בפעם הראשונה שבה השחקן שלומי יפרח מ"השוטרים" (ששודרה ב"קשת" 12) הבין שהוא באמת מפורסם, הייתה כשתשובה שלו לאחד מעוקביו באינסטגרם הפכה לוויראלית והגיעה למדורי הרכילות ואפילו לגיא פינס.
"זה היה באיזה מוצאי שבת אחד, כשהיה לי קצת זמן פנוי והחלטתי לעשות שאלות־תשובות עם העוקבים שלי", משחזר יפרח, שגילם ב"השוטרים" את דמותו של העבריין מזרה האימה מאור עזרא. "ואז איזה חוצפן אחד שאל אותי אם לא מפריע לי שאשתי לעתיד שמנה. עשיתי צילום מסך של השאלה ושלחתי לטליה עם 'מה נראה לו?'. לא הבנתי בכלל מה זה עניינו. טליה אמרה לי: 'תענה לו, אבל בטעם טוב. אל תשכח שאתה באינסטגרם וכולם רואים'. היא המאזנת שלי בחיים. כי אם הייתי יכול לענות לו בלי צנזורה, הוא היה מקבל ממני קללות, בלי בושה".
טליה: "אני יכולה להבין את הכעס של שלומי. כשאתה קורא משפט כזה שנאמר על אדם שקרוב אליך, זה מעלה כעס והתנגדות ואוטומטית אתה רוצה לתקוף. אבל דווקא אם תדבר יפה, המסר שלך יגיע לצד השני".
שלומי: "עשיתי צילום מסך של השאלה ושלחתי לטליה עם 'מה נראה לו?'. לא הבנתי בכלל מה זה עניינו. טליה אמרה לי: 'תענה לו, אבל בטעם טוב"
שלומי, בחרת לענות לו בפומבי ולא בפרטי.
"היה לי ברור שאני עונה לו ושאני רוצה שכולם יראו. לקחתי כמה נשימות וניסחתי לו תשובה יפה. לא חשבתי שזה יעשה כל כך הרבה רעש".
וכך ענה שלומי לאותו עוקב: "'שמנה' זה לא משהו רע. כמו שיש אדם רזה, יש אדם שמן. לאישה שלי יש את הלב הכי ענק שיש! היא הכי יפה בעולם מבפנים ומבחוץ. בחיים לא אדחף אותה לרדת במשקל או להתאמן. אני אוהב אותה איך שהיא, ואם טוב לה עם עצמה, אז טוב לי... בואו, זה לא שהיא מתחתנת עם גורו בריאות".
טליה, איך הגבת לזה שהנראות שלך הפכה לעניין פומבי?
"אם שלומי לא היה עונה, הייתי נפגעת. שלומי יודע מה יש לו בידיים. הוא יודע מה דעתי בנושא ושחשוב לי לדבר על הדברים האלה. אני לא מחפשת לברוח מזה שאני שמנה. אני מאוד שלמה עם עצמי. אישה יכולה להיות יפה במידה 34 וגם במידה 56. אני מאוד בטוחה בעצמי ואוהבת את מי שאני. אני ישנה טוב בלילה. תמיד הייתי שמנה ותמיד חיזקתי את עצמי נפשית. אמא שלי מגיל אפס הייתה מחבקת אותי כל הזמן ואומרת לי כמה אני יפה וחכמה. אני זוכרת אותי כילדה בוכה בתאי מדידה. זה היה מתסכל. אבל בבית לא נתנו לי להרגיש שונה. המסר היה שאת זו את. מי שטוב לו בבקשה, מי שלא - שילך. וזה הולך איתי".
שלומי מחייך: "טליה רק הרוויחה מהסיפור הזה. היא עלתה ב־2,000 עוקבים. הפרטי באינסטגרם שלה התמלא בהודעות מנשים שמנות שפנו אליה. היא נהייתה גורו".
טליה: "אני לא מחפשת לברוח מזה שאני שמנה. אני מאוד שלמה עם עצמי. אישה יכולה להיות יפה במידה 34 וגם במידה 56. אני מאוד בטוחה בעצמי ואוהבת את מי שאני"
טליה: "בנות התחילו לעקוב אחריי ולשלוח הודעות מחזקות. אנשים גם התחילו להגיד לשלומי שהוא גבר מהמם ושצריך עוד גברים כמוהו שככה מגינים על הנשים שלהם".
