"אנחנו דואגים לקחת איתנו מגילת אסתר כשרה ועכשיו צריך לקוות שהלחימה תאפשר גם לקרוא בה", סיפר השבוע מ', לוחם בחטיבת הקומנדו שברוב החודשים האחרונים שהה ברצועת עזה ושם הוא גם צפוי להיות השנה בפורים. "כמובן כשיש לחימה, היא קודמת לכול, אבל לאורך השבועות האחרונים היו לא מעט הפוגות שאפשרו לקיים תפילות ואפילו קריאה בתורה".
מה לגבי שאר המצוות והמנהגים בפורים?
"את מצוות מתנות לאביונים נצטרך לקיים לפני החג. אבל משלוחי מנות אין בעיה לקיים, הלוחמים הדתיים פשוט מחליפים ביניהם ממתקים ששלחו לנו. לגבי משתה – אסור כמובן לשתות אלכוהול בפעילות מבצעית, ומסתפקים במיץ ענבים. בעניין שמחת פורים – אנחנו שמחים על זה שאנחנו נלחמים, אבל לא שוכחים את החברים שאיבדנו מאז תחילת המלחמה".
שאלת רב
אף על פי שלא ברור אם העיר עזה הייתה מוקפת חומה בימות יהושע בן נון, לוחמים שנמצאים בה במהלך החג יכולים להסתפק בקריאת המגילה רק בי"ד באדר. פסק הלכה זה של רב המועצה האזורית גוש עציון, יוסף צבי רימון, ששירת בעברו בשריון וחיבר ספר על הלכות צבא, הוא תשובה לאחת מתוך סדרה של שאלות ששלחו אליו חיילי צה"ל בימים האחרונים. השאלות עסקו בקשיים לקיים את מצוות פורים בצבא, ובכלל זה קריאת המגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, וכן משתה ושמחה הכוללים סעודה ושתיית אלכוהול. להלן תמצית התשובות לשאלות הרבות שהגיעו אליו בטלפון, במייל ובוווטסאפ.
"שבת זכור" – בשבת שלפני פורים קוראים בבית הכנסת מתוך ספר התורה "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם", ולכן השבת הזו מכונה "שבת זכור". לחיילים שלא יהיה להם מניין לתפילה, ממליץ הרב רימון לקרוא פרשת זכור מתוך ספר תורה, ב"טעמי המקרא". מי שגם אין לו ספר תורה, יכול לקרוא מתוך חומש ולהתכוון לצאת ידי חובה בקריאת "זכור" בזמן פרשת "כי תצא" או בקריאת פרשת "ויבוא עמלק" במהלך פורים.
אגב, לחייל ששאל "האם במחיית החמאס מקיימים את מחיית עמלק?" השיב הרב רימון: "כאשר אנחנו מזכירים את עמלק, אנחנו זוכרים גם את כל אלו שמנסים להרוג אותנו בכל דור ודור. אנו זוכרים את המצרים ואת עמלק, אנו זוכרים את המן ואת הנאצים יימח שמם, ואת כל אלו המנסים לכלותינו".
קריאת מגילה – מה יעשו חיילים שבזמן קריאת המגילה בערב ו/או גם בבוקר פורים, לא יוכלו לקיים את המצווה? הרב רימון השיב למספר פונים, תוך הסתמכות על פוסקי הלכה רבים לפניו, כי חייל שלא יוכל לקרוא את המגילה יקרא ביום חמישי (21.3), או אפילו יום קודם לכן, אך ללא ברכה לפני הקריאה ואחריה. אם בפורים בכל זאת מתאפשר, יש כמובן להשתתף בקריאת המגילה.
לחייל שיכול לבחור אם להיות בקריאת מגילה של הלילה או של היום, אבל לא בשתיהן, יש להעדיף את קריאת הלילה בגלל הכלל ההלכתי של "אין מעבירין על המצוות", ובגלל האפשרות שבשל המשימות הקרביות הבלתי צפויות, גם במהלך יום פורים לא יהיה זמן לקרוא את המגילה.
אגב, יש מחלוקת בין הפוסקים האם ניתן לקרוא את תפילת "הלל" כשלא קוראים מגילה. הרב רימון מציין כי מספר פוסקים, ובהם הרב עובדיה יוסף, קבעו שבמקרה כזה יש לומר הלל ללא ברכה.
דין עזה כדין ירושלים? – כידוע, פורים נחגג בי"ד באדר, למעט בירושלים שחוגגת באיחור של יום, בט"ו באדר, כפי שחגגו היהודים בשושן הבירה, בימי המלך אחשוורוש. בישראל יש מספר ערים עתיקות, ובהן טבריה, חברון ויפו, שיש ויכוח לגבי השאלה האם הדין שלהן הוא כמו ירושלים (כערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון) ועליהן לחגוג פורים באיחור של יום, או כמו בשאר הארץ.
