הבחירות המקומיות הן בעלות חשיבות רבה במגזר החרדי, בין השאר בגלל תקציבי ענק, שטחי ציבור יקרים, ג'ובים וציר ישיר לגזרה הארצית. שם, הרחק מעין הציבור, מותחים עסקנים שונים – לא הציבור בכללו – את גבולות החוק, ושומרים מקרוב על הגבינה. בעבר מפלגות חרדיות היו משלבות כוחות, היום הן נלחמות זו בזו, בעיקר בערים בני ברק, בית שמש ואלעד – שם דגל התורה, אגודת ישראל וש"ס נאבקות על כל קול.
"המפלגות החרדיות מתמקדות בגזרה הארצית בעיקר בענייני פנים, שיכון, רווחה, חינוך", מסביר ד"ר אריאל פינקלשטיין, ראש פרויקט שלטון מקומי במכון הישראלי לדמוקרטיה, "ואלה דברים משמעותיים מאוד ברשויות המקומיות. לרשות מקומית יש סמכות באמצעות הוועדה לתכנון ובנייה להקצות שטח או מבנה לעמותה או ארגון. זה בא לידי ביטוי בעיקר בבתי כנסת ובמוסדות חינוך, שחשוב להם מאוד לקבל הקצאות עבורם לקהילות שלהם. שם נמצאים המשאבים הקריטיים עבורם".
3 צפייה בגלריה
(צילומים: טל שחר, יואב דודקביץ, חורחה נובומינסקי, עמית שאבי, אלכס קולומויסקי, תומי הרפז, גיל לרנר, דוברות הליכוד, ויקיפדיה)
אברהם וובר, ותיק חברי ועדת הבחירות לכנסת מטעם "דגל התורה", מספר: "אנחנו צרכנים של בתי הכנסת ומוסדות החינוך והתרבות, כל אחד בקהילה שלו. זה בחיי היומיום שלנו. אדם חרדי מבלה במקומות האלה שעות ארוכות. יש מאבקים פנימיים על כל קרקע ציבורית ביישובים החרדיים. כל אחד רוצה לקבל את חלקו בעוגה. בבחירות, לש"ס, דגל התורה ואגודת ישראל יש תפיסות עולם שונות. הן נאבקות אחת בשנייה כדי לקבל את הצרכים של הקהילות שלהן".
ההצבעה היא לפי המועמד שנראה כמתאים ביותר, בוחנים גם את המצע, אבל כמובן לשייכות הקהילתית יש משמעות גדולה, ולא פעם היא החשובה ביותר בדרך לקלפי, כי בסוף צריך גם לדאוג לאינטרסים. אחרי שכל מפלגה בוחרת את המועמדים שלה בבחירות בכל רשות, מתחילים המאבקים לקבלת תמיכת התנועות והחסידויות השונות (ויז'ניץ, בעלז, גור, הפלג הירושלמי וכו'). גם דילים על הפרק – תמיכה של מפלגה אחת בשנייה בעיר מסוימת, בתמורה לסיוע בעיר אחרת. כל זה בציר ישיר לכנסת.
ח"כ אריה דרעי מחליט על המועמדים והדילים בש"ס; בדגל התורה המושכים בחוטים הם ח"כ משה גפני וח"כ יצחק פינדרוס; באגודת ישראל השר מאיר פרוש, שבנו הוא ראש העיר אלעד ומתמודד גם בבחירות הללו, וגם השר לשעבר יעקב ליצמן שכבר לא בכנסת. הבחירות המקומיות מעסיקות אותם עד כדי כך שיום אחרי שפרצה המלחמה, ב-8 באוקטובר, שר ירושלים ומסורת ישראל דרש את תמיכת מועצת גדולי התורה בהתמודדות בנו, ישראל פרוש, לראשות העיר אלעד. הלחץ של פרוש נובע מכך שש"ס מתכוונת להילחם בכל האמצעים העומדים לרשותה על העיר אלעד בבחירות בעוד תשעה ימים. ללא תמיכה רחבה של הרבנים, בנו עלול להיות מודח מהתפקיד.
בני ברק: הצלע השלישית
על ראשות בני ברק, "עיר הבירה החרדית", שבה מתגוררים כרבע מיליון תושבים, מתמודדים כיום שלושה מועמדים: חנוך זייברט, ממלא מקום ראש העיר שהוא נציג אגודת ישראל; אוריאל בוסו, שר הבריאות ונציג ש"ס; ויעקב וידר, חבר המועצה וראש האופוזיציה בעיר, שהוא נציג הליכוד.
