לינוי בר גפן, מייסדת "חמ"ל בר גפן", חברה לניהול משברים רפואיים המסייעת לחולים במחלות קשות ו/או כרוניות ובני משפחותיהם. ממגישי התוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל (ראשון־רביעי, 16:00-15:00) העוסקת בהעלאת המודעות לזכויות נכים בישראל.
בת 41, בזוגיות ואם לבן, מתגוררת בתל־אביב.
איך הכל התחיל?
"הדברים קרו באופן מתגלגל ודבר הוביל לדבר. לפני שש שנים, כשהייתי בחודש השביעי להיריון, בן חלה (זילכה, שעבר אירוע מוחי חמור ונותר עם 100% נכות, אמ"ר). אז היינו שנינו עיתונאים. אני כבר הייתי אדם מוכר, ועסקתי הרבה בממשק הזה שבין בירוקרטיה לאזרחים. כשהתרחש בחיי אירוע ששם אותי בצד המסוקר ולא בצד המסקר, החלפתי מקום עם האנשים שסיקרתי וזו הייתה חוויה אחרת לגמרי, יותר רגשית, מעליבה, קשה. יש דברים שאתה באמת לא יכול לדעת עד שהם קורים לך. קודם ידעתי לסקר את זה, אבל כשאתה בפנים, זווית הראייה שלך משתנה".
מתי הבנת שאת השליחה של אנשים שעברו משבר בריאותי מול הממסד?
"מה ששכנע אותי שאני יכולה לתת מענה לא רע לאנשים קרה לפני כמה שנים. מפיקה סיפרה לי שאבא שלה עבר אירוע והיא הייתה אובדת עצות. שמעתי את השתלשלות העניינים, נתתי לה הרבה מידע, ואז היא אמרה, 'למה את לא עובדת בזה?'. בהתחלה עזרתי לאנשים בהתנדבות או בשכר סמלי, ואז שחף, אחי, אמר, 'למה את חושבת קטן? תחשבי גדול. בואי נגיע לכמה שיותר אנשים וגופים'.
"בהתחלה עזרתי לאנשים בהתנדבות או בשכר סמלי, ואז שחף, אחי, אמר, 'למה את חושבת קטן? תחשבי גדול. בואי נגיע לכמה שיותר אנשים וגופים'"
"בחודש אוגוסט האחרון שודרה כתבה בחדשות 12 על בן, וביום שלמחרת חיכו לי 300 לקוחות. זה היה היסטרי. רק לשבת לסנן מתוכם מקרים - במה אפשר לטפל ובמה לא - לקח שבוע. זה היה בום".
מה למדת מנסיונך האישי?
"שצריך להיות בקשר עם הרבה מאוד אנשים, וצריך יחסים טובים עם הגופים השונים. לבנות יחסים של אמון זה לא משהו שקורה ברגע. לפעמים צריך להתגבר על רגשות שמתעוררים מול הגופים האלה, כי הסיטואציה מאוד רגשית. לא תמיד את צריכה לתקוף את הפקיד, אלא להסביר לו למה מה שהוא עושה חשוב ובעל ערך למשפחה שלמה".
מה את אומרת היום לאנשים שעברו משבר בריאותי ומגיעים אלייך?
"ד״ר אודי פרישמן, מומחה בתחום ביטוחי הבריאות, אמר לי שיש שלושה שלבים שאני צריכה להעביר את הלקוחות שלי דרכם: מה אתה יודע, מה אתה מבין, ומה אתה מפנים.
"הלקוחות שלי אף פעם לא יהיו מרוצים לגמרי, כי לא אוכל לתת להם את מה שהם באמת רוצים, וגם אני - להחזיר את הגלגל לאחור. זה מה שהם באים לבקש ממני באמת, וזה הדבר היחיד שאני לא יכולה לתת להם. אני יכולה לבנות להם הווה.
"התרבות שלנו מעודדת אותנו לחשוב שסתגלנות זו לוזריות, בעוד שזו התכונה הכי חשובה להישרדות. אני בעצמי לא השלמתי עם זה. אבל אם לפני שש שנים לא השלמתי עם זה 23 שעות ביממה, היום אני לא משלימה עם זה חמש דקות ביממה".
"הלקוחות שלי אף פעם לא יהיו מרוצים לגמרי, כי לא אוכל לתת להם את מה שהם באמת רוצים, וגם אני רוצה - להחזיר את הגלגל לאחור"
כבר לא תחזרי לעיתונות?
"ידעתי מזמן שלא אשאר עיתונאית לנצח. היה לי ברור שהעניין עם זכויות יתפוס מקום גדול יותר. ואז קרה מה שקרה עם בן. אנשים התחילו להזרים לי מידע, הזמינו אותי לכנסים. אני לא מרגישה שהלבשתי על עצמי מקצוע אחר. כשמסתכלים במה עסקתי קודם ולאן חיי התגלגלו, מה הנטיות הטבעיות שלי ואילו אנשים נמצא סביבי, העיסוק הזה הוא העור השני שלי".
במה את שונה מחברות אחרות?
"אני מציעה מעטפת של תמיכה ולא רק החזרי כספים. מחלה קשה שולחת זרועות ופוגעת בכל תחומי החיים. רוב האנשים נמצאים במצב שבו הם צריכים ללמוד המון מידע חדש דווקא כשהם נתונים תחת חרדה וצער ולפעמים גם כעס ועומס גדולים מאוד. אני מלמדת איך הם אמורים להיות נינג׳ות בתוך הסיטואציה".
איך באמת?
"יש שלב שבו את עומדת על גדות נהר ורואה אדם טובע. אם את עיתונאית את אמורה לשאול למה אין גדר? איפה השילוט שמזהיר מטביעה? אבל תוכניות כמו ׳יהיה בסדר׳ ומה שהחברה שהקמתי מבקשות לעשות, זה להוציא את הבן אדם מהמים".
ומי השפיעה עלייך לטובה?
"ליאור אבישר. הייטקיסטית צעירה, שהקימה את Door 2 Dor, מיזם התנדבותי שסיפק לעשרות אלפי קשישים מזון ותרופות במהירות שיא בתקופת הקורונה. היא זריזה, יוזמת ומביאה איתה תחושת אין גבולות שיש רק לנשים בגילה שגדלו בתוך העולם הזה, ומצד שני מחויבות ציבורית עמוקה שמגיעה מתמימות".
ועוד הישג אדיר: נצחון על טוויטר
"יום אחד, צייצן בזהות בדויה", מספרת לינוי בר גפן, "צייץ משהו מחריד שמהווה הטרדה מינית ולשון הרע על בן זוגי ועליי. דיווחתי לטוויטר ונעניתי שהציוץ אינו מפר את כללי האתר. נאלצתי לתבוע אותם. מה שמטריד במיוחד בסיפור של טוויטר הוא שמדובר ברשת שסלחנית במידה יוצאת דופן לעבירות כלפי נשים. טוויטר שלחה את עורכי דינה ממשרד "הרצוג, פוקס נאמן" שנקטו בטקטיקות מיזוגניות להפליא. הם ניסו להכשיר הטרדה מינית באמצעות עשרות עמודי השמצות, שהשורה התחתונה שלהם היא 'אבל מדובר פה בשרמוטה, חבר'ה, בדקנו ומצאנו שהיא לא בתולה'. לשמחתי בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי מתחו ביקורת חריפה על הטקטיקות האלה ופסקו לטובתי"
פורסם לראשונה: 06:19, 01.03.21
