האם חוק השבות שנחקק בשנת 1950 מתאים למציאות העולמית של שנת 2023? הדיון הזה, שהוא בעל משמעויות עצומות לזהות היהודית של מדינת ישראל אבל גם לקשר שלה עם יהדות התפוצות ועם צאצאי יהודים הפזורים בעולם, הוא אחד הנפיצים בעולם היהודי. כל שינוי בנוסח החוק יוסיף או יגרע מהרשימות עולים חדשים פוטנציאליים, וישפיע מיד על מיליוני אנשים ברחבי העולם.
על הרקע הזה, סעיף הנכד הוא השנוי ביותר במחלוקת. כיום, החוק מעניק את הזכות להתאזרח בישראל גם לילדיהם ולנכדיהם של יהודים. לאורך שנים, אכן עלו ארצה בני "דור שלישי" ויש הטוענים אפילו דור רביעי של יהודים, אבל לא במספרים גדולים. בעקבות המלחמה באוקראינה, רבים מזכאי חוק השבות החליטו לברוח מהמדינה המופצצת, והתחנה הזמינה ביותר עבורם הייתה ישראל. בהמשך הצטרפו גם עולים מרוסיה, שגם בה השפעת המלחמה על האזרחים הפכה לקריטית.
4 צפייה בגלריה
עולים חדשים מקבלים תעודת זהות בנתב"ג. למצולמים אין קשר לכתבה
(צילום: Sebastian Scheiner, AP)
לפי נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2022 עלו לישראל 62,295 עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר לעומת 12,873 עולים בלבד בשנת 2021. מבין העולים ממדינות אלו, העולים מרוסיה, מאוקראינה ומבלארוס מהווים כ-97% מהעולים בשנים 2023-2022. הנתון הרלוונטי יותר בהקשר לדיון על חוק השבות הוא שרבים מהעולים אינם יהודים לפי ההלכה, אך כאמור זכאי חוק השבות.
לאה אהרוני, מנכ"לית עמותת Our People המסייעת לעולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, אומרת בריאיון ל-ynet כי מה שצריך עוד יותר להדאיג את המדינה הוא תופעת "לוקחי הדרכונים" – עולים חדשים, יהודים ולא יהודים שמגיעים לישראל, מקבלים דרכון ישראלי וממשיכים מיד ליעד אחר.
יש לך פתרון פרקטי להציע נגד "לוקחי הדרכונים"?
"צריך לייצר מנגנון שדומה לגרין קארד בארצות הברית. הזכאות לדרכונים צריכה להיות רק אחרי תקופה מסוימת שבה אתה גר בארץ, עובר לימודים באולפן עברית, מתחיל לעבוד או ללמוד ומראה נכונות להשתקע בישראל. שרק אז אפשר יהיה להגיש בקשה לדרכון ולאזרחות מלאה. צריך גם לטפל בנושא בני משפחה של זכאי חוק השבות. במצב הנוכחי, בן הזוג והילדים שלרוב אינם יהודים זכאים די במהירות לאזרחות, ואני חושבת שהמדינה צריכה לחשוב על מנגנון הדרגתי כדי שהם יוכיחו רצינות וחיבור לישראל".
"יש פרצה, ומנצלים את המערכת"
בשנה האחרונה "סעיף הנכד" עלה שוב לדיון ציבורי, אך לא נרשמו הצעות דרמטיות לשינוי כרגע. לדברי אהרוני, "נוכח מה שקורה במדינה, זה באמת לא נמצא במקום מרכזי בדיונים, אבל בלי קשר לתיקון חוק כזה או אחר, יש צורך בשינוי מדיניות ההגירה של ישראל. אנחנו רואים תופעה, הולכת ומתגברת, של זכאי חוק השבות שמגיעים לישראל, נמצאים פה תקופה קצרה וממשיכים הלאה. זה קורה בעיקר עקב המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שגרמה לרבים שבכלל לא חשבו להגיע לישראל, לנסות לצאת מאזור המלחמה ולהמשיך ליעד אחר".
אז מה הפתרון? האנשים האלה לא עוברים על החוק, ומותר להם להגיע לישראל.
"כרגע, במצב הנוכחי של חוק השבות, אתה צודק – מותר להם להגר לישראל בתור נכדים של יהודים. מצד שני, חשוב לזכור שחוק השבות נכתב בתקופה אחרת לגמרי, ואחרי עשרות שנים הגיע הזמן לתקן את מדיניות ההגירה של ישראל. לא חייבים תיקון חוק, אלא אולי סעיפי משנה או הוראות שעה כדי שתהיה לישראל מדיניות הגירה אפקטיבית. הגיע הזמן לעשות שינויים כדי שאנשים שאין להם שום קשר ליהדות או רצון להשתקע בישראל לא ישתמשו בפרצה הזאת כדי להגיע לכאן ולנצל את המערכת. אנחנו רואים מגמה ברורה, מתחילת המלחמה, ששיעור הלא-היהודים שעלו ולא משתקעים בישראל גבוה פי שלושה משיעור העוזבים בקרב היהודים".
