על פי הערכות מונה כיום הקהילה היהודית בטורקיה כ-15 אלף איש, אבל בתקופות הזוהר גרו במדינה מאות אלפי יהודים שהותירו מאחוריהם מורשת ואתרים יהודיים שקיימים עד ימינו.
בשנים האחרונות נסעו ישראלים רבים למרוקו, בין היתר כדי לבקר באתרי המורשת ובקברי הצדיקים, וכעת מתחילה מגמה של גילוי וביקור במקומות היסטוריים יהודיים גם בטורקיה.
לדברי מדריך הטיולים נסים בנקויאן, מומחה למורשת יהודית בטורקיה, לעם היהודי היה תפקיד משמעותי בהיסטוריה של איזמיר, והוא היה חלק מקהילה תוססת עם היבטים תרבותיים ומסורת ארוכה. יהודים רבים השתתפו בחיי המסחר של העיר. בנקויאן אומר שהנוכחות היהודית הראשונה באיזמיר נצפתה במאה ה-4 לפני הספירה, בתקופת אלכסנדר הגדול. עם כיבוש איזמיר בידי האימפריה העות'מאנית בשנת 1424, התיישבה הקהילה היהודית בכפרי הסביבה. התארגנות מסודרת של הקהילה החלה בסביבות שנת 1620, בהנהגתו של רבי יוסף אסקאפה, עד שהעיר הפכה למרכז מסחרי. בנוסף, ידוע שהיו שישה בתי כנסת באיזמיר בשנת 1620.
בשנים הראשונות של המאה ה-20 פעלו בעיר כ-50 בתי כנסת ומדרשים. כתוצאה מהגירתם של כ-30 אלף יהודים בשנים 1920-1908 מאיזמיר לארצות הברית ולדרום אמריקה, והעלייה לישראל בשנת 1948, הצטמצמה האוכלוסייה היהודית באיזמיר לכ-2,500. כיום מונה האוכלוסייה היהודית בעיר כ-1,200 איש.
איזו מורשת יהודית אפשר לראות היום ברחובות איזמיר?
"מורשת יהודית מסורתית צצה כשאתה מטייל ברחובות ורואה 'בולוס' בכל פינה. 'בולוס' הוא מאפה שהפך לסמל של איזמיר והוא במקור מעדן יהודי. בעיר מתקיים מדי שנה פסטיבל בולוסים מיוחד שחוגג את המאכל הזה. כנ"ל לגבי 'סוביה' שהוא משקה יהודי העשוי מזרעי מלון. מבחינה תרבותית, שירי לדינו ספרדיים נשמעים יותר ויותר באירועים לאומיים ובינלאומיים שונים באיזמיר".
האם רוב בתי הקברות, בתי הכנסת והמבנים האחרים השתמרו ומצבם טוב?
"החלק המרכזי של המורשת היהודית נמצא בתוך הרובע היהודי והוא כולל תשעה בתי כנסת שנבנו במאות האחרונות בסגנון אדריכלי ספרדי טיפוסי. במהלך 10 השנים האחרונות הצלחנו לשקם ולשמר שלושה מתוך חמישה בתי כנסת שעמדו בפני קריסה מוחלטת. כרגע אנחנו לוקחים עוד שני בתי כנסת ומטפלים בהם, מה שהופך את האתרים הללו לנגישים למבקרים. האדריכלים יסיימו את תוכניות הביצוע של שני בתי הכנסת הללו עד סוף הקיץ הזה. כל בית כנסת מספר סיפור ייחודי משלו. בהליכה מבית כנסת אחד למשנהו, אפשר לשקוע במסע היסטורי ותרבותי אותנטי המתרחש בהקשר החברתי של הרובע היהודי הישן שבו חיו בעבר חיים יהודיים".
מה יחסם של התושבים המקומיים כאשר הם באים במגע עם קבוצות של ישראלים, בעיקר דתיים?
"לאחרונה יש עלייה רצינית בתיירות הנכנסת וחלק ממנה הם אורחים דתיים. אנחנו רואים אותם מסתובבים בחופשיות ברובע היהודי העתיק, בבתי הכנסת ובשאר האתרים. לא שמענו על שום אירוע שלילי שכוון כלפיהם. תושבי האזור מקבלים בברכה תיירים מכיוון שהם יודעים שבטווח הארוך הם ייהנו מהם. יתר על כן, בעלי חנויות ועובדים באזור מגיעים לעיתים קרובות מאוד ומשתתפים בפעילות התרבותית שאנו מממשים. בנינו גם מסורת של חגיגת ט"ו בשבט יחד עם שכנינו המוסלמים".
