ישראל יקר,
אתה לא סלב. להוציא את משפחתך הקרובה ועוד כמה אנשים שבחייהם נגעת - לא רואים את שמך בכותרות העיתונים ובמהדורות החדשות. לא אז ולא עכשיו. אתה איננו כבר הרבה שנים, אבל אצלי בפנים – אין יום שבו אני לא חושב עליך.
רחובות, החצי השני של שנות ה־60. הייתי בן עשר בערך, משפחה ענייה מרודה עם המון ילדים ואפס תחושת קורבנות. אבא עם כבוד עצמי ודחף עצום לחנך את ילדיו לתרבות ולאמנות, ואמא עם לב ענק וחוכמה פשוטה, ששמרה על המשפחה מכל משמר. ועוני גדול ומעיק. כשגיליתי את הגיטרה, הבנתי שבין מיתריה יתגבשו כל חיי. כמובן לא היה לי כלי נגינה משלי. ניגנתי על גיטרה חשמלית מסמורטטת שהתפרקה אצל דוד שלי, שניגן באיזו להקת קצב באשדוד, ואיכשהו הצלחתי להפיק ממנה צלילים. להוריי לא הייתה שום אפשרות לקנות לי גיטרה טובה אמיתית.
ואז שרנו, אחותי מיכל ואני, בהתנדבות בבית אבות קטן ברחובות, ואתה היית שם במקרה וראית אותי. משהו בך ניצת. שאלת את אבא שלי אם יש לי גיטרה משלי. אבא התפתל בתשובתו, ואתה הבנת מיד.
אחרי שבוע לקחת אותי ליפו לבית המלאכה של רפאל אוריין, בונה הגיטרות הגאון, וכמה ימים מאוחר יותר החזקתי בידי את הגיטרה הכי מסעירה שהייתה לי בחיים, עם ריחות עץ וצלילים מתוקים ופריכים. ואתה רק חייכת ממול, איש זקן עם עיניים טובות, הצגת אותי בפני גיסיה, אשתך האנרגטית ומלאת אהבת האדם, וכשנתת לי את הגיטרה, אמרת לי משפט שהולך איתי כל חיי לכל מקום: "עכשיו זה בידיך. אתה צריך להרוויח ולהצדיק את זה".
ואני מנסה. כל חיי. בכל צליל, בכל מילה, בכל שיר, בכל הופעה, בכל מי שצריך את עזרתי המוזיקלית או האנושית, בכל מקום שבו אני יכול לשמח או לחזק מישהו שלא יכול לעשות את זה בעצמו.
לא היית מוזיקאי, ישראל יקר, רק איש שמקדיש את חייו לעשות טוב לזולת. אני אפילו לא יודע מאיפה הגיע הכסף לגיטרה היקרה ההיא של ילדותי, אם זו הייתה איזושהי קרן מיוחדת או כספך הפרטי. אני רק יודע שמהרגע שקרתה המחווה האנושית הנדיבה להדהים הזאת, מהאיש המבוגר לילד העני והרעב למוזיקה, דרכי בחיים הייתה ברורה. לא רק הדרך המוזיקלית. דרכי הלב והנפש. מקומי בעולם.
גם אתה וגם גיסיה כבר המון שנים לא בין החיים, אבל נפגשתי רבות עם בני משפחתך (הם רחבי לב כמוך) בהופעות ובאירועים. גם כשהם שם וגם כשלא – צרובה בתוכי הידיעה שנתת בידיי כלי להיות נדיב ונותן לעולם סביבי.
אני כל כך מקווה שאני מצליח לעמוד במשימה החשובה שהפקדת בידיי ביחד עם הגיטרה ההיא. שאני ממלא שליחות דרך שיריי והופעותיי. שזה תפקיד שהופקד בידיי, ואני צריך לחלוק אותו בנדיבות עם כל מי שיכול ליהנות ולשאוב נחמה וכוח.
אני רואה את עיניך, ישראל יקר, ושומע את מילותיך. אני כל כך מקווה שאני מצליח לעמוד במשימה החשובה שהפקדת בידי ביחד עם הגיטרה ההיא. אתה מגדלור חיי.
תודה לך,
דני רובס
- דני רובס יופיע במועדוני זאפה: בחיפה בירושלים ב־3 וב־2, בירושלים ובבאר־שבע ב־17 באפריל, ובבאר שבע ב-28 באפריל
פורסם לראשונה: 14:23, 25.03.21