70% לא יהודים לפי ההלכה
מהמחקרים של הכנסת והלמ"ס עולה כי כ-70% מהעולים בשנים האחרונות הם אמנם זכאי חוק השבות אך לא יהודים לפי ההלכה. עוד עולה מהנתונים כי חלקם לא מתכוונים להשתקע בארץ וממשיכים הלאה מישראל ליעדים אחרים, וזאת לאחר שתכננו כך מלכתחילה או לאחר שלא הצליחו להתאקלם בארץ.
מתחילת המלחמה הגיעו לארץ כ-80 אלף עולים מרוסיה ומאוקראינה. גם בהנחה ש-70% מהם אינם יהודים, זה נתון שאמור להדאיג את המדינה ולפגוע בצביון היהודי שלה?
"אני חושבת שכן. קודם כול, אלה לא מספרים נמוכים כל כך, והם עשויים להתגבר ככל שהמלחמה נמשכת והסיום שלה עוד לא נראה באופק. דבר שני, המצב שנוצר מראה לנו על הפתח שיש בחוק: יש בעולם כ-10 מיליון זכאי חוק השבות שאינם יהודים והם עולים באופן גיאומטרי בכל דור. כמו שאף אחד לא ציפה למלחמה הזאת באוקראינה, איש לא יודע מה יקרה בעולם מבחינה גיאופוליטית בשנים הקרובות, זאת פרצה שחייבים לחשוב עליה וצריך לגבש מדיניות ברורה. באופן תיאורטי, ייתכן שנגיע למצב שבו חלק גדול מהזכאים הללו ירצו להגיע לארץ ואז באמת תהיה סכנה לרוב היהודי בישראל".
"יש בעולם כ-10 מיליון זכאי חוק השבות שאינם יהודים והם עולים באופן גיאומטרי בכל דור. כמו שאף אחד לא ציפה למלחמה הזאת באוקראינה, איש לא יודע מה יקרה בעולם מבחינה גיאופוליטית בשנים הקרובות"
האם יש חלק מהעולים הלא-יהודים שמעוניינים להתגייר ולהישאר בארץ?
"רובם לא כל כך מבינים את הצורך להתגייר. עשינו מחקר לפני כשנה, וראינו שבערך 15% מהם מביעים עניין לעבור תהליך גיור בארץ. רובם מגיעים, מיישבים פה, ומנהלים חיים רגילים כמו כל ישראלים. עד שהם לא מגיעים לנושא של החתונה, הם לא רואים שום צורך להתגייר".
עד כמה מנגנון הגיור פתוח בפניהם?
"מערך הגיור פתוח למי שרוצה לעשות בו שימוש. הוא אומנם בחינם, אבל כמובן דורש מאמץ והשקעה. במסורת ישראל גיור הוא רק לאנשים שבאמת מאוד-מאוד רוצים, ומי שישקיע יוכל לעבור את התהליך".
"דרכון ישראלי מאפשר יותר"
מספר העוזבים אחרי תקופה קצרה הוא נושא שמטריד את משרד הקליטה, מאחר שמושקעים כספים רבים במאמצים לקלוט את העולים. לדברי אהרוני, "צריך להבין שהיום דרכון רוסי הוא לא רצוי ברוב מדינות העולם. יש מדינות שאפילו לא מאפשרות לך לעשות קונקשן עם הדרכון הזה. דרכון ישראלי מאפשר לך אפשרויות רבות יותר, ואנשים ממשיכים למדינות אחרות כמו ארה"ב, קנדה ומדינות אירופיות שונות. זאת תופעה מדאיגה, ואנחנו שמחים שהמדינה שמה לזה קץ בטווח הקצר בעזרת חוק הדרכונים שלא מאפשר לאנשים לבוא לקחת דרכון ולעזוב תוך חודש. כיום, אחרי התיקון, העולה מקבל בהתחלה תעודת מעבר, והוא צריך לגור בארץ רוב הזמן בשנה הראשונה כדי לקבל דרכון ישראלי".
איפה הפגיעה העיקרית שאת רואה בתופעה הזאת?
"התופעה הזאת של אנשים שבאים ולא רוצים לגור פה פוגעת בעלייה. קודם כול, התור ברוסיה היום כדי לקבל אשרת עלייה נמשך כמעט שנה. זה קורה כי התור מלא באנשים שרוצים לעזוב את רוסיה אבל לא רוצים באמת להשתקע בישראל, והם פוגעים בטיפול ובאיכות של התהליך עבור זכאים שרוצים באמת לעלות. גם אחרי העלייה, הם מעמיסים על מערכת הקליטה בארץ, ומפריעים לאלה שמנסים באמת להיקלט ולגור בישראל. אם יהיה גל נוסף של עלייה, המערכת לא תעמוד בעומס וזה יפגע ביהודים שבאמת רוצים לעלות לארץ".
מה המצב כיום ברוסיה ובאוקראינה, אפשרויות העלייה לארץ עדיין פתוחות באופן חופשי?
