הודעה מפתיעה חיכתה בתיבת ההודעות בפייסבוק של איילת הדני־משה יום לאחר פרסום סיפורה בשבועון "לאשה". תזכורת: בכתבה סיפרה איילת שב־11 במרץ 1978, כשהייתה בת 10, נקלעה עם משפחתה לפיגוע "אוטובוס הדמים" בכביש החוף. אחותה בת החמש, נעמה הדני ז"ל, נרצחה בידי המחבלים. במהלך השבעה הגיע לבית משפחת הדני מורה בשם שמעון אופיר, שהאובדן נגע ללבו, ובידיו שיר שכתב לזכר נעמה. במשך השנים שמרה איילת את השיר וניסתה למצוא זמר או זמרת שיסכימו לבצעו, אך לא נענתה. רק לאחרונה זכה השיר לביצוע מפיו של הזמר אסף לוי.
בהודעת הפייסבוק שקיבלה איילת לפני מספר שבועות נכתב: "קוראים לי נעמה על שם אחותך ז"ל". ועליה הייתה חתומה נעמה פנחסוב, שם שאיילת לא הכירה. שיחת טלפון ביניהן הבהירה: נעמה פנחסוב אכן קרויה על שם אחותה של איילת. פנחסוב (43) היא זמרת, מורה לפיתוח קול ומורה למוזיקה ותנועה לגיל הרך, נשואה ואם לשתיים. הדני־משה (53) היא מאמנת כושר ומדריכת ספינינג, גרושה ואם לשלושה. הוריה, שניצלו אף הם מהפיגוע, כבר אינם בחיים. נעמה ואיילת לא הכירו זו את זו, ורק לפני שבועות ספורים נפגשו לראשונה בעקבות פרסום הכתבה.
נעמה פנחסוב: "יוסי הרים אותי מהסל־קל ושיחק איתי, ואז אבא שלי אמר לו: 'אתה יודע איך קוראים לה? נעמה, על שם הבת שלך'. יוסי התרגש מאוד, חיבק אותי ובכה עם דמעות"
נעמה פנחסוב, למה קראו לך על שם נעמה הדני ז"ל?
"אבא שלי, מאיר־מייק פנחסוב, היה נהג אגד (ובהמשך מנהל כוח אדם בחברה), וגם יוסי הדני, אבא של איילת ונעמה, היה נהג. הם הכירו דרך העבודה, אני מעריכה שהם נפגשו בכל מיני כנסים והשתלמויות. כמו משפחת הדני, גם אנחנו טיילנו מדי שבועיים בחוג המשוטטים של אגד. כבר אז שרתי והאוטובוס היה הבמה שלי. הייתי תופסת את המיקרופון של המדריך ושרה כל הדרך".
ביום הפיגוע הייתה אילנה, אמה של נעמה פנחסוב, בחודש השמיני להריונה. כשהאזינה לחדשות ברדיו נודע לה שאירע פיגוע כבד ורבים נהרגו. כמה שעות מאוחר יותר הוקראו ברדיו שמותיהם של ההרוגים. השם הראשון היה נעמה הדני, שנורתה ראשונה - והייתה ההרוגה הצעירה ביותר. "למרות שאמא שלי לא ידעה אם יש לה בן או בת בבטן, היא אמרה לאבא שאם זו בת, היא תקרא לה נעמה", מספרת פנחסוב. "רק כעבור כמה שעות ההורים שלי עשו אחד ועוד אחד והבינו שנעמה היא בתו של יוסי הדני, שאבא הכיר מהעבודה – דבר שחיזק את החלטתם להנציח את זכרה. הם גם ידעו שיפגשו מתישהו את יוסי ויוכלו לספר לו על כך".
נו, והם פגשו?
"נולדתי חודש ויום אחרי האסון, ב־12 באפריל 1978. כשהייתי בת כמה חודשים הוריי לקחו אותי בסל־קל לטיול של אגד בקיבוץ יד־מרדכי, ופגשו את יוסי הדני. מבלי לדעת דבר, יוסי הרים אותי מהסל־קל ושיחק איתי, ואז אבא שלי אמר לו: 'אתה יודע איך קוראים לה? נעמה, על שם הבת שלך'. יוסי התרגש מאוד, חיבק אותי ובכה עם דמעות".
למרבה הצער המשפחות לא נפגשו מאז. "שנה מאוחר יותר אבא שלי נפצע קשה במילואים באל־עריש", מספרת נעמה, "הוא עלה על מוקש ואיבד רגל. אמרו לאמא שלי שתיפרד ממנו כי היה לו זיהום בכל הגוף, אבל היא לא הסכימה. היא ידעה שישרוד - והוא באמת שרד עוד 35 שנה".
נעמה: "אמא אמרה לאבא: 'אולי נחפש את יוסי הדני? נראה לו איך נעמה גדלה?' יכול להיות שאבא שלי לא חיפש אותו כדי לא להכאיב לו על כך שנעמה שלו לא זכתה לגדול"
זמן קצר אחר כך עקרה משפחת פנחסוב לפתח־תקווה כדי להתגורר סמוך למוסד הרפואי שבו השתקם מפציעתו, והקשר בין האבות ניתק. מגיל צעיר שמעה נעמה את הסיפור על נעמה הדני ז"ל, שעל שמה נקראה. "אפילו סיפרתי את זה בגן!", היא אומרת, "בכל מקום ששאלו, זה היה הסיפור".
