נשים וגברים שהתגרשו מספרים על הסימנים שהיקום שלח להם לגבי כישלון הקשר - ושבחרו להתעלם מהם:
"בהצעה היה כתוב: 'האם תשנאי לי?'"
אודליה ברזילי (37), מחנכת ביסודי ואמא לשלושה, מתל־אביב. התגרשה לפני שנה אחרי שמונה שנות נישואים
"הגרוש שלי שיחק כדורגל כתחביב. הוא החליט להציע לי נישואים באופן יצירתי: להעמיד את החבר'ה שלו על הדשא כשכל אחד מהם נושא דף עם אות דפוס גדולה, שיחד ייצרו את המשפט 'האם תנשאי לי'. רק שהחברים קצת התבלבלו. כשהם נעמדו מולי לא הבנתי בדיוק מה אני קוראת. היה כתוב 'האם תשנאי לי?'".
מצחיק.
"בעלי בזמן הזה כרע ברך וראה אותי צוחקת. הוא לא הבין. אבל אז מישהו שעמד בצד של המגרש קלט את הטעות והסביר לחבר'ה איך לעמוד נכון. בהתחלה כמובן לא ייחסתי לזה משמעות. זה באמת היה מצחיק. אבל ככל שעברו השנים והתווספו יותר בעיות וקשיים לזוגיות אמרתי, 'אולי בכל זאת זה אומר משהו? בכל זאת, בהצעה המקורית הייתה מילה לא קלה".
"האולם עלה באש באמצע החתונה"
סיוון רוזן (39), עורכת דין ואמא לתאומות, מראשון־לציון. התגרשה לפני עשור אחרי חמש שנות נישואים
"בעלי ואני ערכנו חתונה מפוארת. בין היתר הזמנו אליה את שלומי סרנגה ואחריו עלה דיג'יי נחשב. פתאום, באמצע הריקודים, הדיג'יי עצר את המוזיקה וצעק: 'כולם החוצה'. לא הבנתי למה הוא מחליט על דעת עצמו להוציא את המסיבה החוצה. אלא שאז האורות נדלקו וראיתי שכל האולם מלא עשן. התברר שאחד המלצרים זרק סיגריה בוערת לתוך קרטון עם סינרים, כל המטבח התלקח, והאש גלשה לאולם. האורחים רצו החוצה בהיסטריה והכל נראה כמו סרט מלחמה: אנשים התחילו להתיישב על הדשא ולהשתעל בגלל ששאפו עשן. הזמינו אמבולנסים, מכבי אש, זה היה מטורף".
מישהו נפגע?
"למרבה השמחה אף אורח לא נזקק לטיפול רציני. אבל כמובן שהחתונה הסתיימה וזה הותיר בנו טעם רע. אז לא חשבתי שזה סימן. אבל מאז שהתגרשתי, בכל פעם ששואלים אותי 'חשבת שתתגרשי?', אני אומרת: 'באמצע החתונה שלנו האולם עלה באש. כנראה הייתי צריכה לדעת'".
"החתול לא סבל את בעלי מהרגע הראשון"
ליאורה מור (58), עורכת דין ואמא לשניים, ממודיעין. התגרשה לפני חודשיים אחרי 30 שנה
"כשהכרתי את בעלי היה לי חתול סיאמי. הוא היה חתול מתוק, נחמד וחברותי. הוא הסתדר מצוין עם כל החברים שלי, אבל דווקא בעלי לא בא לו טוב. החתול שנא אותו שנאת מוות: היה שורט אותו, עושה את הצרכים על הבגדים שלו. בהתחלה החתול ישן איתי במיטה, אבל עקב המצב הוגלה לסלון. אחרי שהתחתנו ונכנסתי להיריון בעלי החליט שלא מתאים שיהיה חתול בבית כי הוא מביא חיידקים, והחתול הוגלה לחצר. מבחינת החתול זה כבר היה שיא השיאים. כמה ימים אחרי זה החתול נתן בי מבט ממושך, ואז הלך ולא חזר. מאז שהתגרשתי אני אומרת בשעשוע: 'איך לא הקשבתי לחתול...'".
