"אני מתחננת שתעשה את כל ההליכים באופן מיידי, מבלי לבזבז אף דקה, שלא יהיה מאוחר מדי חלילה. שה' יעשה את הנדרש שתהיה שליח טוב לפדיון שבויים, אמן!" – את המילים אלה, בעברית, כתבה אסתר גולדברג-הרצוג – אחותו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג המנוח, סבו של נשיא המדינה יצחק הרצוג ומי שהיה רבה הראשי של ארץ ישראל ולימים של מדינת ישראל – במכתב שנשלח ב-12 באוגוסט 1942. את המכתב המדובר שלחה גולדברג-הרצוג לרב אלי בלוך, בבקשה לנסות ולחלץ את בתה חנה-הלן מהנאצים.
כמו רבים אחרים, פנתה גולדברג-הרצוג לרב בלוך בקריאה לעזרה. למרבה הצער, בסופו של דבר הניסיונות להציל את הבת לא צלחו, והיא נרצחה באושוויץ. לחלק מהאנשים הצליח בלוך לעזור להימלט מגורל אכזר, באמצעות קשריו כרב קהילה בצרפת, אבל אחרים נרצחו בידי הנאצים – ובדצמבר 1943 הוא נשלח בעצמו לאושוויץ ונרצח שם עם בני משפחתו.
במכתב של גולדברג-הרצוג, שנחשף לציבור בידי הספרייה הלאומית, יש קטע בעברית שבו הדגישה הכותבת את חשיבות מצוות פדיון השבויים – מצווה שנמצאת בכותרות ובשיח הציבורי בישראל בימים אלה, על רקע הניסיונות להחזיר את החטופים שנמצאים בשבי חמאס ברצועת עזה.
לאחרונה הגיעו מסמכיו של הרב בלוך לארכיון העם היהודי של הספרייה הלאומית, ובהם נמצאו מכתביהן של קרובות משפחתו של הנשיא הרצוג, שאף הגיע לראות אותם במו עיניו, בליווי אשתו מיכל.
ניסיון נואש למנוע גורל אכזר
אלי בלוך הוכשר לרבנות בשנות ה-30 של המאה ה-20, בצל שגשוג שלטון הרייך השלישי בגרמניה. תחילה הוא היה עוזר של רב קהילה בעיר מץ בצרפת והאחראי על הנוער, בשנת 1935. הוא התחתן עם אישה צעירה מבנות הקהילה ב-1939 ונולדה להם בת שנקראה מרים. עם הכיבוש הנאצי וכינון משטר וישי הפרו-גרמני, חולקה צרפת לשניים: החלק הצפוני היה בשליטה גרמנית והדרומי היה חופשי יחסית, עם הבדל משמעותי בין היחס ליהודים אזרחי צרפת ובין היחס לפליטים יהודים שברחו מגרמניה ולמהגרים ממזרח אירופה.
מאות אלפי יהודים היגרו לדרום צרפת כדי להימלט מאימת השלטון הנאצי, והרב בלוך ומשפחתו התפנו לעיר פואטייה במערב המדינה – גם כן באזור הכיבוש הגרמני – שם מינה אותו הרב הראשי של צרפת לראש קהילת היהודים המפונים באזור. עם קריסת צרפת מול גרמניה, היה הרב בלוך תחת כיבוש גרמני ישיר.
הרב בלוך היה הכתובת המרכזית לאלפי יהודים, בהם פליטים שברחו מגרמניה בשנות ה-30. הארכיון שלו כולל אלפי מכתבים שקיבל מפליטים ומיהודים שנאסרו במחנות ריכוז צרפתיים לפני שילוחם למחנות ההשמדה בפולין, והוא מתעד את ניסיונות ההצלה והסיוע החומרי והרוחני שלו. המכתבים שנשלחו לרב בלוך נכתבו לרוב בצרפתית, אבל מכתב נואש אחד שילב בתוכו גם מילים בעברית – מכתבה של גולדברג-הרצוג, שביקשה ממנו כאמור לסייע לבתה, חנה-הלן גולדברג, נכדתו של הרב יואל לייב הלוי הרצוג המנוח.
חנה-הלן נעצרה בידי השלטונות, ויום לאחר מכן אימה כתבה לרב בלוך בתחינה שינסה לעזור לה, ללא הועיל. היא הועברה למחנה המעצר דראנסי, צפונית לפריז, ומשם לאושוויץ. במכתבה ששלחה גולדברג-הרצוג נכתבו המילים הבאות:
"אדוני הרב,
אני מתחננת בפניך, שתעשה ככל שביכולתך עבור השחרור שלה, ואם הדבר אינו אפשרי, לכל הפחות לשמור אותה שם, בהמתנה, שלא תגורש.
