הקהילה היהודית בפורטו נהנית בעשור האחרון מפריחה. היא מונה כ-1,000 נפשות שהתקבצו מלמעלה מ-30 מדינות והתיישבו בעיר השנייה בגודלה בפורטוגל, ארץ שיש לה עבר של רדיפת יהודים. בעיר אפשר למצוא שלושה בתי כנסת, מוזיאון שואה, מוזיאון יהודי, מלון כשר ומסעדה כשרה – אבל בשנה וחצי האחרונות העיבה על כל זה פרשה שאיימה להכתים את הקהילה היהודית.
במרץ 2022 ערכה המשטרה הפורטוגלית חיפוש אגרסיבי בבית הכנסת המרכזי של הקהילה. כשבועיים לאחר מכן, עם התפוצצות "פרשת הדרכונים" בתקשורת, נעצר רב הקהילה דניאל ליטבק בנמל התעופה בפורטוגל, כשהיה בדרכו לישראל. הוא נחשד בהענקת אישורי זכאות לאזרחות פורטוגלית בניגוד לחוק, תוך שהוא מסתמך על "החוק הספרדי", שבמסגרתו צאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל היו יכולים לקבל אזרחות פורטוגלית.
8 צפייה בגלריה
גבריאל סנדרוביץ', נשיא הקהילה היהודית בפורטו. "אנשים נבהלו מחזרת היהודים ומההצלחה שלהם"
(צילום: EJA)
עם שחרורו ממעצר, הדרכון של הרב ליטבק נלקח ממנו ובמשך חצי שנה הוא אולץ להתייצב בתחנת המשטרה הקרובה שלוש פעמים בשבוע ונאסר עליו לעזוב את המדינה. בחודש ספטמבר 2022, בית המשפט לערעורים בליסבון ביטל את התנאים המגבילים שהוטלו על הרב ומתח ביקורת חריפה על הפרקליטות. "אין ולו עובדה אחת התומכת במסקנה שלגורמים רשמיים היו קשרים מיוחסים עם הרב", כתבו השופטים בהחלטתם.
כשהפרשה התפוצצה, התקשורת הפורטוגלית "חגגה" והאשימה את הקהילה היהודית בפורטו שמכרה בכסף אישורים להשתייכות לקהילה היהודית הספרדית, באופן שאיפשר לאוליגרכים רוסים ואוקראינים לקבל אזרחות פורטוגלית. המקרה המפורסם ביותר היה של המיליארדר רומן אברמוביץ', שלא הגיע לכדי אישום פלילי. גם איש התקשורת היהודי-צרפתי פטריק דרהי קיבל אזרחות פורטוגלית מהקהילה היהודית בליסבון, וגם במקרה הזה הועלו טענות לשוחד – שבסופו של דבר הסתיימו בלא-כלום.
גבריאל סנדרוביץ', נשיא הקהילה היהודית בפורטו: "לא אוהבים בפורטוגל את ההצלחה היהודית. מאשימים אותנו על כך שהקהילה משקיעה את כספי האגרה ששילמו מבקשי האזרחות ומפתחת את החיים היהודיים, וקוראים לזה התעשרות. לא אוהבים חיים יהודיים"
אלא שאת הנזק שנגרם לקהילה בפורטו כבר אי אפשר היה לתקן. מחול השדים התקשורתי, הפרלמנטרי והעסקי שהתחולל סביב הפרשה הוביל לביטולו הלכה למעשה של "החוק הספרדי" במדינה החל מ-1 בספטמבר 2022. כעת התנאים שבהם צריכים לעמוד המבקשים לקבל אזרחות פורטוגלית קשוחים למדי וכוללים הוכחת זיקה חזקה למדינה במשך שנים רבות, או החזקת נכסים שהבעלות עליהם היסטורית וארוכת שנים.
באחת מתוכניותיה למאבק באנטישמיות, הפיקה הקהילה היהודית בפורטו את סרט באורך מלא בשם "1618" על תולדות האינקוויזיציה בעיר. נשיא הקהילה, גבריאל סנדרוביץ', נזכר בתקופה האפלה מהעבר במהלך הסערה העכשווית. "הרגשנו כאילו האינקוויזיציה חזרה אחרי 500 שנה והרשויות הפורטוגליות ניהלו נגדנו מתקפה אנטישמית בסגנון סובייטי", הוא טוען.
