זה כנראה לא מה שהמורים בלימודי הרבנות צפו לו. בטח לא המסלול המקובל של בוגרי הישיבה שבה התחנך. ועדיין, סולומון פרידמן (39), רב אורתודוקסי שהוסמך בבית הדין הרבני בירושלים, בעל אזרחות ישראלית שאף התגורר בצעירותו בירושלים ותושב קנדה היום ‑ הוא גם הבעלים הטרי של אתר הפורנו הגדול בעולם Pornhub.
ואם זה לא מספיק מפתיע, עבור פרידמן לא מדובר בעסקה כלכלית נטו. הוא רואה בבעלות על אתר הזימה הפופולרי שליחות יהודית של ממש, הזדמנות לעצב מחדש את תעשיית הפורנוגרפיה ולהפוך לדבריו ל"מצפן המוסרי" שלה. לא פחות.
"הגעתי להשקעה ב’פורנהאב’, כמו כולם, עם דעות קדומות על 'תעשיית תקליטורים' מיושנת שחיה בחושך", הוא מספר, "במקום זה מצאתי את ההפך הגמור: חברת טכנולוגיה בוגרת מאוד, עם אנשים רציניים, פיתוחים מדהימים, בעיקר בכל הנוגע לשמירה על פרטיות. תהיתי, איך כל החדשנות הזו מתקיימת רק בתעשיית התוכן למבוגרים? התברר לי שאחת הסיבות היא שאנשים, במיוחד כאלו עם קריירות מקצועיות מצליחות, לא רוצים להיות קשורים אליה באופן פומבי. יש הרבה בושה וסטיגמות סביב התעשייה הזו".
פרידמן ושותף נוסף ממשרד עורכי הדין שלו ליקטו כוורת אקלקטית של משקיעים הכוללת אנשי ממשל, אקדמיה, אנשי תעשיית הקנאביס ואפילו את המפקח הראשי לשעבר של משטרת קנדה. יחד הם הקימו את חברת ECP – Ethical Capital Partners. "מדובר בהרכב משקיעים שלא נראה עדיין בתעשיית התוכן למבוגרים", הוא אומר, "הרעיון הוא להתנהל כמו כל חברת טכנולוגיה מודרנית – מרמת הבעלות ומטה". "פורנהאב" היה הרכישה הראשונה של החברה. רק כדי להבין את מידת הפופולריות העצומה של האתר, בחודש אוגוסט האחרון הוא דורג במקום השביעי בעולם במדד של Semrush, העוקב אחר פופולריות של אתרים בעולם, עם 5,392,112,328 צפיות. יותר מ-X (טוויטר לשעבר), יאהו!, אמזון ו-ChatGPT. סכום הרכישה לא נחשף רשמית, אך הוערך בכחצי מיליארד דולר.
"אני גאה בעבודה שלי. אני מדבר באירועים מול מאות שוטרים ואנשי רשויות על מה שאני עושה", מצהיר פרידמן ומרחיב על חזון החברה, "כמו השם שלנו, Ethical, יש לנו תזה – להוציא את התעשייה הזו מהחושך לאור. יהיו לה את כל היתרונות שיש לתעשיית הטכנולוגיה המודרנית".
"הגעתי להשקעה ב’פורנהאב’, כמו כולם, עם דעות קדומות על 'תעשיית תקליטורים' מיושנת שחיה בחושך"
פרידמן אמנם לא מקפיד כיום על אורח חיים דתי מלא, לא חובש כיפה ולא שומר שבת – אך נותר מחובר מאוד לזהותו היהודית. הוא הולך לבית כנסת, מציין מועדים יהודיים ויש לו אף רב משלו. הוא גם לא מוצא סתירה משמעותית בין העולם היהודי הרוחני לבין העסק הטרי שבבעלותו. "אני חושב שליהדות יש גישה ייחודית לסקס, יותר מלכל דת אחרת שאני מכיר. יש טקסטים שתומכים בפרשנויות שונות, גם ליברליות וגם שמרניות. בניגוד לדתות אחרות, הרבנים תמיד נשואים והרעיון של ניתוק מההנאות הפיזיות מעולם לא היה חלק מהחוויה היהודית. אולי הוא היה קיים בקבוצות שוליים שלא שרדו".
ומה לגבי זרע לבטלה?
