בימים כתיקונם, ספר חדש בשם "אתיקה עברית" העוסק באתיקה היהודית של תחומים רבים, ובהם מנהיגות, ביטחון וכלכלה, היה זוכה לחיבוק ציבורי ותקשורתי חם. בוודאי כשהמחברים הם חתן ישראל פרופסור אמריטוס אסא כשר, ותלמידו המובהק ד"ר צוריאל ראשי – מומחה לאתיקה מקצועית ומרצה בכיר בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל.
אבל אלה אינם ימים כתיקונם – מדינת ישראל נמצאת במלחמה רב-זירתית מאז 7 באוקטובר, ופרופ' כשר, מחבר הקוד האתי של צה"ל, אמר לאחרונה במהלך הפגנה נגד הממשלה כי לדעתו יש לסיים את המלחמה והחיילים "נופלים לשווא" בגלל מטרות פוליטיות של בנימין נתניהו. כשר גם טען כי הביטוי המיוחס לטרומפלדור, "טוב למות בעד ארצנו", הוא "מטופש" – מאחר שלדבריו "רע למות בעד ארצנו".
3 צפייה בגלריה
צוריאל ראשי ואסא כשר. "הופתעתי מכך שאנשים תוקפים אותי על עצם השיח והעבודה עם פרופ' כשר"
על השאלה האם כמי שהיה ממחברי מסמך "רוח צה"ל" הוא רוצה לדייק את דבריו, או לפחות לחזור בו מביטויים קשים שהשמיע נגד ציבור המתנחלים ("הם הטבעת העכורה שבתוך המרק"), הוא מבהיר באדיבות אך בנחרצות: "אני לא רוצה לחזור בי ולא זזתי מילימטר מדעותיי או מהאופן שבו ביטאתי אותן. יש ספק אם טרומפלדור אמר את הביטוי המפורסם, ובכל מקרה מיד אחרי זה הוא שאל אם מפנים אותו לכפר גלעדי, כלומר הוא לא רצה למות. אבל גם אם הוא אמר 'טוב למות בעד ארצנו', אני לא מקבל את זה בשום פנים ואופן – תמיד רע למות, וגם רע למות בעד ארצנו. טוב להילחם בעד ארצנו ולהישאר בחיים. דווקא עכשיו, אחרי שכל כך הרבה חיילים נהרגו, אנחנו מבינים כמה היינו רוצים שיילחמו בעד ארצנו וישובו למשפחותיהם".
אתה שכלת את בנך, יהורז ז"ל, במהלך שירותו הצבאי. איך מצפים מחייל לסכן את חייו?
"אנחנו מסבירים לחיילים על דבקות במשימה, ומצד שני מבהירים להם שאין ברירה ולפעמים כדי להגן חייבים לשלוח חיילים למשימות מסוכנות ולעיתים, למרבה הצער, אפשר להיפגע וגם למות. אין מנוס מהסכנה הזו כשיש לנו אויבים ומלחמות, אבל אף פעם לא טוב למות בעד ארצנו.
"לגבי הדרישה לסיום המלחמה – מדינה דמוקרטית חייבת להגן על חיי אזרחים והסוגיה היא איזו סכנה להעדיף – ואני אומר שהחטופים והחטופות בסכנה קיצונית לחייהם בהשוואה לסכנות האחרות שייווצרו משחרור אסירים או מהפסקת מלחמה, שהן יותר קטנות ולא מיידיות אלא רחוקות, וצה"ל ושב"כ יטפלו בהן. לכן יש להעדיף את הטיפול בסכנה המיידית ולשחרר אותם בכל מחיר".
3 צפייה בגלריה
פרופ' אסא כשר. תומך בעסקת חטופים גם במחיר של הפסקת המלחמה ושחרור מחבלים
(צילום: יובל חן)
מה הכוונה "בכל מחיר"?
"ברור שאם חמאס יבקשו את תל אביב במתנה לא נסכים, אבל הכוונה היא שבתוך המגרש הזה של הפסקת המלחמה ושחרור מחבלים, אלה מחירים שראוי לשלם".
