תארי לעצמך שאת הולכת ברחוב סואן ומולך צועד גבר החלומות שלך. כשהוא ממש קרוב, את יכולה לראות שגם הוא מסתכל עלייך ואפילו מחייך חיוך קטן, מה שגורם לך לשחרר חיוך נבוך. מה את עושה עכשיו? סביר להניח שכלום, אבל ממש מתבאסת כשהוא נמוג בינות למאות האנשים, ולך לא נותר אלא לחלום עליו בלילות ולהצטער שלא אמרת משהו.
על הסיטואציה הזו ממש חשב מאור גיל, שהמציא אפליקציה בשם Heyoosh שאמורה לעזור לך למצוא את כל אלה שצדוּ את מבטך ברחוב, באוניברסיטה, בסופר או אפילו בקופת החולים.
גיל (28) הוא מאמן כושר עצמאי מתל־אביב ויש לו בן זוג כבר שנתיים וחצי. אבל הזוגיות הזו הגיעה אחרי שעבר שנים של חיפושים באפליקציות של היכרויות ונכווה קשות. "הייתי בכל אפליקציה אפשרית", הוא מספר. "לפעמים הייתי קובע עם מישהו בבית קפה, ובחצי השעה שעברה עד הפגישה הייתי מגלה שהוא הזדקן ב־20 שנה. היו גם כאלה שנראו טוב בתמונה והגיעו לפגישה עם 15 קילו יותר. אין לי בעיה עם גיל או משקל, אבל תשלח תמונה של מי שאתה באמת!".
קרה גם שאנשים השתמשו בתמונות שלו: "יום אחד צלצל אליי חבר ושאל: 'מה, אתה צוחק עליי?' שאלתי: 'למה?'. הוא ענה: 'אתה לא מתכתב איתי עכשיו בטינדר?'. עניתי: 'לא!' והוא אמר: 'טוב, תשמע, מישהו משתמש בתמונות שלך'".
אם לא די בהונאות האלה, מאור חווה גם לא מעט שאלות פולשניות שחזרו על עצמן שוב ושוב. "אצל גייז זה ישר ולעניין: מחפש קשר או סטוץ? ואם סטוץ, מה אתה אוהב? מה הראש שלך? מה אתה מחפש בסקס? אם עניתי שאני לא מעוניין, התחילו לחקור אותי למה. בשלב מסוים הפסקתי לענות כדי לא להעליב. במצבים כאלה קרה שמישהו שלח לי 50 הודעות ברצף, אשכרה ניהל דו־שיח עם עצמו, ובשלב מסוים הגיע לקללות, 'מי אתה חושב שאתה' או 'לך תחפש'".
היו גם מקרים קיצוניים יותר: "קרה כמה פעמים שנתתי מספר טלפון למישהו וקיבלתי שיחות מטלפון חסוי, אני אומר: 'הלו, הלו', ומנתקים לי. פעם יצאתי לדייט עם מישהו ולמחרת הוא שלח לי 40 הודעות ווטסאפ ברצף כשהייתי עסוק בעבודה. גם אם הדייט היה מקסים, אתה לא נפגש עם אדם שהשאיר לך 40 הודעות. זה מפחיד. קרה גם שיצאתי לדייט עם מישהו ולמחרת מצאתי בכניסה לבית שלי שקית מהודרת עם שלוש חולצות חדשות. מתנה! מבחינתו זה היה חיזור, מבחינתי זה היה מאוד מוזר ומלחיץ. לא הבנתי מאיפה הוא יודע איפה אני גר".
אינסוף שיפוטיות ותחושה של שוק בשר
כל אלה הביאו את גיל להבנה שנדרש שינוי בחוקי המשחק: "אנשים שבעו מעולם הדייטינג. כל האפליקציות, בכל הפלטפורמות, מציעות בדיוק את אותו הדבר אחד לאחד. המון פרופילים, שאלות על גבי שאלות, מלא מידע, אלגוריתמים שקובעים מי מתאים לך, אינסוף שיפוטיות ותחושה של שוק בשר. מידידות שלי אני יודע שיש הרבה נשים שלא רוצות שבכל רגע נתון מישהו ייכנס לכרטיס שלהן ויקרא עליהן פרטים, אם הן צמחוניות או טבעוניות, אוהבות לטייל או לקרוא, מחוברות לאפליקציה או לא, קראו את ההודעה או לא. כל הנתונים החשופים האלה יוצרים תחושת חוסר ביטחון. הגיע הזמן לשנות את הדרך שבה אנשים בעולם משתמשים באפליקציות היכרויות".