"אין שום מקום בתנ"ך שבו זה נחשב לחטא. הסיפור של אונן קשור לסירובו להמשיך את השושלת המשפחתית, לא לבזבוז זרע. ברור שיש הרבה פרשנויות שנובעות מזה, אבל אני חושב שכשמסתכלים עליה כמכלול - ליהדות יש השקפה די רבגונית".
הוא נולד באוטווה, קנדה, למשפחה אורתודוקסית ציונית עם עשרה ילדים. מגיל צעיר גילה עניין עמוק ביהדות ונרשם ללימודים בישיבה בעיר. כשסיים את הלימודים התיכוניים, החליט לעלות לארץ במטרה ללמוד רבנות. "יש מקום טוב יותר בעולם ללמוד יהדות? התאהבתי בה מיד", הוא מספר, "זה מצחיק, ישראל קוראת לעצמה מדינה צעירה, אבל במונחים היסטוריים, קנדה היא הצעירה מבין השתיים. ישראל היא מקום עתיק. אתה יכול להרגיש שהאנרגיה בה אחרת ומאוד מיוחדת".
הוא עבר לגור בקהילה חרדית בשכונת נווה יעקב בירושלים והכיר כאן גם את אשתו לשעבר, שעלתה אף היא ארצה מקנדה. פרידמן אמנם נהנה מהלימודים, אך ככל שעבר הזמן הרעיון לשמש רב פחות קסם לו. "הרגשתי יותר ויותר אי-נוחות עם להגיד לאנשים איך לחיות את חייהם, לומר להם שזו האמת המוחלטת. כשאתה בן 20, אתה מחפש את האמת הגדולה. לוקח זמן להבין שכנראה אין דבר כזה".
גם החיים בקהילה הסגורה לא היו לרוחו. "זה היה שונה מאוד מהחיים שלי כאורתודוקס מודרני בקנדה. המגוון האנושי היה חסר לי, אנשים מזרמים שונים שחיים יחד. הרגשתי שאני חייב לצאת החוצה, לעשות משהו מועיל עם החיים שלי ולהתפרנס - במיוחד אחרי שנולדו לי תאומים. אני זוכר איך מול זריחה יפה שהשקיפה על העיר העתיקה בירושלים, שאלתי את עצמי: מה קורה איתי? מה אני הולך לעשות עם החיים שלי?"
את התשובה מצא בלימודי משפטים באוניברסיטת אוטווה, שבה הוא משמש כיום כמרצה. כתלמיד ישיבה עם הרבה פחות ידע, ביחס לחבריו לספסל הלימודים, סבל בהתחלה מ"תסמונת המתחזה", אבל מהר מאוד התבלט ואף נבחר לבצע התמחות בבית המשפט העליון הקנדי. בסיום ההתמחות, פתח פירמה המתמחה במשפט פלילי והתפרסם כעורך דין שלא בורר בין לקוחות. הוא הגן בעבר על מחבלים תומכי דאעש, מבוקשים של ה-FBI ונאשמים בתיקים של פורנוגרפיית קטינים.
"אני מתגאה בכך שאני משמש קול עבור אנשים ש'נמחקו' על ידי החברה ונשפטו רק בדרך מסוימת על ידי המערכת", הוא אומר. "ייצגתי אנשים שהואשמו בכל העבירות - מרצח, טרור וכל הקשת שביניהם - ואני מאוד גאה בעבודה הזאת. אני חושב שהיא חיונית. אין לך חברה חופשית ודמוקרטית אם אין לך עורכי דין שיבדקו את המדינה בכל צעד ושעל כשהיא מבקשת לקחת את חירותו של מישהו".
ובכל זאת, יהודי מגן על מחבל של דאעש?
"יצא לי להגן על מישהו שהואשם בגיוס לדאעש. אחרי הערכה פסיכולוגית, הוא הודה באשמה וקיבל עונש מופחת. הוא דיבר גם על תהליך הדה-רדיקליזציה שעבר, ואמר שהבין שדעותיו השליליות על יהודים וישראל היו שגויות. זה קרה אחרי שראה כיצד אני, עורך דין יהודי, נלחמתי עבורו במסירות. זה חידד עבורי את האמונה שצריך להאמין ביכולת של אנשים לגאולה, ולא לשפוט אותם רק לפי הרגעים הכי קשים בחייהם".
