כאשר מירי מיכאלי עברה, לפני כחצי שנה, משידורי ״קשת 12״ ל״חדשות 13״, כולם אמרו לה שהיא עושה טעות. ״אני לא יכולה לספר לך כמה אנשים מהתעשייה אמרו לי, מה לעזאזל את עושה? מה את חושבת לעצמך?״. אבל מיכאלי, כמו העיתונאית האמבציוזית שהיא, הקשיבה רק לעצמה, והיא חושבת שכולם עוד יאכלו את הכובע.
התלבטת?
"הייתה לי התלבטות", היא מודה ומלטפת בטן של חודש תשיעי. "זה לא היה כזה מובן מאליו, לעשות את המעבר הזה, אנשים לא הבינו את המהלך שלי, איך את עוזבת מקום כזה וקריירה מצליחה ובטוחה. אבל היו לי חלומות".
חזרת בעצם למקום שבו מכירים אותך.
"עבדתי בחדשות 10 שהתאחדו עם חדשות 13, אז כן, אלה אותם האנשים ואותה השכונה. זה לחזור לאותו מקום. וההחלטה לחזור הייתה בסופו של דבר פרסונלית".
מיכאלי קיבלה לפני שלושה חודשים את ״לפני החדשות״, רצועת שידור יומית בשעה 19:25 - תוכנית אקטואליה רכה, מגזינית, משבצת שבה ישבו לפניה שי גולדן ושרון כידון. ״הגשתי הרבה בטלוויזיה", היא אומרת, "אבל הפעם אני לא מחליפה פה ושם ולא נכנסת למשבצת של אחרים. זה שלי וזה יהיה עם הדי.אן.איי שלי".
מה זה אומר?
"התוכנית לא מיועדת רק לנשים, אבל היא של אישה, ואני מוצאת את עצמי אומרת, אני רוצה לצדי נשים, מומחיות בתחומים שונים, שידברו בפאנלים. לאחרונה, בימי המלחמה, היו פחות נשים בפאנלים בשעות האלה באולפנים. כשמרגילים את הצוותים לחפש נשים מקצועיות לפאנל ולא להביא את אותם השמות, פתאום רואים שיש מרואיינות מצוינות. זו תוכנית שהיא בצלמי, בייבי משלי, ובואי נדבר על זה שקיבלתי את התוכנית הזו כשהייתי בחודש השביעי".
"כשהתקשר אליי המנכ״ל, ישראל טויטו, ואמר, אני רוצה שתגישי את הרצועה של שבע בערב, לקח לי רגע להאמין. אני צריכה ללדת. ההיריון שלי היה נון־אישיו וזה היה מרגש ברמות"
"את יודעת את התשובה, זה לא קורה. כשהתקשר אליי המנכ״ל, ישראל טויטו, ואמר, אני רוצה שתגישי את הרצועה של שבע בערב, לקח לי רגע להאמין. אני צריכה ללדת. ההיריון שלי היה נון־אישיו וזה היה מרגש ברמות. הייתי מופתעת, כי להעלות תוכנית בטלוויזיה כשאתה יודע שיש תאריך שבו המגישה עומדת ללדת בעוד חודשיים - הרי מה זה חודשיים? צריך זמן לייצר תוכנית, לבנות אותה. בהחלטה לתת לי תוכנית יש אמירה חזקה ומשמחת. אנחנו בתקשורת טובים מאוד בדיווח על עוולות ובלסקר אותן, ולראות אותי, בהיריון מתקדם, מגישה תוכנית חדשה, זו אמירה ברורה שהיריון זה לא סיבה לא לקדם אישה. מעסיקים רואים את הבטן שלי מתעגלת וגדלה מדי יום ומבינים שהיריון זה לא חסם".
את יוצאת לחופשת הלידה בעוד חודש בערך.
"את חושבת שלא עבר לי בראש אולי לוותר על חופשת הלידה? עדיין יש לי מחשבה כזאת. אולי ללדת, לקחת כמה ימים להתאושש ולעשות ׳מיכל הקטנה׳ (כלומר, לחזור מיד להופיע אחרי הלידה כמו מיכל ויצמן, אמ״ר). אבל מיכל עשתה את זה בחנוכה, שהייתה תקופה אינטנסיבית מבחינת עבודתה".
והיא חטפה ביקורת על הבחירה ללדת ולצאת מיד לעבודה.
"(מעווה את פניה) נכון, כאילו שזה עניינו של מישהו. כל אחת צריכה לעשות מה שטוב לה. אגב, בעלי לגמרי תומך בי אם אחליט לקצר את חופשת הלידה ולחזור לעבוד. בסוף אי־אפשר להצליח בתחום שלי ולהיות אמא אם אין לך פרטנר תומך. יש לו קריירה תובענית לא פחות (הוא שותף בקרן הון סיכון), אבל כשהילד היה חולה ביום הראשון שלי ב׳13׳ הוא יצא מישיבה חשובה להביא אותו מהגן, למרות שהייתה בייביסיטר, כדי שאהיה רגועה".