טליה בחרה גם לענות לאותו עוקב בעצמה, מהאינסטגרם שלה. היא כתבה לו ששמנים רגילים לחוות תגובות כאלה. שנותנים להם להרגיש שאם הם שמנים, הם פסולים. "כשאני הולכת לקניון עם חברה", מספרת טליה, "היא תצא עם שבע שקיות של קניות, ואני עם אקססוריז. אני רוצה למדוד בגד, והמוכרת עושה לי מבט של 'בואי, מה למדוד?'. זה להיכנס לתא מדידה בתפילות, לצאת עצבנית שכלום לא עולה עליי, ואז שוב המבט של המוכרת של 'למה ציפית?'. זה לחיות עם המשפט: 'יש לך פנים יפות, לא חבל? תרזי, תהיי פצצה'. אין בארץ הכרה בשמנים. פה אפשר לקנות רק בגדים של זקנים או בגדים יקרים מאוד. אני קונה רק באתרים בחו"ל".
שלומי, איך בכלל נהיה הדיון הזה על טליה? גם אתה לא בדיוק פטיט.
"השמנתי בשביל התפקיד 10 קילו, כשבמקור אני לא רזה, ועדיין בחרו לדבר על טליה. אולי יותר קל לפתוח דיון על אדם מן השורה, שהוא לא מפורסם. צריך להגיד שכששנינו הולכים לקנות בגדים, יותר קל לי למצוא בגדים מאשר לטליה. אני גם מתראיין איתה עכשיו כדי לתת לה לדבר עבור המין הנשי, שסובל יותר מהדבר הזה".
טליה: "אין ספק שמודל היופי מופעל יותר כלפי נשים. נשים צריכות להיות דוגמניות וחטובות, ואם הן לא מספיק כאלה, מתחילים לבקר אותן. נשים משתפות אותי בסיפורים שלהן, ואני בהלם כמה בריונות, כמה הצקות ולחץ חברתי הן עוברות. מישהי סיפרה לי שהיא עבדה במאפייה, וקונה אמר לידה לבוס שלה: 'תפטר אותה, היא לא יכולה לעבוד פה. זה לא בריא לה'. זה יכול להגיע למקומות מאוד חשוכים אם את לא בטוחה בעצמך. גברים גם עוברים את השמנופוביה הזו אבל פחות. זה מעצבן".
בינתיים הם גרים אצל סבתא שלה
הזוג המתוק מגיע לריאיון ארבעה ימים בלבד לאחר חתונתם. עייפים אך מאושרים. גם שחזור הפרשה ההיא לא מוריד מהמורל כהוא זה. בכל זאת, סוף־סוף התחתנו אחרי שהמתינו לאורך שנת הקורונה, שיוכלו לחגוג כמו שצריך.
שלומי (25) משחק מגיל 13. הוא התחיל בחוג לתיאטרון באשדוד, "ובגיל 16 כבר לקחתי קורסים למשחק, עמידה מול מצלמה וטכניקה בתל־אביב. חברים מבית הספר היו באים לראות אותי על הבמה. אחד התפקידים היה של נערה עם חצאית, טקסט שאני כתבתי. היה להם קשה לעכל את זה. אבל זה היה קטע מצחיק, ובסוף הם צחקו והתחברו לזה". התפקיד ב"השוטרים" היה התפקיד הראשון המשמעותי שלו, והוא לא גרם לו לעזוב את המחלבה בבבאר־טוביה שבה הוא עובד. להפך, לאורך כל הצילומים וגם עם עליית הסדרה הוא הקפיד להגיע לעבודה שם.
עד החתונה הוא התגורר באשדוד עם אמו ואחיו הקטן, אביחי. הוא קרוב מאוד לאמו ומתאר אותה כלביאה. ההגנה על טליה יצאה ממנו באופן טבעי. הסיפור המשפחתי שלו מעניין: הוריו התגרשו, ואביו יצא מהתמונה. לאחר כמה שנים ההורים חזרו ונישאו בשנית, ואז נולד אחיו הקטן. ההורים התגרשו בשנית, והקשר עם האב שוב נותק, וחודש רק כעבור שנים.
שלומי: "באתי מבית של שמנות. אמא שלי הייתה אישה מאוד גדולה. בהיריון של אחי הקטן היא שקלה 160 קילו. גם הדודות שלי שמנות. לפני עשר שנים היא עברה ניתוח טבעת (להקטנת הקיבה, ת.ב) והורידה 100 קילו. קיבלתי אמא אחרת. רזה, אבל גם כזו שאיבדה את שמחת החיים. היא לא הייתה מצליחה לאכול, היא הייתה מקיאה. ככה עד שהיא פתחה את הטבעת. גם הדודות שלי שעשו ניתוח איבדו את שמחת החיים.