לייצג נאשמים בתיקי פורנוגרפיית ילדים ותקיפה מינית לא נראה לך אירוני בדיעבד?
"להפך, זה בדיוק המקום בו ראיתי איך תביעות מתפרקות בגלל מגבלות טכנולוגיות של המשטרה והמדינה. הידע הזה מועיל לי בעבודתי הנוכחית, כי אנחנו מנסים להיות בעלי ברית של מערכת אכיפת החוק ולעזור לה. מעולם לא חשבתי שאהיה מעורב בתעשיית התכנים למבוגרים בלבד, אבל הייעוץ המשפטי שהענקתי כעורך דין בנוגע לפשעים דיגיטליים הוביל אותי לשם. הבנתי את הפוטנציאל בתחום, ומהרגע שהייתי שם, הבנתי גם שיש המון עבודה לעשות".
"ייצגתי אנשים שהואשמו בכל העבירות - מרצח, טרור וכל הקשת שביניהם - ואני מאוד גאה בעבודה הזאת. אני חושב שהיא חיונית"
פורנוגרפיה היא ככל הנראה התעשייה שבה קיים הפער הגדול ביותר בין הצריכה שלה לבין הסלידה המובעת ממנה, או כפי שפרידמן ממחיש: "אנשים שלא אוהבים רובים, לא מחביאים כספות מלאות ברובים".
התעשייה הזו מואשמת בין השאר בניצול מיני, פגיעה בפרטיות, הפצה בלתי חוקית של תכנים הכוללים קטינים, פגיעה אתית ונפשית בשחקנים, ולעיתים גם היעדר הסכמה ושקיפות במהלך ההפקה. נגד "פורנהאב" עצמו מתנהלות תביעות ענק – שפרידמן כבעלים החדש יצטרך להתמודד עימן. בין השאר נטען כי האתר לא עצר העלאת חומרים של התעללות בילדים, תקיפות מיניות וסקס בלתי חוקי אחר ולא שמר על פרטיות המשתמשים. מהצד הצרכני, ישנה ביקורת על השפעתה המזיקה של התעשייה על דימוי גוף, יחסים אינטימיים וקשרים זוגיים ועל גרימה להתמכרויות.
פרידמן עצמו מודע לביקורות הרבות ומגיע מוכן עם תשובות מנומקות, מצגות ורשימת מחקרים המציגות ממצאים הסותרים את הטענות נגד התעשייה. "פורנוגרפיה בפני עצמה אינה מזיקה למבוגרים כל עוד היא חוקית ומבוצעת בהסכמה", הוא אומר, "כמו בכל תחום, גם כאן, אם אדם לוקח את זה לקיצוניות ופוגע בשגרת חייו, הוא צריך לפנות לעזרה מקצועית. יש אנשים שמכורים לדיג, זה לא אומר שדיג כשלעצמו מזיק להם".
5 צפייה בגלריה
“יש אנשים שמכורים לדיג, זה לא אומר שדיג מזיק". חנות של פורנהאב במילאנו
( צילומים: עמנואל קרמאסצ'י, גטי אימג'ס)
כדי לחזק את טענתו, הוא מציג מחקר שנעשה בצ'כיה, מדינה שבה חל בעבר איסור על פורנוגרפיה, המעיד כי לא נרשם שינוי משמעותי בעבירות המין במדינה לאחר הלגליזציה של הפורנו.
גם את הטענות על ניצול שחקנים הוא מבטל, "ככל שביליתי יותר זמן בתעשייה הזו, כך איבדתי יותר את הדעות הקדומות שלי לגבי היוצרים. מדובר באנשים רהוטים, מתוחכמים, מלומדים, הורים לילדים שמפרנסים משפחות. הם יודעים בדיוק מה הם עושים. עובדי מין בתעשייה הזאת נשפטו תמיד על ידי אחרים שדיברו בשמם. אני משתדל לתת להם לדבר בשם עצמם ולספר את הסיפור שלהם.
"בכלל, התעשייה עוברת לשיטת יצירה עצמאית בה יוצרים רבים, בעיקר יוצרות, פועלים בסביבות בטוחות ללא מתווכים. מודל הסטודיו הגדול מת. לכן חשוב לספק לשחקנים פלטפורמה בטוחה כמו שלנו ולוודא שהם מתוגמלים ישירות על עבודתם, ללא ניצול של צד שלישי. אנחנו מוודאים שהם אלו שנהנים פיננסית מהעבודה ושהכל נעשה מבחירה ובהסכמה מלאה".
