העצרת שנערכה לפני כחודשיים בפארק דרום תל אביב אולי לא זכתה לתהודה של ממש בתקשורת, אבל זה לא מנע את נוכחותם של משתתפיה הקבועים. אלו מתייצבים בכל שנה, ב-30 במאי, מכריזים כי הם זוכרים את נרצחי ביאפרה, מציינים את היום שבו זכתה לעצמאות וגם מייחלים לשחרורו של קאנו. מהו סיפורה של קהילת ה"אִיבּוֹ" המסתורית מאפריקה, ומיהו נאמדי קאנו – האיש שמיליוני מאמינים רואים בו את נלסון מנדלה החדש?
ביאפרה הוא הכינוי לחבל ארץ ברפובליקת ניגריה שבמערב אפריקה. בשנת 1967 מרדה קבוצת קצינים מבני האיבו (או: איגבו) בשלטון המרכזי הניגרי, וביאפרה קיבלה עצמאות. עם הכרזת העצמאות פלשה ניגריה לביאפרה וצרה עליה מכל עבר. בתום מלחמה שגבתה את חייהם של מיליוני אזרחים, בהם 1.5 מיליון ילדים ביאפרים, בוטלה עצמאותה והיא שבה להיות חלק מהרפובליקה הניגרית. אל תוך שנת העצמאות – בספטמבר 1967 – נולד למשפחה מיוחסת נאמדי קאנו, האיש שלימים יהיה המזוהה ביותר עם חלומם של הביאפרים לעצמאות מחודשת.
3 צפייה בגלריה
נציגי קהילת ביאפרה היהודים צועדים ברחבי העיר אַבָּה בניגריה, בדרישה לעצמאות
נציגי קהילת ביאפרה היהודים צועדים ברחבי העיר אַבָּה בניגריה, בדרישה לעצמאות
נציגי קהילת ביאפרה היהודים צועדים בעיר אַבָּה בניגריה, בדרישה לעצמאות. "הרבנות צריכה להכיר ביהדותם"
(צילום: IPOB)
"ישנם 70 מיליון ביאפרים בעולם, 50 מיליון מתוכם מזהים את עצמם כיהודים", קבע קאנו בראיונות שהעניק, וסיפר על המנהגים היהודיים שהם מקיימים: ברית מילה, התעטפות בטלית בתפילה, חבישת כיפה, קריאה בתורה, צומות וחגים. לטענת בני האיבו הביאפרים, הם צאצאיו הישירים של גד – בנו של יעקב אבינו – דרך בנו עֵרִי.
לפי המסורת המקומית, עוד לפני יציאת מצרים ברח ערי עם משפחתו ועם קבוצה נוספת, ודרך צפון אפריקה הם הגיעו לעמק אנמברה – בדרום ניגריה של היום. שם הם הקימו את מקדשם ושמרו על מנהגי היהדות במשך אלפי שנים. עם התפשטות הקולוניאליזם הבריטי הופיעו – כמו בעוד אתרים אפריקניים נחשלים – המיסיונרים הנוצרים, וביקשו להפשיט את בני האיבו מדתם.
"הם הצליחו לטשטש את הקשר של בני האיבו ליהדותם ואפילו גרמו להם להתבייש בדת שלהם", אומרת רחל נווסו, מנהלת שלוחת הארגון של נאמדי קאנו בישראל ומארגנת העצרת מדי שנה, "אבל רבים מהם עדיין מאמינים שהם היהודים האמיתיים, שהם צריכים להקים את מדינתם בביאפרה ולחיות בה על פי אמונתם. אין להם כל רצון להגיע לישראל, הם גם לא מעוניינים בכך. אנשים לא מבינים את זה".
3 צפייה בגלריה
דגל ביאפרה מונף בהפגנה בלונדון, ולצידו דגל ישראל, 2018
דגל ביאפרה מונף בהפגנה בלונדון, ולצידו דגל ישראל, 2018
דגל ביאפרה מונף בהפגנה בלונדון, ולצידו דגל ישראל, בשנת 2018
(צילום: Jaroslav Moravcik / Shutterstock.com)
מדוע את מדגישה זאת? "הישראלים חשדניים מאוד, הם משוכנעים שלפניהם עוד קבוצה של 70 מיליון שחורים שרק מנסה 'לתפוס טרמפ' על נרטיב גנטי-יהודי ובאמצעותו להגיע לארץ המודרנית ולהתיישב בה. אבל זו טעות. אין להם כל עניין להגיע לכאן. להפך, הם מאמינים בכל ליבם שביאפרה היא מולדתם, ובעיניהם היא זו שצריכה להיות מדינתם של היהודים".

