"'איבדנו חייל מאוד טוב, איבדנו את אמסלם', אמר המפקד של אביחי אחרי שהוא נהרג. אמרתי שאין דבר כזה שחמאס מנצח ולא יהיה חייל אמסלם, היה חייל אמסלם ואין אותו? אני חייל אמסלם": כך מספרת שירה אמונה אמסלם, אחותו של רס"ר במיל' אביחי אמסלם ז"ל שנפל בקרבות בדרום לפני שנה. שירה אמונה מתמודדת עם מחלת ריאות כרונית ובכל זאת בחרה להתגייס לצה"ל בעקבות נפילת אחיה הצעיר. היא התגייסה לחיל הרבנות הצבאית בגיל 35 במסגרת תוכנית "שלב ב".
אביחי אמסלם גויס ב-8 באוקטובר למילואים, ויום לאחר מכן, ב-9 באוקטובר, נפל בהיתקלות עם מחבלים שהסתתרו בתוך שטח הארץ ותכננו לבצע פיגוע. אביו של אביחי, אלוף-משנה גבי אמסלם, התגייס למילואים בחיל הרבנות הצבאית בתחילת המלחמה. במהלך המלחמה הוא קודם מדרגת סא"ל לדרגת אל"ם במעמד הרמטכ"ל.
שירה אמונה משרתת ברבנות הצבאית במדור עתי"ד (ערכי תודעה יהודית) תחת תחום רעו"ת (רוח עוז ותורה), במחנה שורה הסמוך ללוד – המחנה שאליו הועברו הגופות הרבות מטבח 7 באוקטובר. "זו הייתה שנה מורכבת", היא אומרת, "אני חושבת שבשנה הראשונה לאבל יש כל מיני מורכבויות, חווים כל דבר בפעם הראשונה: יום ההולדת שלו, כל חג בלעדיו. הסתערנו על המון הנצחות וכל אחד התחיל להתרגל למקום שלו. זו הייתה שנה של גלים, הרבה נפילות והתרוממויות".
גבי אמסלם מכיר את הצבא מבפנים, אך השנה הזאת הייתה שונה עבורו, בשל גודל המלחמה ובעיקר בשל ההתמודדות עם האובדן האישי: "יש את החיים לפני 7.10 ואת אלה שאחרי 7.10. החיים משתנים, הפרופורציות משתנות. העשייה הצבאית עוזרת לי מאוד להרים את הראש מעל המים לסיטואציה שנכפתה עלינו".
שנה של געגוע לאח ולבן הפכו אצלם לעשייה. במשפחה אומרים כי כך אביחי היה רוצה שיפעלו אחרי לכתו. "אביחי היה בחור ערכי מאוד. הוא השאיר אחריו הרבה ערכים שעליהם אני מרצה ומעביר שיחות. ערכים של חסד, של יושרה, של הצטיינות – בבית, בלימודים, בעבודה ובצבא", אומר האב. "הוא שאף תמיד להצליח יותר. הגיע ליחידה מיוחדת והצטיין שם, ולצד זה היה צנוע ועניו. לא התהדר בשום הישג שהיה לו, והיו לו לא מעט. בעבודה באלביט, בלימודים – בשום מקום הוא לא התהדר בזה ולא נפנף בזה".
לאחר נפילתו חיפשה אחותו הגדולה איך ללכת בדרכו, ובסופו של דבר התגייסה לשירות מילואים ככותבת תוכן. גיוסה היה כחלק מתוכנית שלב ב', שבמסגרתו ניתנת אפשרות למי ששירתו בשירות אזרחי או לאומי מחוץ לצבא, או לא שירתו בכלל, לעבור טירונות קצרה ולהצטרף למערך המילואים. "אחרי כיתה י"ב הייתי בשירות לאומי, אני חושבת שזה משלים", היא אומרת. "כשאתה מוכוון לעזרה לעם ישראל אתה צריך לדעת מה הכוחות שלך. בגיל 18 ידעתי מה אני יכולה לתת לעם ישראל ואילו כוחות יש לי. הייתי רכזת של תנועת הילדים עוז בצפון ושנה בשליחות בארצות הברית. הנפילה של אביחי תפסה אותי באמת בין עבודות, במקצוע שלי אני כותבת ועורכת תוכן, והיה צורך פה בכותבת תוכן ביחידה – אז באתי לעשות מה שאני יכולה".
לחזק את הרוח
בהתחלה בצה"ל לא מיהרו לתת לה לתפקיד, אבל שירה אמונה התעקשה להתגייס. "כשהיא התגייסה עכשיו, הרגשתי את ההתרגשות של אבא שלוקח את הילדה שלו לכיתה א' בפעם הראשונה. האמת היא שכשהיא עלתה לכיתה א' הייתי מנהל בית הספר שלה", אומר האב הנרגש, שבתו משרתת קרוב למשרדו. "עזרתי לה למצוא את המדים, שלחנו את התמונות לחברים. שירה ידועה בבית בזה שהיא עומדת ביעדים שהיא מציבה לעצמה. לא רצו לגייס אותה, הוציאו אותה מהדלת, היא באה מהחלון, סגרו לה את החלון – מצאה פתח אחר".
"כל הילדים בשכונה שאלו אותי איפה הרובה, הייתי צריכה להסביר להם שהתפקיד שלי הוא לעודד את לובשי המדים", היא מספרת. "אני זוכרת שכשאבא ראה אותי לובשת מדים בפעם הראשונה הוא התרגש מאוד. אצלי זה משמעותי כי לא הייתי על מדים עד עכשיו. תמיד הערצתי חיילים שראיתי ברחוב, ועכשיו אני עם מדים. לפני 100 שנה חלמנו על צבא יהודי. העובדה שבהתחלה לא רצו לגייס אותי ונאבקתי על זה עושה את זה עוד יותר מרגש".
