שמואל לקס היה פעם הפנים של "טיפולי ההמרה", כינוי לשיטות שמתיימרות לשנות נטייה מינית או זהות מגדרית, ובפועל גורמות לעיתים קרובות לנזק נפשי. מעבר למאמצים שהשקיע בשכנוע אנשים וגורמים שונים שאפשר לשנות נטייה מינית, הוא הדריך סדנאות והנחה קבוצות בארגון המרה, ולפי ההגדרות המקובלות היה למעשה בעצמו "מטפל המרה". היום הוא נמצא במקום אחר לגמרי, ועשרת ימי תשובה פוגשים אותו בחשבון נפש.
"זו הזדמנות לבקש סליחה, ולהגיד שאני מצטער על כל השנים שבהן סיפרתי לאנשים שהדרכתי שטיפולי המרה הם דבר שעובד ושאפשר להשתנות", הוא אומר בריאיון בלעדי ל-ynet ו"ידיעות אחרונות". "האמת היא שטעיתי, ועל זה אני מבקש סליחה. אני פונה לכל מי שאמרתי לו שטיפולי המרה עובדים – אני מצטער שהאמנתם לזה, רציתי בכל מאודי שזה יעבוד, וזה לא. אני מבקש את סליחתכם".
שמואל לקס נחשב פעם ל"סיפור הצלחה" של טיפולי המרה. הוא התחתן עם אישה, הביא איתה ילדים לעולם והקים בית דתי למהדרין בעפרה. בגיל 30, כשהַמשיכה לגברים הִמשיכה להטריד אותו, הוא התגלגל לטיפולי המרה. אחרי שלוש שנים המטפל בישר לו שהוא "נרפא", ולקס נעשה בעצמו בורג במכונה: הנחה קבוצות, ענה לקו סיוע ופעל לקדם את רעיון ההמרה. רק דבר אחד העיב על "סיפור ההצלחה" של לקס – המשיכה שלו לגברים לא נעלמה לשום מקום.
שמואל לקס, שהיה בעבר דמות בולטת בתחום טיפולי ההמרה, מבקש סליחה
בערב יום הכיפורים הזה, לקס הוא כבר גבר גרוש שיושב לצד בן זוגו, שי. במילותיו הוא מנסה לעשות תשובה על התקופה שבה עסק בטיפולי המרה. "זה גורם לכאב גדול מאוד, ובסופו של דבר לנזק", הוא אומר. "היום אני רוצה לומר לכל מי ששומע אותי, שאני ממליץ אפילו לא לנסות את זה. חייתי שנים בשקר, סיפרתי לעצמי שזה עובד, ובעצם בתוך תוכי הכול בעבע. טיפולי ההמרה לא עוזרים, אלא רק מתסכלים. הגעתי עד השמיים, למקומות רחוקים מאוד, כי האמנתי שאפשר לשנות את הנטייה המינית, אבל בסוף הגעתי למקום הכי אמיתי שלי – לקבל את עצמי".
"הלכתי לרבנים ולפסיכולוגים כדי לספר שטיפולי ההמרה עובדים. יום אחד הגעתי לוועדה שישבה בתל השומר והייתה אמורה להגיש דוח למשרד הבריאות על טיפולי ההמרה, כדי לקבוע אם לפסול אותם או לא. באתי כדי להעיד שזה בסדר. כל הזמן הזה, אני מרגיש שקר עם עצמי"
מדי פעם במהלך השיחה נפלטים לו ביטויים מהגלגול הקודם. לפעמים אלה הטיות שונות של המילה "מתמודדים", כשם קוד לאנשים עם נטייה מינית שאינה הטרוסקסואלית, ובמקרים אחרים הוא משתמש בביטוי "נטייה הפוכה" – ומבהיר שהוא משתמש בו רק כי כך קראו לזה בארגון ההמרה. קצרה היריעה מלתאר עד כמה לקס בן ה-49 היה נטוע פעם בתפיסת עולם אנטי-להט"בית: הוא הפגין נגד קיום מצעד הגאווה; הוא לא הרשה לילדיו להאזין לשירים של עברי לידר, הראל סקעת או דנה אינטרנשיונל; ומעל לכול, הוא פעל לקדם את טיפולי ההמרה בכל דרך אפשרית.