איך עלה לך הרעיון לאפליקציה?
"ראיתי בכל מיני קבוצות בפייסבוק, גם של סטרייטים וגם של הומואים, שאנשים מחפשים מישהו או מישהי שראו באיזה מקום, וזה הדליק אצלי נורה. אנחנו מפספסים כל כך הרבה אנשים שאין לנו שום דרך להגיע אליהם. הגעתי למסקנה שאם כל כך הרבה אנשים מחפשים את האדם שהיה להם קליק איתו, צריך למצוא לזה פתרון".
לפני שנה וחצי פנה מאור עם הרעיון לחברת ההיי־טק Keepod, והחבורה יצאה לדרך. כעת האפליקציה זמינה להורדה חינם בחנויות האפליקציות (חפשו: Heyoosh) ומאפשרת ניהול של עד חמש אינטראקציות במקביל. מי שירכוש מינוי Pro, יוכל לנהל 15 אינטראקציות במקביל.
אז איך זה עובד?
"בהצטרפות לאפליקציה יש לספק תמונה בלבד: אין צורך למלא פרטים אישיים, גם לא גיל או מקצוע, ולא צריך לתת מספר טלפון. גם לא צריך לבחור זכר או נקבה".
למה?
"כי אם הקליק הוא אמיתי, זה לא משנה. הדור הצעיר כל כך פְלוּאידי מבחינה מגדרית ומינית, שזה מיותר. האפליקציה מבוססת על הדדיות, כלומר שני הצדדים צריכים לחפש אחד את השני. לדוגמה, אם ראית מישהו שהיה לך קליק איתו אבל לא עשית שום דבר, את נכנסת להיוש וכותבת הודעה: 'פגשתי מישהו עם כובע קסקט צהוב בשדרות רוטשילד, פינת נחלת בנימין, ביום חמישי בשעה שש' ומעלה את זה לאוויר. אם אותו אדם הרגיש את אותו קליק, הוא נכנס לאפליקציה וכותב הודעה משלו: 'ראיתי מישהי בשמלה אדומה בשדרות רוטשילד, פינת נחלת בנימין, ביום חמישי בשעה שש'.
מאור גיל: "תארי לעצמך כמה דייטים מיותרים תחסכי וכמה סטרס יֵרד ממך לפני הפגישה כשאת יודעת מי נמצא בצד השני של הצ'ט, כי ראית אותו. אין הפתעות"
"להבדיל מאפליקציות אחרות, היוש לא עוקבת אחרייך אלא מבוססת על המידע שאת מוסרת. אם האפליקציה מבינה שדיברתם אחד על השני, היא מחברת ביניכם ומראה לכל אחד מכם את התמונה של הצד השני, כדי שתוכלו לאשר. אם שניכם עניתם בחיוב, נפתח חלון צ'ט, בלי תמונות, בלי 'נראה לאחרונה' ובלי מחובר או לא. אף אחד אחר לא יכול לפנות אלייך או לראות את התמונה שלך, ואף אחד לא יכול לשלוח לך תמונות עירום שלו בניגוד לרצונך, כפי שקורה באפליקציות אחרות".
אילו תגובות אתה מקבל לאפליקציה?
"רוב האנשים עפים על הרעיון – ומעט מאוד אנשים אמרו לי, 'וואלה, זה לא כל כך קורה לי, כל המבטים האלה', יש אנשים שהם פחות פתוחים לזה באופן טבעי, ביישנים או סגורים".
אנשים לא אומרים לך, "אתה מחזיר אותנו להודעות במקומונים של שנות ה־80"?
"לא. אנשים מיצו את עולם ההיכרויות כמו שהוא, ודי, הגיע הזמן למשהו אחר. זו האפליקציה הראשונה שמבוססת על כימיה אמיתית, דבר שמגדיל ב־80% את הסיכוי להתאמה. קשר אמיתי מוצאים בעולם האמיתי! אתרי ההיכרויות מלאים בכל כך הרבה פרטים שנעשים לא רלוונטיים בהיכרות טבעית, הרי אם יש לך קליק עם מישהו, זה לא ישנה לך אם הוא בן מזל קשת או סרטן, אוהב לטייל או לקרוא ספרים, עורך דין או רואה חשבון. בנוסף, תארי לעצמך כמה דייטים מיותרים תחסכי מעצמך וכמה סטרס יֵרד ממך לפני הפגישה כשאת יודעת מי נמצא בצד השני של הצ'ט כי ראית אותו. אין הפתעות: מה שראית במפגש המקרי, זה מה שיהיה מולך בצ'ט. זו אלטרנטיבה נעימה, אמיתית, אלגנטית ובטוחה יותר, וגם חזרה לרומנטיקה של פעם".
