אדם ליכטר בן ה-19 מקריית טבעון כלל לא ידע מהי גמרא, עד שהגיע לתוכנית "עמיתי ברונפמן" בכיתה י"א. "עד אז לא ידעתי על קיומה של הגמרא", הוא מודה, "הייתי בטוח שהספרים הגדולים האלה שיש לדתיים בבית הם תנ"ך בפונט גדול. ואז גיליתי שזה ה-דבר שלומדים בישיבות".
התביישת שלא ידעת את זה?
"בעיקר הייתי בשוק מההבנה כמה אני לא יודע. היום אני יודע לפתוח דף ולא לחשוב שזה ג'יבריש מוחלט, עם גמרא שטיינזלץ (מנוקדת, מפוסקת ומבוארת)".
8 צפייה בגלריה
משתתפים בתוכנית "אינטנסיב קיץ" של מיזם שטייגען. ללמוד גמרא בלי "איפה זה פוגש אותי" או קירוב לבבות
(צילום: שמואל מוניץ)
הוא למד בתיכון קיבוצי חילוני, ובקרוב מאוד יתגייס ליחידת סנפיר בחיל הים. בתקופת הקורונה נתקל במיזם "שטייגען" – חילונים לומדים גמרא. "נתקלתי בשטייגען באינטרנט, ונסעתי לקורס שלהם עם עוד חברה חילונית ממכינת 'בית ישראל'", הוא נזכר. "באתר של שטייגען נכתב שזה מיועד למי שרוצה ללמוד גמרא בלי 'איפה זה פוגש אותי' ובלי קירוב לבבות. אמרתי: הו, יופי, זה מה שאני מחפש".
ההורים לא חששו שאולי תחזור בתשובה פתאום?
"אנחנו לומדים עכשיו על שניים שאוחזים בטלית, וכל אחד מהם טוען שהטלית שלו. מה פה אמור להחזיר אותי בתשובה? אלוהים לא מוזכר, אין פה שום דבר אמוני. זה קצת כמו ללמוד דיון משפטי מתוחכם. אני לא יודע מה לגבי קטעים אחרים בגמרא, אבל במה שאנחנו לומדים פה, אני לא רואה משהו שיכול למשוך אותי מבחינה דתית".
אז אין סיבה שחילונים יפחדו מטקסטים יהודיים?
"אין סיבה לפחד מטקסטים יהודיים. אם אתה יווני, למה שתפחד מסוקרטס ומאריסטו? יש לי הזדמנות ללמוד מהחכמים שלנו, להצטרף לדיון שמתקיים כבר אלפי שנים בין יהודים בגמרא עד היום. זה מרגש, לא מפחיד. זו הירושה שלי בתור יהודי".
לאחרונה השתתף ליכטר בתוכנית "אינטנסיב קיץ" של שטייגען – חמישה ימים מרוכזים של לימוד גמרא לחילונים בספריית בית אריאלה בתל אביב, באמצעות למידה בחברותא, שיעורים וחבורות לימוד, מהבוקר עד הערב. אם תרצו, לו"ז של ישיבה לשבוע אחד – רק בלי הכיפות, התפילות וההווי הדתי.
בר נתיב, מייסדת "שטייגען" (ביידיש: לעלות, לטפס, להתקדם; ובהשאלה: לימוד לשם התעלות, למידה ברצינות) ומובילת המיזם, קוראת לזה בחיוך "קייטנת גמרא לחילונים". "לפני כמה שנים ישב אצלי חבר ואמר בהקשר של לימודי יהדות: היה לי מעניין ללמוד משהו מזה, אבל אני רוצה להיות בטוח שאף אחד לא מנסה להחזיר אותי בתשובה", היא נזכרת. "הוא לא ידע להגיד לי שהוא רוצה ללמוד גמרא, אבל הבנתי שזה הכיוון. משם זה התגלגל. זה התחיל בירושלים ממשהו פצפון, מהר מאוד זה עבר לתל אביב, ושם זה התפוצץ. התברר שהחבר הזה ממש לא לבד. יש כאלה שחוששים שמורידים את הרמה כי זה לחילונים, יש כאלה שנבוכים שיש להם חור בהשכלה ורוצים ללמוד גמרא ברמה גבוהה".
8 צפייה בגלריה
"הניסיון לקבוע שלימוד גמרא שייך רק ליהודי מסוג מסוים – זה חלק ממה שיוצר את הריחוק"
(צילום: Shutterstock)
מתי את נחשפת לגמרא בפעם הראשונה?
"נחשפתי לגמרא בפעם הראשונה מסט גמרות שירשנו מסבא שלי. הוא למד ב'חדר' בהונגריה, ואחרי השואה עזב את החיים הדתיים. ללימוד הייתה לו פינה חמה בלב, ובסוף חייו הוא חזר ללמוד. היה נראה לי מעניין לבדוק מה יש שם, התעניינתי באופן כללי בטקסטים של דתות. פתחתי את הגמרא ולא הבנתי כלום. הייתה לי תחושה חזקה שזה שלי, ושאני רוצה להיות שותפה לזה באופן פעיל יותר. ביקשתי עזרה מכל מי שיכול ללמד אותי משהו, וככה התגלגלתי".