מאז מעצרו של הרב ליטבק פנו נציגי הקהילה היהודית בפורטו אל האיחוד האירופי, נשיא פורטוגל ואחרים בבקשה לגנות את מה שהגדירו כ"פעולות אנטישמיות" המבוצעות נגדם, ולסייע להם ב"טיהור שמה של הקהילה, ראשיה ומייסדיה". עד היום איש לא התנצל בפני הקהילה.
קהילה שנולדה מחדש
סיפורה של הקהילה היהודית בפורטו הולך מאות שנים אחורה. לפני כ-500 שנה גורשה הקהילה היהודית מהעיר, ארבע שנים לאחר גירוש ספרד. במשך מאות שנים לא היו יהודים בפורטו, למעט קומץ שחיו בסתר.
אחרי ביטול האינקוויזיציה ב-1821 החלו היהודים לחזור. עשרות חזרו לפורטוגל ממרוקו, מגיברלטר ומטורקיה. בראשית המאה ה-20 חיו בפורטו 80 יהודים אשכנזים. בית הכנסת כדורי שהוקם ב-1938 היה ריק. כמעט לא היה מניין.
החל משנת 2010 החלה תפנית בחיי הקהילה. בית הכנסת שופץ, הוקמה מסעדה כשרה וגם בית מלון. יהודים מעשרות מדינות החלו להגיע לעיר. "הקהילה נולדה מחדש", אומר גבריאל סנדרוביץ', "היא צמחה ויצרנו אחדות גדולה. בשנת 2015 בית הכנסת כבר היה פעיל מאוד".
שני גורמים איפשרו לקהילה לצמוח ולפרוח. הראשון הוא הגעתם של סטודנטים יהודים מצרפת. הקהילה חתמה על הסכם עם אוניברסיטת פורטו שמאפשר לסטודנטים יהודים מצרפת ללמוד בעיר רפואת שיניים, מאחר שבצרפת קשה להם מאוד להתקבל. התוכנית הצליחה מאוד וכיום לומדים בפורטו 400 סטודנטים יהודים. בית הכנסת התמלא וביום כיפור מגיעים אליו כ-700 איש, מתוכם 200 צעירים, לאירוע גדול ומרכזי המושך אליו גם יהודים מקהילות יהודיות אחרות באירופה.
הגורם השני שהקפיץ את הקהילה הוא החוק שמאפשר לצאצאים של יהודים ספרדים לקבל אזרחות פורטוגלית. הרעיון המקורי היה להביא לפורטוגל יהודים והשקעות זרות. החוק הצליח מעל למשוער והביא לפורטוגל יהודים עשירים מאוד כמו פטריק דרהי, שקנה את חברת התקשורת הגדולה במדינה.
הכיוון נראה חיובי עד מרץ 2022, אז פשטה המשטרה על בית הכנסת של פורטו ועצרה את הרב ליטבק. "המשטרה טענה שהרב שיחד את הפקידים כדי לתת אזרחות פורטוגלית לשורה של יהודים עשירים, ואלה היו שטויות כי הוא לא מכיר את הפקידים ולא מדבר פורטוגלית", אומר סנדרוביץ'. "הפיצו פייק ניוז בתקשורת הפורטוגלית נגד הקהילה. יצרו נרטיב נגד רומן אברמוביץ' של שחיתות. האמת היא שהם נבהלו מחזרת היהודים ומההצלחה שלהם. הקהילה היהודית של פורטו ייצגה את המציאות שהם שונאים".
סנדרוביץ': "בעקבות חקירת המשטרה היה זינוק באנטישמיות ברשתות החברתיות וזה מצער. ביקשנו להביא השקעות לפורטוגל והציגו אותנו כמי שמוכרים את המדינה"
"התוכנית לתקוף אותנו הייתה פשוטה. הם טענו שאברמוביץ' קיבל אישור יהדות באמצעות טריקים מוויקיפדיה וששילם שוחד לקהילה", הוא מוסיף. "בסופו של דבר התברר שמדובר בדמי אגרה רגילים על סך 250 אירו אשר כל אדם שמבקש אזרחות פורטוגלית נדרש לשלם. הפורטוגלים ניצלו את המלחמה באוקראינה כדי להפיץ שקרים נגד אברמוביץ'. פלשו לבית הכנסת, פלשו לבתים של מנהיגים בקהילה. הקהילה הואשמה בשחיתות. הפעולות נגדנו נעשו על סמך הלשנות שקריות ופייק ניוז".