"בכל אירוע שהיה קשור לחתונה הייתי חולה"
עדיאל פורטל (42), מורה ואמא לשניים, מעמק־יזרעאל. התגרשה לפני שש שנים אחרי תשע שנות נישואים
"לפני החתונה היו לי שלל אירועים: מסיבת רווקות, חינה, ערב במקווה. ולמרות שהחתונה נערכה באביב, בכל האירועים האלה, כולל בחתונה עצמה, הייתי חולה. זה התחיל במסיבת הרווקות שלי. נסעתי עם חברות לצפון, בדרך התחיל לכאוב לי הגרון ובערב עלה לי החום. יומיים אחרי זה הייתה החינה, וכבר לא היה לי קול. עמדתי בכניסה ודיברתי עם האורחים בפנטומימה. כשהברמן שאל אותנו איזה דרינקים להביא לנו, ביקשתי תה עם לימון. בחתונה המשכתי לגרור את המחלה. הייתי צריכה כל פעם לעצור ולקנח את האף. כל החתונה רק אמרתי לבעלי שאני מפנטזת שהיא תיגמר כדי שאוכל לשים את הראש. ובאמת, איך שהגענו לסוויטה מילאתי את האמבטיה במים חמים ונרדמתי בתוכה".
לא נעים.
"אבל זה עוד לא היה השיא: באוגוסט טסנו לסין לירח הדבש. אני לא יודעת מה בדיוק אכלנו או שתינו שם, אבל גם אני וגם בעלי חלינו באופן קשה במיוחד, הקאנו וקדחנו מחום. הטיול היה פחות מחודש ובמשך שבוע שלם היינו בתוך החדר במלון. היינו כל הזמן במיטה ולא בקטע טוב".
"הטבעת נשכחה בבית והתחתנתי עם הטבעת של הצלם"
דקלה, אשת הייטק ואמא לשניים, מפתח־תקווה. התגרשה לפני חמש שנים אחרי עשר שנות נישואים
"מאחר שהחתונה שלי התקיימה קרוב לבית הוריי, לפני שיצאתי לסלון הכלות עברתי בבית שלהם ונתתי לאבא שלי שישמור על טבעת הנישואים. חשבתי שזה ברור שהוא יהיה אחראי עליה ויביא אותה לחתונה, אבל התברר שלאבא שלי זה לא היה ברור. כשהגענו לרגע המרגש לפני החופה ביקשתי מאבא שלי את הטבעת. הוא הסתכל עליי והבנתי שהוא השאיר את הטבעת בבית".
אופס.
"הצלם שלנו, שהיה עד לסצנה, מיד שלף את הטבעת שלו ונתן אותה לבעלי. מה שמצחיק שהרב שאל את בעלי אם הוא קנה את הטבעת בכספו ובעלי ענה לו 'כן'. אני מודה שבאותו רגע זה נחשב בעיניי רק לקטע מבדר. אנחנו לא דתיים ולא חשבתי שיש לזה משמעות. אבל אחרי שהתגרשתי התחלתי לחשוב שאולי בכל זאת יש משהו בעניין".
"התחתנתי עם יד מגובסת ומיד אחרי החופה פסק החשמל באולם"
רנית עמית (38), מנהלת במחלקת גבייה ואמא לשתיים, מרמת־גן. התגרשה לפני 18 שנה אחרי שנתיים
"התחתנתי בגיל 18 אחרי שנתיים של זוגיות. בן זוגי היה מבוגר ממני ב־12 שנה. הסימנים מהיקום החלו כבר לפני החתונה. חודש לפני האירוע עמדנו לעבור לבית משלנו ובניקיונות מעדתי והיד שלי נחבטה פנימה בזכוכית של החלון שהתנפצה. נקרעו לי העצב וכמה גידים, והייתי צריכה לעבור ניתוח ולהישאר עם יד מגובסת למשך כמה חודשים, כולל כמובן בחתונה עצמה. לצערי זו הייתה רק ההתחלה: שבוע לפני החתונה סבתא שלי עברה אירוע לב ושוחררה מבית החולים רק יום לפני החתונה. ארבעה ימים לפני החתונה חמותי אושפזה עם דלקת חמורה בעין ושחררו אותה מבית החולים רק לחופה. יומיים לפני החתונה אמא שלי שאלה אותי אם אני בטוחה שאני רוצה להתחתן".
למה היא שאלה אותך את זה?
"כי לה וליתר הקרובים אליי הייתה תחושה שאנחנו לא אמורים להתחתן. כל הדברים שקרו רק חיזקו את תחושתה, אבל אני לא ראיתי בזה סימנים. חשבתי שזה רק צירוף מקרים. אלא שאז הגיע יום החתונה, ומיד אחרי החופה היה קצר בארון החשמל ויותר משעה לא היו אור ומוזיקה באולם. האורחים במשך כל הזמן הזה רקדו הורה במעגלים, ואני כבר אמרתי לעצמי, 'אולי באמת זה לא היה רעיון טוב להתחתן'".
מה קרה אחרי החתונה?