מה הפתרון שלך לנשים שכמעט לא יוצאות מהבית? אני, למשל, עובדת מהבית.
"גם בסופּר או בסידורים תרימו את העיניים מהטלפון. יכול להיות שמישהו מסתכל עליכן ואתן לא שמות לב, כי העיניים שלכן בתוך המסך. זה נכון במיוחד אצל הדור הצעיר, שהטלפון הפך אצלו לאיבר בגוף. אנשים צריכים לחזור לתקשר אחד עם השני".
איך זה עובד ב־Heyoosh?
אם ראית מישהו שמצא חן בעינייך, את כותבת, 'ראיתי מישהו עם חולצה שחורה ומשקפיים בקניון עזריאלי ביום שישי בצהריים. במקביל, אם אותו אדם הרגיש קליק, הוא כותב באפליקציה: 'ראיתי מישהי עם שיער שחור ארוך וחולצה לבנה בעזריאלי בצהרי שישי'. אם האפליקציה מבינה שדיברתם אחד על השני, היא מחברת ביניכם ומראה לכל אחד מכם את התמונה של הצד השני. אם שניכם מאשרים, נפתח חלון צ'ט.
הכימיה בין אנשים שונה במפגש
אפליקציה נוספת השואפת לשנות את חוקי הדייטינג היא Real Life, שתאפשר לכן לשלוח הודעה למישהו שיושב במרחק כמה שולחנות מכן בבית קפה. "את מורידה את האפליקציה", מסביר דור אהרונוף, היזם, "בוחרת את בית הקפה שבו את יושבת, יוצרת פרופיל חד־פעמי, כותבת שם, בוחרת מגדר, מעלה תמונה, מתחברת ורואה מיד את כל הגברים המחוברים. אם מישהו לטעמך ואת רואה אותו באפליקציה, את יכולה לפתוח איתו צ'ט. יש מגבלה על מספר ההודעות בכל צ'ט, כי הכוונה היא שאנשים יפסיקו להתכתב באפליקציה ויעברו לשבת ביחד, אבל אין מגבלה על כמות השיחות ביום".
גם אהרונוף (30), מנהל פרויקטים המתגורר ברמת־השרון, עבר דרך חתחתים בעולם הדייטינג, שהובילה אותו לפיתוח האפליקציה. בגיל 21 הצטרף לראשונה בחייו לאתר היכרויות: "זה היה לפני עידן הלייקים באפליקציות, הייתי צריך לשלוח הודעות כדי שייכנסו לכרטיס שלי. שלחתי כל יום 20 הודעות וענו לי אולי חמש, אבל לא יזמתי אף פגישה".
למה?
"התביישתי ללכת לפגישות. פחדתי להיפגש עם בחורות ורק צ'וטטתי כדי לצבור ניסיון בשיחות עם נשים. אחר כך עברתי לאתר גדול יותר, שבו הייתי צריך להשקיע בפרופיל איכותי, בתמונת פרופיל מיוחדת, בשורת פיק־אפ מדליקה. עשיתי ניסויים עם תמונות: החלפתי תמונה, שלחתי 40 הודעות, ולפי סוג הבחורות שענו לי החלפתי תמונה".
ממש מחקר מדעי.
"חבל לך על הזמן. ראיתי מה עובד ומה לא עובד, שנים הייתי באפליקציה הזו, שלחתי אולי אלף הודעות וניהלתי המון שיחות. השטות הזו של לעבור לווטסאפ ואז לדבר בטלפון או אפילו לשיחת וידיאו לא תואמת למציאות. הייתה לי כימיה מדהימה בווידיאו עם בחורה אחת, וכשנפגשנו הפכנו שנינו לאילמים. גיליתי שהיא בגובה 178 ס"מ. אני 197 ס"מ ולא אוהב גבוהות. ירד לי לגמרי ממנה ולא יכולתי להוציא מילה. הייתה אחת שקבעתי איתה בלי לדבר בטלפון, וכשהיא נכנסה לאוטו שלי גיליתי שסגנון הדיבור שלה מאוד גברי, מה שלא היה לטעמי. המון תמונות לא תאמו למציאות, הייתי מתאהב וירטואלית המון ומתאכזב. גיליתי שהכימיה בין אנשים שונה באפליקציה, בווטסאפ, בטלפון, בשיחת וידיאו ובמפגש".