"היינו יעד של הממשלה"
במהלך שבע השנים שחלפו מאז שנכנס החוק לתוקף ב-2015, הקהילה היהודית בפורטו אישרה 100 אלף בקשות, כולן של יהודים ורובן המכריע של ישראלים. באותה תקופה, הקהילה בליסבון אישרה 40 אלף פניות, חלק גדול מהן לא של יהודים אלא של צאצאי יהודים שגורשו מפורטוגל לפני מאות שנים והתמקמו במדינות לטיניות אחרות.
8 צפייה בגלריה
"הפעולות נגדנו נעשו על סמך הלשנות שקריות ופייק ניוז". דרכון פורטוגלי
(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
"היו ימים שבהם היינו מקבלים 700-600 מיילים מיהודים שביקשו אישורים. ככה זה נמשך שבע שנים", אומר נשיא הקהילה בפורטו. "חלק מהמחוקקים שיזמו את החוק הזה התחרטו עליו. בהתחלה לא ידעו כמה יבואו. הייתה להם מחשבה רומנטית שיגיעו יהודים עשירים. אבל כשהקהילה הקימה מוזיאון שואה, בנתה בתי כנסת חדשים, פתחה מסעדות כשרות ורשת צדקה מקומית, מימנה יצירה של סרטים היסטוריים ואף הביאה אלפי נערים פורטוגלים לביקור – זה הרגיז אותם. בעקבות חקירת המשטרה היה זינוק באנטישמיות ברשתות החברתיות וזה מצער. ביקשנו להביא השקעות לפורטוגל והציגו אותנו כמי שמוכרים את המדינה רק בשביל כסף".
הוא אומר כי "התקשורת המקומית הייתה הדבר הכי נורא. הזכירו בה את ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, שהגיש בקשה לאזרחות פורטוגלית, וטענו שהוא קשור לסמים – דבר שהוא שקר מוחלט". פרדו הוא היו"ר של חברת Cann10 שמייצרת מוצרי קנאביס רפואי וקיבלה אישור לגידול בפורטוגל, ומכאן הגיעו הטענות השקריות על סחר לא חוקי.
"החקירה נוהלה ממניעים אנטישמיים", טוען סנדרוביץ' בנוגע לפרשה. "לא אוהבים בפורטוגל את ההצלחה היהודית. מצד אחד יש חברי קהילה עשירים שהשקיעו בפורטוגל מיליארדים; מצד שני מאשימים אותנו על כך שהקהילה משקיעה את כספי האגרה ששילמו מבקשי האזרחות ומפתחת את החיים היהודיים, וקוראים לזה התעשרות. לא אוהבים חיים יהודיים. זאת בעיה של מאות שנים וזה לא רק בפורטוגל, אלא באירופה כולה.
"היינו יעד של הממשלה. אף אחד לא הגן עלינו כי קל מאוד להרוס ארגון יהודי. היינו טרף קל. שים על השולחן את המילה 'שחיתות' וזה מספיק. השוטרים פלשו למוזיאון היהודי ולמשרדי הקהילה ולקחו מיליוני מסמכים על סמך כלום, כמו בימי האינקוויזיציה האפלים".
עו"ד דיוויד גארט, חבר מועצת הקהילה היהודית לעניינים משפטיים בפורטו: "שנה וחצי אחרי פתיחת החקירה לא הוגשו כתבי אישום, בית המשפט זרק אותם מכל המדרגות, אבל אנחנו עדיין מחכים שיתנצלו בפנינו"
מבחינתך, הפרשה מאחוריכם?
"בית המשפט קבע שאין ראיות. מבחינתנו הפרשה נגמרה. אברמוביץ' הוכיח שהסבים שלו היו ספרדים עם שורשים פורטוגליים. אנחנו מאשימים את המדינה וכלי התקשורת בשחיתות. ניסו להשמיד את הקהילה החזקה ביותר בפורטוגל. היום אנו תובעים אותם בבית המשפט".
