גבריאל אטל, שר החינוך החדש של צרפת, עמד בשבוע האחרון מול דילמה לא פשוטה: מצד אחד ערכי הרפובליקה, שמדגישים לאורך שנים הפרדת דת ומדינה במוסדות ציבוריים, ומצד שני קהילה מוסלמית של כ-10 מיליון איש שבוודאי לא יאהבו את ההחלטה שקיבל.
אטל הלך עם הרפובליקה, ומאחד בספטמבר נאסר על התלמידות בבתי הספר הציבוריים ללבוש עבאיות – שמלה מוסלמית מסורתית, ועל התלמידים ללבוש קאמי, המקבילה הגברית. לדבריו, ההחלטה התקבלה לאחר שבשנה שעברה פנו למשרד החינוך מנהלים בבתי ספר וביקשו הבהרות לגבי הסממנים הדתיים המותרים ללבוש. ההחלטה החדשה היא המשך של מדיניות הוצאת הדת מבתי הספר וכבר שנים נאסר על התלמידים לענוד צלב, לחבוש כיפה וללבוש פריטי לבוש מוסלמיים או של דתות אחרות.
בצרפת, שעדיין מתאוששת מהמהומות הקשות אחרי מותו של צעיר מוסלמי ביוני האחרון, היה חשש שההחלטה תוביל לגל נוסף, אבל כרגע נראה שהיא עברה בשקט יחסי ורק כ-300 תלמידות מוסלמיות בכל המדינה נשלחו הביתה להחליף לבוש ביום הראשון ללימודים, לאחר שהגיעו עם עבאיה לכיתה.
מתקדם בקצב מהיר לצמרת
בקהילה היהודית הצרפתית, שמונה כחצי מיליון איש, תומכים בהחלטה של אטל. לדברי נשיא הקריף (ארגון הגג של יהודי צרפת), יונתן ארפי, האיסור על סממנים דתיים בבתי הספר הוא חלק מהקו הקבוע של צרפת, והמטרה היא שלא יוכלו לזהות את הדת של התלמידים: "הקריף, ושאר הארגונים היהודיים, תומכים בזה לגמרי. יש כמובן בתי ספר פרטיים, יהודיים ואחרים, שבהם אפשר לחבוש כיפה או ללבוש כל סממן אחר, אבל בבתי הספר הציבוריים חייבים לשמור על הקו הזה שהוא אחד מהערכים של צרפת".
האם אטל הותקף על רקע אנטישמי בעקבות ההחלטה?
"במקרה הזה לא ראיתי משהו קיצוני על הרקע הזה, אבל היו בעבר ציוצים והערות אנטישמיות על המורשת היהודית שלו. במקרה הזה הוא הותקף בעיקר מסיבות פוליטיות על ידי מפלגות שמאל קיצוני וגם כמובן על ידי גורמים אסלאמיים שלא מוכנים לקבל את ההפרדה בין דת ומדינה. חשוב להבין שזאת דרישה שבאה מהשטח, ממנהלי בתי הספר עצמם וממוסדות החינוך, שרצו שיהיה קו מנחה ברור שתואם לערכי המדינה. אני חושב שזה יתקבל בצורה טובה, אם כי יש שכבת גיל של בני נוער שגרים באזורים מסוימים אשר מתנגדים ודורשים לקבל את החופש ללבוש מה שהם רוצים מתי שהם רוצים, ולגביהם נצטרך להשקיע בחינוך ובהסברה לגבי ערכי הרפובליקה והחשיבות שלהם בחיים המשותפים שלנו כאן".
אטל עצמו הוא בן לאב יהודי שחציו ממוצא תוניסאי וחציו מאלזס בצרפת. אביו היה עורך דין ומפיק סרטים, ואימו, שאינה יהודייה, היא במקור ממוצא רוסי נוצרי-אורתודוקסי. הוא בן 34 בלבד, אבל כבר מסומן ככוכב עולה בצרפת. בקצב מהיר מאוד הוא מתקדם במעלה הפוליטיקה המקומית, ולאחר הבחירות האחרונות הגיע להישג היסטורי – שר החינוך הצעיר ביותר בתולדות הרפובליקה.
לאורך הקריירה הוא מיעט להתבטא לגבי המורשת היהודית שלו והוא אינו מזדהה כיהודי באופן פומבי. עם זאת, הוא התייחס בעקיפין להתקפות עליו שבאות על הרקע הזה, בעיקר ברשתות החברתיות, ונגעו לא רק ליהדותו אלא גם לעובדה שהוא הומוסקסואל מוצהר. אטל אמר כי קיבל הודעות "מזעזעות", והוסיף כי אחד הנושאים שבהם יטפל במשרד החינוך הוא הבריונות בבתי הספר, בין השאר נגד מיעוטים כמו יהודים אבל גם נגד תלמידים באופן כללי.