הפעילות שלו בארגון ההמרה "עצת נפש" החלה לדבריו מתוך הכרת הטוב, אחרי שנאמר לו שהפסיק להיות הומו בזכות הטיפול שעבר. "הרגשתי שאני חייב לארגון הזה. הלכתי לרבנים ולפסיכולוגים כדי לספר שטיפולי ההמרה עובדים", הוא נזכר. "יום אחד הגעתי לוועדה שישבה בתל השומר והייתה אמורה להגיש דוח למשרד הבריאות על טיפולי ההמרה, כדי לקבוע אם לפסול אותם או לא. באתי כדי להעיד שזה בסדר. כל הזמן הזה, אני מרגיש שקר עם עצמי".
בתוך תוכך הבנת שאתה עדיין נמשך לגברים?
"כן, זה מה שפסיכי בזה. השתכנעתי והלכתי עם זה. פחדתי להגיד 'וואלה, בעצם זה לא עובד'. מה אני אגיד עכשיו? מה אני אגיד לאישה שלי, למטפל? שזה לא עובד? לא היה לי נעים. הלכתי עם זה כמו סוס עם סכי עיניים שדוהר קדימה ומתעלם מכל השאר".
"הרגשתי שאני מתרסק"
לקס גדל בבית דתי לאומי בירושלים. הוא בן להורים שורדי שואה ואחד מבין תשעה אחים, שעבר מסלול סרוג די שגרתי. הוא למד בישיבת הסדר, היה קומונר בתנועת בני עקיבא ושירת בצבא בתפקיד מש"ק דת בגדוד שריון. כבר בשלב מוקדם בגיל ההתבגרות הבין שמשהו בו שונה מאחרים. "בתוכי חוויתי משיכה, אבל לא ידעתי לפרש אותה. גם התביישתי מאוד", הוא מסביר. "אני בא מבית דתי מאוד ושמרני מאוד. הסביבה שלי הייתה שמרנית מאוד. לא ידעתי איך לעכל את זה".
במהלך השירות הצבאי החליט לקס שיתחתן עם אישה ויהי מה, בתקווה שהמשיכה לגברים תחלוף מאליה. במשך 25 שנה היה נשוי לשחקנית דתייה, ונולדו להם תשעה ילדים. "אמרתי לה שהייתה לי התנסות, אבל זה משהו שעבר ואני יכול לחיות איתו. האמנתי שזה יעבור עם הנישואים", הוא אומר.
סביב יום הולדת 30, יותר משמונה שנים לאחר החתונה, הכל צף. "בגיל 30 הרגשתי שאני מתרסק. הרגשתי שאני לא שלם עם עצמי, שאני משקר לעצמי וגם למי שאני חי איתה", הוא אומר. כשנתקל באחד העיתונים הדתיים במודעה של ארגון ההמרה "עצת נפש", הוא התקשר לקו הסיוע של העמותה.
9 צפייה בגלריה
"המילים 'הומו' או 'גיי' לא היו בלקסיקון שלי, לא יכולתי להוציא את זה מהפה". שמואל לקס
(צילום: איליה מלניקוב)
"התקשרתי בוכה וסיפרתי שיש לי 'נטייה הפוכה' ואני נשוי, שיש לי ילדים ואישה ואני לא יודע מה לעשות עם זה", הוא משחזר. "הם נתנו לי מספר של מטפל, אבל לפני שדיברתי איתו, דיברתי עם אשתי. שוב קראתי לזה 'נטיות הפוכות', אף פעם לא קראתי לזה בשם 'הומו' או 'גיי', זה לא היה בלקסיקון שלי ולא יכולתי להוציא את זה מהפה. אני זוכר את עצמי בוכה שעתיים, והיא אמרה לי: אני הולכת איתך עד הסוף, אתה תלך לטיפול ותצא מזה. מתברר היום שגם היא לא באמת ידעה מה זה אומר".
