אם אתם במקרה בבודפשט בערב חג השבועות, אולי יזדמן לכם לבקר בתיקון ליל שבועות שיוזם ארגון בינ"ה. "לאירועים שלנו, כולל זה שבשבועות, מגיעים אנשים מכל המגוון הישראלי: זוגות מעורבים של ישראלים והונגרים, משפחות שחיות פה שנים וסטודנטים שנמצאים פה לתקופה מוגבלת", מספר משה קונס, שמארגן את האירוע.
לדבריו, "יהיו גם תיירים ישראלים שרוצים לחוות ולהתחבר לאספקטים יהודיים וישראליים סביב החגים, סוג של תמיכה בבילוי משותף עם אנשים שמבינים אחת את השני, ויודעים מה עברנו השנה – כשהם מוקפים בשגרה אבל מחוברים למה שקורה בארץ".
קונס (32) הוא סטודנט לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת ELTE וגר בבירת הונגריה כבר תשעה חודשים. במקביל הוא מפעיל את הסניף ההונגרי של ארגון בינ"ה (ראשי התיבות "בית יוצר נשמת האומה"), שעוסק בחינוך לזהות יהודית ותרבות ישראלית. "תהיה ארוחה חלבית כמיטב המסורת ושיעור על מגילת רות שאני אעביר, וצפויים להגיע 30-25 משתתפים", הוא אומר לגבי החג.
מה לגבי דתיים?
"סביר שדתיים לא יעדיפו אותנו, מכיוון שאנחנו לא נקפיד על כללי ההלכה באירועים שלנו".
במה תעסוק ההרצאה על רות?
"רות היא אלמנה מואבייה המחליטה ללכת עם נעמי, חמותה, אל ארץ כנען. נעמי, שחוזרת אל מולדתה כשהיא אלמנה וענייה, מודעת לצו המקראי שאומר 'לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה', גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד עוֹלָם'. היא דואגת לרות כלתה מכיוון שהיא מבינה שאישה זרה, נוכרייה וענייה, ממוצא מואבי, נדונה לאלמנות ולחיי עוני. רות לא מוותרת, ובדרמה ספרותית מרתקת הופכת הזרה, הפליטה והנוכרייה לאשת איש עשיר ולסבתו של ישי, אביו של דוד מלך ישראל. אבל חשוב להדגיש – זו תהיה יותר שיחה מאשר הרצאה עם מסר מרכזי. המשתתפים ידונו בסיפור המגילה וגם במסר שלפיו דוד המלך, ולעתיד המשיח, הם צאצאים של אישה מואבייה שהתגיירה, ומה שמשתמע מהמסר הזה".
"פחות נרקוד ונשמח, ויותר נשוחח"
לטובת מי שבטוחים ששבועות הוא בעיקר חג של אכילת מוצרי חלב והתזת מים, זה המקום להזכיר שעל פי המסורת היהודית, ביום זה העניק בורא העולם את התורה. המדרש מספר כי בני ישראל איחרו להתעורר לאירוע ההיסטורי ולכן חכמים קבעו שכדי לכפר על הפשלה ההיא, בכל שנה, עם ישראל מבצע "תיקון ליל שבועות". המשמעות היא שבכל רחבי העולם היהודי, מיד אחרי הסעודה של ערב החג, מתכנסים בבתי הכנסת ובמקומות שונים, ומשתדלים ללמוד תורה לאורך כל הלילה.
בשני העשורים האחרונים הפכו אירועי תיקון ליל שבועות לממוסדים, וכוללים הזדמנויות לסלבס דתיים וחילונים להרצות בפני הציבור על נושאים שונים, שלהם קשר קטן עד בינוני ללימוד התורה. עם זאת, כל אירוע שגורם לאנשים לנטוש את הבית כדי ללמוד משהו הוא כמובן מבורך.
בימים כתיקונם עורכים תיקון ליל שבועות גם בבית בינ"ה בהודו, בדרמסאלה, אבל בגלל המלחמה בארץ הוא לא יתקיים שם השנה. ניר ברוידא, מנכ"ל בינ"ה, אומר: "אצלנו, בבית של היהדות הישראלית, רואים בתורה דבר רחב ופתוח – ולכן בתיקוני שבועות שלנו חוגגים את היצירה היהודית-ישראלית, החל מהתורה דרך המשנה והתלמודים, מגילת העצמאות, הספרות והשירה העברית, ועד לקולנוע ולמוזיקה העכשוויים בישראל. בתיקוני שבועות של בינ"ה בתל אביב, ברמת גן, בבאר שבע, בחיפה וברחבי הארץ יהיו מעגלי לימוד, סדנאות, שירה ומוזיקה ועוד. בשונה משנים רגילות, השנה פחות נרקוד ונשמח – ויותר נשוחח, נלמד ונשיר יחד. אני שמח שהשנה אנחנו עורכים את התיקון גם בבודפשט, עם הקהילה הישראלית הגדולה שחיה שם".
