השראה: אמא
אחת מחוויות הילדות, שעיצבו את חייה של קמלה האריס, הייתה ההליכה עם הוריה להפגנות הסוערות של שנות ה־60 על זכויות האדם. שני הוריה, אנשי סגל באוניברסיטאות ברקלי ואוקלנד - היא מהגרת מהודו והוא מג'מייקה - התאהבו בדרך האמריקאית ביותר, בזמן שנפגשו באותן ההפגנות. באחת ההפגנות, כשהפגינה חוסר שביעות רצון, התעניינו הוריה מה היא רוצה. "חופש", דקלמה הפעוטה.
כשההורים התגרשו, הייתה זו אמם, ד"ר שימאלה גופלן, חוקרת סרטן מצליחה, שגידלה את קמלה ואת אחותה מאיה, לבדה. כשהאם לא קיבלה את הקידום שהובטח לה באוניברסיטת ברקלי מכיוון שהתפקיד הגיע בסופו של דבר לגבר (עוד אבן דרך שהאריס לא תשכח), היא החליטה לעבור לאוניברסיטה אחרת. קמלה הייתה בת 12 ואחותה בת עשר, כשאמן העבירה את המשפחה למונטריאול, לאחר שהתקבלה למשרת הוראה באוניברסיטת "מקגיל" ולהמשך מחקר סרטן השד בבית החולים היהודי בעיר.
האריס תיארה את המעבר כך: "המחשבה על יציאה מקליפורניה שטופת השמש בפברואר, באמצע שנת הלימודים, לעיר זרה שמדברים בה צרפתית והשלג בה מגיע לגובה ארבעה מטרים ויותר, הייתה מטילת אימה".
תחביב: ריקוד
כשהאריס הגיעה לתיכון היא הקימה להקת מחול בשם "קסם חצות". יחד עם חמש חברות היא רקדה לצלילי מוזיקת פופ של תחילת שנות ה־80 בתלבושות נוצצות. שם כנראה היה נעוץ הביטחון לרקוד בקלילות בעצרת בחירות דמוקרטית בג'קסונוויל שבפלורידה באוקטובר האחרון. האריס הגיעה כרגיל עם נעלי האולסטאר שלה. כשהרמקולים השמיעו את השיר המרים של מרי ג'יי בלייג That Work, האריס הטתה את המטרייה שלה לאחור ונעה לפי הקצב. היה מי שכתב בעיתונים שמביך לראות את המועמדת לתפקיד סגנית הנשיא רוקדת, אבל לכו ספרו את זה לקהל הנלהב. לרשת שוחרר הקטע שבו היא רוקדת, והוא צבר בתוך זמן קצר 3.2 מיליון צפיות.
ערך: חברות אמת
בתיכון התיידדה האריס עם נערה בשם ונדה קגן, שהתוודתה בפני האריס שמתעללים בה בבית. האריס אמרה לה מיד: "את חייבת לבוא לגור איתנו". וכך היה. למשך תקופה עברה קגן לגור עם משפחתה הקטנה של האריס, וסיפור חייה של קגן היה המנוע של האריס לשמש תובעת במערכת המשפט האמריקאית. אגב, במערכת הבחירות התראיינה קגן ל"ניו יורק טיימס", שם סיפרה על הזיכרונות החמימים שנשארו לה מהתקופה שבה שהתה עם משפחת האריס. "הם בישלו ואכלו ארוחות ערב בצוותא. בדרך כלל היה מדובר באוכל הודי, ומעולם לא אכלתי מנות טעימות כל כך לפני כן".
יועצת: האחות מאיה
בזמן שהאריס למדה באוניברסיטת הווארד בוושינגטון, לאחותה מאיה, שעדיין הייתה תיכוניסטית וגרה עם אמן באותה תקופה באוקלנד, נולדה בת בשם מינה. אחייניתה של האריס קרובה אליה כמעט כבת. האריס סיפרה פעם איך עזרה לגמול את מינה מחיתולים: "הייתי חוזרת הביתה, וכולנו היינו עומדות ליד האסלה ומנופפות לשלום לחתיכת קקי". אגב, ההורות המוקדמת לא מנעה ממאיה וגם מבתה מינה להמשיך ללימודים גבוהים באוניברסיטאות מליגת הקיסוס. עם השנים, מאיה, הצעירה בשנתיים מקמלה, הפכה לאשת סודה וליועצת הפוליטית של אחותה. עוזריה של האריס יודעים שאסור להיכנס ביניהן. אם קמאלה האריס צריכה לבחור, היא תמיד תבחר במאיה. חוש ההומור שלהן דומה, וקול צחוקן כמעט זהה. הן מבריקות, מעורות בפרטים, קשוחות ותחרותיות, לפעמים גם זו מול זו.