כמה קשה לעשות טיול כשר במקומות שאתה לוקח קבוצות בטורקיה אליהם?
"אוכל כשר הוא בעיה בטורקיה. לפעמים רק באיסטנבול אתה יכול למצוא אוכל כשר זמין. באיזמיר ובאתרים אחרים, שומרי הכשרות צורכים בעיקר ירקות ודגים, אלא אם כן קבוצות מאורגנות מבצעות הזמנה מראש מיוחדת עבורם".
האם יש, בדומה למרוקו, קברים של צדיקים או פולקלור סביב אתרים יהודיים מסוימים?
"בית הקברות היהודי העתיק מכיל את קבריהם של אישים בולטים רבים כמו הרב יוסף אסקאפה, אברהם פאלאחי וחיים פאלאחי. אלה היו 'גאוני הדור' שזכו לכבוד מצד רבני העולם. חסידיהם חוגגים את יום השנה למותם בבית הקברות היהודי הישן. בנוסף יש את מבנה ישיבתו של חיים פאלאצ'י שהפכה לבית הכנסת 'בית הלל', קברו והמזרקה שממנה נבנה מקווה בבית הקברות. חסידיו נהגו לבקר בבית הכנסת, להתפלל על קברו ולטהר את עצמם במקווה. מוקד עלייה נוסף לרגל הוא ביתו של שבתי צבי. לאחר שהשפיע רבות על המחשבה היהודית וחייו היו מקור למחלוקת חריפה, ביתו מושך תשומת לב רבה מצד המבקרים".
בית הכנסת הראשון באירופה
אחד מאתרי המורשת היהודית המעניינים בטורקיה הוא בית הכנסת סרדיס, בית הכנסת הראשון באירופה ובטורקיה, שממוקם במניסה של ימינו. בית הכנסת סרדיס נחשב ל"מקדש השלישי" של היהודים, שנבנה לאחר מקדש שלמה ובית הכנסת דורה אירופוס (Dura Europos) בסוריה. יש שמאמינים שמקורו של הענף הספרדי של היהודים בבית הכנסת סרדיס. בבית הכנסת יש פסיפסי רצפה, עמודים מרשימים, ציורי קיר ואולם עם בריכה ומזרקה; רבים מהאלמנטים הללו הותקנו בתקופות שונות.
מבחינה היסטורית, בסוף ימי הביניים, רוב היהודים שגורשו ממערב אירופה חיפשו מחסה בארצות עות'מאניות שבהן התקיימו קהילות יהודיות. הקהילות היהודיות הגיעו לאנטוליה בספינות משוטים שנשלחו בידי האימפריה העות'מאנית והתיישבו בעיקר בערים איסטנבול, איזמיר, אדירנה ובורסה. אפשר למצוא באיסטנבול בתי כנסת שונים השייכים לקהילה היהודית באסיה ובאירופה, כולל בית הכנסת הגדול ביותר בטורקיה, בית הכנסת "נווה שלום". בתי הכנסת הפופולריים ביותר באיסטנבול הם בתי הכנסת אהרידה ויאנבול (Ahrida and Yanbol) בשכונת בלאט (Balat), בית הכנסת האשכנזי בשכונת קראקוי (Karaköy) ובית הכנסת עץ אחים באורטקוי (Ortaköy).
בתי כנסת עם מורשת היסטורית
אדירנה ובורסה הן שתי ערים נוספות בטורקיה הידועות בקהילות היהודיות שלהן. ערים אלו, שאירחו את הקהילות היהודיות הראשונות בארצות העות'מאניות, הן בעלות מורשת יהודית. באדירנה נוסדו שכונה יהודית ו-14 בתי כנסת עצמאיים. כאשר נהרסו בתי הכנסת בשריפה הגדולה של אדירנה בשנת 1905, נבנה בית הכנסת הגדול במקומם. הבניין עוצב בהשראת בית הכנסת "לאופולדשטדטר" (Leopoldstädter) ההיסטורי, בית הכנסת הגדול ביותר בווינה, ותוכנן על ידי האדריכל הצרפתי פרנס דפרה בסגנון האדריכלות של התחייה המורית.
בבורסה, עיר נוספת שבה מתגוררים יהודים ספרדים, ישנם בית הכנסת "גרוש" (Gerush), בית הכנסת "ראש העיר" ובית הכנסת "עץ אחים". בעוד בית הכנסת "גרוש" נבנה עבור הקהילות הספרדיות הקדומות מספרד, בולט בית הכנסת עץ אחים כבית הכנסת הראשון שנבנה בתקופה העות'מאנית.
