חגיגות פורים בירושלים הן לא דבר של מה בכך. השנה, חרף המצב הטעון והמורכב מבחינה ביטחונית, בין אם זו הלחימה בדרום ובצפון ובין אם זו ההצטלבות בין חג הפורים לחודש הרמדאן, הוחלט בעיריית ירושלים שלא לוותר על החגיגות ולקיימן כבשגרה. לצד המסיבה המפורסמת ברחוב ניסים בכר בשכונת נחלאות ואירוע הפוריפלצת שבמסגרתו מלבישה העירייה בניינים מפורסמים בעיר בתחפושות, עתידה להיערך ב-25 במרץ (ט"ו באדר ב' תשפ"ד, שושן פורים) העדלאידע המפורסמת, שחוזרת במלוא הדרה בפעם הראשונה זה עשרות שנים.
בעיריית ירושלים החליטו, בשיתוף עם תיאטרון הקרון, לקיים את האירועים מתוך רצון לשמח את תושבי העיר, ולהראות שבירת ישראל ממשיכה לחיות ולשמוח גם בתקופות קשות. בין מגוון אירועי פורים בעיר, תתקיים השנה לראשונה גם תהלוכת תיאטרון הרחוב הגדולה בישראל.
18 צפייה בגלריה
העדלאידע בירושלים מסוף שנות ה-50
(צילום: נדב מן, ביתמונה. מאוסף אדגר הירשביין. מקור האוסף: תמר לוי. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
18 צפייה בגלריה
העדלאידע בירושלים מסוף שנות ה-50
(צילום: נדב מן, ביתמונה. מאוסף אדגר הירשביין. מקור האוסף: תמר לוי. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
שיירה של מיצגים יוצאי דופן ובובות ענקיות, מקוריות ומרהיבות תצעד במרכז הבירה, לצד תזמורות, להקות מחול, שחקנים, מוזיקה, דגלונים צבעוניים, בימות בידור במקומות שונים לאורך המסלול והמון תחפושות.
עדלאידע ירושלים תשים במרכז את הילדים והילדות שמתמודדים בתקופה הנוכחית בגבורה ובאומץ עם המצב. "ירושלים, בירת ישראל והבית של כולם, חוגגת פורים עם משפחות וילדי ירושלים והמדינה כולה – עד דלא ידע!" אמר ראש עיריית ירושלים, משה ליאון. "השנה נפתח במסורת מרגשת של חגיגות לאומיות ובינלאומיות בשושן פורים. אחרי עשרות שנים שבהן לא התקיימה עדלאידע בבירה, השנה היא חוזרת, ונייחד אותה לילדים הגיבורים של מדינת ישראל בתפילה להתעצמות הנפש ולשאר רוח. זהו אירוע שיא שבו העיר ירושלים פותחת את שעריה ומארחת את בית ישראל באהבה ובשמחה, תוך תקווה לעתיד מבטיח ולאחדות העם".
מנכ"ל עיריית ירושלים, איציק לארי, הוסיף: "מאז אירועי 7 באוקטובר, חווים אזרחי ישראל תקופה מורכבת. לצד זאת, גילינו את החוסן הלאומי שלנו במלוא הדרו, את סולידריות והאחווה – זו גם הרוח הירושלמית. כעת הגיע הזמן להרים את הראש בגאווה למען העלאת המורל הלאומי. רוב הבובות שיוצגו הן בובות מקוריות של אמנים, קהילות ומוסדות תרבות ירושלמיים, ואפילו ילדים שפונו מבתיהם בצפון ובדרום ומתארחים בירושלים, הצטרפו להכנת המיצגים".
18 צפייה בגלריה
הדיווח ב"ידיעות אחרונות" על העדלאידע בירושלים בשנת 1957
(צילום: ארכיון ידיעות אחרונות)
18 צפייה בגלריה
תיבת נח, מתוך העדלאידע בירושלים בשנת 1957
(צילום: נדב מן, ביתמונה. מאוסף אדגר הירשביין. מקור האוסף: תמר לוי. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
צללנו לארכיונים אל התמונות והדיווחים מאירועי העדלאידע של ירושלים אי אז, בשנות ה-50 וה-60. ב-18 במרץ 1957, למשל, קושטו רחובות הבירה בדגלי ישראל והתמלאו בדמויות פורימיות. בשעות הערב התמלאו בתי הכנסת בעיר לקריאת המגילה, כשרעשי ירי בודדים נשמעו אף הם ברחובות (חרף האיסור על כך באותם ימים). מזג האוויר הנאה רומם אז את מצב הרוח, בזמן שאלפי ילדים מחופשים צהלו ברחובות העיר, כשבין התחפושות היו אלו דמותו של המן או משרד נסיעות שנשא שלט "ביקור בסיני בעוד כמה שבועות" (זאת היות שהחגיגות התקיימו כארבעה חודשים לאחר תום מבצע קדש), אך גם שלל דמויות ותחפושות אחרות ששיקפו את רוח החג.