"בית המשפט זרק אותם מכל המדרגות"
ראשי הקהילה מתוסכלים מכך שמדינת ישראל והעולם היהודי לא יצאו להגנתם: "העולם היהודי אכזב אותנו. רק איחוד הקהילות היהודיות באירופה (EJA) והנשיא הרצוג תמכו בנו. אנחנו גם מאוכזבים מממשלת ישראל ומשגרירות ישראל בליסבון שלא עשו כלום כדי לעזור לנו. נתנו יותר מ-400 אלף אירו לשגרירות ישראל בליסבון לאירועי תרבות ויום העצמאות, כדי ליצור דימוי טוב יותר של ישראל בפורטוגל, וכשהפרשה פרצה לא אמרו כלום כדי לעזור לנו ולמנוע ניסיון להרוס קהילה יהודית. שגרירות ארגנטינה במדינה תמכה בנו ועזרה לרב ליטבק על בסיס שבועי, בגלל מוצאו הארגנטינאי".
ראשי הקהילה מוסיפים בכאב: "אף אחד לא התנצל בפנינו. בסוף ננצח. אנחנו מעטים, אבל ננצח. אנחנו לא מפחדים מאף אחד. אם הרב שלנו היה מושחת היינו מסלקים אותו, אבל לא הציגו ראיה אחת. הפסקנו להנפיק אישורים במשך שנה שלמה. ההוכחה הטובה ביותר שכל החקירה הייתה שקרית היא שהם שכחו מרומן אברמוביץ'".
עו"ד דיוויד גארט, חבר מועצת הקהילה היהודית לעניינים משפטיים בפורטו, מדגיש כי "חשוב להבין שכל החקירה נגד הקהילה היהודית בפורטו התבססה על גינויים אנונימיים, והיא נוהלה בכלל על ידי המשטרה בליסבון – וזאת מאחר שהמשטרה בפורטו טענה שאין כל ראיות לחקירה והכול מבוסס על הלשנות שקריות. שנה וחצי אחרי פתיחת החקירה לא הוגשו כתבי אישום, בית המשפט זרק אותם מכל המדרגות, אבל אנחנו עדיין מחכים שיתנצלו בפנינו".
גארט מבטיח שבבוא היום הקהילה היהודית בפורטו תגיש תביעות דיבה נגד כל מי שהדהד את השקרים וגם נגד מי שיזמו את החקירה בליסבון.
לחדש ימים כקדם
הקהילה היהודית בפורטו חנכה רק לאחרונה את בית הקברות החדש שלה. בית העלמין הקודם של הקהילה נהרס בשנת 1497 בעקבות הצו שאסר על קיומה של יהדות בפורטוגל. "אנחנו לא שוכחים שבעבר נשדדו מאיתנו כל נכסינו ובתינו, ואפילו בית הקברות נהרס", אמר הרב אסף פורטל, מרבני פורטו.
8 צפייה בגלריה
בית הכנסת "מקור חיים" במבט מבחוץ. "אם הרב שלנו היה מושחת היינו מסלקים אותו, אבל לא הציגו ראיה אחת"
(צילום: אלי מנדלבאום)
בית הקברות החדש נקרא "שדה השוויון על שם יצחק אבוהב". אבוהב, המכונה "אחרון גאוני קסטיליה", חי באחרית ימיו בפורטו, לאחר גירוש יהודי ספרד. "לצערנו, אנחנו אפילו לא יודעים איפה קבור הגאון האחרון, בעקבות רדיפה ומחיקת כל זכר לקהילה היהודית של אותה תקופה", אמר הרב דניאל ליטבק.
בית הקברות היפה ממוקם בין עצים, מדשאות ואגם. בפורטו אי אפשר היה להקים בית קברות פרטי במקום שקט ודיסקרטי. הקהילה החליטה לקנות קרקע מחוץ לעיר, במיקום שקט בעיירה מאיה, המרוחקת כשמונה קילומטרים מפורטו.
כביטוי לעוצמתה של הקהילה היהודית בפורטו, היא אירחה לאחרונה את הוועידה השנתית של איגוד הארגונים היהודים באירופה (EJA) בשותפות עם ההסתדרות הציונית העולמית. בוועידה השתתפו כ-150 ראשי קהילות וארגונים יהודיים מרחבי אירופה וחברי פרלמנט ממדינות היבשת, בפרט מהאיחוד האירופי. במהלך שני ימי הכנס דנו ראשי הקהילות היהודיות של אירופה בעלייה המטרידה באנטישמיות מימין ומשמאל ברחבי היבשת, במצב חופש הדת של יהודי אירופה לנוכח הישנות ניסיונות חקיקה המבקשות לאסור מנהגים יהודים כמו שחיטה וברית מילה, ובסטטוס הקמתן של תוכניות לאומיות למאבק באנטישמיות במספר מדינות.