אהבה: דאגלס ק' אמהוף
כריסט הדלין, חברה ותיקה של האריס, קיבלה בעבר ייעוץ משפטי מעו"ד דאגלס ק' אמהוף. בתום הפגישה שאלה אותו אם הוא פנוי, כי היא רוצה להכיר לו את קמלה האריס. "מאיפה אני מכיר את השם שלה?", תהה אמהוף. הדלין ענתה שהיא פרקליטת המדינה של קליפורניה. אמהוף ענה מיד, "וואו, היא מהממת". כבר באותו ערב הוא שלח להאריס הודעה, וכעבור כשנה הם היו מאורסים. טקס הנישואים נערך באוגוסט 2014. עבור האריס, אז בת 49, זו הייתה החתונה הראשונה. בעלה הטרי, שמבוגר ממנה בשבוע, היה נשוי בעבר, ויש לו בן ובת. מאיה, אחותה של האריס, ניהלה את הטקס ששילב טקסים מהדת היהודית וההודית: האריס תלתה שרשרת פרחים על צווארו של אמהוף, על פי המסורת ההודית, והוא מצדו שבר את הכוס. ילדיו של אמהוף מכנים את האריס בשם החיבה "מאמאלה" (שילוב של MUM ו־KAMALA), ואין גאה על כך ממנה.
נחישות: מלחמת חורמה בניצול מיני של ילדים
בתפקידיה כתובעת (פרקליטת מחוז סן פרנסיסקו, התובעת הכללית של קליפורניה) היא קידמה חקיקה שמטרתה להגדיל את העונשים על ניצול מיני של ילדים. החקיקה יצרה הגדרה מחודשת לזנות. ילדים וילדות שנקנים ונמכרים לצורכי מין כבר לא מכונים "זונות", אלא "מנוצלים" ו"קורבנות". גם הענישה של זנאים וסרסורים על סחר בילדים הוחמרה בזכותה.
מבחן גדול נוסף שהתחייבה אליו ועמדה בו היה העמדה הנחרצת שלה נגד עונש מוות. כבר מתחילת הדרך במערכת המשפט הודיעה האריס שהיא לעולם לא תדרוש עונש מוות, ולא משנה כמה הפשע יהיה מזוויע. שלושה חודשים לאחר שהושבעה בסן פרנסיסקו, נרצח שוטר בידי חבר כנופייה. היא הגיעה ללוויה, ישבה לא רחוק מאלמנת השוטר, והקשיבה לנאומים שדרשו את העונש החמור ביותר, אך לא זעה. המתקפות נגדה לא פסקו, שוטרים סובבו לה את הגב בבית המשפט, אבל במאמר דעה שפרסמה אז במגזין הנחשב "כרוניקל", כתבה, "נשבעתי שאני מתנגדת לעונש מוות, ואני אכבד את ההתחייבות הזו".
היסטוריה: סגנית הנשיא הראשונה של ארצות־הברית
דרך ארוכה עשתה האריס משנת 2002, אז התמודדה בהצלחה על התפקיד הפוליטי הראשון: פרקליטת מחוז סן פרנסיסקו. היא עשתה את הבלתי אפשרי כשניצחה פרקליט מכהן. האריס ומתנדבי המטה שלה לקחו קרשי גיהוץ לתחנות אוטובוס, פתחו אותם לשולחנות מאולתרים, והניחו עליהם עלוני פרסומת עם תמונתה של האריס ומידע עליה.
שיא הקריירה, נכון לרגע זה, הגיע ב־11 באוגוסט, כשביידן בחר בה לסגניתו. בשיחת זום הוא אמר לה: "את מוכנה להתחיל לעבוד?". "וואו, אני מוכנה להתחיל לעבוד", היא ענתה ללא היסוס.
ב־7 בנובמבר 2020, ביום שבו הכריז ג'ו ביידן על ניצחון במרוץ הארוך שלו לנשיאות, עלתה האריס לבמה לבושה לבן, לציון 100 שנים למתן זכות ההצבעה לנשים, ולאוזניה עגילי פנינה לכבוד "אלפא קאפה אלפא", האחווה האוניברסיטאית שלה, הראשונה בארצות־הברית שהוקמה על ידי נשים שחורות ולמענן.