לא חשבתם לומר "איבדנו את אביחי, שילמנו מחיר יקר, עכשיו אנחנו עוסקים באבל ובשיקום שלנו"?
גבי: "אביחי היה אומר לשירה אמונה וגם לי – תמשיכו לעשות למען עם ישראל. הוא לא היה אומר 'עשיתי, נתתי, סיימתי את המלאי'. אנחנו נמצאים שם בתרומה לעם ישראל. ברמה האישית אני מרגיש שאני מקבל הרבה יותר ממה שאני נותן. עצם זה שאני עושה הרבה, עסוק הרבה, מאפשר לי להתמודד עם הכאב ולהרגיש את השותפות של עם ישראל".
"אני מרגישה שהצלחתי לנתב את הכאב שלי לעשייה למען הכלל", אומרת שירה אמונה, "המעשים הרעים של 7 באוקטובר נעשו גם כדי להחליש את הרוח שלנו, ואני נכנסתי לתפקיד שהמהות שלו היא לחזק את הרוח לעצמי ולחיילות דתיות שלפעמים קצת בודדות במקומות שהן משרתות בהם, והן צריכות את החיזוק הזה".
תזכורת למשמעות ההיסטורית
שניהם לקחו עליהם את תפקיד השמירה על הרוח – ליווי החיילים, הרמת המורל, שיחות וחוברות על חשיבות התפקיד ההיסטורי של כל חייל וחיילת. "מעבר לכל מה שהרבנות הצבאית עושה, כולל טיפול בחללים, יש ענף שלם שעוסק ברוח לחימה", אומר גבי. "כשמרימים את הרוח ומגבירים את הרוח של חיילי צה"ל, זה מוסיף לנו יכולת להתמודד בזמנים קשים, ועם זה נגיע גם לשמחת תורה. הנושא המרכזי שלנו בשנה האחרונה הוא רוח הלחימה. שירה אמונה מייצרת תוכן לחיילות, יש מוצרי מולטימדיה, ומגיעים ליחידות עם מרצים, אמנים ושחקנים שעוזרים לנו להרים את רוח הלחימה בקרב החיילים.
לדבריו, "המטרה היא להגיע עם התוכן שלנו לכל חייל וחייל. אנחנו עוסקים בחיזוק הרוח. אתה לא תאמין כמה חיילים רוצים את זה וזקוקים לזה. אנחנו באים לזמן הפנוי שלהם, שהוא לא רב, ומוצאים את הזמנים הנכונים לחיילים, יש בזה חשיבות גדולה מאוד".
"כשהחיילים עסוקים בתוך מלא משימות ברצף, באיזשהו שלב זה שוחק", אומרת שירה אמונה, "זה מתיש. תנאי השינה הם לא תמיד מלון חמישה כוכבים. כשמישהו מגיע ונותן לך איזה עלון, דף או אפילו קובץ בוואטסאפ, פתאום אתה מקבל תזכורת שאתה חלק מתהליך היסטורי בן אלפי שנים שנקרא עם ישראל. כל דבר שעושים מקבל פרופורציה. בייחוד לחיילת דתייה שלפעמים התגייסה לבד, בחלק מהמקרים לשירות קרבי, שם אין הרבה בנות דתיות כמוה. אני מייצרת עבורן תוכן שייתן להן את הרוח שחסרה להן".
4 צפייה בגלריה
גבי אמסלם לצד הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי. הועלה לדרגת אלוף-משנה
(צילום: באדיבות דובר צה"ל)
היא ממשיכה ומספרת: "הכתיבה שלי סופגת רוח מנשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. בחנוכה כתבנו על חנה ושבעת בניה, בפורים על אסתר. גבורה שהייתה אפורה ומאחורי הקלעים, עד שמשהו קרה והצליח. הכתיבה היא לא הלכתית, היא יכולה לדבר לבת הדתייה שנשארה לבד בבסיס".
"כשאני בשטח", אומר גבי, "אני רואה גם חיילות לא דתיות שרואות את התוכן של שירה אמונה וזה נוגע אליהן ומתאים להן, והן קוראות ומתחברות".
כעת הם נערכים לקראת יום השנה לנפילתו של אביחי, ברגשות מעורבים שהם סוחבים מהשנה הזאת. "המסר שלי הוא שצריך לחזק את האחדות והיחד בתוך עם ישראל", אומר גבי. "בצבא אנחנו עושים אחדות בתוך החיילים וחשוב שגם בעם בכלל נדע לחבר בין כל סוגי האוכלוסייה. חיבור, חיבוק וקירוב זה משהו חשוב שאנחנו עובדים עליו בצבא, ואנחנו מצפים שזה יגיע לכל עם ישראל. יש מחלוקות, אבל הן יצטמצמו והאחדות תגבר".
"אני מאמינה שלכל אחד יש אחריות לחיבור ולאחדות בעם", אומרת שירה אמונה. "עורף וחזית הם שני צדדים של אותו מטבע. עורף חזק נותן כוח לחזית".
תקופת החגים מביאה איתה קושי ומורכבות גדולה. "אזכרת השנה לאביחי תהיה יומיים אחרי שמחת תורה. באותו חג הוא הוקפץ מהבית והשאיר אישה בהיריון ושתי בנות", אומר גבי. "בשמחת תורה נרגיש שזה היה היום שבו הוא יצא מהבית. האם ארקוד עם ספר תורה בבית הכנסת או שלא יהיה לי כוח? לא יודע".