שמחת פורים הגיעה לשיאה בתהלוכת העדלאידע, שכללה למעלה מ-4,000 תלמידים מכ-30 מוסדות חינוך, והתנהלה תחת הכותרת של היסטוריית העם היהודי לתקופותיה השונות. חלק אחר של התהלוכה הוקדש לאחוות ישראל-צרפת וחלק נוסף לצבאות ומצביאים מימי יהושע בן נון, שבטי ישראל, מלך פרס וצבאותיו, צבאות רומי וקלאופטרה וכן דמותו של נפוליאון בונפרטה. נוסף על כך, הופיעו בתהלוכה גיבורים מסיפורי הילדים מסעות גוליבר ושלגיה ושבעת הגמדים, ודמויות היסטוריות ותנ"כיות – כמו למשל תיבת נח, דוד וגוליית או ארון הקודש שאותו נשאו תלמידי בתי הספר הממלכתיים-דתיים.
18 צפייה בגלריה
דמותו של דוד בן גוריון בעמידת הראש המפורסמת, מתוך העדלאידע של ירושלים ב-1959
(צילום: נדב מן, ביתמונה. מאוסף אדגר הירשביין. מקור האוסף: תמר לוי. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
18 צפייה בגלריה
פעם לא חששו מערבוב של פוליטיקה בתהלוכה
(צילום: נדב מן, ביתמונה. מאוסף אדגר הירשביין. מקור האוסף: תמר לוי. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
18 צפייה בגלריה
העדלאידע של ירושלים בסוף שנות ה-50
(צילום: נדב מן, ביתמונה. מאוסף אדגר הירשביין. מקור האוסף: תמר לוי. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
18 צפייה בגלריה
העדלאידע של ירושלים בסוף שנות ה-50
(צילום: נדב מן, ביתמונה. מאוסף אדגר הירשביין. מקור האוסף: תמר לוי. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
בראש העדלאידע צעדה תזמורת הנוער של חיפה, ואליה הצטרפו ארבע תזמורות וחמש להקות מחול. בתהלוכה הוקדש גם חלק לנושא "פורים והמגילה", עם דמויותיהם של המלך אחשוורוש, מרדכי היהודי ואסתר המלכה, אשר לבשה שמלה אדומה בעלת שובל באורך של יותר מ-20 מטר, שאותו נשאו מספר ילדות. את האירוע נעל רכב עם כלובי חיות מגן החיות התנ"כי, כשבמרכזו ניצבו בין השאר דמויות של אריות, ג'ירפה, קופים רכובים על גמלים וחמורים, כמו גם אדם שהחזיק בנחש ענק אשר התפתל על זרועותיו.
בחלוף שנתיים, בתאריך 26 במרץ 1959, נאספו משעות הבוקר תושבי העיר בצידי מסלול המסע לאורך רחובות יפו והמלך ג'ורג', והמתינו לתהלוכה שיצאה משכונת רוממה. היא נמשכה כשעתיים וחצי, וההמון החוגג והמחופש חזה במצעד דגלים שנישאו בידי רוכבי גמלים. אחריהם צעד "מרדכי היהודי" רכוב על סוס אביר, כששובל גלימתו נישא בידי מספר ילדות.
18 צפייה בגלריה
העדלאידע של ירושלים בסוף שנות ה-50
(צילום: נדב מן, ביתמונה. מאוסף אדגר הירשביין. מקור האוסף: תמר לוי. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
18 צפייה בגלריה
העדלאידע בירושלים מסוף שנות ה-50
(צילום: נדב מן, ביתמונה. מאוסף אדגר הירשביין. מקור האוסף: תמר לוי. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
18 צפייה בגלריה
מיצג ממגילת אסתר בעדלאידע של ירושלים מסוף שנות ה-50
(צילום: נדב מן, ביתמונה. מאוסף אדגר הירשביין. מקור האוסף: תמר לוי. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
18 צפייה בגלריה
בין האו"ם לאחשוורוש. העדלאידע בסוף שנות ה-50
(צילום: נדב מן, ביתמונה. מאוסף אדגר הירשביין. מקור האוסף: תמר לוי. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
18 צפייה בגלריה
מיצג ארנבים בעדלאידע של ירושלים בסוף שנות ה-50
(צילום: נדב מן, ביתמונה. מאוסף אדגר הירשביין. מקור האוסף: תמר לוי. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
עשרות מחוללים, חניכי חוות "הנוער הציוני" בשכונת קטמון, עברו גם הם במחול הפתיחה "שושנת יעקב", ואחריהם הופיעה תזמורת הנוער מחיפה. הייתה זו אחת מבין ארבע תזמורות שהופיעו באותו יום, יחד עם תזמורת מכבי האש מתל אביב, תזמורת אליצור ותזמורת הילדים מנהריה, שהתקבלו באהדה על ידי ההמונים החוגגים.
