קרוב לשלושה חודשים אחרי שנפצע בפעילות מבצעית בחאן יונס, רב"ט אברהם מושקוביץ כבר מרגיש הרבה יותר טוב. "אני ברוך ה' לקראת סיום השיקום שלי. עיקר הבעיה הייתה ביד, שם הייתה פגיעה בעצב. המצב שלי ממש השתפר", הוא מספר ל-ynet ממחלקת השיקום בבית החולים איכילוב, שבה הוא מאושפז.
מושקוביץ בן ה-20 הוא תלמיד ישיבת ההסדר בחיספין שהתגייס לשירות כלוחם בגדוד דוכיפת (94) בחטיבת כפיר. יומיים אחרי שנפצע, התברר לו שספר שהחזיק בכיסו ספג חלק ניכר מהרסיסים שהיו עלולים לפגוע בירך שלו, ומנע פציעה חמורה בהרבה. הייתה זו מהדורת כיס של הספר "שיעורים על מסילת ישרים", מאת הרב אליעזר קשתיאל – פירוש עכשווי לספר המוסר היהודי המפורסם של הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו). "קיבלתי תמונה מהרב של הגדוד. הוא הראה לי שיש רסיס גדול ועוד כמה רסיסים קטנים שפגעו בספר", הוא נזכר. "אמרו לי שהרסיס שחדר לרגל הוא ממש שטחי. אני מאמין שהספר מנע כניסה עמוקה של הרסיס הגדול שהייתה יכולה לסיים את הסיפור הזה אחרת לגמרי – מבחינת אובדן דם ומבחינת פגיעה בעצב".
3 צפייה בגלריה
הספר שספג רסיסים. "אני לא יודע אם זה סימן משמיים להיות מוסרי יותר, אנסה בכל מקרה"
(צילום: באדיבות דובר צה"ל)
"מסילת ישרים" של הרמח"ל נחשב לאחד החיבורים החשובים בספרות המוסר היהודית, ועוסק רבות בתיקון המידות. מפתה לשאול אם מושקוביץ מרגיש שיש סמליות בכך שספר המוסר היהודי הגן עליו. "מסילת ישרים הוא ספר המוסר היהודי הנלמד ביותר היום, לדעתי. לא חסרים דברים שנכתבו על הספר הזה. אני לא יודע אם זה סימן משמיים להיות מוסרי יותר, אני אנסה בכל מקרה. אני מאמין שכל ספר לימוד תורה היה עושה את אותה פעולה", אומר הלוחם. "אני חושב שהכול עניין של פרספקטיבה, האם אנחנו חיים חיי אמונה או מחליטים שהכול מקרי".
"בכל פעם שהיה לי זמן, הייתי לומד בספר מהפרק 'חובת האדם בעולמו'. כשאתה קורא את זה, אתה לומד שלא כל העולם הוא האני הפרטי. כשאתה מסתכל על החיים שלך עכשיו כעל הכול, אתה הרבה יותר מפחד. המחשבה שיש לך את העולם הבא מורידה מהפחד הזה"
מה גרם לך לקחת דווקא את הספר הזה לשדה הקרב?
"לפני הצבא לא למדתי הרבה מסילת ישרים. אני יותר בן אדם של גמרא. באיזשהו שלב בצבא הרגשתי שאני צריך משהו יותר עמוק, יותר לנפש. ראיתי אנשים שקוראים את הספר הזה, עם הפירוש של הרב קשתיאל, במהדורת כיס שממש מיועדת לחיילים. זה מדהים. לדעתי כל חייל דתי, וכל חייל בכלל, יכול ללמוד הרבה ממנו. אתה יכול לקרוא קטע ואז לחשוב עליו שעה".
הוא נתן לך כוחות?
"כשאתה נמצא ברצועה, קשה לך. אתה שבועות בלי להתקלח, בלי טלפון, בסכנת חיים תמידית, ולפעמים אתה שואל את עצמך למה אתה עושה את זה בכלל. בכל פעם שהיה לי זמן, הייתי לומד בספר מהפרק 'חובת האדם בעולמו'. כשאתה קורא את זה, אתה לומד שלא כל העולם הוא האני הפרטי, ויש משמעות גדולה יותר מחיים רגעיים. הרבה חיילים התחברו לזה. כתוב בספר למשל על היחס בין העולם הזה לעולם הבא – שהעולם הזה הוא הכנה לעולם הבא, במובן מסוים. כשאתה מסתכל על החיים שלך עכשיו כעל הכול, אתה הרבה יותר מפחד. כשאתה מבין שגם אם חס וחלילה יקרה לך משהו, זה לא נגמר פה, ובטח כשעשית את זה למען אנשים אחרים ולמען העם, אתה מבין שעשית את הדבר הנכון. המחשבה שיש לך את העולם הבא מורידה מהפחד הזה, מהחשש. זה נותן המון כוח".