"כשהכרתי את טליה היא הייתה ככה, בממדים האלה. זה לא שהכרתי בחורה רזה שפתאום השמינה. קיבלתי אותה ככה ולקחתי אותה איך שהיא. אני רוצה שהיא תעשה מה שטוב לה ולא מה שאחרים יכתיבו לה".
שלומי: "אמא שלי הייתה אישה מאוד גדולה. לפני עשר שנים היא עברה ניתוח טבעת והורידה 100 קילו. קיבלתי אמא אחרת. רזה, אבל גם כזו שאיבדה את שמחת החיים"
טליה (22) גדלה ביישוב הדתי־לאומי מרכז־שפירא. היא עובדת במרכז לגביית ארנונה בקריית־מלאכי, ובשעות הפנאי מצלמת לאינסטגרם את מה שהיא מבשלת, מעלה מתכונים ומוכרת עוגות שהיא אופה. הזוג "מתנחל" כרגע, כלשונם, אצל סבתא של טליה בקריית־מלאכי עד שיחליטו איפה הם רוצים לגור. "ארזנו תיק ועברנו אליה אחרי החתונה".
לא, הוא לא מרגיש בן 25
הם הכירו בפייסבוק לפני שלוש שנים. מי התחיל עם מי? תלוי את מי שואלים. שלומי אומר שטליה התחילה איתו. טליה אומרת שהוא התחיל איתה: "תני לי לספר את הסיפור ואז תחליטי. יש קבוצה בפייסבוק שנקראת 'דברים שאני כותב'. שנינו כתבנו שם. שלומי כתב שם כל מיני תובנות וחוכמת חיים. היה לו פוסט שממש אהבתי ורציתי לקרוא עוד דברים שלו, אז הצעתי לו חברות, ואז הוא שלח לי הודעה".
שלומי: "הצעת חברות זה כמו שנשב בבר ואת תשלחי לי כוס יין. אני אגיד לך תודה רבה ואתחיל לדבר איתך".
טליה מאבדת סבלנות: "כוס יין זו הצהרה. בקשת חברות בפייסבוק זו בקשת חברות".
שלומי: "אני מרגיש זקן. עם כל מה שעברתי בחיים, אני לא מרגיש בן 25. וטליה מגיעה מבית דתי. אי־אפשר היה לדחות את החתונה יותר מדי".
את זוכרת מה הוא כתב לך כשהוא פנה אלייך?
"הוא ראה שהעליתי סרטונים שאני שרה וכתב לי: 'את שרה יפה ואני שחקן, אז אולי יכול להיות פה משהו, או אפשר לעשות שיתוף פעולה', משהו כזה. התחלנו לדבר, ושבועיים אחרי יצאנו לדייט. משם הכל היסטוריה".
זה היה עוד לפני שהוא קטף את התפקיד בסדרה.
"כן. אחרי חודשיים ביחד הוא עשה לי שיחה, הוא אמר לי: 'את יודעת, אני אהיה שחקן ואם התפקיד שלי יכלול נשיקה עם מישהי, תצטרכי להתמודד עם זה'. אמרתי לו שכל עוד אני בטוחה באהבה שלנו ואנחנו באמון מלא, אין סיבה שלא יהיה בסדר".
אתם לא קצת צעירים לחתונה?
שלומי: "אני מרגיש זקן. עם כל מה שעברתי בחיים, אני לא מרגיש בן 25. וטליה מגיעה מבית דתי. אי־אפשר לדחות יותר מדי".
הוא אגב, חובש כיפה שחורה, והריאיון התקיים בבית קפה כשר, לבקשתו.
תגיד, אז איך הצעת נישואים?
"הצעתי לה באוגוסט שעבר, כשחגגנו שנתיים. זה היה בקורונה, ולא הייתה אפשרות לנסוע לצימר, אבל ידעתי שהיא רוצה הצעת נישואים גדולה, חפלה עם כל המשפחה".
טליה: "כל הסימנים שהוא עומד להציע היו לי מול העיניים ולא שמתי לב. אמרתי לו בעבר שאם בהצעה אין לי ציפורניים (הכוונה לציפורניים עשויות לתמונה עם הטבעת, ת.ב), אני לא יודעת מה יהיה. חברה שלי שעושה ציפורניים התקשרה אליי פתאום ואמרה לי, 'אני רוצה לשלוח למורה שלי תמונה של פרנץ' מניקור שאני עושה. תבואי אליי שאעשה לך'".
