לכלא מעשיהו נכנסו באורח פלא שלושה דייני בית דין רבני, סופר סת"ם ומזכיר. בליווי אנשי שב"ס הם נכנסו לתאו של סרבן גט. המטרה: כתיבת גט ומסירתו לאשתו דרך הדיינים, באופן שיביא לסיום את פרשת עגינותה של האישה.
הגבר שהחליט לתת גט במפתיע, אחרי שבמשך תקופה התעקש לא להקשיב לרבנים, ביקש לעשות זאת מהר ובשירות בתי הסוהר (שב"ס) ניסו לזרז את העניינים לפני שיחזור בו. הפזיזות הביאה לריצה של סופר הסת"ם שכותב את הגט, מה שגרם לכך שנפלה מידו צנצנת הדיו, תקלה שגם עליה התגברו במהירות – באמצעות ציוד כתיבה שהיה באגף התורני כחלק מחוג כתיבת ספר תורה. בתוך זמן קצר חתם האיש על גט, ובכך נפתר מקרה של עגינות שעלול היה להתפרס על פני שנים רבות.
סרבנות גט היא אחת הבעיות הקשות שהעולם הרבני מתמודד איתן. על פי ההלכה היהודית, שלפיה מתנהלת מערכת הנישואים והגירושים של יהודים בישראל, בני זוג נשואים אינם יכולים לסיים את חייהם הזוגיים ולהמשיך הלאה בלי שהאישה קיבלה מהאיש גט – שטר גירושין המשחרר אותם מכל מחויבויות זה לזו. הגט צריך להינתן מרצונו של הבעל ובמקרה של סירוב האישה נותרת עגונה.
כחלק מהמאמץ ללחוץ על גברים המעגנים את נשותיהם לרדת מהעץ, בית דין רבני יכול לקבוע שהגבר יוכנס למאסר עד שייתן גט לאישה. מדובר בהחלטה לצורך לחץ ולא בעונש מאסר קבוע מראש, כך שמיד עם מתן הגט ישוחרר האיש לביתו.
הסרבנים המתמידים
אך לא תמיד המאסר מרתיע. יש מספר קטן של סרבנים שיושבים שנים ארוכות בכלא, איתנים בעקשנותם. כדי למנוע הישנות של מקרים כאלה, ברבנות שב"ס בראשות רב השירות, גונדר-משנה הרב אייל סלמן, הוחלט לנקוט אמצעים בתוך האגף המיוחד במטרה להביא למתן גט מהיר לפני השתקעות של הסרבנים במתקן הכליאה.
"הבנו שיש לנו יכולת לעזור בנושא הזה", מסביר הרב סלמן, "כאשר סרבן נכנס לכלא, תחילת המאסר שלו זה הזמן לעשות מאמץ להוציא ממנו גט. אחרי זה הכלא לא כל כך מרתיע, לא מפחיד אותם ולא כל כך מאיים עליהם להישאר. יש גרעין קשה של סרבנים בודדים שנמצאים כאן כבר הרבה שנים, והם מדליקים אחד את השני ומשכנעים אחד את השני בכל מיני טיעונים. הבנו את המצב וראינו את הכוח שיש לנו ביד".
רבנות שב"ס ממונה על שני תחומים עיקריים: האחד הוא כלל שירותי הדת במתקני הכליאה – כשרות, בתי כנסת, מזוזות וכדומה, והשני הוא הפעלת האגף התורני, אגפי השיקום לאסירים במסלול של לימוד תורה ומחויבות לסדר יום על פי ההלכה.
"סרבני הגט זה נושא ששייך לבית דין ואנחנו לא דיינים, אבל הם כבר פה, אז חשבנו איך אנחנו יכולים לעזור ולהוסיף לתיקון בעולם", אומר הרב סלמן. "הגבר שנכנס לסכסוך כזה מול אשתו לפעמים רואה בדיינים את האויב שלו. הם הכי גרועים מבחינתו, הוא לא רוצה לדבר איתם או לשמוע להם, הם מכריחים אותו לעשות כל מיני דברים שהוא לא רוצה. כאן אנחנו יכולים להיכנס ממקום שבו הוא מקשיב, לשכנע אותו, לדבר על ליבו. להסביר לו שיש לו הזדמנות להתחיל חיים חדשים. היינו בסיור בבתי הדין הרבניים, שמענו מאישה מסורבת גט על החיים שלה שהם לא קלים. המציאות שלה לא פשוטה, היא לא יכולה להתחיל את החיים מחדש, והיא גם לא במערכת משפחתית עם אותו גבר. המפגש הזה היה מטלטל מאוד. גם נציב שב"ס קובי יעקובי הכניס את הנושא הזה לרשימת המטלות של שב"ס וכל הארגון מחויב לזה".
להיות "השוטר הטוב"
במקום שבו הסרבנים מפנים עורף לבית הדין, רבני שב"ס מצליחים לא פעם להיות "השוטר הטוב". כך הם מספרים. "המטרה היא שזה יהיה כמה שיותר מהר. היום אנחנו במקום הרבה יותר טוב. בשנים האחרונות יוצאים מבית הכלא יותר סרבנים אחרי שנתנו גט, בסביבות ה-13 עד 20 בשנה. לפני שהתחלנו את המאמץ שלנו היו 5–6 בשנה. הם פשוט היו באים לפה והיו מחכים שהם ישתכנעו מעצמם, ולא תמיד זה עובד".