ניסיונות לאסלם את האוכלוסייה

גם הסופר הישראלי שאול מייזליש, המכהן כיו"ר "ידידי העם הביאפרי", מדגיש בשיחה עם ynet שדיבר לא פעם עם קאנו וזה חזר שוב ושוב על הקביעה כי הוא אינו מעוניין להעלות את קהילתו לארץ; להפך. יש לו דירה בעיר חריש ואת העלייה לארץ היה יכול לבצע כשהיה חופשי. אלא שהוא בחר להישאר שם, קרוב לאנשיו. "הוא נאמן לדת, נאמן ליהדות, נאמן לעמו, וחלומו הגדול הוא להקים ישות שבה יחיו השחורים הביאפרים באורח חיים ההולם את צאצאי שבט גד", מסביר מייזליש.
בימים אלו, מספר מייזליש, הביאפרים נופלים קורבן להתעללות ורדיפה: "בין היתר, ארגון הטרור האסלאמיסטי בוקו חראם מתנכל להם, ופוגעים בהם לפעמים עד לרמה של לינץ' באמצעות מצ'טות. הופכים חייהם של הביאפרים-היהודים לגיהינום". בכלל, אומרת נווסו, נעשה ניסיון בלתי פוסק לאסלם את האזרחים הביאפרים, כשלמסרבים מוצעת האפשרות האיומה לגלות מארצם אל הלא-נודע.
את מרבית האשמה לאי-עצמאותם מפנים הביאפרים עדיין לבריטניה האימפריאליסטית – שניגריה הייתה אחת הקולוניות שלה: "הם אומנם עזבו את המדינה רשמית ב-1948, אך נותרו בה למעשה עד היום – בשל הנפט כמובן", מסבירה נווסו. "במלחמת האזרחים של 1967 תמכה בריטניה בניגרים, והביאפרים איבדו את עצמאותם".
נאמדי קאנו בנאום משנת 2017
(צילום: IPOB)

לצד הניגרים עמדה אז גם ברית המועצות. דרום אפריקה וגם ישראל סייעו לביאפרים באמצעות העברת נשק ותחמושת. עוצמתה של בריטניה, משוכנעים הביאפרים, מאפשרת את ההתעללות המתמשכת של הניגרים בהם ואת סירובם להעניק עצמאות למדינה יהודית-ביאפרית.

