משפחות רבות בישראל מתבקשות לקבל הכרעות רפואיות משמעותיות לגבי בני משפחה שאינם מסוגלים עוד לדווח על מצבם או לבטא את רצונם. לעיתים מדובר באנשים עם דמנציה, ובמקרים אחרים מדובר בחולים במחלות מורכבות או בפצועים שנמצאים לקראת סיום חייהם ואינם יכולים עוד להביע את דעתם. הצורך לגלגל את ההכרעות לידי המשפחה נובע מהאפשרויות הרבות שקיימות מבחינה רפואית: האם להמשיך בהזנה מלאכותית? לחבר למכונת הנשמה? לבצע החייאה? לפנות אדם מביתו לבית חולים בכל הידרדרות במצב?
האתיקה הרפואית מעמידה את החולה או את מייצגיו כמקבלי ההחלטות העיקריים, בשאלות כאלה ואחרות. מתברר כי משפחות רבות עומדות חסרות אונים במצבים כאלה, ואין להן את הכלים להבין את המציאות. הן חסרות ידע מקיף בעמדות האתיות וההלכתיות, ויש להן קושי נפשי ורגשי להפסיק טיפול ביקיריהן, גם אם זה ממש לטובת המטופל.
לנוכח הצורך במענה למצבים מורכבים כאלה, בעולם הדתי ובכלל, השיק ארגון רבני צֹהר פלטפורמה ייחודית המתמקדת בכתיבת הנחיות רפואיות מקדימות. האתר החדש, שהושק לקראת היום הלאומי לטיפול פליאטיבי והעדפות טיפוליות שחל בשבוע שעבר, נועד לתת כלי הנחיה וחשיבה לאדם המעוניין להגדיר את העדפותיו לטיפול רפואי עתידי. באתר מוצעות שאלות מנחות ועצות מעשיות שמטרתן לעודד שיח אישי ומשפחתי מעמיק, וכן קיימת התייחסות מזווית יהודית של הנושא.
האתר הוקם תחת הפעילות של "צהר עד מאה ועשרים" – מיזם ייעוץ אתי-הלכתי לחולים ולבני משפחה מטפלים. בין השאר, האתר מתייחס לטיפול פליאטיבי מכבד, מתוך תפיסה שיש לשלב את הערכים של קדושת החיים וכבוד האדם בסוגיות של הארכת החיים. באתר מפורטים היתרונות הרבים במילוי הנחיות מקדימות, התרומה הגדולה שלהן לבחירה ואוטונומיה של האדם או החולה, והחשיבות לאחדות המשפחה בטיפולים רפואיים ובשלבי סיום חיים.
בראש המיזם עומד הרב יובל שרלו, חבר ועדות אתיקה רבות וראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר, שמסביר על חשיבותו: "הצירוף של הצלחת הרפואה ויכולתה להאריך חיים בצורה משמעותית, השינויים באתיקה הרפואית שמעמידים את האוטונומיה של המטופל בראש, ייסודה של הרפואה הפליאטיבית, והרצון של משפחות רבות מאוד להתנהל ברוחה של היהדות – כל אלה יוצרים נחיצות למערכת ייעוץ אתית והלכתית, שאותה הקמנו".
מה בעצם החידוש שמביא איתו המיזם?
"סוף מעשה במחשבה תחילה", אומר הרב. "צריך לעודד מתן הנחיות רפואיות מקדימות, זה הדבר הראוי לעשות. יש דרכים מגוונות לעשות זאת – ייפוי כוח מתמשך או מילוי הנחיות רפואיות מקדימות. העיקרון היסודי הוא להנחות את בני המשפחה ואת המטפלים מה לעשות בזמן שלא נוכל עוד לבטא את רצוננו. החשיבות הגדולה של ההוראות האלה היא בכך שהן מאפשרות לנהוג בנו כרצוננו, לפי ערכינו והשקפת עולמנו, מעניקות לצוות הרפואי הדרכה, ולא פחות חשוב מכך – מצמצמות את הקרע המשפחתי ואת הוויכוחים שלעיתים מדרדרים את אחדות המשפחה למקומות רעים מאוד. ההלכה תומכת מאוד במתן הוראות אלה, אם כי יש צורך בהדרכה לגבי האסור והמותר. צהר מעניק הדרכה והנחיה כזו, בדף מסודר ומפורט באתר המיזם, וב'קו החם' שלו".
לדבריו, "אנחנו פועלים הרבה להעלאת מודעות. זה בנפשנו. בשבוע שעבר שידרנו וובינר יחד עם חטיבת הרפואה במשרד הבריאות שבו הייתה הרצאה מקצועית בנושא הנחיות רפואיות מקדימות, וגם הרצאה אתית-הלכתית שבה שוחחנו על החשיבות הרבה והיתרונות במתן הנחיות כאלו. צפו בוובינר הזה מעל ל-500 איש. אנחנו מוכנים לעשות עוד הרבה כאלה כדי להעלות את המודעות והידע בציבור".
הציבור לא תמיד מודע לכך וגם לא יודע עם מי צריך להתייעץ.
"נכון מאוד. בהקשר הזה חשוב לי לומר שצריך להכיר היטב את המושג 'טיפול פליאטיבי', ולשנות את היחס אליו. טיפול פליאטיבי נתפס בטעות כ'הכנה למוות', ולכן נרתעים ממנו, אבל לא זו משמעותו האמיתית. המשמעות המהותית שלו היא העמדת איכות החיים של המטופל כמטרה העיקרית. פעמים רבות טיפול כזה דווקא מאריך את חיי החולה וגם משפר את האקלים המשפחתי סביבו. ההלכה מתירה, ואולי אף מחייבת כאשר לא מובע רצון אחר, לשלב בשלב מסוים את הטיפול הזה – אך יש צורך בייעוץ הלכתי ממוקד לכל מקרה ומצב רפואי".
מיזם "צהר עד מאה ועשרים" מפעיל קו חם שמספרו 9253* הפועל לאורך השבוע כולו. החידוש בקו הזה הוא שלמשפחה מוצע צוות של רב המומחה לנושא הזה באופן ייחודי, יחד עם עובדת סוציאלית, וכך מקבלת המשפחה הדרכה מסודרת לגבי התהליך שנועד לאחד את המשפחה כולה סביב ההחלטות. מדובר בשירות ללא תמורה, באמצעות פגישות ברחבי הארץ או בזום. המטרה היא ליצור מרחב המסייע לקבלת החלטות מוסריות, אנושיות, הלכתיות ורפואיות בצמתים הקשים של החיים.
