למי שמחפשים נחמה אחרי טבח 7 באוקטובר והמלחמה הקשה שמתנהלת מאז, ד"ר ענת ישראלי מציעה לצלול לתוך המשנה והתלמוד הבבלי, שם נוצר המושג "תיקון עולם". מתברר שדווקא במסכת גיטין, אשר עוסקת בחורבן בית פרטי, של בני זוג, חז"ל בחרו לשלב במשנה קובץ של הלכות העוסקות ב"תיקון העולם". ודווקא בתוך הקובץ המיוחד הזה, הם בחרו לשלב שרשרת ארוכה של אגדות על חורבן הבית הלאומי.
הצלילה לתוך סוגיות "תיקון העולם" מציעה דרכים לצאת ממשבר אישי ולאומי לעבר עתיד טוב יותר, ברמה הלאומית ואפילו ברמה הגלובלית.
2 צפייה בגלריה
כלניות פורחות סמוך לזירת הטבח במסיבה ליד רעים בעוטף עזה. מעגל של שבר ותיקון
(צילום: AP / Maya Alleruzzo)
חשוב לציין כי המושג "תיקון העולם" מוזכר לראשונה במשנה בהקשר של נושא המסכת, מתן גט, אבל מיד לאחר מכן קבעו חכמים מספר רב של תקנות בנושאים רבים ושונים. אלא שבדור שלנו, במיוחד בקרב יהדות ארצות הברית, המושג "Tikun Olam" הפך למטבע לשון נפוץ מאוד, שבה משתמשים כמעט בכל הקשר.
"יש פספוס גם בהקשר האמריקאי של הביטוי וגם בהקשר הישראלי", אומרת ד"ר ישראלי. "בארה"ב הם לקחו את הביטוי וייחסו לו כוונות של אקטיביזם חברתי, שמתאים לתפיסות העולם של אקטיביסטים בני ימינו, מהם יהודים רבים. הם רוצים להביא טוב לעולם, אבל אין כמובן שום קשר בין הביטוי למושג המקורי. הם פשוט לקחו מטבע לשון יהודית, כדי לצבוע בגוון יהודי את העשייה האוניברסלית מאוד שלהם, גם אם ההקשר רחב מדי ונטול חיבורים למקורות".
ולמה ישראלים פחות מכירים את הביטוי?
"כי להגיד כמו הישראלים שמדובר רק בביטוי הלכתי, זה כנראה פירוש צר מדי. אגב, אני לא הראשונה שעוסקת בכך. פרשנים רבים תהו מדוע דווקא את מקבץ התקנות שמופיעות במסכת גיטין, חז"ל כינו 'תיקון עולם', ולא הלכות רבות אחרות, במקומות אחרים, שגם הן נועדו לשפר את המצב. הפירוש שאני מעדיפה הוא שהמטרה של 'תיקון העולם' היא יותר קונקרטית לתיקון העולם הזה, ולא לעתיד לא נודע. דוגמה לכך היא מה שנחשבת בעיני החוקרים 'משנת-תשתית' של המושג תיקון עולם. הכוונה למסכת גיטין, פרק ד', משנה ה'".
הנה תקציר הסוגיה המדוברת – מה עושה עבד שיש לו שני אדונים, אשר רק אחד מהם שחרר אותו? לפי ההלכה הוא לא יכול להתחתן עם שפחה, כי חציו בן חורין, והוא לא יכול להינשא ליהודייה חופשייה, כי הוא חצי עבד. "חכמים קבעו כי חובה לשחרר אותו כדי לאפשר לו נישואים, בנימוק: 'לא נברא העולם אלא לפרייה ורבייה'", אומרת ד"ר ישראלי, "היינו מצפים שחז"ל יסתמכו על הפסוק מבראשית 'פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ', אבל במקום זה הציטוט שהובא הוא מהנביא ישעיהו: 'לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ'. הסיבה לכך היא שחכמים רצו לרמוז שלא מספיק למלא וליישב את העולם, אלא צריך גם לדאוג שזה לא יהיה עולם של תוהו ובוהו, וליצור צדק וסדרי עולם תקינים.
2 צפייה בגלריה
קשת בענן מפציעה מעל מיגונית שבה הותקפו ישראלים ב-7 באוקטובר. התיקון הוא באחריותנו
(צילום: Alexandre Meneghini / רויטרס)
"זה מתחבר למשמעויות לשוניות נוספות של השורש תק"ן. לא רק לתקן משהו, אלא גם ליצור או לסדר – למשל 'להתקין ארוחה'. המילה תקנה, שגם היא קשורה, מקורה במילה תיקון בהקשר המשפטי, ולכן חז"ל רצו ליצור תקנות שמכוונות להטבת העולם. לכן הביטוי 'תיקון עולם' מכוון לתקנות שנועדו לשנות חוק או מנהג ישן, כדי ליצור עולם טוב יותר. במקרה הזה, למרות העובדה שבנוהל הישן אי-אפשר היה יכול לכפות על האדון היהודי לשחרר את עבדו, חכמים יצרו תיקון וחייבו את שחרור העבד כדי לאפשר לו הקמת משפחה".