מרטין לותר קינג הביאפרי

כשהוא בן 20 הגיע נאמדי קאנו מניגריה ללונדון, שם למד תקשורת והקים תחנת רדיו בשם "רדיו ביאפרה". באמצעות השידורים הוא הגיע לבתיהם של עשרות מיליוני בני אדם, וקריאותיו למחאה שקטה נוסח לותר מרטין לותר קינג ומהטמה גנדי הופיעו בעיתונים החשובים בעולם. בניגריה אהבו פחות את המנהיג הלאומי הכריזמטי, האשימו אותו בבגידה וארגונו, ה-IPOB (ראשי התיבות של Indigenous People of Biafra), הוגדר כארגון טרור.
על פי הדיווח ב-BBC, נשיא ניגריה לשעבר מוחמדו בוהארי נשבע "למחוץ" את הארגון. בשנת 2015 הועמד קאנו לדין והוחזק במעצר 19 חודשים. הוא הגיע לבית המשפט עם כיפה וטלית, והצהיר שוב כי הוא יהודי. לאחר שחרורו בערבות של 300 מיליון נאירה (כ-800 אלף דולר) הופיע הצבא הניגרי בבית הוריו וביקש להוציאו להורג. המהומות שפרצו סביב הבית הובילו למותם של 28 ביאפרים, אך את קאנו הצליחו אנשיו לחלץ אל מחוץ למדינה.
המנהיג הביאפרי החל להסתובב בעולם ולנסות לקדם את חזונו, ובאחד מנסיעותיו גם ביקר בישראל. הוא הרצה באוניברסיטת תל אביב, נפגש עם חברי כנסת וחזר שוב על דרישתו למשאל עם בניגריה על עצמאות ביאפרית.
3 צפייה בגלריה
נאמדי קאנו בביקורו בכותל המערבי
נאמדי קאנו בביקורו בכותל המערבי
נאמדי קאנו בביקורו בכותל המערבי
(צילום: IPOB)
לפני כשלוש שנים, ב-18 ביוני 2021, הגיע קאנו לקניה, ושם נעצר בידי הרשויות והוסגר לניגריה. "הם מיהרו להסגיר אותו בשל מצב בריאותו. הם חששו מהכאוס שיתרחש במקרה שהוא ימות אצלם, והעדיפו להעביר את 'תפוח האדמה הלוהט' לניגריה", אומרת נווסו. אחיו של המנהיג העצור, קינגסלי, אמר כי מדובר בלא פחות מפשע חטיפה: "הם עברו על החוק הבינלאומי, הוא הופיע בקניה עם דרכונו הבריטי כאשר חטפו אותו והעבירו אותו לניגרים. בריטניה אחראית על מה שמתרחש בקניה וניגריה, והיא יודעת היטיב מה קורה שם. זה מזעזע".
בינתיים, מקורביו של קאנו דואגים מאוד לגורלו וחוששים שהשלטונות בניגריה מתכננים להוציא אותו להורג. בינתיים, שולחת לו נווסו תרופות מישראל, על חשבונה ובאופן אישי: "קיבלתי בדרך לא דרך את רשימת התרופות שהניגרים מספקים לו. כשרופא המשפחה שלי ראה את שמותיהן הוא התחלחל, אלו תרופות שגורמות לרוב לאי-ספיקת לב ובהמשך למוות... באמצעים בלתי קונבנציונליים אני מצליחה להעביר לו את התרופות המתאימות".
מה אתם רוצים למעשה מישראל? "ישראל, כמגינת העם היהודי באשר הוא, מחויבת מוסרית למנוע את הוצאתו להורג של נאמדי קאנו, ולאפשר לאיש שרק מבקש עצמאות מדינית לעמו היהודי לקבל משפט הוגן. אנו מבהירים שוב ושוב, אין לנו כל רצון לעלות לישראל, זו לא המדינה שלנו. הפוליטיקאים וחברי הכנסת לא צריכים לדאוג. אנחנו כן דורשים התערבות ישראלית ברמה הבינלאומית כדי לסייע למנהיג היהודי שעמו ומדינתו עוברים דיכוי אכזרי על ידי השלטונות המקומיים, בהסכמתן של אימפריות כמו בריטניה".
מייזליש מצפה לצעד חשוב גם מהבחינה הדתית: "אני סבור שהצעד הראשון וההכרחי הוא הדרישה מהרבנות להכיר ביהדותם של בני האיבו. לגבי עשרות אלפים מהם יש את כל המסמכים הרלוונטיים, יש להם עשרות בתי כנסת, הם לא חוששים לצעוד עם דגלי ישראל באומץ לב מפעים, והמחירים שהם משלמים בלתי נתפסים. יש לנו יחסים עם ניגריה, ואנחנו מחויבים ברמה היהודית, המוסרית והאנושית הבסיסית ביותר לדאוג להם".