"כשההיריון שלי פורסם, תפס אותי אחד הטאלנטים במסדרון של אחד האולפנים ואמר, 'וואי איך שיחקת אותה, איך דפקת את המערכת, עברת ואז הודעת על היריון'. הוא גם אמר את זה ליד טאנלטים אחרים, כולם גברים, וכולם גיחכו. זה כאילו נאמר בצחוק, אבל בואי - זה רק חצי בצחוק"
ובכל זאת בהרבה מקומות נשים נשאלות על האיזון בין קריירה למשפחה וגברים לא.
"זה נכון, תמיד מדברים על האיזון בין ילדים לקריירה רק בהקשר של נשים. תשמעי סיפור: כשעברתי ל׳חדשות 13׳ עוד לא ידעתי שאני בהיריון. זה קרה בהפתעה. מבחינת בעלי יכולנו לסגור את הבסטה עם בת ובן, ותוך כדי הדיונים האם עוד ילד או לא, הדיון נפתר מעצמו עם הפתעה משמחת. אידיאלית, יכולתי אולי לחכות ולתת פה איזה מרווח בין הילדים - היילי בת חמש ובניה בן שנה וחצי. מצד שני, אני כבר בתוך החיתולים והלילות, יאללה. ובכל זאת, הייתה לי תחושה עם עצמי, לפני שסיפרתי למישהו, אלוהים אדירים, רק עברתי לעבודה חדשה, איך אני אומרת שיש איתי חבר קטן שעוד מעט יוציא אותי לחופשה? לי בעצמי היה משבר. אגב, הבוס שלי אמר מיד ׳איזה יופי׳ והתרגש מאוד. החשש היה לגמרי שלי. הוא גם מכיר אותי ויודע מי אני. כמה חודשים אחר כך הוא נתן לי את התוכנית החדשה".
"מכירה את זה שכשאומרים לנשים משהו מעליב והן לא יודעות איך להגיב, הן צוחקות? זה מה שקרה. גיחכתי. בתוכי הרגשתי עלבון"
איך הגיבו הקולגות להיריון?
"כשההיריון שלי פורסם, תפס אותי אחד הטאלנטים במסדרון של אחד האולפנים ואמר, 'וואי איך שיחקת אותה, איך דפקת את המערכת, עברת ואז הודעת על היריון'. הוא גם אמר את זה ליד טאנלטים אחרים, כולם גברים, וכולם גיחכו. זה כאילו נאמר בצחוק, אבל בואי - זה רק חצי בצחוק".
מקווה שענית לו כמו שצריך.
"לא. את מכירה את זה שכשאומרים לנשים משהו מעליב והן לא יודעות איך להגיב, הן גם צוחקות? זה מה שקרה. גיחכתי. בתוכי הרגשתי עלבון. זה שבר אותי. בדיעבד אני מצטערת שלא העמדתי אותו במקומו. היינו לפני שידור וזה לא היה הזמן המתאים לפתוח את זה. אגב, הוא התנצל אחר כך, והוא גם לא האישיו מבחינתי. זו סוגיה גדולה יותר שמעסיקה הרבה נשים - האם היריון יפגע בקריירה שלי".
מיכאלי כבר רגילה לשפוך את הלב בפני העוקבים שלה ברשתות החברתיות. זה קרה בסוף 2019, כשסיפרה על בן הזוג האלים שהיה לה, שנופף מולה בסכין וגרם לה לחשוש לחייה. החשיפה הזאת גרמה לכך שנשים רבות מבקשות ממנה עזרה עד היום. וזה קרה גם עכשיו, כשהרגישה שהיא מוכרחה לספר מה אמר לה הקולגה, ומדוע היא חושבת שאמירות כאלה מוכרחות להיעלם מן העולם.
"עזות המצח שבה גבר, קולגה, אומר לי דבר כזה, הדהימה אותי. הוא הביא ילדים לעולם, אבל אותו אף פעם לא שאלו, 'וואו, עכשיו אשתך בהיריון, איך שיחקת אותה'. לגבר אף אחד לא יגיד דבר כזה"
"כתבתי על הסיטואציה הזאת שבה אני מגיל מאוד צעיר עובדת קשה, לא קיבלתי שום דבר במתנה, וכן, אני בת 36, זה הזמן שלי להביא ילדים לעולם", היא מתרעמת. "מתי אביא אותם? עזות המצח שבה גבר, קולגה, אומר לי דבר כזה, הדהימה אותי. הוא הביא ילדים לעולם, אבל אותו אף פעם לא שאלו, 'וואו, עכשיו אשתך בהיריון, איך שיחקת אותה'. לגבר אף אחד לא יגיד דבר כזה. לא האמנתי שגבר עדיין אומר משפט כזה בשנת 2021, שהיריון הוא כזה אישיו.
"אנחנו חיות בעידן שמדברים בו על הכל, אבל על הנושא הזה לא מדברים מספיק, על מה שקורה לנשים שנכנסות להיריון, והאם הן מקבלות את הקידום שהן אמורות לקבל ואת ההעלאה בשכר. בעקבות הפוסט נשים סיפרו לי סיפורים מסמרי שיער".
הראיון המלא עם מירי מיכאלי מתפרסם בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
- צולם במלון לייטהאוס מקבוצת מלונות בראון