מגיעה אלטרנטיבה לחב"ד
מי שכבר הבטיחה את השתתפותה באירוע של בינ"ה בבודפשט היא מרב לביא בקין (58). "אני שליחה של ההסתדרות הציונית העולמית בפרויקט משותף עם משרד החינוך שנקרא 'מחנכים ישראליים'. הגעתי לבודפשט באוגוסט 2022 ואני חוזרת לארץ באוגוסט הקרוב, בתום שליחות של שנתיים", היא אומרת. "אני נמצאת פה עם בן זוגי עופר, שעובד פה כשליח של ההסתדרות הציונית במחלקת קשר עם ישראלים, עם בתנו וגם עם הכלבה שלנו. שלושת ילדינו הגדולים נשארו בארץ, בהם בת ובן שמשרתים בצה"ל".
ניר ברוידא, מנכ"ל בינ"הצילום: גלית לוינסקיאיך נוצר החיבור לארגון בינ"ה?
"בישראל הייתי חלק מהצוות החינוכי של בית הספר הדמוקרטי הפלורליסטי 'קשת' בזכרון יעקב, מוסד מהזרם המשלב, ואת בינ"ה הכרתי כבר שם בישראל במסגרת 'מסע פלורליזם' שעורכים בקשת בתיכון – מסע שגם הבן שלי, הנח"לאי, השתתף בו. פה אני מורה בבית הספר 'לאודר' שהוא בית ספר יהודי שנראה ומרגיש גם כן קצת כזה. זה בית ספר 'חילוני' במושגים של ארצנו הדיכוטומית, אבל כמובן יש בו לימודי יהדות ולימודי עברית".
"אני מלמדת עברית, לא יהדות, ואף אחד לא אומר 'הדתה' – יותר שואלים אם באמת כולם יהודים, אבל כמעט רק ישראלים שואלים את זה. להונגרים לא אכפת אם אמא יהודייה או סבא, אם אתה רוצה ללמוד בבית ספר יהודי שמציין חגי ישראל ופועל ברוח היהדות – תיסלם", היא מציינת.
היא מוסיפה כי "יהדות הונגריה היא פלורליסטית ומגוונת מאוד. כחלק מהשהות שלנו פה בשנתיים האחרונות, מתוך סקרנות ועניין הלכנו לחגים ולאירועים בכל מיני מקומות, בתי כנסת וקהילות. זה תמיד היה מעניין, גם כשלא הבנו הרבה. בבודפשט יש גם קהילת חב"ד ותיקה וחזקה מאוד, וקצת פחות פלורליסטית, שמעניקה מטריה ו'שירותים יהודיים', למשל בחגים ובמועדים, לישראלים שחיים בבודפשט ופחות מחוברים ליהדות הונגריה".
מתוך סדר פסח בבית בינ"ה בהודו, ארכיון
(צילום: בינ"ה)
"אין לי חלילה שום דבר אישי נגד השלוחים החבדניקים המסורים והחרוצים ויש גם כבוד הדדי, ומדי פעם גם היינו באירועים שלהם, אבל אני חושבת שגם לישראלים שנמצאים פה מגיעה אלטרנטיבה לחב"ד – בינ"ה היא אלטרנטיבה כזו", היא קובעת.
מה היה באירועים קודמים של בינ"ה?
"היה הרבה דיון במקורות ובטקסטים, חלקם מסורתיים, חלקם הלכתיים וחלקם אחרים – הוגי דעות, משוררים וכו', וזו עגלה עמוסת אלומות – לא עגלה ריקה", היא מדגישה בחיוך. "זה מעניין – תמיד יש דיון מכבד והחלפת דעות ללא פסקנות. אפשר לתהות, לשאול ולהעמיק, אין מוסר השכל ולקח ברור כמו בחב"ד, וזה יותר תואם את תפיסת עולמנו היהודית – כך כל פעם בנושא אחר, ובעברית".
