חלקם נערכו לקראת חג הסוכות במשך חודשים ארוכים, חלקם נכנסו לטירוף בן שבועות ספורים, אבל כעת מגדלי ארבעת המינים, פריטי מצוות החג המרכזית, יכולים לנוח – ולהתחיל לצבור כוחות לקראת סוכות תשפ"ה.
יותר מ־700 אלף סטים של לולב, אתרוג, הדס וערבה נמכרים בכל שנה בישראל. זהו שוק שמגלגל כ־80 מיליון שקל. פריט בודד יכול להגיע לסכום של מאות דולרים. "שיא העונה" הוא מיד עם צאת יום הכיפורים ועד שעה קלה לפני כניסת חג הסוכות, אז צונחים כבר מחירי ארבעת המינים לעשרות שקלים. אבל איכות הפריטים היא בהתאם – ואת היפים ביותר כבר לא תמצאו בשווקים.
9 צפייה בגלריה
אתרוגים. "מכל עץ יכולים לצאת גם מאה אתרוגים, אבל מהודרים וטובים – בערך 50"
(צילום: זיו ציפלביץ')
"המחירים תלויים באיכות וברמת ההידור והיופי", מסביר אביחי סגרון, בעלי "המרכז לארבעת המינים בגליל" בקריית שמונה. זה 16 שנים שהוא מוכר את המינים השונים ביחידת הדיור שבבית הוריו. המקום הופך בחודשי החגים למוקד עלייה לרגל עבור אלה שמוכנים להשקיע לא מעט עבור האתרוג המושלם וההדס המשולש ביותר.
"סטים בכשרות פשוטה לברכה עולים בין 60 ל־80 שקל", מספר סגרון על המחירון, "מהודרים 90 שקל, ומהדרין מן המהדרין יכולים להגיע עד 150 שקל". הוא ממתיק סוד ומספר כי ביחידת הדיור חדר קטן וצדדי, "הכספת", שם נמצאת הסחורה המובחרת ביותר. "בפרימיום בוטיק אפשר למצוא אתרוגים יפהפיים ביבוא ממרוקו או מאיטליה", הוא אומר. "יש אנשים שמחפשים את האתרוג היפה ביותר ומוכנים לשלם כמעט כל סכום".
בגליל, סגרון מוסיף, המחירים צנועים יותר ויכולים לנוע בין 800 ל-1,000 שקל לאתרוג "סופר-סופר מהודר". ככל שהביקוש גדול יותר, כמו בשוקי ארבעת המינים בירושלים ובבני ברק, מחירו נקוב במספר דומה – אבל בדולרים.
על טעם וריח
האתרוגים של יעקב ציפלביץ' מכפר מימון
העבודה במטעי עצי האתרוג של יעקב ציפלביץ' (84) מכפר מימון שבנגב נמשכת לאורך כל השנה בדאגה לפרי היוקרתי, שצריך לשמור עליו מכל משמר: שלא ייפגע מהרוחות העזות, מקוצים סוררים ומעלים שעלולים להכתימו ולפגום ביופיו.
ציפלביץ' מגדל אתרוגים זה כ־40 שנה, על פני 25 דונם. את הקטיף במשק המשפחתי הוא ובניו פותחים כחודש לפני החג. "מכל עץ יכולים לצאת גם מאה אתרוגים, אבל מהודרים וטובים – בערך 50", הוא מספר. "הקטיף סלקטיבי, אחת לשבוע מגיעים הקוטפים ולוקחים את האתרוגים שהגיעו לגודל הרצוי ומוכנים לשיווק. אנחנו ממיינים ומשתדלים שכולם יהיו טובים. לפעמים יש שריטה שפוגעת ואז מורידים מרמת ההידור והכשרות".
כשני מיליון אתרוגים גדלים מדי שנה בישראל, בידי כ־40 חקלאים מסחריים. שליש מהם נפסלים, שליש הולכים ליצוא ושליש נמכרים בשוק המקומי. האתרוג רגיש מאוד למחלות ולפגיעות. "זה עץ שדורש טיפול כל השנה, להוריד ענפים ולקשור ולקצוץ", ציפלביץ' אומר. "צריך להתאמץ כדי לקבל אתרוגים".
לדבריו, "אני מרגיש שליחות בעיסוק הזה. לטפל כל הזמן בעצים ולדאוג שאנשים יקבלו אתרוגים יפים ומהודרים, זו ההנאה בזה. זה עסק שיש בו פרנסה, אבל לא מתעשרים ממנו".
לא רק תמרים
הלולבים שמגדל אבנר רותם מקיבוץ טירת צבי
מאז שנות ה־50 אנשי קיבוץ טירת צבי בבקעת בית שאן מגדלים תמרים. רק באמצע שנות ה־80 הבינו שם כי גם בענפים שבצמרות העצים הגבוהים יש פוטנציאל כלכלי לא מבוטל. השנה הם קטפו קרוב ל־230 אלף לולבים מזן דרי שנחשב למובחר והמהודר ביותר מבין ענפי התמרים המשמשים למצוות החג.