אפשר לתהות עד כמה מדובר בבחירה חופשית.
"יש כל מיני עבודות בעולם הזה, יש עבודות כיפיות, יש עבודות פחות שמחות. אף אחד לא שואל: 'אתה מנקה שירותים למחייתך. בטח כפו את זה עליך, נכון?' יש אנשים שאוהבים להיות שוערים בבניין ויש אנשים שאוהבים להיות מדעני טילים. מה שחשוב לנו הוא שהאנשים בוחרים לעשות את העבודה ושהם מקבלים את התשלום עבורה".
זה נשמע כמו קריירה אידיאלית, כמו שאתה מציג אותה.
"אני חושב שזו השקפה פטרנליסטית להפליא לומר שאם העבודה שלך כוללת את הפות שלך, אז מישהו בטח לוחץ עלייך. זה אפילו יותר מופרע לחשוב שמין הוא משהו שמותר למסור בחינם, אבל אם פתאום משלמים לך על זה ‑ אז אנחנו מתחילים לנהל סביב זה ויכוח מוסרי גדול. אנחנו לא כאן כדי להיות הפוסקים של איזה סוג עבודה הוא לגיטימי. בוא נחשוב על זה מנקודת מבט פרגמטית: מהי האלטרנטיבה? אם אתה דוחף את זה לצללים, מי חי בצל? פושעים וגנגסטרים, זה מי שימלא את החלל. אם פלטפורמות כמו 'פורנהאב' לא יוכלו לפעול, הפשע יתפוס את מקומן. אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר, וזו הדרך להבטיח שהעבודה נעשית בצורה בטוחה ולגיטימית".
"אנחנו לא כאן כדי להיות הפוסקים של איזה סוג עבודה הוא לגיטימי. בוא נחשוב על זה מנקודת מבט פרגמטית: מהי האלטרנטיבה?"
בהתחשב ברוח התקופה, הביקורות שפרידמן סופג מתובלות לא פעם גם באנטישמיות. "מאז שרכשנו את האתר ההתקפות האנטישמיות שאני ומשפחתי סופגים הן עניין יומיומי", הוא מספר, "זה עצוב לומר, אבל זה כבר לא מפתיע אותי. אלו לא רק מכתבים והודעות, גם ברשתות החברתיות אנשים לא מהססים להוציא את כל השנאה שלהם כלפיי. זה חלק מהמחיר שאני משלם. הם שונאים אותי בגלל מי שאני - לא בגלל מה שאני עושה. כשהיהודים חזקים, שונאים אותנו בגלל שאנחנו עוצמתיים, וכשהיהודים חלשים שונאים אותנו בגלל שאנחנו פתטיים".
במה בעצם מאשימים אותך?
"הסטיגמה שקושרת יהודים ל'ניוון מוסרי', היא אחת העתיקות בעולם", הוא מזכיר, "אפילו לא צריך ללכת כל כך רחוק - היטלר למשל האמין שכל הפורנוגרפים בברלין היו יהודים. זה היה חלק מהתעמולה שהעלילה השחתה של נשים לבנות על ידי יהודים. זה נובע ממקום שבו אנשים לא רוצים לראות מיניות מחוץ לבית ולפגוע חלילה במוסד המשפחה והמדינה. לתפיסתם, נשים הרי לא צריכות להיות מסוגלות לעשות בחירות חופשיות לגבי גופן - אז הם תמיד מחפשים שעיר לעזאזל, איזה יהודי רשע שמתמרן אותן. אבל כל ההתקפות האישיות שאני סופג והאיומים על חיי רק מניעים אותי להמשיך בעבודה מתוך אמונה שאני כנראה עושה משהו חיובי. חונכתי בגישה יהודית על פיה אם אתה מאמין במשהו, כל השאר הוא רעשי רקע".
פרידמן אכן מאמין. הוא בטוח כי הפרקטיקות הבעייתיות של בעלי האתר הקודמים הן נחלת העבר. "התעשייה הייתה צריכה להתבגר. 'פורנהאב' הוא מותג גדול מאוד שמושך הרבה תשומת לב, לא רק מהצרכנים אלא גם מאנשים שמאמינים שהתעשייה הזו לא צריכה להתקיים בכלל או כאלו שמוקיעים כל עבודה הקשורה במין".