בוסו, ששימש שנים ארוכות כחבר מועצה בפתח תקווה, נשלח על ידי דרעי להעביר את כתובתו ערב הגשת הרשימות לבני ברק, ובפועל עד היום הוא מתגורר בפתח תקווה. ד"ר פינקלשטיין מסביר כי משנת 1998 הבחירות בעיר היו ברוטציה בין החסידים לליטאים. הפעם בש"ס החליטו להציב מועמד, מתוך הנחה שהליטאים עצבניים על החסידים, כי ברשויות אחרות הם הלכו עם ש"ס – ויחד עם הציבור הממורמר על בעיות הניקיון והעכברים, ייתכן שיצליחו לבצע מהפך.
ואיך כל זה קשור לבחירות באשדוד? וובר אומר כי "ש"ס נכנסה לבני ברק למרות שאין לה רוב בגלל אשדוד. דרעי רצה שמי שהיה יועצו במשך שנים, ברק סרי, יתמודד נגד יחיאל לסרי, ראש העיר המכהן באשדוד. אבל אגודת ישראל תמכו בלסרי, והוא הבין שאין לו סיכוי באשדוד. לכן הוא שם את בוסו שירוץ לראשות עיריית בני ברק. בגלל זה גם סרי הסיר את המועמדות שלו לאחרונה. דרעי יודע שהסיכוי של ש"ס בבני ברק נמוך, וסביר להניח שהוא בכל זאת הציב שם מועמד כדי לסחור בזה מול המפלגות החרדיות האחרות, בתמורה לתמיכתן בעיר אחרת".
אלעד: סיכוי למהפך
על ראשות אלעד, למרות העובדה שהיא עיר קטנה יחסית, מתנהל קרב של ממש. המועמדים הפופולריים בעיר הם כאמור פרוש, המכהן כבר עשר שנים כראש העיר, ויהודה בוטבול, ממלא מקום ראש העיר ונציג ש"ס. את הקרב הזה מנהל יו"ר ש"ס דרעי.
3 צפייה בגלריה
(צילומים: טל שחר, יואב דודקביץ, חורחה נובומינסקי, עמית שאבי, אלכס קולומויסקי, תומי הרפז, גיל לרנר, דוברות הליכוד, ויקיפדיה)
ד"ר פינקלשטיין מנתח: "באלעד הכול מתחיל. זו עיר שיש בה רוב ספרדי ולאורך השנים ש"ס באמת שלטה שם, עד הבחירות של 2013, שבהן האשכנזים הצליחו לקבל רוב קולות ונבחר פרוש. דרעי הרגיש שגנבו לו את העיר ולכן הפעם הבחירות הכי חשובות עבורו הן שם. זה מה שהכי מעסיק אותו".
וובר מתאר את גורל העיר כתעלומה: "שם בעצם התחיל הבלגן בין החרדים האשכנזים לספרדים. קשה לחזות איך הבחירות יסתיימו הפעם. זו עיר שבבחירות האחרונות לכנסת כמעט 50% מהמצביעים בחרו בש"ס, למרות שראש העיר הוא איש דגל התורה. פרוש פופולרי מאוד, לא סתם הוא נבחר פעמיים, אבל בוטבול תופס תאוצה לאחרונה וקיבל גם את תמיכת ויז'ניץ. יש לו סיכוי אמיתי להחזיר את אלעד לידיים של ש"ס".
בית שמש: בלוך חוסם
על ראשות העיר בית שמש מתמודדים ראשת העיר המכהנת עליזה בלוך, המשתייכת למגזר הדתי-לאומי, ושני מועמדים חרדים, שמואל גרינברג מטעם דגל התורה ומשה אבוטבול, סגן שר החקלאות מטעם ש"ס.
3 צפייה בגלריה
(צילומים: טל שחר, יואב דודקביץ, חורחה נובומינסקי, עמית שאבי, אלכס קולומויסקי, תומי הרפז, גיל לרנר, דוברות הליכוד, ויקיפדיה)
העיר, שבה 160 אלף תושבים, רובם חרדים, נמצאת בחמש השנים האחרונות בידי בלוך, שלא רק שהיא אישה, היא גם לא חרדית ולכן מבחינת המפלגות החרדיות המאבק על הבחירות הללו הוא על צביונה של בית שמש.
"בבית שמש יש 70% חרדים ולכן הנחת המוצא היא שראש העיר יהיה חרדי", אומר ד"ר פינקלשטיין, "המפלגות החרדיות חוששות שיאבדו שוב את בית שמש למועמד שאינו חרדי, ולכן יש סיכוי שברגע האחרון יאחדו כוחות".