"ערך חיי אדם ביהדות הוא חשוב מעין כמוהו", מציין ד"ר ראשי, "ולכן שאלת שחרור החטופים היא עמוקה ורחבה, וההתלבטות מורכבת יותר. השאלה היא קודם כול האם יכולים לחלץ את החטופים, ולאחר מכן עד כמה צריכים להסתכן כדי לחלץ אותם. במסגרת ניהול סיכונים אנחנו מסכנים חיי חיילים כדי לחלץ חטופים. למשל במבצע החילוץ שבו נהרג רפ"ק ארנון זמורה ז"ל, היה כחוט השערה בין חילוץ מוצלח לפגיעה בכל הכוח".
הוא מוסיף כי "חובת הדאגה לאחר מתחילה מהאיסור המקראי 'לא תעמוד על דם רעך', מתבארת בתלמוד שמפרט את המשמעות של הציווי, ומתגלגלת בספרות השאלות והתשובות שמתמקדת במידת הסיכון שאדם צריך ומחויב ליטול למען הצלת האחר. הדבר מופיע בפניות אל גדולי הפוסקים לפני 500 שנה ועד פוסקי המאה ה-20, הראי"ה קוק והרב שלמה זלמן אוירבך. זה בוודאי גם צריך להשפיע על השיקול כמה מחבלים ואילו מחבלים לשחרר למען החטופים במסגרת המשא ומתן".
השופט שהפך לחברותא
ב-2007 השלים ראשי את עבודת הדוקטורט שלו בנושא "תקשורת ואתיקה עיתונאית ביהדות: חובת הציבור לדעת – הלכה ומעשה". פרופ' כשר היה אחד משופטי המחקר שאישרו אותו. לאחר מכן הציע ראשי לכשר להיות "חברותא" ללימוד משותף של פרקי אבות.
3 צפייה בגלריה
ד"ר צוריאל ראשי. "גילינו כמה יהודים עסקו בדמותם הראויה של מקצועות רבים"
(צילום: מאיר אליפור)
"תוך כדי לימוד והעמקה בפרקי אבות, הבנתי שאנחנו מסתובבים סביב פנס בודד בקצה הרחוב", אומר ד"ר ראשי, "והבנתי שיש עוד הרבה מקורות אור משמעותיים. מתברר שיהודים עסקו כל הזמן באתיקה ומוסר, אלא שהם לא קראו לזה בשם. זה בא לידי ביטוי החל מהמקרא, דרך המשנה, המדרש, האגדה, ולא פחות מכך בספרות ההלכה ובספרות השו"ת. וכך, כחלק ממחקר הפוסט-דוקטורט, לאורך שנים רבות, המשכנו לחקור ולכתוב ספר מקיף בנושא האתיקה המקצועית ביהדות".
הספר יצא לאור בהוצאת מוסד ביאליק, ומתפרס על פני 756 עמודים. לדברי ראשי, "הוא בעצם מציג מאות ואלפי מקורות מארון הספרים היהודי בנוגע להתנהגות הראויה של בני אדם ושל בעלי מקצוע. לאורך 15 השנים שבהן שקדנו על הספר, גילינו שוב ושוב כמה יהודים עסקו בדמותם הראויה של מקצועות רבים – מנהיגות פוליטית, חינוכית ודתית, צבא וביטחון, משפט, פיננסים, רפואת הגוף והנפש ועוד. כך נוצרה ההבנה שלצד המשפט העברי עומדת איתנה האתיקה העברית. לכן גם חשבנו שנכון לקרוא לספר בשם 'אתיקה עברית'".
אחרי שחקרתם וכתבתם על אתיקה עברית, צריך לדעתכם לשנות משהו בקוד האתי של צה"ל?
"אני זוכר ששאלו אותי 'מה יהודי ברוח צה"ל'", משיב פרופ' כשר, "ואני חושב שחבילת הערכים שיש בקודים האתיים שהייתי אחראי עליהם, לא הייתה נשכרת מנופך יהודי-מלאכותי שהיו מתיזים על הטקסט. תסתכל על הקודים האתיים בצבאות העולם – אין עוד קוד אתי אחד שיש בו סוגיות של טוהר הנשק וחיי אדם, בתור ערכים, כמו שיש בצה"ל. הסיבה לכך היא שביהדות יש מסורת של ריסון הכוח ופיקוח נפש דוחה הכול כדי להציל חיי אדם".