"מטפל ההמרה הביא אותי למסקנה שהכול באשמת ההורים שלי, שאמא שלי דומיננטית ואבא שלי חלש, ואני מזדהה איתה, ולכן זה ככה. כעסתי עליהם ולא דיברנו, והם לא הבינו מה קרה פתאום. בסוף הטיפול, שמעתי: 'אין לך יותר משיכה לגברים'. הרגשתי על גג העולם"
איך התנהל ה"טיפול"?
"המטפל שאל אותי שאלות על החיים בבית, על בית הגידול שלי, על אמא ועל אבא שלי, כמה אבא דומיננטי בחיים שלי וכמה אמא דומיננטית. לא הייתה לו אפילו הכשרה בסיסית של פסיכולוג. הטיפול היה קשה מאוד. אני זוכר את עצמי מגיע הביתה ואומר לאמא של הילדים שלי שכואב לי בלב, ופינו אותי באמבולנס לבית חולים בגלל הכאבים. הייתי חוזר הביתה ובוכה מכל דבר קטן, מסתגר בתוך עצמי".
מה הייתה התיאוריה מאחורי ה"טיפול" הזה?
"הוא בעצם הביא אותי למסקנה שהכל אשמת ההורים שלי, שאמא שלי הייתה החזקה והדומיננטית בבית ואבא שלי החלש, ואני מזדהה עם אמא שלי, ולכן זה ככה. הוא קשר את הנטייה גם לכל מיני חוויות שעברתי בחיים, למשל שאיבדתי שני אחים בדרך: היה לי אח תאום שנפטר בגיל שנה ממוות בעריסה, ואח שהיה גדול ממני בשבע שנים נהרג בנסיבות טרגיות. רק בשבעה על אחי הגדול, כשהייתי בכיתה ו', נודע לי שהיה לי אח תאום שנפטר; הדור של ההורים שלי בא מהגלות וחשב שעדיף לא לדבר. תוך כדי הטיפול כעסתי על ההורים שלי תקופה ארוכה ולא דיברתי איתם, והם לא הבינו מה קרה פתאום".
9 צפייה בגלריה
מצעד גאווה בירושלים. לקס הפגין מנגד כשחשב שמי שלא "השתנה", לא התאמץ מספיק
(צילום: שלו שלום)
הספקת מאז לצאת מהארון בפני ההורים? שיקמת את היחסים איתם?
"אבא שלי נפטר לפני שהספקתי. הספקתי לשקם את היחסים איתו, אבל לא דובר יותר מזה. מול אמא שלי הספקתי גם לצאת מהארון וגם לשקם את היחסים, ברוך השם. היא שאלה, 'זה באשמתי, זה בגללי?' כי היא עוד זכרה את האשמה שהטלתי עליה. אמרתי לה, 'אמא, זה לא באשמתך, ואני בחרתי לחיות. מה את מעדיפה, בן בחיים או בן מת?' היא ענתה, 'אני מעדיפה אותך בחיים ואני מקבלת אותך, זה מי שאתה'".
רבנים שיבחו
לקס ובן זוגו מתגוררים בדירה באריאל. זו הפעם השנייה שבה אנחנו נפגשים, אחרי שהפעם הראשונה הייתה באירוע במסגרת המיזם "ערב קהילה" בירושלים, שיועד לכלל חברי הקהילה הלהט"בית הדתית, הוריהם ואנשים נוספים שמעוניינים לפגוש מקרוב את סיפוריהם, במטרה להעמיק את השיח הפנים-משפחתי. את הערב ההוא ארגן נדב שוורץ, פעיל בקהילה הדתית הגאה וזוכה פרס הוקרה מטעם המשרד לשוויון חברתי.
על המדפים מאחורי לקס מונחים חפצי יודאיקה. בקול חרישי הוא מתאר איך אחרי ה"טיפול" שעבר, החל בעצמו להעביר סדנאות ולהדריך קבוצות בארגון ההמרה: "התקדמתי בטיפול וכבר התחלתי להדריך בסדנאות קבוצתיות שלהם, שנקראו 'מסע אל הגבריות'. אנשים שם מרגישים מצד אחד אופוריה, שהנה, אפשר להשתנות, ומצד שני עוברים טלטלה רגשית חזקה מאוד. הרעיון מאחוריהן הוא שמשהו מקולקל בגבריות שלך, בגלל הזדהות עם אמא, בושות וכל מיני דברים שעברת, וזה מה שגורם לנטייה".