לא פעם הרב סלמן נעזר ברבנים מוכרים אחרים: "היה כאן גבר שלא רצה לשמוע אף רב, והוא אמר לנו: 'אם הרב שלמה עמאר, הרב הראשי לישראל לשעבר, יגיד לי לתת – אז אני אתן'. יצרנו קשר עם האנשים של הרב עמאר והסברנו להם כמה זה חשוב. הרב עמאר הגיע, נכנס לתוך הכלא, דיבר איתו. זה לא דבר רגיל. הוא איש עסוק מאוד שראה את החשיבות ופינה לכך זמן. בסוף הוא הבטיח לסרבן שאם הוא ייתן גט – הרב יקבע איתו לימוד של שניהם ביחד באופן קבוע. היה לנו עוד מקרה, של גבר שאמר שיקשיב רק לרב ראובן אלבז, ראש ישיבה חשוב מאוד בציבור החרדי-ספרדי. ביקשנו מהרב אלבז לבוא והוא ריכך את ההתנגדות של האיש. הוצאנו אותו מהר כי כל הזמן חששנו שהוא הולך להתחרט, גם בתוך בית הדין הוא עשה הצגות אבל בסוף נתן גט. גם את הרב יצחק דוד גרוסמן ממגדל העמק הכנסנו לתא של סרבני גט כדי שידבר על ליבם".
"היה עוד מקרה", מספר הרב סלמן, "של סרבן גט שהסכים להביא את הסיפור לסיומו, אבל לא רצה שזה יהיה דרך בית הדין שבו היו הדיונים. הוא סחב כל כך הרבה על הדיינים הישראלים, חשב שהם מתנכלים לו, שהם עושים לו דווקא. אז לאישה הוא רצה לתת גט, אבל היה צריך שיגיע בית דין מחו"ל. הבאנו דיין מחו"ל כדי לסדר את הגט שלו, כשבית הדין הישראלי צופה מהצד באופן שבו הם יראו ויעידו שהוא חתם על הגט אבל הוא לא יראה אותם. אחרי עשר שנות עגינות אשתו קיבלה את הגט".
"לא אוכל מהדרין, לא בד"ץ, לא חומרות"
סרבני הגט מגיעים ברוב המקרים מרקע דתי או חרדי. "אדם שהוא לא דתי ולא בתוך הדקויות של נתינת הגט אולי לא תמיד חושב להתפלפל על זה", מעריך הרב, "יש גם כאלה שמגיעים כשהם חושבים שהם גדולים יותר מכל הרבנים ומכל הדיינים. רוצים אוכל בד"ץ מהדרין, הכשרות הכי מקפידה, או לשמור על מיני הקפדות והנהגות. אני אומר להם – לא אוכל מהדרין, לא בד"ץ, לא חומרות. אני לא אתן אוכל לא כשר, אבל מי שלא שמע לרבנים ולדיינים, לא מקשיב לבית הדין ולהלכה, ולא נותן גט לאישה שהוא לא חי איתה ובית הדין קבע שהוא צריך לתת לה גט – אדם כזה לא יכול להחמיר בשום דבר. צריך להבין, אני לא קובע אם הוא צריך לתת גט או לא. אני לא קובע אם אפשר להציל את הנישואים שלהם, בית הדין קבע שלא. אני פה כדי לעזור עם מתן הגט".
מנהל האגף למניעת עגינות בהנהלת בתי הדין הרבניים, הרב אליהו מימון, אומר כי "שיתוף הפעולה בין שירות בתי הסוהר להנהלת בתי הדין הרבניים מניב הישגים שהם מכפלת כוח המאפשרת לציבור ליהנות מהיכולות של שני הגופים במשולב. אני מודה לנציב שב"ס יעקב יעקובי על שהחליט לשים את נושא העגינות כאחד מיעדי הארגון".
מנהל בתי הדין הרבניים, הרב אלי בן דהן, מוסיף: "לרבני שב"ס המצויים בקשר בלתי אמצעי עם האסירים יש יתרונות מובנים בכל הנוגע להבאת האסיר להסכמות, זאת בשל הקשרים המיוחדים שיש להם עם האסירים. אני מודה לשב"ס על הפעלת היכולות הללו לטובת ריפוי אחת מהמחלות הקשות של החברה הישראלית".
הרב מנחם יעקובזון, רב בית הכלא מעשיהו, מסכם: "המטרה היא לעשות את הכול מוקדם. סרבן שרק הגיע נמצא בהתחלה בתא קטן בלי אמצעים, אם הוא מאריך שהות הוא עובר למתקן מסודר יותר ושם הוא עלול להשתקע. הימים הראשונים שלו פה הם הזמן הקריטי, וכל הצלחה כזאת מביאה סיפוק גדול מאוד לכל הפיקוד פה".