שלומי: "אני התקשרתי לחברה הזו ואמרתי לה, 'תמציאי תירוץ כדי שטליה תבוא לעשות אצלך ציפורניים'. גם רציתי שטליה תלבש שמלה לבנה בהצעה, אז עבדתי עליה שיש מסיבת קונספט של ההפקה וצריך ללבוש לבן. היא אמרה סבבה. בערב, כשהיינו צריכים לצאת, אמרתי לה שצריך לאסוף עובדת הפקה מחוף אשדוד. גם סידרתי שהעוזרת במאי שלנו תשלח לי הודעה לגבי הטרמפ למסיבה. אבל כל הזמן הזה לא ידעתי שטליה כבר יודעת שאני עומד להציע לה נישואים".
שלומי: "אני יורד על הברכיים, שולף טבעת ואומר לה 'התינשאי לי?'. אחר כך שאלתי אותה אם היא התרגשה מההצעה. היא אמרה לי, 'סיפרת לי אתמול'"
איך היא גילתה?!
"יום לפני ההצעה הסוכנת שלי שלחה לי הודעה שהכסף על הסדרה צריך להיכנס. היא גם שאלה מה קורה. אמרתי לה שאני מתרגש כי מחר אני מציע. עשיתי לטליה צילום מסך שתראה שהכסף עומד להיכנס ושלחתי לה. מהלחץ לא שמתי לב שלמטה כתוב שמחר אני מציע לה נישואים. אנחנו מגיעים לחוף כאילו לאסוף את העובדת, ואני אומר לטליה: 'בואי נרד לכיוון שלה', ואני רואה שטליה זורמת איתי".
טליה: "אני בדרך כלל לא זורמת על ללכת בחוף עם שמלה לבנה. זה לא אופייני לי. התחלנו ללכת לכיוון נחל לכיש, ואז שלומי מתחיל להגיד לי, 'טולה, אנחנו שנתיים ביחד', ואני כבר רואה את המשפחות שלנו מרחוק. זו הייתה הצעה מהממת".
שלומי: "אני יורד על הברכיים, שולף טבעת ואומר לה 'התינשאי לי?'. אחר כך שאלתי אותה אם היא התרגשה מההצעה. היא אמרה לי, 'סיפרת לי אתמול'".
טליה: "צריך לצחוק על זה".
שלומי: "צחקו עליי כל הערב".
לשניהם לא היה פשוט למצוא בגדים לחתונה מראש הם החליטו להתחתן ביוני, כעבור כמעט שנה. לתת לקורונה צ'אנס לעזוב. "המכשול הבא היה 'שומר החומות'", אומרת טליה. "למזלנו הוא הסתיים יומיים לפני החינה שלנו. עד הרגע האחרון התנדנדנו, לא ידענו אם נקיים את האירוע או נבטל".
שלומי: "הלכתי למעצבת מוכרת שהתאימה לי חליפה בשחור. לא רציתי להתחתן בשחור, והיא אמרה שהיא לא תופרת במידות שלי. חשבתי שהפסד שלה"
החיפוש אחר שמלת הכלה היה לא פשוט. "חיפשתי איזה חצי שנה. מלא זמן", מספרת טליה. "חברה שלי, שהיא שמנה וגם מתחתנת, ואני חילקנו בינינו את המקומות ואמרנו שנתעדכן אם אנחנו מוצאות משהו רלוונטי. היא סיפרה לי שאמרו לה שתעשה הקטנת חזה, אחרת אין לה מה לעשות אצלם".
ומה לך אמרו?
"הלכתי למקומות, וראיתי שאין שמלות בשבילי. כשהתעניינתי אם אפשר לתפור לי שמלה שמצאה חן בעיניי, במידה שלי, ענו לי ש'זה לא יהיה יפה במידה הזו' או 'הגזרה הזו לא תחמיא לך'. מי שרצה לצאת מזה בשלום אמר לי שאפשר לנסות, אבל ראיתי שאין לו עניין. באיזשהו שלב כתבתי פוסט על זה שאין בגדים במידה שלי, וככה התוודעתי לשני מעצבים מהממים, שלומי דדון שעיצב לי את השמלה הראשונה לחופה, ומעיין סול, אחות של ימית סול, שפנתה אליי ואמרה לי שהיא תעצב לי שמלה. היא קלטה אותי ועיצבה לי שמלה שחלמתי עליה, לריקודים".