בהתבטאות נדירה בנושא הוא אמר למגזין "גאלה": "אבי אמר לי פעם – 'אתה אולי לא יהודי, אבל תמיד תרגיש סולידריות עם העם היהודי כי אתה תמיד תתמודד מול אנטישמיות בגלל שם המשפחה שלך'. ואכן, התמודדתי עם אנטישמיות לאורך השנים".
עד כמה הוא קרוב לקהילה היהודית?
ארפי: "הוא לא מזדהה כיהודי, אך הוא בקשרים טובים עם הקהילה, כמו רבים אחרים במערכת הפוליטית. אני יודע שהוא הותקף על רקע אנטישמי בעבר, וכמו אחרים בהנהגה הצרפתית היום הוא מודע היטב לנושא ופועל להגברת המודעות והאכיפה במקרים שבהם זה נדרש.
"באופן כללי, הרגשת חוסר האונים של יהודי צרפת מול סוגיית האנטישמיות היא פחות דרמטית מבעבר. אם אחרי הפיגוע בטולוז או בהיפר כשר, הרגשנו בודדים במערכה ושאין מספיק התייחסות במערכת הפוליטית לנושא, בימים אלה המודעות עלתה, ההבנה של הפוליטיקאים שמדובר בנושא קריטי התגברה ויש לנו יותר מענה ויותר הרגשת ביטחון. מנגד, הצבת הזאת של אנטישמיות מימין ומשמאל ממשיכה להעיק על היהודים בצרפת".
יעמוד מול מארין לה פן?
בעוד שלוש שנים יסיים הנשיא עמנואל מקרון את הקדנציה, ובהתאם לחוקה הצרפתית הוא יפרוש מתפקידו. על פי הערכות, נציגת הימין הקיצוני, מארין לה פן, תעלה שוב לסיבוב השני בבחירות לנשיאות, והשאלה הגדולה היא מי יעמוד מולה.
"הקול המוסלמי יהווה שוב כנראה שובר שוויון, ועד כה הם הצביעו תמיד למועמד שנגד לה פן. זה ברור שמקרון ניצח בבחירות אחרי שקיבל את התמיכה שלהם", מסביר אריאל קנדל, מנכ"ל עמותת קעליטה המתמקדת בקליטה ובסיוע לעולים מצרפת.
האם ההחלטה הזאת בבתי הספר יכולה להשפיע על מעמדו של אטל בקהילה המוסלמית?
"יש למוסלמים חשיבות עצומה בקלפי, ולא מפתיע שמפלגות השמאל יצאו נגד ההחלטה, כי זה אלקטורט ברור שלהן. יש עוד שלוש שנים עד לבחירות והרבה דברים יכולים לקרות עד אז".
האם הרקע היהודי והנטייה המינית שלו יכולים להיות מקובלים על כלל הבוחרים בצרפת?
"קשה לדעת. גם על מקרון אף אחד לא הימר בהתחלה. צרפת דווקא קידשה לאורך השנים את הפוליטיקאים הוותיקים, ועד מקרון לא חשבו שמישהו צעיר כל כך יכול לנצח. עכשיו הקלפים יותר התערבבו בין ימין לשמאל. יש לאטל סיכוי טוב והוא יודע את זה, יש עוד שלוש שנים עד הבחירות ויש לו זמן לעבוד. הרבה מאוד יהיה תלוי במומנטום לקראת הבחירות ומי יהיה המועמד המוביל מול לה פן. רוב הזמן בוחרים את ברירת המחדל ולא בהכרח את מה שרוצים באמת. גם אם הוא חצי יהודי והומו, אם רוב הצרפתים לא ירצו את לה פן, הם יצביעו לו".
מנגד, יש גם יהודים שמצביעים לה, או אפילו למועמד הקיצוני יותר אריק זמור.
"הקהילה היהודית באופן מוצהר לא תתמוך בהם. יש במפלגה שלה סממנים אנטישמיים, ובוודאי בקרב התומכים שלה, ואת זה לא ניתן להכחיש. מצד שני, יש יהודים שנמצאים בלחץ ומפחדים ומותקפים יום יום ברחוב, ומבחינתם אולי לה פן או אפילו המועמד הקיצוני עוד יותר זמור יכולים לעזור לטפל בבעיה המוסלמית שהיא בחלקה אנטי-יהודית. אני מבין למה הם עושים את זה, ולמה הם מצביעים לה, אבל אי-אפשר להתעלם מהקולות האנטישמיים שעולים מהשטח בקרב התומכים שלה".
והמורשת היהודית של אטל תשחק תפקיד?
"לא כל כך מדברים על זה בשיח התקשורתי, אבל קוראים לו גבריאל אטל, ואם ירצה או לא ירצה יזהו אותו כיהודי. גם אם הוא לא מחובר לקהילה היהודית, תמיד יזכרו לו את זה. הרקע היהודי שלו יכול לשחק בעדו וגם נגדו. נצטרך לראות לאן הגלגל מתגלגל".