ניסית מתישהו למצוא מישהו ממשפחת הדני?
"הם תמיד היו אצלי בראש ורציתי לפגוש אותם. מדי כמה שנים אמא אמרה לאבא: 'אולי נחפש את יוסי הדני? נראה לו איך נעמה גדלה'. יכול להיות שאבא שלי החליט במודע שלא לחפש אותו ולא להראות לו כמה גדלתי, כדי לא להכאיב לו על כך שנעמה שלו לא זכתה לגדול".
נדהמו לגלות שהן גרות קרוב זו לזו
איילת, שחיה תמיד בצל האסון שפקד את משפחתה, לא ידעה על קיומה של נעמה פנחסוב. "אמנם הזיכרון שלי נפגע (כתוצאה מאירוע מוחי במהלך היריון, כשהייתה בת 27, י"ג), אבל אם אבא שלי היה מספר לי כזה דבר, הייתי זוכרת. אבי לא היה דברן גדול, כך שאני לא מתפלאת שלא ידעתי עליה".
ואז פתאום קיבלת ממנה הודעה בפייסבוק. איך הרגשת?
"הייתי בהלם, פתאום פונה אליי בחורה בשם נעמה ושואלת אם אני אחותה של נעמה הדני ז"ל. אמא'לה. מהר מאוד עברנו לטלפון".
נעמה: "באופן משונה, ערב לפני פרסום הכתבה ב'לאשה', נינה, בתי בת השבע, התיישבה עליי ושאלה: 'אמא, למה קראו לך נעמה?' וסיפרתי לה את כל הסיפור. היא שאלה: 'את מכירה את המשפחה של נעמה'? עניתי: 'לא, הכרנו את אבא שלה, אבל אנחנו כבר לא בקשר איתו'. היא המשיכה: 'בת כמה נעמה הייתה אמורה להיות?' עניתי: 'אם היא הייתה אז בת חמש, היום היא הייתה אמורה להיות בת 48'. נינה שאלה עוד שאלות, כמו מה זה פיגוע או איך האבות שלנו הכירו, ובזה הסתיים העניין. למחרת הלכתי עם בן זוגי לטייל בחוף הים ופתאום הגיע ווטסאפ מאמא שלי: 'נעמה, לא תאמיני, יש כתבה עם אחותה של נעמה הדני, היא מספרת את כל הסיפור, כתוב שם שההורים שלה נפטרו ויש גם שיר שיצא לזכר נעמה'. הצטמררתי בכל הגוף. עניתי לה: 'אני לא מאמינה שזה קורה, רק אתמול בערב נינה שאלה אותי למה קוראים לי נעמה'. הייתי פשוט בשוק".
איילת: "כשנעמה הגיעה יצאתי לקראתה, התחבקנו ואמרתי לה: 'את לא זזה ממני עשר שניות'. אמא שלה סיפרה שאבא שלי בכה כשהחזיק את נעמה בידיים. בחיים שלי לא ראיתי את אבא שלי בוכה"
נרגשת, החליטה נעמה לחפש את איילת בפייסבוק, וכשמצאה שלחה לה הודעה. "איילת הייתה בהלם מוחלט כשראתה את ההודעה ממני, תוך כמה דקות כבר דיברנו בטלפון. היה בינינו קליק חזק, כאילו שאנחנו מכירות אחת את השנייה כל החיים".
בשיחה התברר פרט מפתיע נוסף: שתיהן נדהמו לגלות שהן גרות בחדרה, במרחק 10 דקות זו מזו.
נעמה: "למחרת כבר נפגשנו בבית קפה והיה מאוד מרגש. אמא שלי לא יכלה להתאפק והצטרפה לפגישה, וסיפרה לאיילת את כל הסיפור".
נעמה: "הופתעתי לשמוע שבמשך 30 שנה איילת חיפשה מי ישיר את השיר לזכר אחותה. אני אומרת לעצמי: איזה פספוס ענק, אם הייתי יודעת, הייתי אני שרה את השיר!"
איילת: "כשנעמה הגיעה יצאתי לקראתה, התחבקנו ואמרתי לה: 'את לא זזה ממני עשר שניות'. אחר כך חיבקתי גם את אמא שלה. זה היה מרגש. אמא שלה סיפרה שאבא שלי בכה כשהחזיק את נעמה בידיים. בחיים שלי לא ראיתי את אבא שלי בוכה".
נעמה: "הופתעתי לשמוע שבמשך 30 שנה איילת חיפשה מי ישיר את השיר לזכר אחותה. אני אומרת לעצמי: איזה פספוס ענק, אם הייתי יודעת, הייתי אני שרה את השיר! למרות שאסף לוי מגיש את השיר מאוד יפה, אשמח להקליט גרסה משלי".
תשמרו על קשר?
"בטח! אמא שלי הודיעה לאיילת: 'מעכשיו את חלק מהמשפחה שלנו!'"
איילת: "נחנקתי מהתרגשות כשהיא אמרה את זה".
נעמה: "סגרנו מעגל שהיינו צריכות לסגור לפני הרבה שנים - ופתחנו מעגל חדש. אני בטוחה שנעמה דאגה לזה מלמעלה".