כיום, הוא מבהיר, "פורנהאב" מאמת בקפדנות את זהותם של כל היוצרים באמצעות תעודות, טביעות אצבע ומאגרי מידע. בנוסף, התכנים העולים נבדקים על ידי בני אדם, וצעדים להסרתם, במקרה הצורך, ננקטים באופן מיידי. גם ניהול ביטחון המידע של האתר נעשה במשנה זהירות, גם ממניעים אתיים וגם מהחשש כי האתר ייסגר על ידי הרשויות.
"אני גאה באופן שבו הפלטפורמה מתנהלת", הוא אומר, "אנחנו לא משטרת הטעם ואני לא קובע לאנשים מה לצרוך. השפלה של אדם אחד יכולה להיות האדרה של אחר, אבל יש לנו סטנדרטים מסוימים שאינם גמישים בכלל - כמו גיל או תיאור של כפייה".
למרות שהוא כולל ערוץ עם סרטונים שבהם משתתפים שחקנים שנראים מאוד צעירים, פרידמן טוען כי האתר "לא מאפשר לאנשים אפילו להעמיד פנים שהם קטינים. המטרה שלנו היא להגן על מי שפגיע ולשמור על בטיחותו. אני חוזר שוב ושוב למצווה החשובה של 'לא תעמוד על דם רעך'. אם נגרם נזק, אסור לעמוד מנגד. המטרה שלנו היא למנוע נזק באופן אקטיבי".
איך זה נעשה בפועל?
"אנשים לא יודעים, אבל אנחנו החברה שמתריעה על הכי הרבה תכנים להסרה בעולם. 15 אחוז מ-1,400 העובדים שלנו עוסקים אך ורק בזה. יש למעלה מ-50 אלף מילים וצירופים אסורים לחיפוש אצלנו, שמתעדכנים כל הזמן בעזרת מודיעין מתקדם, כולל טכנולוגיה של חברה ישראלית-אמריקאית בשם ActiveFence, שמתמחה במעקב אחר 'הרשת האפלה'.
"מעבר לזה, חשוב לנו לא לשמור את המידע הזה לעצמנו. אנחנו מפרסמים דוח שקיפות פעמיים בשנה שמסביר את התהליכים האלה, כי המטרה היא שכל התעשייה והרשויות יאמצו את הכלים והשיטות שלנו. מבחינתי זה 'אור לגויים'".
כשפרידמן מציג את חזונו כ"אור לגויים", הוא רומז במילה גויים בעיקר ל-X, הרשת שמאז שנרכשה על ידי אילון מאסק הובילה מדיניות רפה במיוחד בכל הנוגע לצנזור תכנים והפכה לפלטפורמה נפוצה להפצת שנאה, הסתה לאלימות ופורנו. "זה נורא", אומר פרידמן, "אני מאמין ששאר האינטרנט ייאלץ בקרוב ללמוד את הלקחים הקשים שאנחנו כבר למדנו מזמן: נטישת ערכים כמו אמון ובטיחות היא הדרך ההפוכה להצלחה של חברת טכנולוגיה ותגרום בסוף לנטישה של הגולשים. ההשקעה באמון ובטיחות היא לא רק חובה מוסרית, אלא גם הכרח עסקי".
כשהוא מתבקש להתייחס לערוצים באתר הרומזים באופן ברור על נושאים כמו מין שמעורבים בו קטינים, פרידמן בוחר להפנות לתגובת חברת Aylo, הנמצאת תחת חברת האחזקות ECP ומחזיקה בבעלות על "פורנהאב": "יש לחברה שלנו אפס סובלנות לחומרי התעללות מינית בילדים או לתוכן שאינו בהסכמה. כל תוכן שמציג או מתאר ילד (אמיתי, בדיוני או מונפש) או מקדם ניצול מיני של ילדים אסור בהחלט בפלטפורמה שלנו ומהווה הפרה חמורה של התנאים וההגבלות שלנו. הערוץ שאליו אתה מתייחס אינו כולל ילדים, אמיתיים או בדיונים. יתר על כן, אין הצעה, גלויה או אחרת, שהפרטים המתוארים הם קטינים. צוותי האמון והבטיחות בחנו את הערוץ, ואין תוכן או הקשר המעידים על כל צורה של התעללות בילדים".