"מערכת היחסים שלנו לא הייתה קלה ובגלל זה די מהר התגרשנו. אני חושבת שלא צריך לבטל חתונה על כל סימן, אבל אם יש כל כך הרבה סימנים, כמו במקרה שלי, מומלץ לעצור רגע ולחשוב".
"הרב שחיתן אותנו נפטר והאולם שהתחתנו בו נהרס"
דויד קליפה (40), מתווך נדל"ן ואבא לשניים, מכפר־יונה. התגרש לפני 11 שנה אחרי שש שנות נישואים
"כמה חודשים אחרי שהתחתנתי, שמעתי שהרב שחיתן אותנו נפטר. הוא היה צעיר. בן 40 ומשהו. לפי מה שהבנתי הוא קיבל התקף לב. שנה אחרי זה שמעתי שהרסו את האולם שבו התחתנו. הוא היה ממוקם בשטח חקלאי והיו צריכים את השטח. בערך באותו זמן מערכת היחסים ביני לבין אשתי עלתה על שרטון. אני לא באמת מאמין שלמותו של הרב ולהריסת האולם יש קשר לזה, אבל אחרי הגירושים אני וגרושתי אהבנו להגיד ש'בחרנו להתגרש כי לא רצינו שהסביבה תיפגע יותר'".
"התחתנו במקום זוג שנפרד, והצלם שלנו נפל לאגם"
נטע (50), מורה ואמא לשלושה, מבאר־שבע. התגרשה לפני חמש שנים אחרי 14 שנות נישואים
"בן הזוג שלי הציע לי נישואים בחודש מאי, ונורא רצינו להתחתן באוגוסט. פנינו לאולם שרצינו ונאמר לנו שיש תאריכים פנויים רק באוקטובר. שבוע אחרי זה התקשרו אלינו מהאולם ואמרו לנו שהתפנה להם תאריך באוגוסט: זוג שהיה אמור להתחתן נפרד וביטל. הם גם הוסיפו שאם ניקח את התאריך הזה הם ייתנו לנו הנחה".
ממש שיחק לכם המזל.
"ככה חשבנו. אבל אז קרו כל מיני דברים שגרמו לנו לחשוד שאולי לא. בחתונה שלנו, למשל, כשהצלם רצה לצלם את רגע שבירת הכוס הוא הלך אחורה ונפל לתוך האגם עם המצלמה. בגלל זה לא היו לנו הרבה תמונות מהחתונה. אם זה לא מספיק, כמה שנים אחרי החתונה קנינו בית מזוג שהתגרש בצורה מאוד מכוערת. מערכת היחסים בינינו, שגם ככה לא הייתה בשיאה, רק הלכה והידרדרה. העצה שלי: אם מישהו מציע לכם להתחתן במקום זוג שנפרד - תסרבו.
"נישק את כל המשפחה אחרי החופה ושכח לגמרי מקיומי"
אודליה (46), אשת חינוך ואמא לשלושה, מאזור השרון. התגרשה לפני חמש שנים אחרי 12 שנות נישואים
"בסיום הטקס מתחת לחופה, אחרי שבעלי שבר את הכוס, הסטתי את ההינומה בהתרגשות וחיכיתי לרגע הרומנטי שבו הוא ינשק אותי, אלא שבעלי בכלל לא פנה לכיווני. הוא מיהר להתחבק עם אבא שלו ולנשק אותו! גם הצלם היה המום. הוא התכונן לצילום של הנשיקה והופתע מאוד שזה לא קרה".
רגע, בעלך לא נישק אותך אחרי שנישק את אביו?
"לא. אחרי אבא שלו הוא המשיך לנשק את כל בני המשפחה שלו ושכח לגמרי מקיומי. לאחר מעשה הבנתי שאני כאן לא העיקר בשום מובן וצורה, וככה זה המשיך לצערי לאורך כל שנות הנישואים שלנו: המשפחה שלו תמיד הייתה במקום הראשון. זו גם הסיבה שבסופו של דבר נפרדנו".
"בדייט הראשון שברתי את הרגל"
יניב בן משה (43), איש מכירות, מייסד קבוצת הפייסבוק "גרושים ביחד" (שממנה הגיעה ההשראה לכתבה) ואב לבן, מכפר־סבא. התגרש לפני 11 שנים אחרי ארבע שנות נישואים
"הדייט הראשון שלי ושל אשתי לשעבר היה במסעדה בפארק רעננה. כשסיימנו התיישבנו על ספסל בפארק, רק שאני התיישבתי על המשענת, כשהרגליים שלי היו מונחות במקום שבו אמורים לשבת. כשקמתי הנעל נתקעה לי באחד השלבים, וכתוצאה מכך ריסקתי את הקרסול ונקרעו לי הרצועות. הכאב היה אדיר, לא יכולתי לעצור את עצמי שלא לצרוח. נשענתי על בת הזוג וקיפצתי על רגל אחת עד שהגענו לרכב שלי. גרושתי נהגה ונסענו לבית החולים ובילינו בו לילה שלם.
