להיסטוריה ולאירועי ההווה יש דרכים מצמררות להיכרך זה בזה. היום (ה') מציינים 85 שנה לפוגרום ליל הבדולח, האירוע הטראומטי שבו הנאצים, לצד אזרחים גרמנים, שרפו והשחיתו למעלה מ־1,400 בתים, עסקים ובתי כנסת, רצחו 91 יהודים ועצרו 30 אלף גברים יהודים שנשלחו למחנות ריכוז.
ליל הבדולח סימן נקודת מפנה ברדיפת הנאצים את היהודים, והוא מהווה צלקת בוערת וסמל כואב לאותה תקופה אפלה. הסמיכות בתאריכים לאירוע טבח 7 באוקטובר, כאן בישראל, פותח את הפצע מחדש. שלשום צוין חודש למתקפת הטרור הנוראה של חמאס על ישראל, שבה נרצחו יותר מאלף בני אדם, רובם אזרחים, ונחטפו מעל ל-240 בני ערובה, בהם ילדים, קשישים, נשים וגברים.
3 צפייה בגלריה
מניה וולנפלס, אווה קופר וגבריאלה קארין. הזיכרונות הקשים והכואבים צפים
(צילומים: זיו קורן, סנדרה שכלר)
בצל המלחמה הנוכחית וציון 85 השנים לאירועי ליל הבדולח, שורדי שואה מעידים: "שוב אנו מרגישים לא בטוחים כיהודים". המלחמה הביאה לגל מדאיג של אנטישמיות ברחבי העולם, עם עלייה חדה של כ־500 אחוז בתקריות בחו"ל נגד יהודים וישראלים. עקב המציאות הטעונה והמאיימת הזו, ארגון מצעד החיים משמיע את קולם של שורדי שואה, שמוטרדים ומודאגים מאוד מהמראות והקולות שמתגברים לאחרונה ביתר שאת.
"מאז השואה יהודים לא היו מאוימים כל כך", מציינת שורדת השואה גבריאלה קארין, בת 92, ילידת ברטיסלבה המתגוררת כיום בלוס אנג'לס. גבריאלה מוסיפה: "מה שאירע ב־7 באוקטובר, לצד גל האנטישמיות, הופך לי את הבטן. ישראל והקהילה היהודית ברחבי העולם נלחמות על עצם קיומן. מדינת היהודים, ישראל, נחושה למגר את חמאס בכל מחיר ולכן הם חייבים לקבל את התמיכה שלנו. חיינו תלויים בזה!"
תרצה הלבני, בת 89, נולדה בגילגן, גרמניה, ומתגוררת ברמת השרון: "כילדה, חוויתי את פוגרום ליל הבדולח. בחיים שלי לא האמנתי שאהיה עדה למשהו נורא כל כך פעם נוספת. הייתי בת ארבע כשחיילי הגסטפו פרצו לביתנו בליל הבדולח (9 בנובמבר 1938). הם הכו את אבי ולקחו אותו למחנה הריכוז דכאו, שם הוא נספה. ב־7 באוקטובר הגיע חמאס וטבח בתינוקות, נשים ומבוגרים. אני חייבת לומר בכנות, בכל ההרצאות שאני מעבירה, בישראל, בגרמניה ובמקומות נוספים בעולם, אני מתוסכלת מכך שגם 85 שנה אחרי האירוע הנורא אנחנו חווים את זה שוב".
"הברבריות של חמאס שווה וכמעט עולה על מה שחוויתי אני בשואה", מוסיף בזעם נייט (נתן) לייפסיגר, בן 85, שורד שואה ממחנה אושוויץ־בירקנאו, המתגורר בקנדה. לייפסיגר מזהיר: "גם השואה התחילה במילים ועברה למעשים. אז הילחמו באנטישמיות! כל מה שקורה הוא מעבר לכל דמיון ואיום מכדי לקלוט. מדובר בפוגרום הנורא ביותר מאז השואה. האופטימיות שלי התנפצה. אני חוויתי אנטישמיות כילד. קראו לי 'יהודי מסריח – לך לפלשתינה'. אולצתי לענוד את הטלאי הצהוב, כל המשפחה שלי נרצחה באושוויץ. בשום אופן אני לא יכול לקבל את זה שיהודים לא בטוחים היום, 85 שנה אחרי השואה. אלוהים!"
שורדת השואה מניה וולנפלס, בת 88 מסן דייגו, מודה: "אני חושבת פעמיים אם לענוד את מגן הדוד שלי. מתקפה הטרור ב־7 באוקטובר הציפה אותי בזיכרונות הקשים והכואבים. אני פוחדת לדבר, אני לא רוצה שיזהו אותי וחלילה יבואו לפגוע בי ובמשפחתי. מי היה מאמין שאחרי השואה זה יקרה שוב. האם להמשיך ולהגיע לבית הכנסת? אני מפחדת. אני מרגישה שוב מוחרמת".
3 צפייה בגלריה
הנצחת ליל הבדולח וקריאה להשבת החטופים מעזה בעיר קלן, גרמניה
(צילום: Ina Fassbender / AFP)
אווה קופר, שורדת שואה ממחנה אושוויץ־בירקנאו שמתגוררת בקנדה, מסכמת: "כמי ששרדה את השואה בתור ילדה, אני מבועתת מצפייה בחדשות שמעלות שוב את התחושה המוכרת, את החרדה, את הפחד, יש תחושת דז'ה־וו. השואה לא התחילה ב־1939, היא התחילה הרבה לפני כן. כולנו מכירים את המשפט 'לעולם לא עוד'. לצערי, שוב יש מי שמאיים על קיום היהודים. האנטישמיות גואה".
יו"ר מצעד החיים העולמי, ד"ר שמואל רוזנמן: "כולנו נחרדנו מעוצמת השנאה והאלימות הרצחנית של ארגון הטרור חמאס. העובדה שיהודים – ילדים, נשים, קשישים וגברים, משפחות שלמות – נשרפו חיים בבתיהם, במיטותיהם, 85 שנים לאחר פוגרום ליל הבדולח, פשוט בלתי נתפסת. ברור שהעולם לא למד את לקחי השואה. יהודים שוב מותקפים בכל העולם. אי־אפשר לסבול את זה. בעדויות שאסף ארגון מצעד החיים העולמי משורדי שואה מרחבי העולם אחרי טבח 7 באוקטובר ונוכח גל האנטישמיות ששוטף את העולם, השורדים מדברים על חרדה גדולה לצאת מהבית, לענוד מגן דוד. חלקם אף ביקשו ששמם לא יוזכר בכתבה מחשש לחייהם ולחיי משפחותיהם".