גם פרויקט הדגל הנוכחי של פרידמן הוא חסימה כברירת מחדל של תכנים למבוגרים בלבד בכל מכשיר סלולרי – ושחרורה רק באמצעות אימות גיל על המכשיר עצמו. "המכשיר יהיה המפתח, ואנחנו נהיה המנעול. אנחנו לא רוצים קטינים בפלטפורמה שלנו. זה עקרוני מבחינה אתית", הוא אומר. "זה עולם של פנטזיה ופיקציה ולצעירים קשה להבחין בין פנטזיה למציאות, במיוחד כשמדובר בעניינים מיניים. החומר הזה פשוט לא מתאים להם".
מעבר לעניין האידיאולוגי, חסימת הקטינים עשויה לסייע ל"פורנהאב" גם מול חסמים בירוקרטיים. כיום מדינות בארה"ב כמו טקסס, צפון-קרוליינה ויוטה מחייבות גולשים להזדהות בכניסה ל"פורנהאב" באמצעות העלאת תעודה מזהה – מה שהוביל, כצפוי, לירידה של יותר מ-30 אחוז בכמות הגולשים מהמדינות הללו בשנה. בחברה של פרידמן מאוד לא אהבו את הצעד הזה וחסמו במחאה את "פורנהאב" באותן מדינות.
"אם אתה לא סומך עלינו מבחינה אתית, לפחות תהיה בטוח שאנחנו מעוניינים לפעול בצורה עסקית ומסחרית חכמה", אומר פרידמן, "אנחנו לא מרוויחים כסף מצעירים בפלטפורמות שלנו, למפרסמים אין מה למכור להם. המוצרים שהמפרסמים מציעים דורשים כרטיס אשראי למבוגרים בלבד. צעירים סתם מבזבזים את כספם על קליקים שהם לא פרודוקטיביים מבחינה כלכלית. אין שום הצדקה, לא עסקית ולא אתית, להימצאות קטינים בפלטפורמה שלנו.
"כשאני מדבר עם גורמים ממשלתיים, הם שואלים בתדהמה: 'אתה באמת רוצה שהפלטפורמה שלך תהיה חסומה כברירת מחדל?' - והתשובה שלי היא 'כן, בהחלט'. אנחנו תעשייה משגשגת שמתפרנסת מפרסום ומינויי פרימיום. זה הפתרון היחיד שמבטיח שהצעירים לא ייחשפו לתכנים למבוגרים, תוך שמירה על פרטיות המשתמשים".
לדבריו, החברה כבר פועלת לקידום חקיקה בנושא בפרלמנט הקנדי, "הרב שלי, שהיה מנהל בית הספר היסודי שלי, אמר לי לאחרונה, 'אם אימות גיל מבוסס מכשיר יהיה הדבר היחיד שתשיג בתפקיד – זה יהיה שווה את הכל’".
כלומר קיבלת את ברכת הרב?
"לא צריך להיסחף. הוא עדיין לא מאשר את העבודה שלי, אבל זה בסדר, אני לא מחפש את זה בחיי, אני אדם בוגר שאחראי על הבחירות שלו. אבל אין ספק שהרחקת צעירים מתוכן למבוגרים היא מוקד חשוב מאוד עבורי. אני רוצה שזאת תהיה המורשת שלי. זה גדול בהרבה מפורנו - זה תקף גם לגבי אלכוהול, חשיש, טבק, משחקי וידיאו אלימים, הסתה איסלאמיסטית. אנחנו חייבים פיקוח על גיל באינטרנט, אבל זה חייב להיעשות נכון".
בתחילת המלחמה עלתה לכותרות כוכבת הפורנו, ילידת לבנון, מיה ח’ליפה, שהביעה תמיכה גלויה בחמאס עוד ביום הטבח והפיצה פייק ניוז. בתגובה היא פוטרה מ"פלייבוי", והערוץ שלה בפלטפורמת היוצרים של החברה נמחק.
5 צפייה בגלריה
אפס סבלנות לדברי שטנה. מיה ח'ליפה | צילום: סקוט גרפיט, AP
(צילום: Scott A. Garfitt, AP)
ח’ליפה נחשבה בעברה לאחת מהכוכבות הגדולות של "פורנהאב", אך כשפרידמן נשאל אם האתר מתכוון להסיר את התכנים בהשתתפותה, הוא שוב בוחר להפנות לתגובת החברה: "יש לנו מדיניות של אפס סובלנות כלפי דברי שטנה, ואנו מחויבים למיגורם. תוכן שאינו תואם את המדיניות שלנו, לא יורשה ויוסר".
