מתקפת הטרור בחג שמחת תורה שחל בשבת, 7 באוקטובר, הביאה את לאה פריס-וייס ממודיעין עילית לרצון עז לתרום ולעזור לעם ישראל, בכל דרך אפשרית. זה התחיל בעזרה למפונים מהדרום למצוא מגורים זמניים ומענה לצרכים שלהם, ונמשך בתמיכה ובארגון אירועים לנשות מילואים וכן לילדים של משרתי מילואים מהציבור החרדי והדתי. כל זה לא הספיק לה, והיא החליטה שברצונה להתנדב למשמר האזרחי, ולסחוף אחריה נשים חרדיות נוספות.
כשפנתה לארגון "השומרים" במודיעין עילית, שקשור למשמר האזרחי, בבקשה להצטרף – היא נענתה בהתחמקויות שונות. היא פנתה למשטרה המקומית בעיר, שם היו מוכנים לסייע – אך כשנודע הדבר לרבנים, ביטלו את ההכשרה המתוכננת בעיר. לאה לא ויתרה, ויחד עם חברתה דאגה להקים את היוזמה בירושלים. "אם רק הייתה לי אפשרות הייתי מתגייסת לשלב ב' בצבא", לדבריה.
"בשבילי זו גאווה גדולה, שמשטרת ישראל נתנה לנו את האפשרות לבוא ולהתנדב, וקיבלה אותנו בזרועות פתוחות", היא אומרת בריאיון מיוחד ל-ynet, לצד ק', שיזמה יחד איתה את הפרויקט והעדיפה להישאר אנונימית. הן מתנדבות בתחנה של מחוז ירושלים. "הייתה את הבירוקרטיה הרגילה, מה שכולם עוברים, אבל קיבלו אותנו בזרועות פתוחות. רוב התגובות, האמת, הן תגובות של 'כל הכבוד', 'אתן עושות קידוש השם', 'שה' ישמור עליכן'".
גם מחרדים?
"גם מחרדים. הייתה גם תגובה פחות נעימה, שאני אפילו לא זוכרת מה נאמר בה, כי אני יותר נוהגת לשמור על קור רוח כמו שמתאים לתפקיד, ולא לרדת לרמתם, מה שנקרא".
בתוך החברה החרדית, איך זה מסדר?
"האמת שלחלק מהאנשים אני מאמינה שזה לא מסתדר, אבל אני באמת עושה את השליחות שלי, מה שאני מרגישה שצריך לעשות החל מ-7.10. המשטרה באמת זקוקה למתנדבים, ובשבילי זו גאווה גדולה ואני רואה בזה שליחות. אני מאמינה שבכל דבר יש אנשים שפחות יתחברו. מהקרובים אליי קיבלתי רק תגובות חיוביות".
במקרה שחס וחלילה תצטרכי להשתמש בנשק, לא תהססי?
"לא, חד-משמעית".
ק', מיוזמות הפרויקט לשילוב נשים חרדיות במשמר האזרחי, מדוע את מתראיינת אלינו עם הגב ובעיוות קול, ולא בפנים גלויות?
ק': "זה דבר שהוא פחות מקובל בציבור החרדי, וזו פריצת דרך של נשים ממש אמיצות שהחליטו להיות החלוצות ולהתנדב במשמר האזרחי. בגלל שאני חלק מקהילה, אני מעדיפה לא להיחשף, כי זה פחות מקובל".
ק' מסבירה כי "כנשים חרדיות עם פטור, אנחנו לא חלק ממערכת הביטחון, והרגשנו צורך גדול לתרום לביטחון ולאזרחים. בעצם משם נולד הרעיון, ואני לקחתי את זה צעד קדימה. יצרתי קשר עם המשטרה, וגיבשנו קבוצה של 20 נשים שעברו הכשרה בהצלחה והפכו חלק מהמערך הזה של המתנדבות".
אנחנו רואים תמונות באמת מדהימות של נשים חרדיות נושאות נשק ברחובות הערים. את חושבת שאולי הפרויקט הזה יכול להיות סוג של פתח לנשים חרדיות, להשתלב ולהיות סוג של כוח ביטחון באיזושהי פלטפורמה?
"כן, אני חושבת שזו לגמרי פריצת דרך. אני אדגיש משהו חשוב: כל ההכשרה שעברנו הייתה במסגרת מאוד שמרנית. היו רק נשים חרדיות בקבוצה שלנו, ושמרו מאוד על הצביון שלנו. כיבדו את אורח החיים שלנו ובאמת המשטרה לגמרי התגייסה לזה והתאימה את עצמה, שזו גם בשורה שאפשר להגיד אותה. כרגע מדברים יותר על גיוס בני ישיבות, ונשים נמצאות פחות בפרונט, אבל זה איזשהו מסר שגם נשים חרדיות יכולות להיות חלק. בהמון דברים נשים חרדיות הן הראשונות לפרוץ והראשונות להתערב בחברה הישראלית, וגם כאן זה קורה".