"היו בסדנאות רגעים שבהם צועקים, קושרים אדם כדי שהוא יפרוץ את הגבולות שלו או זורקים עליו מזרנים. בשלב מסוים עידנתי את התכנים לבקשת ראשי הארגון. לקראת סוף הפעילות שלי שם, התחילו לומר למתנדבים שצריך להיזהר מלהבטיח שינוי מוחלט של הנטייה המינית. זה קרה כמובן כתוצאה מלחצים מבחוץ"
התיאוריות שמאחורי טיפולי ההמרה הובאו לארץ מחוגים שמרניים בארצות הברית. באותם ימים לקס עדיין לא הבין את הנזקים האפשריים. "הנחיתי אנשים שיצאו מהסדנה, ויום בשבוע הלכתי עם עוד מטופלים לשיעור בבית של המטפל. הייתי שם שלושה ימים בשבוע בסך הכול, אחרי העבודה, כך שהייתי מנותק לגמרי מהמשפחה", הוא אומר. "בסוף הטיפול, המטפל אמר לי: אין לך יותר משיכה לגברים, עברת את זה. הרגשתי על גג העולם".
לקס היה סוכן המרה נמרץ ופעל להפיץ את הבשורה ש"אפשר להשתנות". הוא לא הסתפק במילים וגם יצא להפגין נגד מצעדי גאווה. "עמדתי ברחובות מסביב, כי אי-אפשר ממש להיכנס, והחזקתי שלטים. המסר היה שאפשר להשתנות, ומי שלא משתנה – לא מספיק מתאמץ", הוא מתאר.
בשלב הזה בן הזוג של לקס, שי, מכסה את פניו בידיו. הוא מודה שקשה לו לשמוע את הדברים ששמואל עשה בעברו. קשה לדמיין את זה היום, במבט על אדם שנראה עדין ורגיש. "גם אני הייתי נשוי לאישה, 27 שנים, ונולדו לנו חמישה ילדים", מספר שי, "אבל הדעות שלי תמיד היו פרו-להט"ב. לשמוע שהוא היה בצד השני, בין האנשים שכעסתי עליהם נורא כל השנים, שמוכרים סיפורים ויוצאים נגד להט"ב – זה לא קל, אבל הוא עשה את זה מתמימות. יכול להיות שהוא גרם נזק לאנשים אחרים, וזה כואב, אבל מודה ועוזב ירוחם".
לקס ממשיך לתאר את היחס שלו לאנשים שהגיעו אליו להתייעץ בשינוי נטייתם המינית. "בהתחלה הייתי מאוד חסר סבלנות", הוא אומר. "שמעתי כל מיני סיפורים של אנשים שאמרו שהם עברו טיפולים ושאי-אפשר להשתנות, ועניתי, 'לא ניסיתם מספיק'. ופתאום תפסתי את עצמי, רגע, אני שופט אחרים? הרי אני בעצמי לא הצלחתי, הכל פה הצגות. כל כך רציתי שזה יהיה נכון, שסיפרתי לעצמי סיפורים. לאורך המסע הזה נהייתי דתי קיצוני, עם כיפה גדולה ופאות מאחורי האוזניים. לא הרשיתי לילדים שלי לשמוע בבית שירים של זמרים מחוץ לארון".
שי, בן זוגו של לקס: "גם אני הייתי נשוי לאישה, 27 שנים, ונולדו לנו ילדים – אבל הדעות שלי תמיד היו פרו-להט"ב. לשמוע שהוא היה בצד השני, בין האנשים שכעסתי עליהם נורא כל השנים, שמוכרים סיפורים ויוצאים נגד להט"ב – זה לא קל, אבל הוא עשה את זה מתמימות. יכול להיות שהוא גרם נזק לאנשים, וזה כואב, אבל מודה ועוזב ירוחם"
לקס הרגיש מוערך על פועלו בארגון ההמרה. "נפגשתי עם כל מיני רבנים, קיבלתי הרבה שבחים", הוא אומר. אלא שאז הגיעו תמרורי האזהרה הראשונים. "היו כאלה שעברו את הסדנאות 'מסע אל הגבריות' והתלוננו על חוסר רגישות ואלמנטים אלימים", הוא אומר, "גם בסדנאות שבהן השתתפתי כמדריך".