בתי המסכנה נעצרה ביום חמישי שעבר בשעה 14:00.
העלמה הלן גולדברג נולדה בפריז ב-28 ביוני 1920. אביה התאזרח בצרפת ב-1925.
כעת היא נמצאת במחנה הפליטים, בסיס 9 חדר 4 ברחוב לימוז' פואטייה.
היא כתבה לי במכתבה מיום ראשון שנשלח ביום שני, שבעוד שלושה-ארבעה ימים היא תגורש לשם.
היא סטודנטית לרוקחות והיא נערה מאוד-מאוד רגועה וטובה.
אני מתחננת שתעשה את כל ההליכים באופן מידי, מבלי לבזבז אף דקה, שלא יהיה מאוחר מדי חלילה (בעברית במקור).
שה' יעשה את הנדרש שתהיה שליח טוב מפדיון שבויים אמן! (בעברית במקור).
תודתי הכנה מראש לכבוד הרב.
בהערכה,
אסתר גולדברג-הרצוג, בתו של הרב המנוח יואל לייב הרצוג ז"ל ואחותו של ד"ר יצחק הרצוג, הרב הראשי לארץ ישראל (בעברית במקור)".
ממשלת וישי שיתפה פעולה עם הנאצים וביטלה את אזרחותם של יהודים רבים, ריכזה אותם במחנות ריכוז ושילחה אותם ברכבות צרפתיות למחנות ההשמדה. כ-78 אלף יהודים – כרבע מיהדות צרפת – נספו בשואה. ד"ר מרים קלויאנו, חברת צוות הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, איתרה את מכתביהן של גולדברג-הרצוג ובתה, וכן מכתב מאת רבה הראשי של פריז, הרב ז'וליאן וייל, שבו ביקש מהרב בלוך לעשות כל שביכולתו כדי להציל את הבת, היות שהוא עצמו היה רחוק מהמקום שבו היא נמצאה ונבצר ממנו לסייע לה.
הבת כתבה לאימה: "אני מלאת אומץ ותקווה"
"התרגשנו עד דמעות לקבל לידינו את המכתבים המעידים על המאמצים הכבירים, אך הנואשים, להציל את חייה של בת דודתו של אבי – חנה-הלן גולדברג", אומר נשיא המדינה, יצחק הרצוג. "כמו משפחות רבות מעמנו, גם משפחתנו נושאת עימה את כאב האובדן על נצרים רבים בעץ המשפחה שנגדעו בשואה. כבר למעלה מ-80 שנה שאנו מחפשים ותרים אחרי עוד ועוד שבבים של הסיפור, קצוות חוט שיצטרפו לאריג, וינציחו עוד פרק בזיכרון של משפחתנו ושל עמנו".
לדבריו, "סיפורה הטרגי והמטלטל של חנה-הלן מהדהד בקורות משפחתנו כבר למעלה משמונה עשורים, ואני מקפיד להזכיר אותו בכל שנה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, בטקס 'לכל איש יש שם' שנערך במשכן הכנסת. חנה-הלן, בת דודתו של אבי, נתפסה על הגבול בין צרפת הכבושה לצרפת של וישי, ונכלאה במחנה הריכוז דראנסי, ליד פריז, באוגוסט 1942. חודש לאחר מכן, היא הועלתה על קרון הבהמות לאושוויץ, שם נספתה, בהיותה בת 21. בלב המאפליה, היא שרבטה בעיפרון מכתב לאימה – דודה אסתר שהסתתרה בפריז – והשליכה אותו מהקרון. המכתב הסתיים במילים: 'אל תתייאשי אמא, אל תתמכרי לצער. אני מלאת אומץ ותקווה. יש אלפים כמוני, חכי לי בסבלנות, אמא יקרה שלי'. איכרים מצאו את המכתב והבריחו אותו לדודה אסתר, אשר חיכתה לה, בהאמינה כי תשוב, עד יום מותה. יהי זכרה ברוך".
מנהל הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי בספרייה הלאומית, ד"ר יוחאי בן גדליה, מציין כי חנה-הלן הייתה אחת מני רבים שהרב בלוך נאבק להצלתם, בהם גם פליטים מהאונייה סנט לואיס. "ברגעי משבר נמדדת גדולתו של אדם, והרב בלוך היה כתובת סוציאלית ואמונית לרבים באחת השעות האפלות בתולדות ישראל והאנושות כולה", מסכם ד"ר בן גדליה.