הגדוד, הרב אבי גולדברג ז"ל. ביום שבת פרשת בראשית, הם נכנסו למארב במתחם בנוי בכפר הסמוך לגבול, בגזרה המרכזית בדרום לבנון. בקרב הזה גיא נפצע והגיע במצב קשה מאוד לבית החולים בילינסון, שם הרופאים נלחמו על חייו במשך שבועיים, עד שלא ניתן היה לעשות דבר להצלתו".
מירב הוסיפה וציינה: "גיא, שבעברו היה חילוני, שיחק כדורגל בארץ, וכשנסע לארצות הברית שיחק גם שם. במהלך שהותו בארה"ב סיים לימודי תואר ראשון באנגלית ומתמטיקה. הוא חבר לבית חב"ד בשיקגו והחל בתהליך של אימוץ ערכי היהדות וקיום מצוותיה. כאדם חילוני לשעבר, גיא הוא דוגמה לחיבור בין חילונים ודתיים, כאשר לצד חייו הדתיים הוא עשה רבות כדי לחבר בין המשפחות ובין אנשים בכלל, בנועם הליכות ובכבוד לכל אדם. הלוואי שהדיאלוג בחברה הישראלית יתנהל כפי שגיא ז"ל לימד את כל מי שבא איתו במגע. אמן ונהיה ראויים להקרבה ולנתינה הכואבת והעצומה הזו".
"למען עם ישראל צריך להזיע ולסחוב"
סרן (במיל') הרב אבי גולדברג, שכאמור נפל באותו קרב, עבד כרב וכמחנך בתיכון התורני הימלפרב בירושלים, ובין שאר פעולות ההתנדבות שלו שימש כרב מחתן ומדריך חתנים בארגון "צֹהר". רחל, רעייתו, מספרת על הנכונות שלו לשרת במילואים גם כשלא היה חייב בכך, הן בשל העובדה שהיה בן 43 והן בשל היותו אב לשמונה ילדים: "הוא שירת מתוך הבנה שעם ישראל צריך את זה. אחרי שירות סדיר כ'נגביסט' בגולני הוא עשה שירות מילואים בחטמ"ר עציון שנים ארוכות. מתוך דאגה והירתמות לעשייה למען עם ישראל, הוא הלך לקורס רבנים צבאיים שאותו סיים כחניך מצטיין".
לדבריה, "בשנה האחרונה הוא עשה 250 ימי מילואים. כאדם אוהב חיים, הוא היה מעדיף להיות בבית, עם הילדים. לחבק, לייעץ, להצחיק. אבל בעולם הזה, כשיש שכנים כמו של המדינה היקרה שלנו, אויבים ארורים שרוצים לפגוע בישראל, הוא הרגיש שלמען עם ישראל צריך להירתם, לשנס מותניים, להזיע, לסחוב. חבריו סיפרו שהוא סחב את התיק הכי כבד בגדוד".
מה הייתה מבחינתו המשמעות של רב צבאי?
"להביא חוסן, רוח ותורה כדי לחזק את הלוחמים שכוחם קודם כול ברוחם. הוא אהב את החיילים, התעניין, התקשר. במקביל – היה בתפקידו לדאוג לצרכים המעשיים של שומרי מצוות במסגרת הצבא, למשל מחזורי תפילה, ארבעת המינים, כשרות, קידוש ותפילות במניין כשאפשר. אבל עם זאת, כל הזמן להירתם כראש גדול עבור מה שצריך, גם אם זה להעמיס על משאית אמל"ח של מחבלים שנתפס בלבנון. הקצינים בגדוד, המ"פ והמג"ד, סיפרו בשבעה שבישיבות שהקצינים ערכו, הרעיונות שלו תמיד התקבלו בברכה כי הייתה לו ראייה מקצועית. אבי הרגיש שבשביל עם ישראל חייבים עם הגוף לפעול ולעשות. זו תורת אמת, זו דרכם של דוד המלך, יהושע, האבות".
היא מוסיפה כי "הוא הכיר טובה לה' על הפלא שחזרנו לארצנו אחרי אלפיים שנות גלות, ושאנחנו בונים בה חברה טובה, שכל הזמן רוצה להשתפר ולהביא טוב לעולם. עם ישראל מבחינתו הוא הערך הגדול, שבזכותו מופצת תורת חיים אל העולם כולו. הוא היה מתרגש משאלות הלכתיות שהגיעו אליו כרב של גדוד, שאלות ששיקפו מציאות של מלחמה לתקומת ישראל. התשובות שהוא נתן שיקפו את הרגישות, ההקפדה ההלכתית והראייה הכוללת שלו. הוא האמין בכל כולו שאנחנו ראויים, עם ישראל ראוי, לנחמה, לחיים, לישועה, לשלום ולחזרת כל יקירינו לביתם. הוא התפלל ופעל לטובת ימים כאלה – שעוד יבואו".