מה התרחש בסדנאות האלה?
"הייתה שם מעין פסיכודרמה קשה מאוד, רגעים שבהם צועקים עליך וגם דברים פיזיים, שקושרים אדם כדי שהוא יפרוץ את הגבולות שלו או זורקים עליו מזרנים. בתוך ה'מסע אל הגבריות' שעברתי, הייתי על סף התמוטטות עצבים. לפתוח הכל בבום כזה, זה חוסר אחריות".
איך הגיבו ב"עצת נפש" לטענות על תכנים אלימים?
"זה שינה לאנשים בארגון, הם הבינו שהם בבעיה. עידנתי את התכנים לבקשת ראשי הארגון, בין לבין למדתי הנחיית קבוצות למודעות עצמית. פעם הבאתי את השיר 'ארים ראשי' של שי גבסו, ומישהו בארגון הרים גבה. לקראת סוף הפעילות שלי שם, התחילו בארגון לומר למתנדבים שצריך להיזהר מלהבטיח שינוי מוחלט של הנטייה המינית. זה קרה כמובן כתוצאה מלחצים מבחוץ".
"חשבו שאני סוכן זר"
השאלה המתבקשת היא מה גרם לתחושת "הגיעו מים עד נפש", אחרי שנים שלקס פעל בארגון המרה שנוי במחלוקת. "כשישבתי עם עצמי כדי להכיר את עצמי מחדש, דיברתי עם ריבונו של עולם. השיחה הייתה נוקבת, כואבת. היה בה הרבה בכי", הוא מספר. "שיחה של קבלה, שלי את עצמי. אני אדם מאמין, וקיבלתי את זה שאני הומו דתי. עד אז לא האמנתי שזה יכול ללכת ביחד".
9 צפייה בגלריה
"אמרתי לאלוהים: אנחנו עושים הסכם, שאני אוהב אותך ואתה אוהב אותי"
(צילום: Ammar Awad / רויטרס)
טיפלת בעצמך אחרי ה"טיפול" ההוא?
"בשנים האחרונות עברתי טיפול פסיכולוגי משמעותי מאוד, על ידי מטפל מוסמך ומקצועי, שעסק בפגיעה שחוויתי בילדות. בטיפול הזה הובהר כמה כואבים הדברים שעברתי, כמה הם אינם קשורים לנטייה המינית, וכמה כאב חוויתי בטיפולי ההמרה. חשוב לא לשמור סודות בבטן, הרבה פעמים גברים לא מראים חולשה ולא מטפלים בעצמם בגלל אגו".
הבחירה באמת על פני השקר וההסתרה הביאה אותו גם לגירושים מאם ילדיו, לפני כשלוש שנים. "אהבתי אותה מאוד. היום היא אומרת שהיינו חברים טובים מאוד, אבל לא יכולתי לתת לה את כל מה שגבר צריך לתת לאישה", הוא אומר. "החזקתי את עצמי כדי להישאר שם, אבל כמה שהשתדלתי וניסיתי, לקראת הסוף כבר ממש נפלתי. אני מודה בפה מלא שעשיתי טעות, לא היה לי את האומץ לבוא ולהגיד לה שזה לא עובד. הייתי חוסך לשנינו הרבה כאב, אבל זה לא קרה, וכשאני מסתכל אחורה, זה לא קרה כי טיפולי ההמרה האלה דפקו לי את הקופסה. אני מתפלל שיהיה לה מזור. אני רוצה שיהיה לה ולילדים שלי הכי טוב שאפשר".