כריכת הספר "אתיקה עברית"באדיבות מוסד ביאליק"את הדאגה לחיי אדם תוך הסתכנות למען האחר בזמן מלחמה רואים למשל בחילופי המכתבים של הרב קוק עם הרב שלמה זלמן פינס במהלך מלחמת העולם הראשונה, כמו גם בכתיבתו של הרב הראשי הראשון במדינת ישראל, הרב יצחק הרצוג, ורבנים אחרים", מוסיף ד"ר ראשי. "זה ערך שמבצבץ בארון הספרים היהודי וצריך לפרוח בתוך רוח צה"ל. לא פעם בקורסים פיקודיים במערכת הביטחון, כשאני מלמד אני מביא טקסטים שמנתחים ומעמיקים סביב ערכים שונים כמו ערך הרעות, או ערך שמירת הסוד, כגון דבריו של רבי שלמה אבן גבירול: 'סודך – אסירך, ואם תגלהו – תהיה אסירו'. הטקסטים האלה הם סוג של מגדלור שמאיר לכיוונים שמאפשרים לראות הרבה יותר רחוק והרבה יותר לעומק של כל ערך וערך, ובעצם מאיר גם עלינו".
יש משהו שנשאר מחוץ לספר עב הכרס הזה?
"בטח", משיב ד"ר ראשי ופורץ בצחוק. "יש כל כך הרבה מקורות פנטסטיים בארון הספרים היהודי שלא נכנסו. היינו חייבים לעצור בנקודה כלשהי. בכל מקרה, היה בינינו דיון אם להכניס את הפרק על אתיקה עיתונאית – פרופ' כשר טען שהעיתונאות בכלל אינה מקצוע ואין להתייחס אליה כך, ואילו אני שכתבתי את הדוקטורט שלי על אתיקה עיתונאית חשבתי שדווקא היום, כשכולנו יוצרים מדיה וצורכים מדיה, נכון לדבר על תפיסה ערכית. למשל, הדברים של רבי ישראל סלנטר במאה ה-19: 'לא כל מה שחושבים – יש להביע, לא כל מה שמביעים – יש לכתוב, לא כל מה שכותבים – יש להדפיס'".
צעדה והפגנה בירושלים למען החטופים ובקריאה לבחירות
(צילום: עמית שאבי )
בשנתיים האחרונות החברה הישראלית נקרעה בעקבות הוויכוח על הרפורמה במערכת המשפט, ובהמשך בעקבות הדרישה להחזיר את החטופים כמעט בכל מחיר. השאלה המתבקשת היא איך הסערות האלה השפיעו עליהם, ומתברר שעמדותיו של פרופ' כשר נגד הממשלה והעומד בראשה גרמו למתקפה ברשתות החברתיות נגד ד"ר ראשי.
"הופתעתי מאוד מכך שאנשים תוקפים אותי על עצם השיח והעבודה עם פרופ' כשר", הוא אומר. "אומנם כתיבת הספר הסתיימה בטרם החלו השינויים במערכת המשפט, אבל אנשים שלא פתחו את הספר היו בטוחים שהוא כבר נוקט עמדה, ושאסור אפילו לדבר עם מי שחושב ההפך מהם. לחלק מהאנשים השבתי תוך ציטוט דבריו של המהר"ל מפראג שמסתמך על אריסטו, שכאשר אדם אינו מוכן להיחשף לדעות הפוכות ממנו הוא רק מעיד על חוסר הביטחון בעמדותיו שלו. עם חלק מהם הבנתי – בתור מי שמלמד לא מעט שנים רטוריקה ודיבייטינג – שזה לא יוביל לשום מקום, ופשוט ניתקתי מהם מגע".
פרופ' כשר אומר כי בניגוד לתלמידו, הוא לא ספג ביקורת על שיתוף הפעולה שהוביל ליצירת הספר. "מאחוריי עשרות שנות פעילות מקצועית בגופים ממלכתיים ואני יודע להפריד בין הדעות הפוליטיות לסוגיות מוסר ואתיקה", לדבריו. "כשקוראים בספר על ערכים כמו משמעת, אחריות ודוגמה אישית, לא יודעים מי משנינו כתב את החלקים האלה. אפשר לעסוק באתיקה של הרפואה או של משרד הביטחון, בלי להגיע לפוליטיזציה כלל. אנחנו רק הארנו מחדש את הפינות שלא הבחינו בהן בארון הספרים היהודי".