רוצה לחזור להילחם
מושקוביץ נפצע בהיתקלות עם מחבלים בחאן יונס. "המטרה של הגדוד שלנו הייתה לתפוס צירים, להתקדם בשכונות ולטהר אזורים ממחבלים. הייתה לנו משימה במזרח הרצועה, אחר כך היינו בשג'אעיה ואז בחאן יונס. לחמנו לצד גבעתי, ובשלב מסוים החלפנו אותם בגזרה", הוא משתף. "באחת הפעמים נכנסנו למעין חצר מוקפת חומה. חיכו לנו מחבלים משני כיוונים שונים. המחלקה הראשונה כבשה את הבית האמצעי שהיה שם, חיכינו למחלקה השנייה. אני זוכר שהייתי ממש ליד המ"פ, ופתאום אנחנו קולטים משהו נופל. המ"פ קלט שיש רימון וצעק. היה פיצוץ. התחלנו ירי, התחיל ירי עלינו וזרקו עוד רימון, לדעתי היו שם שלושה רימונים. חבר שלי חטף רסיסים לראש".
הוא ממשיך ומספר: "הייתי מאחורי קיר, לא במקום שהייתה בו ההיתקלות הראשונה. פתאום נפל עוד רימון שנחת ממש צמוד אליי. קמתי וצרחתי 'רימון', הסתובבתי, הלכתי צעד וחצי והיה פיצוץ. עפתי על הרצפה. ניסיתי לקום, ראיתי שיש לי כמויות של דם ברגל. פגעו לי בשלוקר, ובגלל המים של השלוקר זה היה נראה כאילו איבדתי הרבה דם. אני בחור גדול, בגובה שני מטר ושוקל לא מעט. מתישהו הרימו אותי לאלונקה, שמו לי חוסמי עורקים ביד וברגל. קלטתי שיש לי רסיסים גם בירך. פינו אותנו והעלו אותנו למסוק. טסנו לשערי צדק וטיפלו בנו".
לדבריו, בדיעבד, "כל הסיטואציה שם הייתה נס גדול. הייתי בטוח שהאירוע היה הרבה יותר קשה. היה שם תפקוד מדהים של המפקדים ושל החילוץ. חמשת המחבלים שתקפו אותנו נהרגו, ואנחנו יצאנו בלי הרוג מההיתקלות, רק עם שני פצועים מחויכים".
3 צפייה בגלריה
מושקוביץ (השמאלי ביותר, מאחור) עם חבריו לשירות. היה אמור לצאת לקורס מ"כים
(צילום: באדיבות דובר צה"ל)
הוא היה אמור לצאת לקורס מ"כים, אבל הפציעה טרפדה את האפשרות הזאת. "חברים שלי נמצאים שם ואומרים: 'היית יכול להיות הכי טוב פה'... בסדר, הכול מלמעלה. אולי זה עוד יקרה בהמשך", הוא אומר לגבי ההחמצה.
הרב אליעזר קשתיאל: "מה שמרגש אותי הוא שבן אדם יוצא למלחמה ומה שנמצא לו בכיס זה ספר שמדבר על ישרוּת ועל מידות טובות. מרגש שזה מה שנמצא לחיילי צה"ל בכיס, דברים של אמת, של טהרה ושל יושר הלב"
אתה רוצה כבר לחזור להילחם? יש הערכה מתי תהיה כשיר?
"רוב הפגיעה שלי היא באצבעות, בקמיצה ובזרת. כל עוד הרופאים לא נותנים אישור של מאה אחוז, הצבא לא יכול להסתכן. אני מקווה שבקרוב אחזור. חברים שלי נלחמים ואני צריך להיות איתם".
"מרגש שזה מה שנמצא ללוחם בכיס"
בינתיים התבשר מושקוביץ שהוא יקבל עותק חדש של הספר שנפגע מהרסיסים, אחרי שנודע על הסיפור ברשתות החברתיות. "הרב של הגדוד סיפר שההוצאה של מוסדות 'בני דוד' בעלי תשלח לי עותק חדש. זה ריגש אותי מאוד", הוא אומר.
הרב אליעזר קשתיאל, ראש הישיבה לבוגרי צבא של מוסדות "בני דוד" בעֵלי, ומחבר הספר המבאר ומפרש את "מסילת ישרים" שהגן על הלוחם מפני רסיסים, מתייחס לסיפור בשיחה עם ynet ואומר: "מה שמרגש אותי הוא שבן אדם יוצא למלחמה ומה שנמצא לו בכיס זה ספר שמדבר על ישרוּת ועל מידות טובות. בזמנו מצאו שגם הדר גולדין לקח בכיס שלו ספר ללימוד 'מסילת ישרים'. מרגש שזה מה שנמצא לחיילי צה"ל בכיס, דברים של אמת, של טהרה ושל יושר הלב".
מה יש לך לומר על בני הדור הזה, שמשתתפים במלחמה?
"הם פשוט נפלאים, גדולים מהחיים. אנחנו מחנכים ומרגישים קטנים כל כך לידם. הייתי בטקס סוף מסע כומתה של הבן שלי בנח"ל. ראיתי איך החבר'ה כל כך נחושים, כל כך שמחים להיות חיילים. זה פשוט מדהים. אני מברך אותם ומייחל שכולם יחזרו בשלום".