במהלך המסע שלו הוא התמודד עם ייסורים ופחדים רבים, לעיתים עד כדי רצון למות. "דיברתי הרבה עם אלוהים. אמרתי לו, 'התחתנתי עם אישה, אני נמשך לגברים, ואני דתי. אני הכי דתי. שמת אותי בעולם עם נטייה מינית כזו. אז בוא תחסוך לי את זה, תיקח אותי בדרך שלך. תאונת דרכים, פיגוע, משהו. ואז כולם יעלו לקבר שלי, יתפללו ויגידו: פה נקבר האיש הזה, שהיה צדיק. הוא היה בסדר'", הוא נזכר. "בהמשך, כשהחלטתי לצאת מהארון, אמרתי לו, 'אנחנו עושים הסכם, שאני אוהב אותך ואתה אוהב אותי, כמו שאני'".
איך קיבלו אותך כשהתחלת להגיע לאירועים של הומואים דתיים, כמו של ארגון הלהט"ב הדתי "חברותא"?
"בהתחלה היו כאלה שחשבו שאני סוכן זר, ששלחו אותי מארגון המרה כדי לנסות לשכנע אנשים לשנות את הנטייה המינית, עד ששמעו אותי מספר את הסיפור שלי. החשד לא היה מופרך; בזמנו הייתי מחלק חוברות ושם מדבקות של 'עצת נפש' בשירותים בכל מיני מקומות, כדי שמי שמתמודד יראה שיש לו כתובת. אבל די מהר הבינו שבאתי פשוט כי אני הומו".
כשפגש אנשים שבעבר שוכנעו בגללו לעבור טיפולי המרה, הוא התנצל בפניהם, אבל לפעמים לא היה צורך לומר דבר. עצם הנוכחות שלו באירועים של ארגון להט"ב דתי הייתה כהודאה בטעות והכאה על חטא. כשהגיע לראשונה לאירוע מהסוג הזה הוא דמיין שיפגוש חבורה מחתרתית של אנשים שיושבים בפינה בחושך, אבל להפתעתו פגש אנשים שמחים וחיוביים. סוף-סוף הרגיש שמצא את מקומו.
"אני דתי של אלוהים"
"טיפולי המרה" הם למעשה כותרת לקשת רחבה של פרקטיקות, ולצד מטפלים שעברו הכשרה ישנם כאלה שלא הוכשרו כפסיכולוגים, ולכן מראש אין עליהם פיקוח של משרד הבריאות. קיימת הסכמה רחבה בין אנשי המקצוע שטיפולי ההמרה אינם יעילים, ואף עלולים להזיק.
בשנת 2022 פירסם משרד הבריאות חוזר מנכ"ל שאוסר באופן רשמי על אנשי מקצוע לבצע "טיפולי המרה" בישראל, היות שקיימות עדויות רבות לכך שהם עלולים להיות מסוכנים ולגרום נזק נפשי, וממילא נטייה מינית אינה בעיה רפואית שמצריכה טיפול. עם זאת, ארגונים העוסקים בהפניית צעירים מקהילת הלהט"ב לטיפולי המרה ממשיכים לפעול בארץ, מתחת לרדאר.
"דיברתי הרבה עם אלוהים. אמרתי לו, 'התחתנתי עם אישה, אני נמשך לגברים, ואני דתי. שמת אותי בעולם עם נטייה מינית כזו. אז בוא תחסוך לי את זה, תיקח אותי בדרך שלך. תאונת דרכים, פיגוע, משהו. ואז כולם יעלו לקבר שלי, יתפללו ויגידו: פה נקבר האיש הזה, שהיה צדיק. הוא היה בסדר'"
"שמעתי על אחרים שבמסגרת 'טיפול התנהגותי' שלחו אותם לראות פורנוגרפיה של נשים ואפילו להתנסות בכל מיני דברים הזויים", מספר לקס. "יש נשואים שכבר התייאשו מהם, ואמרו להם: 'תחיה עם אשתך, תיהנה בחוץ עם גברים ותחזור הביתה, היא לא חייבת לדעת' – כי הגרעין המשפחתי הוא הדבר הכי חשוב. גם בטיפול שאני עברתי נאמר שהאישה לא צריכה לדעת הכול".