"מאז ניסיון ההפיכה ברוסיה לפני כמה שבועות, זה הפך להיות עוד יותר קשה. מחירי הטיסות גבוהים מאוד, ויציאה מהמדינה הפכה להיות קשה מאוד מבחינה כלכלית. הגברים הרוסים גם יודעים שבכל רגע נתון הם יכולים לקבל צו גיוס לצבא, וכבר ידוע שתוחלת החיים הממוצעת של חייל רוסי באוקראינה לא גבוהה. רבים מפחדים לקבל את צו הגיוס ומנסים לצאת מהמדינה. מאוקראינה קל יותר לצאת, ויש טפטוף של כמה מאות עולים כל חודש. המצב שם די קשה וערים רבות נמצאות תחת לחימה מתמשכת.
"התור ברוסיה היום כדי לקבל אשרת עלייה נמשך כמעט שנה. זה קורה כי התור מלא באנשים שרוצים לעזוב את רוסיה אבל לא רוצים באמת להשתקע בישראל, והם פוגעים בטיפול ובאיכות של התהליך עבור זכאים שרוצים באמת לעלות"
מה הצפי שלך לגבי התקופה הקרובה – אנחנו נראה עוד ועוד גלי עלייה?
"המלחמה ככל הנראה לא עומדת להסתיים, ניסיון ההפיכה שראינו ברוסיה רק יחמיר את המצב ונראה עוד מצבים לא יציבים. כל זה, יחד עם המצב הכלכלי המידרדר, ידחוף עוד ועוד אנשים לנסות לעזוב את רוסיה. ישראל חייבת להתכונן לזה, בכל המישורים".
את מקבלת אוזן קשבת בממשלה לנושא הזה? זאת ממשלה שחרטה על דגלה את הזהות היהודית ומדיניות ימין, לא?
"הנתונים על שיעורי היהודים וכמות העוזבים הוכנו על ידי מכון המחקר של הכנסת, והעלינו אותם בשיחות עם פוליטיקאים רבים ובדיונים בכנסת. הם עסוקים מאוד ברפורמה המשפטית, ולא נראה שהם פנויים לטפל בחוק השבות. יש פה מציאות אחרת וחייבים לשנות את התקנות בהתאם למה שרואים בשטח. אף אחד לא חשב שיהודים ירצו להעלות לישראל במספרים גדולים כל כך ובטח שלא נכדים של יהודים, אבל זה מה שקורה במציאות וחייבים לחשוב על זה לעומק".
מצד שני, הלא-יהודים יכולים לטעון, ובצדק, שהכול חוקי ושישראל עצמה היא שחוקקה את חוק השבות במתכונת הזאת, ולכן זכותם לעלות ולקבל את המשאבים שמוקדשים לעולים.
"בוודאי שהם צודקים ויש כאלה שגם רוצים להישאר פה, ומגיע להם מלוא הזכויות לפי החוק הנוכחי, אבל אני רוצה שניאבק נגד אלה שמנצלים את המערכת ורק מחפשים דרכון ישראלי כדי להמשיך הלאה, ואלה מספרים לא מבוטלים של עולים".
"עברנו את זה, עכשיו תורכם"
כמו במערכון המפורסם של לול, גם במקרה של העולים מרוסיה ומאוקראינה, אלו שהגיעו לפניהם וכבר התערו בחברה הישראלית מבינים את הקשיים שלהם אבל לא תמיד מושיטים יד: "יש עמותות שמסייעות וכמובן קרובי משפחה וחברים, אבל חשוב לזכור שהמנטליות הישראלית שונה מאוד מהרוסית וגם שוק העבודה נראה אחרת. המון עולים מגיעים מתעשיות שלא קיימות בישראל או עבדו בתפקידים שאין הרבה מקבילים להם בארץ. חלק מהעולים הוותיקים אכן עוזרים ותומכים, אבל יש כאלה שלא שכחו את הקשיים שהם עברו והם אומרים לעולים – 'אנחנו עברנו את זה, ועכשיו תורכם'".
(כמו המערכון של לול, אלה שכבר התערו בחברה הישראלית מבינים את הקשיים של העולים החדשים, אבל לא תמיד מושיטים יד)
אחת הבדיחות של העולים הוותיקים היא לקרוא לעלייה הזאת "לאטה דלעת", וזה אחרי שפוסט של עולה חדשה שהתלוננה שהיא לא מוצאת בארץ "לאטה דלעת" ושקשה לה מאוד בלי המשקה הזה, תפס תאוצה והפך לבדיחת רשת. אהרוני אומרת ש"זאת אמנם בדיחה, אבל זה קצת מראה על האופי של העולים בגל הזה. עולים ותיקים שקוראים את זה חושבים לעצמם על הקשיים האמיתיים שהם עברו, והנה באה עולה צעירה והבעיה שלה היא שחסר לה המשקה האהוב עליה. זאת בפירוש עלייה מסוג אחר, מפונקת יותר ורגילה לחיים הטובים. מצד שני, להישאר באזור מלחמה זה בוודאות גרוע יותר, אז למרות שזה מעבר לא פשוט, הם בכל זאת מגיעים לכאן".