"אין ספק שהרחקת צעירים מתוכן למבוגרים היא מוקד חשוב מאוד עבורי. אני רוצה שזאת תהיה המורשת שלי"
כמו כל עולם הטכנולוגיה, גם תעשיית הפורנו המקוונת צפויה להיות מושפעת מאוד מתחום הבינה המלאכותית המשגשג. פרידמן מאמין כי מודלים של AI שאומנו על שחקנים – יוכלו לסייע בזיהוי והסרה מהירה של תכנים לא חוקיים ובהגנה על זכויות יוצרים. עבור יוצרי התוכן, הבינה המלאכותית תאפשר "לשכפל" את עצמם בצורה מדויקת, כך שיוכלו ליצור תכנים נוספים המבוססים על הדמות שלהם.
אבל לבינה המלאכותית יש גם צד אחר. אחת התופעות המסוכנות במיוחד בהקשר של טכנולוגיה ופורנוגרפיה היא ה"דיפ פייק", האפשרות ליצור תוכן מזויף שנראה אמיתי – וכך למשל להציג דמויות מפורסמות באקטים מיניים שמעולם לא לקחו בהם חלק. התופעה המכוערת הזו כבר גבתה קורבנות בפרופיל גבוה במיוחד, בהם גם כוכבת הפופ טיילור סוויפט.
פרידמן עצמו משוכנע כי הפלטפורמה שלו מוגנת מ"דיפ פייק": "מדובר בעוול חמור מאוד שצריך להיות מוכר כפשע. אצלנו זה כמעט בלתי אפשרי כי המשתמש חייב להזדהות במספר אמצעים לפני שהוא מעלה תוכן. אני באמת רואה את העתיד ככזה שמבטיח תעשייה בטוחה יותר, מקצועית יותר ואתית יותר".
מספיק כדי שתאחל לילדיך לעבוד בה?
"כבר שאלו אותי אם הייתי רוצה שהבת שלי תעבוד בתעשייה הזו. אני נוהג לענות: 'למה לא לשאול גם על הבן שלי?' משום מה הפרספקטיבה היא תמיד של בת, כאילו אנחנו רוצים לקבל החלטות עבור נשים. אני רוצה לחיות בחברה שבה אנשים יכולים לעשות בחירות חופשיות, נקודה. במה שילדיי יבחרו - אני אתמוך. אנשים צריכים להיות חופשיים לבחור את הקריירה שלהם בסביבה בטוחה ומקצועית, ללא שיפוט".
פרידמן מגלה גם כי בטרם נכנס לתחום, התייעץ עם ילדיו התיכוניסטים: "שאלתי אותם מה הם חושבים. הם אמרו לי: 'זו חברה שרוצה לעשות את הדבר הנכון, שרוצה להשתפר – ואתה רוצה לעזור להם להשתפר. למה שתגיד לא?' חשבתי שלעצמי שהביטוי 'חוכמת הצעירים' לא יכול היה להיות מדויק יותר. הם הבינו שהמטרה שלי היא לוודא שהתעשייה פועלת באחריות ובמוסריות.
"אני גאה במה שאני עושה ומאמין שיש לכך השפעה חיובית. אם המהלכים שלנו יעזרו לאדם אחד בלבד ויצילו ילד אחד מחיים שלמים של סבל - זה לגמרי שווה את זה. אם לדבר על ערכים יהודיים, אנחנו יודעים מה אומר התלמוד על כל המקיים נפש אחת. אלו הערכים שלי, וזו הסיבה שאני מעורב בזה ולא יושב עכשיו רגל על רגל וסופר מזומנים. זו הסיבה שאני מוכן לקחת על עצמי את ההתקפות האישיות והאנטישמיות, פשוט כי אנחנו עושים עבודה טובה ומייצרים את ההבדל. למעשה אני מתפלל שגוגל, פייסבוק, רדיט ו-X, כולן יעתיקו מאיתנו".
daniel.edelson@gmail.com
פורסם לראשונה: 00:00, 18.10.24