למרות השיטות השנויות במחלוקת והדברים שראה מקרוב, לקס משתדל ללמד זכות על העוסקים בתחום. "הם לא אנשים רעים, אבל הם עושים טעות גדולה", הוא אומר. "הם מאמינים שזה מה שטוב לאנשים שבאים אליהם וזה מה שטוב ליהדות. הם חושבים שהם עושים טוב, וזה לא טוב".
איזה מסר חשוב לך להעביר למי ששומעים אותך?
"הקריאה שלי לרבנים, לאנשי מקצוע ולמחנכים היא – אל תדחפו הומואים להשתנות, אל תשכנעו אותם להתחתן עם אישה ואל תגידו להם שזה 'יהיה בסדר', כי זה לא יהיה בסדר. אתם גורמים להם עוול, וגם לנשים שלהם. אישה היא לא כלי לתיקון של הגבר. גם לה מגיע לחיות חיים נורמליים עם גבר שיימשך אליה ויאהב אותה. למי שנמשך לגברים אני אומר: אל תברח מעצמך. תהיה אמיתי, ואל תתחתן עם אישה אם אתה לא שם. יש היום דרכים אחרות להקים משפחה".
איך אתה מגדיר את עצמך היום מבחינה דתית?
"אני דתי של אלוהים. לא של רבנים, וגם לא של החברה הדתית. אני יודע שהקדוש ברוך הוא לא סתם שם אותי במקום הזה, יש לי תפקיד. עכשיו אני מרגיש הכי קרוב אליו, ואני מאמין בו יותר ממה שהאמנתי בו כשהייתי כביכול הרבה יותר דתי".
אתה אופטימי בנוגע לשילוב להט"ב בחברה הדתית?
"יש התקדמות בחוגים הליברליים יותר, אבל בחוגים השמרניים האמירה היא – אל תהיה מוצהר, תבוא לבד ובלי בן זוג, ורק ככה נקבל אותך. יש רבנים שחושבים שמאחורינו עומדים ארגונים שרוצים להפוך את המדינה, והכול שטויות. אנחנו בני אדם. אנחנו לא באים להפוך אנשים להומואים. יש עוד הרבה מצוות בתורה שאנשים לא מקיימים, מישהו חשב להחרים אדם שלא שומר שבת? הוא יקבל חיבוק אם יבוא לבית הכנסת. הקדוש ברוך הוא – הוא של כולם, גם של ההומואים, גם של הלסביות וגם של הטרנסים".
געגועים לבת שאיננה
דמות חשובה אחת חסרה לו במיוחד בימים אלה: בתו הבכורה, אוריה, ששמה קץ לחייה לפני יותר משנתיים, כשהיא רק בת 25, לאחר התמודדות ארוכה וקשה עם דיכאון. "היה לה לב ענק, והיה לי קשר מדהים איתה", הוא אומר. "אוריה יצאה בשאלה וחיה עם בת זוג. היציאה שלי מהארון הייתה בשבילה אבן דרך משמעותית מאוד. היא הייתה ילדה מדהימה ומלאה בטוב. היא הייתה גאה במסע שלי לגילוי האמת שלי".
זו הפעם הראשונה בשיחה הארוכה שבה קולו נשבר ובעיניו דמעות. "היא הייתה ילדה שלי, אבל גם החברה הכי טובה", הוא מסביר, ומשמיע הקלטה שאוריה שלחה לו בווטסאפ בערב יום הכיפורים לפני שלוש שנים, לאחר שכתב לה שהוא אוהב אותה מאוד, וביקש סליחה על השנים שבהן לא ראה אותה מספיק. "הנוכחות שלך בחיים שלי כל כך משמעותית, שלא משנה כמה טעויות עשית לאורך הדרך או לא ראית, כי אני לא נתתי לך לראות. הנוכחות שלך בחיים שלי היא אחד הדברים הכי משמעותיים ומרגיעים", אמרה לו אוריה בהקלטה, "אני מאחלת לך שהשנה הזאת תהיה התחלה של דרך חדשה, שכמובן תהיה מאתגרת, אבל טובה. דרך שתביא למקומות של אמת פנימית".