בעדלאידע הזו הוצגו גם נושאים ממגילת אסתר, כמו גם דמויות של ראשי ממשלה, כשמכולן בלטה זו של דוד בן גוריון, במנח שמזכיר את עמידת הראש המפורסמת. בסיום, עברו כ-300 תלמידים מ-17 בתי ספר במחול ענק, אשר נעל את התהלוכה, שבסיומה נשטפה הבירה בגשם.
קופצים קדימה, אל שנות ה-60. ב-3 במרץ 1961 נערכה העדלאידע הירושלמית בהשתתפותם של 48 מוסדות חינוך ונוער בעיר, תזמורות, להקות ומחוללים. האירוע נמשך כשעה וחצי. התהלוכה החלה בכיכר נורדאו, עברה לאורך רחוב יפו ורחוב המלך ג'ורג' והסתיימה בגן העצמאות. חוליית ההצדעה של תזמורת הנוער בירושלים הובילה את השיירה, ולאחר מכן היו אלה מספר סוסי מדבר שנשלחו לירושלים על ידי השייח' הבדואי סלימאן אל-הוזייל, כשהאנשים שרכבו עליהם נשאו 12 דגלים שייצגו את העדלאידות שנערכו בירושלים מאז 1957.
18 צפייה בגלריה
העדלאידע של ירושלים בסוף שנות ה-50
(צילום: נדב מן, ביתמונה. מאוסף אדגר הירשביין. מקור האוסף: תמר לוי. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
18 צפייה בגלריה
"חולבים" פרה בעדלאידע בירושלים בסוף שנות ה-50
(צילום: נדב מן, ביתמונה. מאוסף אדגר הירשביין. מקור האוסף: תמר לוי. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
המיצגים השונים כללו לא רק את סיפור המגילה ודמויותיו, אלא גם דמויות מעולם האגדות, סיפורי הילדים ודמויות עתידניות מהחלל. חברי 10 תזמורות כלי נשיפה שובצו בין המיצגים השונים. לשיא ההתלהבות הגיע המון הצופים בעדלאידע ברגע שבו תלמידי בית הספר הממלכתי בית הכרם הציגו את "יונת השלום", תוך שהם נושאים יונים לבנות ומפריחים אותן מול במת המוזמנים.
בחלוף ארבע שנים, ב-21 במרץ 1965, אורגנה העדלאידע על ידי מחלקת החינוך של עיריית ירושלים. תלמידי בתי הספר עברו מחופשים במרכבות, עם תזמורות, תוך שירה וריקודים, על פני בימת מוזמנים שהוקמה בפינת הרחובות עמק רפאים ורחל אמנו בקטמון, כשהבולט מיושבי הבמה היה ראש העיר באותה תקופה, מרדכי איש שלום. על פניהם של אלפי תושבי ירושלים חלפו מיצגים היתוליים על נושאים מתוך מגילת אסתר, סיפורי המקרא, אגדות ילדים, מנהיגים דוגמת דוד בן גוריון וגולדה מאיר וכן נושאים אקטואליים, כגון המוביל הארצי, שבאמצעותו הותזו זרמי מים על הקהל וגם על ראש העיר.
כעת, חוזרת התהלוכה הססגונית לרחובות העיר, ובה תופיע מטעם תיאטרון הקרון דמותו של האריה – הדימוי הראשי של העדלאידע, בהשראת הפוסטר מ-1957. מכיוון שהתהלוכה שמה את הילדים והילדות במרכז, לא יופיעו בה דמויות פוליטיקאים, אך כן יהיה בה חידוש מרענן.
"החידוש הגדול הוא שתיאטרון הקרון הוציא קול קורא למוסדות תרבות, קהילות ואמנים עצמאיים ומרכז את מיטב העשייה העירונית, המקצועית והקהילתית, כך שכל גוף מייצר את המיצג שלו", אמר קובי פריג', מנכ"ל תיאטרון הקרון. "השיטה הזו מביאה את המגוון העירוני לאירוע שיא גדול של תיאטרון מרחב הציבורי. זאת יצירה מקורית, ואנשים מעריכים יצירה מקורית והשקעה בילדיהם".