"אין כמעט עבודה על הלולבים בעצים", מסביר אבנר רותם (48), מנהל ענף התמרים בקיבוץ. "מה שחשוב הוא העיתוי של הקטיף, לפני שהם נפרצים והופכים לכפות תמרים. רוב מוחלט של הלולבים כשרים לברכה. לולב צריך להיות ירוק, ישר ושעליו בקצה סגורים כמה שיותר ושלא ייפתחו במהלך החג".
קטיף הלולבים מתחיל שבעה חודשים לפני כניסת החג, כדי להספיק להוציא כמה שיותר לולבים העונים על דרישות ההלכה. "לולב למעשה הוא העלה של עץ התמר כשהוא סגור, והוא נפתח בהמשך אחרי כשבועיים-שלושה ונהיה לכפות תמרים שמשמשים גם לסכך", רותם אומר. "בכל רגע נתון יש בעץ כמה לולבים שיוצאים מהמרכז, באורכים שונים. הרעיון הוא לתפוס את הלולב לפני שהוא נפתח ועליו נפרצים".
מרגע שנקטפו, הלולבים עוברים לבית האריזה לטיפול נגד עובש. עובדי המשק מבצעים מיון יסודי ומוודאים שאין פגמים. אחר כך אורזים אותם ושומרים במקררי ענק בתנאי טמפרטורה אופטימליים.
הלולב נמכר לסוחרים במחירים שבין עשרה ל־40 שקלים. מחיר לצרכן כחלק מסט הוא כמה עשרות שקלים. מי שיבחר לקנות לולב איכותי במיוחד יידרש לשלם גם 150 שקל.
"מרגש אותי לקבל תמונות של הלולבים שלנו שנשלחות אליי בכל שנה מרחבי העולם", רותם מספר. "רק אתמול קיבלתי תיעוד מבית כנסת בניו ג'רזי ותמונה אחרת מקנדה".
משולש הגבולות
ההדסים של בניהו כהן ממושב נוב
ההדסים הנפוצים ביותר בישראל יוצאים ממשקי החקלאים של מושב נוב בגולן. הגידולים ביישוב החלו לפני כ־45 שנה. על פי אגדה מקומית, בשנת 1976 נמצא באחד מנחלי הגולן שיח של הדסים מרהיבים ביופיים שעומדים בדרישות ההלכה.
בניהו כהן מ"הדסי כהן" שבנוב הוא דור שני למגדלים. כבר 36 שנה הוא מתעסק עם הענפים הריחניים שמגודלים בשטחי המשפחה. "קטיף ההדסים מתחיל כחודשיים לפני יום כיפור ונחשב לפסטיבל חגיגי שכל המושב שותף לו", הוא מספר. "כל המשפחה והמוני נערים ונערות, ילדים וילדות, משתתפים בקטיף ענפי ההדס".
כהן מסביר מה ההלכה דורשת: "התנאי הראשון והמרכזי שמסתכלים עליו הוא שההדס יהיה משולש. זה אומר שלושה עלים שיוצאים מאותה נקודה ולאורך של לפחות 13 ס"מ. המהודרים דורשים גם 29 ס"מ מאותה נקודה. פרמטר שני חשוב מאוד הוא שבכל ענף יהיה ראש אחד בלבד ללא פיצולים, ושעליו יהיו שלמים, לא מעוותים וללא מעיכות".
אף על פי שמדובר בשיחי בר, כהן מציין כי אלה המיועדים לארבעת המינים דורשים טיפול מיוחד שיבטיח את איכותם: "הצמח מתעורר באזור מרץ-אפריל ואז צריך לשמור עליו מעשבים ומזיקים. ברגע שמתחיל הקטיף, אחרי תשעה באב, אנחנו בשיא העבודה. יש להדסים שוק משמעותי, אבל בצאת החג הביקוש נעלם ואין להם ערך כלכלי".
אי-אפשר בלעדיה
הערבה שנשמרת על ידי עמית דולב מרשות הטבע והגנים
כמעט שאין עליה הידורים מיוחדים או דרישות הלכתיות: כל שנדרש מהערבה הוא שתהיה שלמה ומלאה בעלים. הערבה גדלה בגדות הנחלים, בחצרות בתים פרטיים ובגינות ציבוריות. ניתן לקטוף ממנה כמעט ללא מגבלה ובאישור בעלי העץ כמובן. אבל אל תבנו עליה בטיול הקרוב בשמורות הטבע והגנים הלאומיים.
"כל צמח בשמורות הוא מוגן ולכן אסור לקטוף ממנו, אפילו אם מדובר במין נפוץ", מבהיר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים. "עץ הערבה גדל בעיקר במקומות שיש בהם נחלים עם מים זורמים מתוקים, למשל במקורות הירדן ובנחל כזיב. אלה עצים עדינים יחסית וגזעם רך. הם מצליחים להרבות את עצמם באמצעות ענפים שנשברים ונופלים אל הנחל ונסחפים עם המים".
זוג ערבות נמכר בחמישה עד עשרה שקלים. אל מול מגוון המינים של עצי ישראל, לא מוצא דולב בערבה ייחודיות או עניין מסוים. אפילו לא ניתן להשתמש בגזע העץ שלה לנגרות. אבל עם כל זה, בלעדיה האתרוג המפונק, הלולב הגאה וההדס הריחני לא שווים דבר.