אחרי המסע המפרך שעבר, כיום לקס ובן זוגו מתנדבים בארגון "שב"ל (שהכל ברא לכבודו)" המקדם סובלנות בחברה הדתית. במקביל, במסגרת ארגון "חברותא", הם מנחים יחד קבוצת תמיכה להומואים מהציבור הדתי, שהיו נשואים לאישה בעבר או עדיין נשואים לאישה בהווה.
"אנחנו לא באים מאג'נדה ולא אומרים לאלה שעדיין נשואים לאישה שכדאי להם להתגרש", הוא מבהיר, "המטרה שלנו היא להביא את האדם לשקט נפשי, שיקבל את עצמו. אני בא עם האמת שלי, לא משקר. אנחנו מודים שיש לנו מורכבויות בחיים, התמודדויות משפחתיות, שזה לא פשוט. אנחנו גם אומרים להם שזה לא בור שחור, גם אם יום אחד הם יתגרשו. זה לא ששם נגמרים החיים". מבחינתו זו סגירת המעגל המושלמת, וגם סוג של תיקון – הזדמנות לעזור לאנשים, להדריך ולייעץ בדרכו החדשה, הפעם בצורה אמיתית, בריאה וכנה.
בארגון "עצת נפש" סירבו להגיב על הטענות בכתבה.
לקס לא לבד
שי ברמסון, שורד טיפולי המרה בעצמו ויו"ר ארגון הלהט"בים הדתיים "חברותא", מספר ששמואל לקס הוא לא היחיד שהיה חלק ממכונת ההמרה ושינה את דעותיו מקצה לקצה. "אנחנו יודעים על כמה כאלה, שהיו בכל מיני תפקידים בתעשיית ההמרה", הוא מספר.
בשנת 2021 הוקם המרכז למאבק בהמרה, ביוזמת "חברותא" ובתמיכת עיריית תל אביב. "המרכז נועד לאגד את כלל המאמצים למאבק בשקר ההמרה ובפרקטיקות ההמרה המסוכנות, שהוכחו מדעית כלא יעילות, לא אתיות, וכגורמות לשנאה עצמית, לחרדה, לדיכאון, לבעיות בזוגיות ובמיניות ולנטיות אובדניות", אומר ברמסון.
בין השאר, המרכז מכשיר מטפלים לעסוק בשיקום ומפעיל קבוצה טיפולית לנפגעי ההמרה. לדברי ברמסון, "המרכז מנטר, מתעד וחוקר את סוכנויות ההמרה וסוכניה, אוסף מידע ומנתח נתונים הקשורים לתופעה בכל המגזרים בישראל. באמצעות המידע החשוב הזה, ניצלים עשרות להט"בים בכל שנה מנזקי ההמרה. אנחנו גם פועלים מול משרדי הממשלה, הכנסת והרשויות המקומיות במטרה לאסור ולבטל ניסיונות של סוכני המרה ותומכיה להפיץ את משנתם הפסאודו-מדעית, ומציעים סיוע משפטי לפונים לרשויות בנושא".
נתנאל שלר, מנכ"ל "חברותא", מספר: "במערך שלנו ישנם מטפלים שדוברים את השפה הדתית וגם את השפה הלהט"בית, וקו קשב שנותן מענה בעיקר לחרדים נטולי אמצעי תקשורת אחרים, וזמין במספר 2972* בימים ראשון ורביעי בין 20:00 ל-22:00. הארגון מקיים שבתות משותפות, אירועים וסדנאות, ומפעיל קבוצות חברתיות ברחבי הארץ – בירושלים, בתל אביב, בחיפה, בבאר שבע, בגוש עציון ובאריאל".
הוא מוסיף כי "העמותה מקיימת שיח עם רבנים ופועלת בקרב אנשי מפתח במגזר הדתי, אנשי תקשורת והציבור הישראלי בכלל למיגור הלהט"בופוביה, נלחמת בלובי השנאה ובארגונים להרס המשפחה, צועדת במצעד הגאווה הירושלמי ומהווה גשר בין קהילות וזהויות שונות".
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו: עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות הפנייה הזו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים, כגון ער"ן – במספר הטלפון 1201, או סה"ר – באתר: sahar.org.il
shmunitz@gmail.com