שלומי: "גם אני עברתי דברים דומים. הלכתי למעצבת מוכרת מאוד שהתאימה לי חליפה שחורה. אמרתי לה שאני לא רוצה להתחתן בשחור. היא אמרה לי שהיא לא תופרת במידות שלי. חשבתי שהפסד שלה וביי. מצאתי מעצב תותח שתפר לי את החליפה".
טליה: "הוא תפר לו חליפת גורמה".
ומה בנוגע לטקס הישראלי: דיאטה לכבוד החתונה הייתה פה?
טליה: "בחיים לא עשיתי דיאטות רצח. תמיד כשהחלטתי על דיאטה, זה היה לשמור על תזונה נכונה".
שלומי: "לפני החתונה עשינו דיאטה מאוד יפה, עשינו הליכות וירדנו, אבל אז נשברנו והתפרענו. אין זמן ויש מלא ריצות ולחץ. גם היו ימים של לעבור מריאיון לריאיון. אני גם עובד במשמרות, והשעות לא מסודרות בעליל. זה להגיע הביתה להחליף בגדים ושוב לצאת. לא באמת אפשר לחתוך ירקות ולאכול באוטו. זה לחטוף. הרמתי ידיים. מהלחץ של החתונה הורדתי את מה שהעליתי לתפקיד ועוד חמישה קילו, אבל אני מאמין שהשבוע עם כל הארוחות של שבע הברכות אני אעלה את הכל בחזרה".
טליה: "הייתי בשומרי משקל חודשיים וכבר ירדתי 10 קילו, אבל לא היו לי עצבים יותר. זו מדריכה צמודה ולמלא דוחות כל יום ולספור דברים וכמה אני אוכלת. הכל בסדר, לא צריך להתאבד על זה. החזרתי בינתיים שלושה קילו. אני לא מתחייבת שבחיים לא ארזה. יש לי בעיות בריאותיות, כאבי גב, קשה לי לקשור שרוכים. אבל זו אני שאחליט שאני רוצה, לא כי יכתיבו לי. בינתיים אני שלמה עם עצמי, ואם מישהו בא ומעיר הערה פוגענית על המשקל שלי, אני עונה לו. מוכיחה אותו".
טליה: אני שזו אחליט שאני רוצה לעשות דיאטה, לא כי יכתיבו לי. בינתיים אני שלמה עם עצמי, ואם מישהו בא ומעיר הערה פוגענית על המשקל שלי, אני עונה לו. מוכיחה אותו"
ואיך הייתה החתונה? נהניתם?
שלומי: "317 אנשים אישרו הגעה, אבל בפועל הגיעו 420 אנשים. בשעה הראשונה היה כאוס באולם, עד שהושבנו את כולם".
טליה: "הרגשתי שאני רוצה עכשיו ליהנות מהרגע שלי, והוא רק הולך מפה לשם - מה, איפה, איך, למה עומדים? אמרתי לו, 'יש לנו מפיק לזה'. אבל לא היה עם מי לדבר".
שלומי: "אני קונטרול פריק רציני. אני צריך שליטה מלאה בהכל. אני זוכר שהצלם אמר לי, 'תראה כמה אנשים באו לשמח אתכם'. גם בסוף, אם מגיעים יותר אנשים משציפית, זה שמח במעטפות. אבל אז הגיע התקף אסתמה מהלחץ. יצאתי החוצה לנשום וחבר הביא לי כוס מים. תוך כדי שאני לוקח נשימות עם המשאף, מגיעים אורחים להצטלם איתי. אני מזיע אבל מנסה להראות שהכל בסדר, מחייך אליהם ומצטלם".
טליה: "הוא חוזר לחדר חתן־כלה להתארגן לפני הסלואו. שיר הסלואו שלנו היה 'תודה לך מאמי' של קובי פרץ, שהקלטתי באולפן. הוא מגיע לחדר לשים ז'קט, וכשאנחנו באים לצאת הוא אומר לי, 'אני לא מרגיש טוב'. אמרתי לו, 'תתאפס על עצמך, זה יום של פעם בחיים. תנסה לשמוח'".
לא נלחצת לרגע?
"אני כבר מכירה אותו מספיק כדי לדעת מתי יש באמת בעיה וצריך לעצור הכל ומתי צריך לנער אותו. יש לי דיווה בבית".
ומה הפרויקט הבא, ילדים?
שלומי מרים ידיו בתנועת לא יודע: "אנחנו מוכנים. אם יבוא, יבוא".
טליה: "כשזה יגיע, נקבל את זה באהבה".