בהמשך עבר דור לאפליקציות "טינדר" ו"באמבל" – וגם שם לא מצא את דרכו. "בגלל שכל הבנות חושבות שטינדר זה סטוצים, מראש אתה נפסל. זה הזוי, במקום להתרכז בלהכיר אחד את השני, אתה עסוק בלנסות להוכיח למישהי שאתה לא מעוניין בסטוץ. ב'באמבל' הבחורות צריכות לפנות לבחורים, ומה שקרה היה שבחורות עשו לי לייק, אבל לא פתחו בשיחה, אולי כדי לא להיראות Needy, כך שהמאץ' התפוגג. גיליתי שאישה יכולה למצוא דייט בקלות וגבר צריך לשלוח 500 הודעות כדי למצוא דייט אחד. זה עצוב".
הרגשתי שצריך לתקן את עולם ההיכרויות
המפנה חל כשחבר המליץ לאהרונוף על הספר בשם "המשחק - עולמם הפרוע של אמני הפיתוי", מאת ניל שטראוס. הוא היה אז בן 25. בהשפעת הספר פנה לחברה שבה גברים לימדו איך לגשת לבחורות. "המדריך יצא איתי לרחוב בוגרשוב בתל־אביב ופשוט התחיל לדבר עם בחורות", הוא משחזר, "ראיתי איך הוא משדר כריזמה וביטחון. אחרי רבע שעה הוא אמר לי: 'יאללה, תיגש למישהי'. פעם ראשונה בחיים שהרגשתי מה זה פיק ברכיים. אמרתי לו: 'מה תיגש? היא אוכלת! היא עסוקה! היא מדברת בטלפון!'. בסוף ניגשתי לבחורה אחת, אמרתי שלום וברחתי".
דור אהרונוף: "יום אחד הלכנו כמה חברים בשדרות רוטשילד והצלחתי להוציא מספר טלפון מבחורה תוך 15 שניות. השתגעתי מזה, גברים יושבים שעות באונליין, מתחילים עם בחורות ולא יוצא מזה כלום"
אבל אהרונוף, שמגדיר את עצמו כמי שלא יחזור הביתה מוּבס, החליט להתמחות בתחום: "התחלתי לאט־לאט, בחדר הכושר, עם מוכרות בחנויות בגדים, ועדיין לא העזתי לפנות למישהי ברחוב. בהמשך התחלתי ללכת במיוחד לחוף הים, עברתי בחורה־בחורה, בשביל להתאמן. לפעמים קרה שהיה קליק ונשארתי לשבת עם הבחורה שעתיים־שלוש. התפתחו מזה כמה קשרים אותנטיים, בלי התכתבויות, בלי משחקים, התחברנו באמת! יום אחד הלכנו כמה חברים בשדרות רוטשילד והצלחתי להוציא מספר טלפון מבחורה תוך 15 שניות. השתגעתי מזה, גברים יושבים שעות באונליין, מתחילים עם בחורות ולא יוצא מזה כלום. הייתי בשוק מזה שעולם האונליין־דייטינג עושה כל כך הרבה כסף, ברמה של מיליארדים, ורק מבזבז זמן. בבית קפה גדול ברמת החייל אמרתי לשתי בחורות 'מה נשמע?', והן ענו לי, 'בוא, שב איתנו'. ניגשתי למאות בחורות בתל־אביב, אחת אחרי השנייה, טק, טק, טק. קרה שנשים אמרו לי: 'כבר התחלת איתי!'".
אף אחת לא אמרה לך: "ראיתי אותך מתחיל עם מישהי לפני דקה, אתה מתחיל סדרתי"?
"לא, רואים עליי שאני בחור טוב, אין לי פרצוף של מניאק, באתי בגישה מאוד עדינה. הרגשתי אם זה בסדר לגשת או לא. למשל, מעולם לא ניגשתי לאישה עם טבעת נישואים או עם ילדים".
ומה יצא מכל זה?
"לא הרבה קשרים, אבל נהניתי מהתהליך, מהדייטים הספונטניים ומההצלחה שבהשגת מספר טלפון. בגיל 26 הבנתי שכל ההיכרות בעולם הווירטואלי היא שגויה. אפשר להכיר בחורות בעולם האמיתי. הרגשתי שצריך לעשות משהו כדי לתקן את עולם ההיכרויות, כדי שיותר ויותר אנשים יצליחו להגיע לזוגיות בצורה קלילה ואותנטית בלי להתאכזב מתמונות".