הרב רימון מציין כי במספר ספרים עתיקים נכתב שבקהילה היהודית העתיקה שהתגוררה בעזה הייתה מסורת של קריאת מגילה בשני ימי פורים, כדי לצאת מהספק. בשורה התחתונה, הרב קובע כי מאחר שלא ברור אם עזה הייתה מוקפת בחומה ולא ברור היכן מקומה ההיסטורי המדויק, וכיום כבר אין ברצועת עזה יישוב יהודי, לוחמים שנמצאים בעיר יכולים להסתפק בקריאת המגילה רק בי"ד באדר.
משלוח מנות – כבר במגילת אסתר מצוינת המצווה של "משלוח מנות איש לרעהו", וחכמים הסבירו שעל אדם מוטלת חובה במהלך יום פורים להעניק לפחות שני מאכלים לחבר אחד. הרב רימון נשאל מה יעשה חייל שיודע כי במהלך פורים הוא לא יתפנה לקיים את המצווה. התשובה שלו היא שניתן למנות שליח שייתן את משלוח המנות בשם החייל, ובתנאי שהדבר יבוצע במהלך יום הפורים ולא לפניו.
במקור המנהג הוא לתת את משלוח המנות לחבר, אבל הרב רימון ממליץ להתרחב, ומסביר שדווקא בזמן מלחמה "חשיבות האחדות גדולה מתמיד. פרט למשלוח מנות שאדם רגיל לתת למישהו מידידיו, כדאי לחפש מישהו שאנחנו לא מכירים או שאין לנו קשר מיוחד איתו, ולתת לו משלוח מנות. כך נוסיף אחווה ורעות בעם ישראל".
מתנות לאביונים – גם האזכור של המצווה הזו מופיע במגילת אסתר. חכמים קבעו שכדי לקיים את המצווה, צריך לתת לשני עניים, במהלך פורים, מזון או כסף שמספיק לפחות לקניית מאכל.
הרב רימון מדגיש כי מי שנתן מתנות לאביונים לפני פורים, לא יצא ידי חובתו. לכן גם במקרה הזה, החייל יכול "למנות שליח", כלומר לתת לחבר כסף בפורים, ולבקש ממנו לתת את הכסף לנזקקים עוד באותו יום. אפשרות נוספת היא לתת את הכסף לחבר לפני פורים, ולבקש ממנו להעביר את הכסף לעניים, במהלך יום הפורים. ומה יעשה מי שלא התארגן בזמן? "יפריש מעות בפורים וישמור אותן עד שימצא עניים", השיב הרב.
שתייה עדלאידע – במסכת מגילה בתלמוד הבבלי נכתב כי בפורים יש לשתות יין עד שמשתכרים ומגיעים למצב של "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". אלא שבאותו מקום ממש, מתואר סיפור שבו שכרות גרמה לטרגדיה. לכן פוסקי הלכה רבים המליצו לשתות כמות קטנה של אלכוהול, בצורה שלא תוביל לאובדן שליטה. הרב רימון מדגיש שזו ההמלצה לכלל הציבור, אבל כשמדובר בחייל שנמצא במשימה מבצעית, כמובן אסור לסכן את עצמו ואת חבריו בשתיית אלכוהול.
איך אפשר לשמוח השנה? – שמחה בפורים היא לא רק המלצה, אלא מצווה של ממש. מתברר שלא מעט פניות בשבועות האחרונים עסקו בסוגיה איך אפשר לשמוח השנה, כשיש כל כך הרבה משפחות שכולות, חטופים ופצועים קשה.
לדברי הרב רימון, "מרן הרב קוק ביאר את מהותה של השמחה – שמחה אינה בריחה מרע, אינה בריחה מהמציאות הקשה. שמחה כזו איננה שמחה אמיתית. שמחה צריכה לבוא מהכיוון החיובי, מתוך אהבת הטוב, מתוך השמחה בערך הטוב שבחיים. הכאב והבכי על החטופים נורא ואיום, ואנחנו מקווים שנראה אותם שבים, ושיחלימו בנפשם ובגופם. הכאב והבכי על ההרוגים והפצועים יימשך לעולם. את הקשיים הללו לא נוכל לרפא. אולם, אנחנו יכולים להתבונן בכוחות החיים הנוספים שה' נתן לנו, ומתוך כך לקבל כוחות להתמודד עם הקשיים".
"בפורים אנחנו מנסים לקבל כוחות. לשמוח בכל הדברים היפים שיש לנו", מסכם הרב רימון, מייסד ויו"ר עמותת "סולמות", שמכהן גם כרב המרכז האקדמי לב ומונה לא מזמן לנשיא תנועת המזרחי העולמית. "נזכור את החיילים, החטופים והפצועים. נתפלל בשבילם, אבל נשמח בכל הטוב שיש לנו. ננסה לראות כמה נפלאים החיילים שלנו וכמה נפלא הוא עם ישראל".