"זה שלנו לא פחות משל הרבנים"
נתיב, בת 33 מירושלים, עובדת בימים אלה על הסכת שיעסוק בספרים שעיצבו את הלמדנות היהודית, ומלמדת ילדים צעירים לקרוא. היא מפרטת את מה שיש למיזם להציע: תוכניות לימוד קצרות לאורך השנה בתל אביב, בבאר שבע, בחיפה ובגליל; תוכניות ארוכות טווח בזום; וכאמור, תוכנית "אינטנסיב קיץ" למיטיבי לכת.
בר נתיב, מייסדת "שטייגען" ומובילת המיזם: "כדי ללמוד גמרא צריך לערער על הכול, וזה הרבה יותר קל כשאין לך מחויבות להלכה וכשאין לזה השלכות לגביך. חוץ מזה, אני לא שואלת רבנים. מי שמגיע מבין שהגמרא היא שלו לא פחות משל הרב הראשי"
מה הפרופיל של האנשים שבאים לאירועים?
"לרוב בני 25 עד 35. הרבה עובדים בהייטק, בערך שני שליש מהמשתתפים. הם לא בהכרח מגדירים את עצמם אנשי רוח, אבל רוצים להשלים את ההשכלה ונהנים מהאתגר האינטלקטואלי. הם לא מחפשים מישהו שיגיד להם איך לחיות את חייהם או להיות אדם טוב יותר. אנשים ממש נהנים מזה, כמעט בכל מפגש אנחנו צריכים לגרש אנשים בסוף כי צריך לסגור את המקום", היא מחייכת. "אנשים נהנים להתווכח על משהו לא אקטואלי, על שור שנגח פרה וכו'. הם נהנים להתנתק ולהתרכז במשהו שאין לו השלכות אחר כך".
לדבריה, "אנחנו פוגשים את היהדות במרחב הציבורי בדרך אחת שהרבה ממנה, בכנות, לא נראית מלבבת, ומעניין לראות איך הדברים התעצבו כמו שהם התעצבו. למה ההלכה נראית ככה ולא אחרת. הרי בין התנ"ך ובין מה שקיים היום יש קפיצה ענקית". היא מדגישה כי "זה לא רק בשביל האתגר האינטלקטואלי. יש הרבה דברים אחרים שאפשר לעשות לשם אתגר אינטלקטואלי".
8 צפייה בגלריה
סשן לימוד של שטייגען. "אנשים נהנים להתווכח על משהו לא אקטואלי, שאין לו השלכות אחר כך"
(צילום: מיכה ישראלי)
יש רבנים שיגידו שזה בעייתי, וצריך ללמוד גמרא רק אם אתה מקבל על עצמך עול מצוות.
"אני חושבת שזה לא נכון. כדי ללמוד גמרא צריך לערער על הכול, וזה הרבה יותר קל כשאין לך מחויבות להלכה וכשאין לזה השלכות לגביך. אני חושבת שיש דברים שכדי ליהנות מהלימוד שלהם כדאי באמת שתהיה איזושהי מחויבות, כמו קבלה וחסידות, אבל לא גמרא. חוץ מזה, אני לא שואלת רבנים. זה שלנו לא פחות מאשר שלהם. מי שמגיע מבין שהגמרא היא שלו לא פחות משל הרב הראשי. עדיין יש הערכה לדרך שבה זה נלמד באופן מסורתי, אבל זה שייך לכל מי שלומד לא פחות מאשר לרבנים המצקצקים".
להכיר את האחר
אדוה שגב, בת 24, השתחררה לאחרונה מצה"ל, שם שירתה כקצינה ביחידה 8200. "אין לי רקע דתי בכלל, אבל תמיד העולם היהודי עניין אותי. למדתי לפני שנה וחצי בישיבה החילונית של ארגון 'בינה', ונהניתי מאוד מלימוד הגמרא שם. רציתי עוד, אז באתי לכאן", היא מספרת.
פגשתי אותה כשהיא יושבת ללמוד את דפי הפרק הראשון של מסכת בבא מציעא, בחברותא עם יובֵל רום (28), שבימים רגילים עובד כחוקר בסטארט-אפ רפואי, והחליט לצאת לחופשה וללמוד גמרא. הוא עצמו דתי לשעבר, בוגר הישיבה בעלי, וכבר היה מדריך באחד הקורסים במסגרת "שטייגען". "זה פשוט כיף לי, כיף מבחינה אינטלקטואלית. זה טקסט עשיר ומעניין שאפשר לחשוב עליו הרבה. בשבילי זו גם חזרה הביתה", הוא מסביר.