יהיו גם סטיקרים של 'אני לא בעניין'
לפני יותר מארבע שנים החל דור לעבוד על האפליקציה ועבד בו זמנית כמנהל פרויקטים בחברת פיתוח אפליקציות. כיום הוא ממוקד באפליקציה, שכבר זמינה להורדה בחנויות האפליקציות באייפון ובאנדרואיד. בשנה הקרובה תהיה האפליקציה חינמית, בהמשך ייגבו כמה שקלים עבור כל שיחה ("אני לא רוצה לגרום לאנשים לרכוש מינוי חודשי או חצי שנתי ולהתמכר, אלא שיֵצאו מבית קפה עם פוטנציאל לזוגיות אמיתית"). לפני חודשיים השיק מיזם מימון המונים שיעזור לו לגייס כספים לשיווק האפליקציה (גגלו: ריל לייף דייטינג). במקביל הוא מחפש שותף בארצות־הברית שיסייע לו בפריצה לשוק האמריקאי.
"כל הרעיון של האפליקציה הוא להחזיר את ההיכרויות לסגנון של פעם, בלי כל הלייקים והמאצ'ים, אפשר לשלוח הודעה למי שיושבת מולך בקפה ולהתחיל שיחה. זה חוסך המון זמן של שליחת הודעות והתכתבויות שווא, וגם את המבוכה שבפנייה למישהי זרה ברחוב. בעצם, האפליקציה עושה במקומך את הצעד הראשון. בפגישה כזו, בבית קפה, את חשה מוגנת, להבדיל מדייט בבר אפלולי או בפינת רחוב, ויכולה להרגיש מהר יותר אם הבחור רוצה קשר רציני או רק סטוץ. במקום השפע האינסופי המבלבל של האפליקציות את מוגבלת לכמות משתמשי האפליקציה בבית קפה אחד ומתרכזת במה שיש".
מה קורה אם פניתי דרך האפליקציה לגבר בבית קפה, והוא עונה לי שהוא לא בעניין? הוא עדיין מולי, זה מביך.
"אם לא רוצים ליצור סיטואציה מביכה, אפשר לשלוח הודעה למישהו לקראת סיום השהות בבית הקפה. בקרוב נוסיף סטיקרים מדליקים שיאפשרו לומר 'אני לא בעניין' בלי להעליב".
נגיד שבחור עבר לשבת לידי בבית קפה, אני עדיין צריכה לשאול אותו בן כמה הוא ומה הוא עושה בחיים, דבר שנחסך ממני באפליקציות ההיכרויות הוותיקות.
"כל הרעיון הוא להכיר תוך כדי זרימה ולהימנע מהשאלות היבשות האלה. ככל ששואלים את הדברים האלה בשלב יותר מאוחר בקשר, זה סימן שמתפתח קשר טוב".
אם בחור יראה איך אני מזמינה קפה בקיץ (כל רכיב בנפרד, תודה ששאלתן), הוא בורח מיד.
"אולי, כמו שאני ארתע אם אראה שמישהי מתכתבת עם המון ידידים בזמן שהיא יושבת איתי או אוכלת בצורה לא מנומסת, ואת אולי תירתעי כשתראי שהבחור שהתיישב לצדך מזיע נורא או מתלבש זוועה. זה עובד בשני הכיוונים".
אם נדלקתי על מישהו בסופר, האפליקציה שלך לא עוזרת לי.
"נכון, כרגע האפליקציה פועלת בבתי קפה נבחרים בלבד, ואולי בעתיד נרחיב אותה למקומות נוספים. בכוונה לא הכנסתי את האפליקציה לברים, כדי שהמפגשים יתנהלו באור יום ויובילו למערכת יחסים ולא לסטוצים. בעתיד האפליקציה תציע אופציות לבילוי בסביבת בית הקפה, להמשך הדייט, באולינג או מסעדה, למשל, או לדייט שני".
ומה קורה אם בחור עבר לשבת איתי בשולחן ואין לי מושג איך לפתוח איתו בשיחה?
"כנראה שאוסיף הדרכות מוקלטות של יועצת זוגיות שתסייע למשתמשי האפליקציה בנושא הזה, על מה לדבר ואיך, בתשלום".
אתה בונה על האפליקציה שתעזור לך להכיר את אשת חלומותיך?
"כן, ומי שתהיה איתי בקשר תצטרך לדעת שאני נשאר באפליקציה כדי להמשיך ולפתח אותה".
איך זה עובד ב־Real Life?
את נכנסת לאפליקציה בבית הקפה שבו את יושבת, יוצרת פרופיל חד־פעמי, כותבת שם, בוחרת מגדר, מעלה תמונה, מתחברת ורואה מיד את כל הגברים המחוברים. אם מישהו לטעמך ואת רואה אותו באפליקציה, את יכולה לפתוח איתו צ'ט.