טיפול בלוחמים שראו את הנורא מכול
חיילי הרבנות הצבאית בסדיר, בקבע ובמילואים התמודדו במלחמה הזו לא רק עם לחימה בקרבות, אלא גם עם מקרים רבים של פגיעה נפשית בעקבות הטיפול בחללי טבח שמחת תורה תשפ"ד. החיילים והקצינים נאלצו לראות גופות רבות של אזרחים וחיילים, גברים ונשים ואפילו ילדים ותינוקות, שנרצחו בצורה אכזרית. חלק ממי שטיפלו בגופות חוו פוסט-טראומה וחלקם היו זקוקים לעזרה מקצועית כדי למנוע הפרעת דחק פוסט-טראומטית.
כאשר התברר היקף התופעה, החלו להגיש סיוע נפשי גם בצה"ל וגם בעמותות כמו למשל "אמפא – ארגון מרפא אינטגרטיבי", שמאפשרת למילואימניקים להשתתף ללא תשלום בסדנה מיוחדת בבית מלון.
שאולי הרציק פז, מנכ"ל מדיקל קר, סיפר: "אנו מקיימים סדנאות ייחודיות בשיטת InHeal המתוקפת מבחינה מחקרית למניעת פוסט-טראומה, במשך מספר ימים, בתנאי אירוח של בית מלון חמישה כוכבים על בסיס פנסיון מלא. החדרים מצוידים במיטות מפנקות, כבלים, אינטרנט אלחוטי, מטבחון, חדר רחצה מרווח ומפנק, ארון אישי ופינת אירוח".
הרציק פז מספר כי אחד המטופלים בסדנה היה הרב י', בן 43, נשוי ואב לארבעה המתגורר באשדוד. "באזרחות הוא מנהל מפעל ובמילואים הוא רב צבאי שתפקידו גם זיהוי חללים. בבוקר 7 באוקטובר הרב י' גויס והחל במלאכת הקודש של איסוף חללים וחלקי גופות בעוטף עזה", הוא תיאר. "הוא היה גם במבצעי סריקות לאיתור נעדרים, ונדרש גם לשאוב את האפר במגרש הרכבים בתקומה, בשל העובדה שחלק מהאפר הוא מגופות הנרצחים ולכן על פי ההלכה יש להביאו לקבורה. הוא ופקודיו גם נאלצו לטפל בגופות מחבלים בשדה תימן, ובשבועות שלאחר מכן הוא הרגיש כיצד הזוועות שהוא ראה וחש סדקו את נפשו. כשהוא קם בבית וראה בחדר האמבטיה איפור של אשתו מרוח, האסוציאציה הראשונה הייתה שמדובר ברקמת מוח שצריך לאסוף. שאריות קטשופ בכיור המטבח נראו לו כמו דם, הוא החל לסבול מחוסר סבלנות ומצא שרעשים מפריעים לו".
כאשר בעמותת אמפא ראו עד כמה גדול מספרם של הלוחמים הדתיים שנפגעו במלחמה, הם החליטו לפתוח סדנה מיוחדת המותאמת לציבור הדתי והחרדי. הרציק פז הסביר: "הסדנה מותאמת מבחינת לוח הזמנים המאפשר לשלב את זמני התפילות, עם כשרות מותאמת ועם מטפלים גברים בלבד. בסדנה ישתתפו חיילים מבסיס שורה, שהשתתפו בזיהוי חללים, ובהם 12 חיילים שעליהם פיקד הרב י'. ישתתפו בסדנה גם חיילים מפיקוד העורף שעסקו בזיהוי חללים וכן חיילים מיחידות קרביות. אנשי המילואים יעברו תהליך מובנה שמתמקד בטיפול בקשיים, בטראומה ובמשברים היומיומיים. במסגרת הסדנה הם יתרגלו כלים טיפוליים בשיטות מוכחות מדעית לטיפול בטראומה".
י"ה (השם המלא שמור במערכת), מילואימניק שליווה את ההתאמה של הסדנה למגזר הדתי והחרדי, אמר: "הצורך הקיומי של אנשי המילואים שנחשפו למראות הקשים בתהליך הזיהוי והקבורה, הן במחנה שורה והן בפיקוד העורף, הוא לעבור תהליך ריפוי נפשי פנימי כדי שלא ייוותרו עם צלקות לכל החיים, וזה הזמן שלהם לטפל בעצמם".