שיפור מעמד האישה
דווקא כאישה שאיננה דתייה, וכחוקרת באקדמיה, ישראלי מזהה באותן הלכות העוסקות בנישואים, בכתובה, וגם בגט ובגירושים, רצון של חז"ל לשפר את מצבה ואת מעמדה של האישה: "בתורה כתוב על גבר שמתגרש מאשתו – 'וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ', אבל חכמים קבעו שבזמן הגירושים הגבר חייב לשלם לאישה דמי כתובה, וגם פירטו מקרים רבים שבהם אם האישה סובלת, יש לכפות על הבעל לגרש את אשתו. זו הייתה קפיצת מדרגה במעמד האישה לעומת תקופת המקרא".
זו הייתה קפיצת מדרגה גם ביחס לעמים אחרים באותה תקופה.
"בהחלט. חז"ל עשו סוג של תיקון עולם. הם עשו צעדים מעבר למעט שכתוב בחוק של התורה. יש כאן תפיסה שתקנות 'תיקון העולם' הופכות את העולם לצודק יותר, לאור חזון הנביאים. היה ברור להם שמה שהתורה כותבת לא מספק אותנו מבחינה מוסרית, ולכן צריך לעשות תיקון עולם ולשנות את החוק בהתאם".
אף על פי שנולדה וגדלה למשפחה חילונית בקיבוץ, היא בחרה לכתוב את עבודת הדוקטורט שלה על אגדות החורבן בספרות התלמודית. אחרי שנים של עיסוק בחינוך, כאשר כעת היא גמלאית, חוזרת ד"ר ישראלי לאגדות מרכזיות על החורבן, אשר שובצו באופן שעשוי להפתיע, כאמור, במסכת גיטין.
ד"ר ענת ישראלי"כנערה צעירה עברתי משבר משפחתי של חורבן הבית – במלחמת יום הכיפורים נפלו שני אחיי, והנושא הזה של חורבן הבית הפרטי-משפחתי ושל חורבן הבית הלאומי העסיק אותי", היא מספרת. "בשנתיים האחרונות חזרתי לעסוק בפרקי תיקון העולם במסגרת מפעל של פירוש פמיניסטי לתלמוד הבבלי, שיוצא לאור באנגלית, יחד עם פרופ' טל אילן, המייסדת והמנהלת של הפרויקט הבינלאומי הענק הזה. עכשיו, דווקא בימים אלה של מלחמה שבה משפחות רבות חוו חורבן וגם העם כולו סובל, אני מזהה מעגלים חוזרים של שבר ותיקון, הנמצאים בסוגיות של 'תיקון העולם'".
מה הקשר בין גט לאגדות חורבן?
"זה בוודאי לא מקרי שחכמים בחרו באמצע סוגיה על גט, שהוא חורבן בית ומשפחה, למקם סוגיות של תיקון עולם, ובתוכן בחרו לשלב את אגדות החורבן. ביו האגדות נכלל הסיפור שבו רגע לפני חורבן בית המקדש וירושלים, רבן יוחנן בן זכאי פוגש את הקיסר אספסיאנוס ומבקש: 'תן לי את יבנה וחכמיה'. זה תיקון שצומח מתוך התפרקות. חז"ל הסבירו לנו שיש פה מעגל של שבר ותיקון, ובתוך התיקון מגיע עוד שבר ובו גם זרעים של תיקון. בן זכאי ביקש את הזרעים שמהם יצמח העולם החדש, שמהם תבוא התקומה שאחרי החורבן של העם".
ומה המסר לימינו?
"יש כאן מסר חשוב, שגם במצבים של שבר עמוק יש הזדמנות לתיקון עמוק. התיקון הוא באחריותנו. התיקון לא חייב לבוא, אבל יכול לבוא, אם נהיה מספיק חכמים, אמיצים ומרחיקי ראות".
- ההרצאות של ד"ר ענת ישראלי – "מְנָא לַן תיקון העולם? תיקון עולם במשנה ובתלמוד" – ייערכו ללא עלות בזום במסגרת סדרת העיון של בית אבי חי, בימים ראשון עד חמישי (11.2–15.2), בשעה 9:00 בבוקר. יש להירשם מראש באתר בית חי