"יכול להיות שהיה בזה גם משהו מחבר, אבל זה לא היה הדבר היחיד שהלך עקום אצלנו. גם בחתונה שלנו הייתי חולה ועמדתי מתחת לחופה כשאני קודח מחום. אחרי שהתחילו הקשיים בזוגיות, אמרנו שבדיעבד היו הרבה סימנים שאנחנו לא אמורים להיות יחד. הכל התחיל אצלנו ברגל שמאל".
ויש מסרים שחייבים להקשיב להם ברצינות
"לפני החתונה אמא שלו אמרה לי, 'תברחי'"
רננה (46), מנהלת משאבי אנוש ואמא לשלושה, מהרצליה. התגרשה לפני שנה אחרי 20 שנות זוגיות
הכרנו כששנינו היינו בני 23. כבר בתקופה שהיינו חברים הוא סיפר לי שהוא סובל מהלם קרב ומהתקפי זעם, אבל במהלך השנתיים שבהן יצאנו אף פעם לא הייתי עדה להתקף שכזה. מה שכן, כמה חודשים לפני החתונה, כשהגעתי אליו הביתה, הוא חווה את אחד ההתקפים. כשהגעתי זה היה בדיוק אחרי. הוא היה בתוך החדר שלו, ואמא שלו הייתה מאוד נסערת. הייתי בקשר מאוד טוב עם ההורים שלו. הם מאוד אהבו אותי ואני אותם. אני זוכרת היטב איך אמא שלו הסתכלה עליי ואמרה: 'רננה, תברחי. תברחי ממנו'".
אבל לא הקשבת לה.
"חשבתי שאצליח לשנות אותו. לא הצלחתי כמובן. בתקופת הנישואים לא הייתי אישה מוכה, אבל סבלתי מאוד מהתקפי הזעם שלו ומאלימות מילולית. זה אדם שהיה נדלק מאפס למאתיים. עדיין נשארתי איתו כל הזמן הזה כי מאוד אהבתי אותו. בסוף נפרדנו כי הוא בגד בי".
וואו.
" זה כבר היה מבחינתי הקש ששבר את גב הגמל. בדיעבד הייתי צריכה להקשיב לאמא שלו. כשאמא של הארוס שלך אומרת לך דבר כזה, זה אפילו לא סימן: זה מסר ברור".
"ביום החתונה הוא האשים אותי שאני מתחילה עם הצלם"
מיטל יחידי (41), מנהלת חשבונות, מחולון. התגרשה לפני עשור, אחרי שנה אחת של נישואים
התחתנתי ב־2009 עם בן זוג שהייתי איתו שנה וחצי. זמן קצר לפני החתונה תפסתי אותו מתכתב עם מישהי: ראיתי בנייד שלו הודעה ממישהי שלא הכרתי שכתבה שהיא מתגעגעת אליו. כשהתעמתי איתו הוא הבטיח לי שלא קורה ביניהם כלום, ובחרתי להאמין לו. המשכנו בארגון החתונה, עד שהגיע היום הגדול. בצילומים לפני החופה, בזמן שכולי הייתי נרגשת ושמחה, בן הזוג שלי היה מאוד עצבני. הוא לא הפסיק לצעוק עליי ושאל למה אני מחייכת כל הזמן לצלם".
מה?
"הוא אמר שאני מחייכת אליו יותר מדי והאשים אותי שאני מפלרטטת איתו. לא הבנתי מאיפה זה בא".
אבל בסוף הבנת.
"כמה חודשים אחרי החתונה בעלי ירד ערב אחד עם הכלב. ראיתי את הנייד שלו מונח על השולחן, וקול פנימי אמר לי, 'תפתחי את הטלפון'. כשפתחתי ראיתי הודעה מאותה בחורה שכתבה לו לפני שנישאנו. היא שאלה אותו מתי הוא מגיע אליה. אז נפל לי האסימון: לאורך כל התקופה הוא בגד בי, והסיבה שהוא האשים אותי שאני מפלרטטת עם הצלם היא כי זה היה כמו מראה: בגלל שהוא בגד, הוא חשב שגם אני מסוגלת לבגוד בו".