במאי 2001 פנה אל אבו חמיד סעד א-דין ג'בר, וביקש ממנו לבצע פיגוע באמצעות מטען חבלה. הנאשם מסר לג'בר את המטען וזה הניח אותו בפתח בית הקפה "ביאנקיני" בירושלים. הפיגוע סוכל לאחר שהמטען התגלה על ידי בעלי המקום.
בתחילת שנת 2002 מסר ברגותי לאבו חמיד מרגמה וחמש פצצות. לאחר כמה ניסיונות שעלו בתוהו הצליח אבו חמיד לשגר פצצה לעבר פסגות, שלא גרמה לנזק. הנאשם דיווח לברגותי על דבר ניסיונו לפגוע, וזה דרש ממנו שלא יספר על כך לאיש מחשש מתגובתו של יאסר ערפאת.
בסוף חודש פברואר 2002 פנה פעיל טרור לאבו חמיד וביקש ממנו לסייע לו לבצע פיגוע חבלני במפעל "בשקביץ" בעטרות, שם עבד. אבו חמיד מסר לו אקדח והוא רצח את מעסיקו גדי רג'ואן.
בתחילת שנת 2002 חוסל ראש התנזים בטול כרם, ראאד כרמי, על ידי צה"ל. כתוצאה מכך החליטו אבו חמיד וחבריו לארגון לשנות את שיטות הפעולה שלהם ולהוציא אל הפועל גם פיגועי התאבדות. באותה תקופה ניגש פלסטיני בשם מהנד אבו הלווה אל אבו חמיד ואמר לו כי הוא מפעיל שלושה אנשים שמעוניינים לבצע פיגועי התאבדות. אבו חמיד הזמין את אבו הלווה ואת שלושת המפגעים לביתו ברמאללה והחליט שהם יבצעו פיגוע במחסום קלנדיה. הוא הוסיף כי עליהם לתקוף את שלוש עמדות המחסום המאוישות. אבו חמיד צילם את המתאבדים בווידאו בעודם קוראים כרוז שאותו הכין מבעוד מועד. עם זאת, הפיגוע בוטל משום שאחד הפעילים התחרט ולא התייצב במועד.