אחת המנחות בתוכנית הקיץ היא דניאל אלימלך, בת 32 מתל אביב. יש לה תואר שני בפילוסופיה יהודית מאוניברסיטת תל אביב ותעודת הוראה. "לימדתי כמורה מחשבת ישראל ותנ"ך, וכשהחלטתי שאני לא רוצה להיות מורה, חיפשתי עיסוק שיעניין אותי", היא מספרת. "נתקלתי במודעה של שטייגען, והתחלתי ללמוד שם קורס בתור תלמידה. בר ראתה אותי וזיהתה שאני מורה, וכך הגעתי לתפקידי כ'משיבית' בקורס (עוזרת למי שמתקשה בהבנת הגמרא בסדרי הלימוד)".
מה מצאת בגמרא?
"יש אנשים שאוהבים ג'ודו, אני אוהבת את זה. למדתי פילוסופיה כללית בתואר הראשון, קורס על הרמב"ם שינה את חיי ונרשמתי לפילוסופיה יהודית לתואר שני. לא הרגשתי שהרמב"ם נותן את התשובות שלי, אבל הרגשתי שהוא שואל את השאלות שגם אני שואלת. דרכו הגעתי ללימודי יהדות ולגמרא".
דניאל אלימלך, מנחה במיזם: "נכון שבגמרא יש רבדים פרימיטיביים ושוביניסטיים, אבל יש בה גם הרבה מעבר לזה. אם יש יסוד שאני לא אוהבת ביצירה, זה לא בהכרח גורם לי לפסול אותה, במיוחד אם אני רוצה להתנגד אליה"
אנשים הרימו גבה?
"כולם הרימו גבה, גם ההורים שלי. לכאורה אין שום קשר ביני ובין זה. גדלתי בבית תל-אביבי חילוני מאוד. לא היה ברור למה הלב שלי הלך לשם".
מה תעני למי שיקראו לגמרא חיבור פרימיטיבי שלא רלוונטי לימינו?
"נכון שבגמרא יש רבדים פרימיטיביים ושוביניסטיים, אבל יש בה גם הרבה מעבר לזה. אם מישהו יגיד לי את זה, אני אשאל בחזרה: למה אתה רואה סרטים של וודי אלן? אם יש יסוד שאני לא אוהבת ביצירה, זה לא בהכרח גורם לי לפסול אותה, במיוחד אם אני רוצה להתנגד אליה. גדלתי בבית עם וייב של 'הדוסים האלה, איך הם הורסים לנו את המדינה'. הבנתי שאני צריכה לדעת ולהכיר את הצד האחר. אני באה לזה מעולם תרבותי, כי אין לי את העולם האמוני. העולם התרבותי הזה אינהרנטי לתרבות שאני חיה בה. אחרי שעברתי את התהליך הזה עם התנ"ך, היה טבעי שאעבור את זה עם הגמרא, שיש חוקים במדינה שלי שמתכתבים איתה".
לזקק לוגיקה מהגמרא
תומר פרידמן (24) גדל בכפר סבא וגר בה רוב חייו. לפני מספר חודשים הוא השתחרר מהצבא, שם היה קצין בחטיבת המחקר באגף המודיעין. הוא מקווה להתחיל ללמוד רפואה בקרוב, לאחר שכבר קיבל את הציון הדרוש במבחן הפסיכומטרי. "אחרי שטיילתי קצת במזרח, שמעתי על שטייגען והחלטתי לבוא לפה. זו הפעם הראשונה שאני לומד גמרא בחיים", הוא מעיד. "אני לא מבין הרבה ביהדות, אבל הייתי ביחידה בצבא שבה הרבה ממה שעושים הוא לחפש אמת. נהניתי מזה מאוד, והרבה מהחברים הדתיים שלי אמרו לי שאני צריך ללמוד גמרא, כי איהנה מזה. החלטתי לנסות".
תומר פרידמן, תלמיד ב"שטייגען": "חלק מהיופי של המיזם הוא בהבנה שהיהדות לא שייכת למגזר אחד. גם החילוני שלא ידע בתחילת השבוע מה זה מִשנה, יכול ללמוד גמרא. זה טקסט ששייך לאבות אבותיו, ויש בו ערך אינטלקטואלי"
מה אתה מרגיש שהגמרא נותנת לך?
"אתחיל במה היא לא: התוכן שלה לא כל כך מעניין אותי. מה שמעניין אותי זו הצורה: איך טוענים טיעון, איך מתווכחים. אני אוהב מאוד לוגיקה, וזה אחד הספרים היחידים שנתקלתי בהם שכתוב בצורה שאפשר ממש לזקק ממנה לוגיקה".
"אני חושב שחלק מהיופי של המיזם הזה הוא בהבנה שהיהדות לא שייכת למגזר אחד ביהדות", הוא מציין. "גם אני יהודי, גם אם אני חילוני. הניסיון לקבוע שלימוד גמרא שייך רק ליהודי מסוג מסוים – זה חלק ממה שיוצר את הריחוק. מה שעושים פה הוא לומר שגם החילוני הגמור שלא ידע בתחילת השבוע מה זה מִשנה, יכול ללמוד גמרא. זה טקסט ששייך לאבות אבותיו, יש בו ערך אינטלקטואלי והוא רלוונטי בצורה כזו או אחרת לימינו, אם מתעמקים בו מספיק. זה היופי בכל זה – הקירוב".
